תביעה להכיר במחלת פרקים כפגיעה בעבודה

השופטת חני אופק גנדלר לפניי בקשת עיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האיזורי תל-אביב (הנשיאה הדס יהלום ונציגי הציבור מר משה כהנא ומר ערן בסטר; ב"ל 4127/09) (להלן – פסק הדין), בגדריו התקבלה תביעת המשיבה להכיר במחלה שבה לקה בעלה המנוח יוסף קייק ז"ל (להלן – המנוח) וממנה נפטר כפגיעה בעבודה.

האם המנוח נחשף במהלך עבודתו לחומרים שעלולים היו לגרום למחלתו לפי תורת המקרוטראומה או מחלת מיקצוע? האם מתקיימים התנאים להכרה במחלת המנוח כמחלת מיקצוע בהתאם לאיזה מהפריטים השונים הכלולים ברשימת מחלות מיקצוע? במידה שהכוונה הייתה לפי תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) תשי"ד 1954, פרק שביעי, סעיף 46, התשובה היא לא. מיאלומה נפוצה לא מופיעה ברשימת מחלות מיקצוע.

...

כמו כן, ההלכה לפיה שעה שקיימת לפחות חוות דעת אחת התומכת בקיומו של קשר סיבתי, הרי שיש לקבל את התביעה – אמורה רק לגבי חוות דעת מומחה מטעם בית הדין ולא לגבי מומחה מטעם הצדדים.

לאחר שעיינתי בפסק הדין, בעמדות הצדדים וכלל החומר המצוי בתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי, כך שהבקשה תידון בפני הרכב בית דין זה במועד הדיון הקבוע לצדדים ליום 7.10.21.

סוף דבר – הבקשה מתקבלת בשלב זה באופן חלקי, כאמור בסעיף 12 לעיל.

לפניי תביעת התובע להכרה במחלת עצבים ופרקים כמחלת מיקצוע ולחלופין כתאונת עבודה על דרך תורת המקרוטראומה, בהתאם להוראות חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה – 1995 (להלן – החוק ו/או חוק הביטוח הלאומי).

במסגרת פסק דינו בעיניין עבל (ארצי) 17235-12-21‏ ‏ מרדכי ישעיהו נגד המוסד לביטוח לאומי‏ (26.7.2022) (להלן – עניין ישעיהו) קבע בית הדין הארצי כי " שעה שעומדת על הפרק החלופה של מחלת מיקצוע, יטב לו יתמקד הדיון גם בחלופה זו כחלופה ראשית ולא כסרח עודף. שכן, מה לו למבוטח עילת המקרוטראומה שהיא בבחינת מפלטו אחרון, שעה שעומדת לו החלופה של מחלת המיקצוע (על חזקת הקשר הסיבתי הקבועה לגביה) ושיסודותיה העובדתיים עשויים להיות שונים מהיסודות העובדתיים של עילת המקרוטראומה." דיון והכרעה לאחר שעיינתי במסמכים שבתיק ושקלתי את טענות הצדדים ואת עדות התובע אשר נשמעה בפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין תביעת התובע להדחות כבר בשלב זה, שכן לא עלה בידו של התובע להוכיח תשתית עובדתית המקימה עילה לפגיעה בעבודה על דרך תורת המקרוטראומה או לקיומה של מחלת מיקצוע.

...

לאור היעדר הראיות, סבורני כי אין לקבל את גרסתו של התובע לעניין עבודה ממושכת עם מכשירים רוטטים, ועל כן דין טענתו כי חלה במחלת מקצוע להידחות.

אולם התובע לא הצליח להרים נטל זה. לאור האמור לעיל, מסקנתי היא כי לא הוכחה קיומה של תשתית עובדתית לקיומה של עילת המיקרוטראומה.

סוף דבר מצאתי כי יש לדחות את תביעתו של התובע על כלל וטענותיה, בהתאם לנימוקי פסק הדין שלעיל.

לפנינו תביעת התובע, להכיר במחלת פארקינסון ממנה הוא סובל כתאונת עבודה, כאמור בפרק ה׳ לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ״ה-1995 (להלן: ״החוק״), על פי תורת המקרוטראומה.

