תביעה להכיר בנזק בגב התחתון כפגיעה בעבודה בביטוח לאומי

התובע, יליד שנת 1981, עובד החל משנת 2007 כנהג משאית מסוג פולטריילר במשרה מלאה, הגיש לנתבע תביעה להכיר בליקוי בגבו התחתון כפגיעה בעבודה, כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן: "החוק"), וזאת על דרך המקרוטראומה.

המסגרת הנורמאטיבית כבר נקבע כי הכרה בפגיעה בעבודה במסגרת תורת המקרוטראומה מחייבת הוכחה של שלושה יסודות: "הראשון, תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונישנות; השני, קיומו של קשר סיבתי בין התנועות לבין הליקוי הגופני מושא התביעה; השלישי, קביעה שלפיה כל אחת מאותן תנועות גרמה לפגיעה זעירה המצטברת יחדיו לכדי ליקוי גופני. רק משהוכחה התשתית העובדתית יועבר עניינו של המבוטח למומחה-יועץ-רפואי לבחינת הקשר הסיבתי (היסוד השני) ומנגנון הפגיעה (יסוד השלישי)" (עב"ל (ארצי) 57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי – אסתר נוח  (22.12.14).

כמו כן, על התנועות לחזור ולהישנות "בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע" (עב"ל (ארצי) 313/97 המוסד לביטוח לאומי - יניב, פד"ע לה 523, 533 (2000).

...

בעדותו כאמור – התובע לא הוכיח את סוג הכיסא שהוא יושב עליו, ומכל מקום, לא שוכנענו שהתובע ישב על כיסא אוויר עם קפיצים.

אולם, עיון בפסיקה האמורה מעלה כי עניין לנו בנסיבות ובעובדות שונות מהפסיקה שתוארה, ועל כן לא מצאנו שיש בפסיקה הנטענת כדי לשנות מהמסקנה אליה הגענו.

משכך הם פני הדברים, התביעה נדחית.

בית הדין האיזורי לעבודה באר שבע ב"ל 76488-07-19 07 ספטמבר 2022 לפני: כב' השופטת רחל גרוס נציג ציבור (עובדים) גב' מזל אברמסון נציג ציבור (מעסיקים) גב' אילנה מסד התובעת: נטליה ריאסני ע"י ב"כ: עו"ד אדם אשכנזי הנתבע: המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד **** שמאי החלטה

לפנינו תביעת התובעת, הגב' נטליה ריאסני (להלן: "התובעת"), להכיר בפגיעה בגבה התחתון כפגיעה בעבודה, בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נמ], התשנ"ה – 1995 (להלן: "החוק"), על דרך תורת המקרוטראומה.

] באשר למהות התנועות נפסק כי "אין צורך בזהות מוחלטת, אלא די בכך שהתנועות היו 'זהות במהותן' כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובילבד שיפעלו על מקום מוגדר". באשר לתדירות התנועות החוזרות והנישנות נקבע כי הן אינן חייבות להיות קבועות וסדירות, "אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע"[footnoteRef:3].

...

בנסיבות העניין ועל רקע העבודה המיוחדת בקווי יצור חוזרים על עצמם, שוכנענו כי התובעת הניחה תשתית עובדתית נדרשת לצורך יישום הלכת המיקרוטראומה.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל הננו מקבלים את טענתה של התובעת שלפיה הוכחה תשתית עובדתית לצורך יישום הלכת המיקרוטראומה ביחס לתנועה חוזרת ונשנית הפועלת על גבה התחתון של התובעת.

בנסיבות העניין מצאנו כי יש למנות מומחה רפואי לצורך בחינת שאלת הקשר הסיבתי הרפואי בין הפגימות מהן סובלת התובעת בגבה התחתון לבין תנאי עבודתה, על סמך העובדות הבאות: התובעת ילידת 1971.

עניינה של התביעה – החלטת הנתבע לדחות ההכרה בנזק שניגרם לתובעת בגב התחתון בשל תאונת עבודה.

הנתבע טוען כי תביעתה של התובעת להכרה בפגימות מסוג צואר וגב עליון כתוצאה מארוע תאונתי מיום 5.9.18 נבחנו על ידי הנתבע ואושרו כפגיעה בעבודה בהתאם להוראות סעיף 79 בחוק הביטוח הלאומי, ובהתאם להחלטת הנתבע מיום 24.2.2019.

בית הדין הארצי קבע כי אין בתקנה 1(ב) משום הסדר שלילי, השולל מבית הדין את הסמכות הנתונה לו מכוח תקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991, המאפשרת את הארכתם של מועדים להגשת תובענות, וממילא אף אין בחוק המסמיך הסמיכה של מחוקק המשנה לקביעת הסדר שלילי כאמור (ר' תיק עב"ל (ארצי) 59462-12-15 מוניקה מאלו נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו, 24.8.18).

...

טענות הנתבע: מנגד טוען הנתבע, כי יש לדחות את תביעת התובעת על הסף וזאת מחמת התיישנות, ובהתאם לתקנה 1(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (מועדים להגשת תובענות), התש"ל – 1969.

