לפנינו תביעת התובע להכיר במחלת הריאות ממנה הוא סובל כתאונת עבודה, כאמור בפרק ה׳ לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ״ה-1995 (להלן: ״החוק״), על פי תורת המקרוטראומה.
ביום 17.3.20 הגיש התובע תביעה לתשלום דמי פגיעה ובתאריך 7.5.20 נדחתה התביעה מן הנימוק, כדלקמן:
״אנו מאשרים שקיבלנו את תביעתך למחלת מיקצוע – ריאות, אולם, לצערנו, עלינו לדחותה על פי הוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי ומהנימוקים הבאים:
על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, פגיעה בעבודה היא תאונת עבודה או מחלת מיקצוע.
...
ביום 17.3.20 הגיש התובע תביעה לתשלום דמי פגיעה ובתאריך 7.5.20 נדחתה התביעה מן הנימוק, כדלקמן:
״אנו מאשרים שקיבלנו את תביעתך למחלת מקצוע – ריאות, אולם, לצערנו, עלינו לדחותה על פי הוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי ומהנימוקים הבאים:
על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, פגיעה בעבודה היא תאונת עבודה או מחלת מקצוע.
חרף טענות הנתבע בסיכומים, מצאנו שקביעותיו הרפואיות של המומחה עומדות במבחן הסבירות וההיגיון ולא מצאנו נימוק או טעם המצדיק שלא לאמץ את חוות הדעת של מומחה – יועץ רפואי מטעם בית הדין.
באשר לבקשה החלופית בסייפת סיכומי הנתבע למינוי מומחה נוסף – לטעמנו לא נפל פגם גלוי הנראה לעין בחוות הדעת המצדיק מינוי מומחה נוסף.
סוף דבר:
התביעה מתקבלת.
אנו קובעים שמחלת הריאות ממנה סובל התובע מהווה פגיעה בעבודה בהתאם לסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי ועל פי תורת המיקרוטראומה.