ב"ל (איזורי ב"ש) 21750-12-13 גיורא אגם - המוסד לביטוח לאומי (19.05.2021) כימאי אשר עבד בתעשייה ונחשף בתקופת העבודה לחומרים כימיים שונים כמפורט בהחלטה של בית הדין: "מתנול, אתנול, חומצה גופרתית, DEROSENE, טולואן, חומצות, בסיסים גפרית תלת חמצנית ועוד". בנסיבות שם תחילה, לא הוכרה מחלת הפרקינסון כפגיעה בעבודה.

...

] סוף דבר מתוך הראיות של התובע עולה כי עד לשנת 2006 התובע לא הצליח להוכיח תשתית עובדתית נדרשת ביחס לחשיפה לחומרים, סוג החומרים, תדירות החשיפה.

לאור האמור, מצאנו כי לא ניתן לבסס תשתית עובדתית ראשונית לצורך העברת ענינו של התובע למומחה רפואי.

לאור האמור, התביעה נדחית.

בפנינו תביעה להכיר במחלת ריאות COPD, בה לקה התובע, כפגימה בעבודה.

תאונת עבודה הוגדרה כ"תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עסוקו במשלח ידו ועקב עסוקו במשלח ידו;". מחלת מיקצוע הוגדרה כמחלה שנקבעה כמחלת מיקצוע בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954 (להלן – תקנות הביטוח הלאומי).

תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע.

...

ככל שהיו בה אי דיוקים – אנו סבורים שהם היו זניחים ולא סתרו את הגרסה העיקרית.

אנו סבורים כי במקרה דנן גרסתו האמינה של התובע ביחד עם הפסיקה שהובאה – די בהם כדי לרפא את החסר.

בנסיבות אלה, אנו קובעים כי התובע הניח תשתית עובדתית מתאימה למיקרוטראומה, אשר מצדיקה מינוי מומחה רפואי, אשר יחווה דעתו באשר לקשר הסיבתי בין מחלת הריאות, בה לקה התובע, לבין תנאי עבודתו.

לפנינו תביעת התובע להכיר במחלת הריאות ממנה הוא סובל כתאונת עבודה, כאמור בפרק ה׳ לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ״ה-1995 (להלן: ״החוק״), על פי תורת המקרוטראומה.

ביום 17.3.20 הגיש התובע תביעה לתשלום דמי פגיעה ובתאריך 7.5.20 נדחתה התביעה מן הנימוק, כדלקמן: ״אנו מאשרים שקיבלנו את תביעתך למחלת מיקצוע – ריאות, אולם, לצערנו, עלינו לדחותה על פי הוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי ומהנימוקים הבאים: על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, פגיעה בעבודה היא תאונת עבודה או מחלת מיקצוע.

...

ביום 17.3.20 הגיש התובע תביעה לתשלום דמי פגיעה ובתאריך 7.5.20 נדחתה התביעה מן הנימוק, כדלקמן: ״אנו מאשרים שקיבלנו את תביעתך למחלת מקצוע – ריאות, אולם, לצערנו, עלינו לדחותה על פי הוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי ומהנימוקים הבאים: על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, פגיעה בעבודה היא תאונת עבודה או מחלת מקצוע.

חרף טענות הנתבע בסיכומים, מצאנו שקביעותיו הרפואיות של המומחה עומדות במבחן הסבירות וההיגיון ולא מצאנו נימוק או טעם המצדיק שלא לאמץ את חוות הדעת של מומחה – יועץ רפואי מטעם בית הדין.

באשר לבקשה החלופית בסייפת סיכומי הנתבע למינוי מומחה נוסף – לטעמנו לא נפל פגם גלוי הנראה לעין בחוות הדעת המצדיק מינוי מומחה נוסף.

סוף דבר: התביעה מתקבלת.

אנו קובעים שמחלת הריאות ממנה סובל התובע מהווה פגיעה בעבודה בהתאם לסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי ועל פי תורת המיקרוטראומה.