. מכל מקום, בפסיקה מאוחרת יותר, בעניין יברקו, הוחלט פה אחד, מפי חברי השופט פליטמן (כתוארו אז), כי "על המוסד לא מוטלת חובה לשלוח את החלטותיו למבוטחים בדואר רשום דווקא, כך שאי הצגת אישור המסירה למכתב אינו מהווה פגם בהתנהלות המוסד לעניין זה". אף אנו סבורים כי בהיעדר איסור מפורש על כך, או בהעדר הוראה ספציפית הקובעת דרך המצאה אחרת – למשל ההוראות הנזכרות בהערת שוליים 2 לעיל, יש לפרש את חוק הביטוח הלאומי כמתיר המצאת מסמכים בדואר "רגיל". בפרשנות זו יש טעם רב, שכן חיוב המוסד במשלוח הודעות והחלטות ב"דואר רשום" דווקא, עלול לסרבל את עבודת המוסד עד כדי שיתוקו, והדבר יוביל בסופו של יום לפגיעה במבוטחים עצמם.

על יסוד האמור לעיל, ובהינתן התשתית העובדתית אשר הונחה לפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות תביעתה אף לגופה.

סוף דבר: התביעה נדחית.

האם יש להכיר בליקוי ממנו סובל התובע בגב התחתון, כפגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה – 1995 (להלן –חוק הביטוח הלאומי), על יסוד עילת המקרוטראומה ? זוהי השאלה בה אנו נדרשים להכריע בהליך זה. התובע, עובד לשעבר בתעשייה האוירית, הגיש תביעה כנגד החלטת המוסד לביטוח לאומי (להלן- הנתבע) מיום 12.11.20 הדוחה את תביעתו להכרה בפגיעה בגב התחתון על פי עילת המקרוטראומה, כפגיעה בעבודה, מהנימוקים הבאים: " 1. על פי המסמכים שבידינו, לא הוכח קיום ארוע תאונתי/אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתך/עיסוקך במשלוח ידך, ואשר הביאו להתפתחות הכאבים בגב התחתון.

בעב"ל (ארצי) 313/97 המוסד לביטוח לאומי נ' יניב, פד"ע לה 529 (1999) הובהר כי התנועות צריכות להיות "זהות במהותן": "....התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא 'זהות במהותן' כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובילבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע". (ר' גם בעב"ל (ארצי) 8233-09-15 יפה פרץ - המוסד לביטוח לאומי (14.03.2017)).

...

בנוסף, מצאנו כי הגרסה של התובע הייתה מתפתחת שעה שבחר לפרט רק במסגרת ישיבת ההוכחות מידע מדויק יותר ביחס למשקל החלקים עמם עבד במחלקת להבים[footnoteRef:27].

לאור המקובץ, מצאנו כי התובע לא הצליח להוכיח תשתית עובדתית נדרשת לקיומה של עילת המיקרוטראומה גם ביחס לתקופת עבודתו מ – 2003 – 2020.

בהתאם לכך, התביעה נדחית.

בית הדין האיזורי לעבודה באר שבע ב"ל 30674-01-21 12 נובמבר 2023 לפני: כב' השופטת רחל גרוס נציגת ציבור (עובדים) גב' מזל בובליל נציגת ציבור (מעסיקים) גב' אילנה מסד התובע: חסן איבראהים הארו עבדלה ע"י ב"כ עוה"ד שגיא אריה הנתבע: המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ עוה"ד מורן קונביסר החלטה

לפנינו תביעת התובע להכיר בפגיעה בגבו התחתון כפגיעה בעבודה, בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נמ], התשנ"ה – 1995 (להלן: "החוק"), על דרך תורת המקרוטראומה.

אשר למהות התנועות נפסק כי "אין צורך בזהות מוחלטת, אלא די בכך שהתנועות היו 'זהות במהותן' כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובילבד שיפעלו על מקום מוגדר". אשר לתדירות התנועות החוזרות והנישנות נקבע כי הן אינן חייבות להיות קבועות וסדירות, "אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע"[footnoteRef:9].

...

בעניין זה נבהיר, כי לפי גרסת המעסיק, המקובלת עלינו, הגליל הריק שוקל כ- 15 ק"ג, התובע יכול להיעזר בעגלה לצורך נשיאתו ובכל מקרה הוא אינו נדרש להתכופף כדי להוציא אותו[footnoteRef:21].

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אנו קובעים כי יש לבודד את פעולת הרמת הקרטונים משולחן העבודה והנחתם על גבי המשטח בתדירות של כל 5 עד 10 דקות, באופן המקים תשתית עובדתית מיקרוטראומטית ביחס לפגימה הנטענת בגבו התחתון של התובע.

בנסיבות העניין מצאנו כי יש למנות מומחה רפואי לצורך בחינת שאלת הקשר הסיבתי הרפואי בין הפגימות מהן סובל התובע בגבו התחתון לבין תנאי עבודתו, על סמך העובדות הבאות: התובע יליד 1986.