מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה להכיר בחובות בני זוג שחבים יחד

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

יחד עם זאת, ביקשתי את תגובת המשיבים לטענת המבקשת כי בנסיבות התיק והענין, הסמכות העניינית לידון בתובענה הנדונה, בהיותה עוסקת בחוב בר תביעה של נתן שנכלל בתיק הפש"ר שלו, מסורה לבית משפט של פש"ר. המשיבים טענו בתגובתם, כי הסמכות העניינית לידון בתובענה דנן מסורה לבית משפט זה ולא לבית משפט של פש"ר. לטענתם, בהליכי פש"ר בן/ת הזוג של החייב/ת הוא אישיות משפטית נפרדת.
אף בפסיקה הוכרו כמה סוגי חובות שאין בהם שותפות של בני זוג, והחובות בתובענה דנן נופלים בגדרם.
...
עם הגעת כתב התביעה לעיוני, ניתנה החלטתי ביום 27.5.19, המורה לתובעים להבהיר מדוע לדעתם הסמכות העניינית נתונה לבית משפט זה ולא לבית משפט לענייני משפחה, לנוכח טענת המשיבים כי עילת התביעה נובעת מכוח הסדר איזון המשאבים הקבוע בחוק יחסי ממון, ולנוכח האמור בסעיפים 3(א) ו- 1(6)(ז) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995, הקובעים כי הסמכות לדון בתובענות לפי חוק יחסי ממון הינה ייחודית ומסורה לבית משפט לענייני משפחה בלבד.
לכן הבקשה לסילוק על הסף הנוגעת לשתי העילות האמורת (תרמית ועשיית עושר) נדחית בזאת.
לאחר בחינת שאלת הסמכות וטענות הצדדים, שוכנעתי כי הסמכות העניינית לדון בטענות המשיבים נגד המבקשת (והחייב) הן בעילת התרמית והן בעילת עשיית עושר צריכה להתברר בבית משפט לפש"ר בו מתנהל תיקו של נתן.
לנוכח האמור לעיל, שוכנעתי לקבל הבקשה בסוגיית הסמכות העניינית, ואני קובע כי הסמכות העניינית לברר ולדון בעילות התובענה הנותרות דנן (תרמית ועשיית עושר) מסורה לבית משפט של פש"ר. שאלה ד' - האם חלה התיישנות במקרה הנדון לנוכח התוצאה אליה הגעתי, אינני מכריע במסגרת פסק דיני זה בשאלת ההתיישנות וזו תוכרע, ככל שתיטען, בתיק הפש"ר. סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני מורה כדלקמן: כל רכיבי התביעה הנובעים מעילת התביעה הבאה מכוחו של חוק יחסי ממון והסדר איזון המשאבים נמחקים בזאת; אין מקום לסילוק עילות תרמית ועשיית עושר על הסף, טרם שמיעתן לגופן; בית המשפט המוסמך לדון בעילות התביעה הנותרות (תרמית ועשיית עושר) הוא בית משפט לפש"ר בבית משפט המחוזי בחיפה בו מתנהל תיק הפש"ר של החייב; ד. שאלת ההתיישנות תוכרע במסגרת בקשה שתוגש, ככל שתוגש, בתיק הפש"ר. הפועל היוצא הוא שדין התובענה כמות שהיא להימחק, וכך אני מורה.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

יש להפריד בין טענות המצויות במישור מערכת היחסים בין בני הזוג, כגון לגבי זכויות המשיבה בנכס, ובין טענות הנוגעות להליך פשיטת הרגל, כגון לעניין תביעת החוב של המשיבה.
לעניין טענת המשיבה לחוב מזונות, אף אם לא הוכרה תביעת החוב, הרי שמדובר בחוב אשר ההפטר אינו חל עליו ואם אומנם קיים (וראוי כי הדברים יתבררו בין המשיבה והחייב בהליך המתאים) הרי שהמשיבה תוכל לעמוד על זכותה לקבלת המזונות גם לאחר ההליך.
המבקשת מעוניינת לגבות את חוב המזונות מתיק הפש"ר ולעמדתה על המנהל המיוחד להכניס את חוב המזונות ביחד עם יתר החובות שייפרעו בהליך.
...
מסקנה זו נלמדה מכך שהנכס רשום במלואו על שם החייב, וכן מכך שהחייב יצר חובות עוד קודם למועד בו נערך הסכם הגירושין במסגרתו נרשם כי יעביר את הזכויות בנכס למבקשת.
גם נתון זה מחזק את המסקנה, לפיה זכויות הנושים בנכס גוברות על זכויות נטענות של המבקשת בנכס.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מקוצר (תא"ק) שהוגש בשנת 2020 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

בתשובתה נטען, כי המבקשת והמשיב הפורמאלי התגרשו רק ביום 4.12.2019, כאשר החוב נשוא התובענה מקורו במועדים מוקדמים למועד זה, ובכל מקרה חלה בעיניין זה חזקת השתוף, לפיה על בני זוג לשאת יחדיו בחובות שנוצרו במהלך חייהם המשותפים.
לא אחת נפסק, כי בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה הגישה היא ליבראלית וניתן לרפא את הנזק שניגרם לבעל הדין שכנגד עקב המחדל הדיוני בפסיקת הוצאות ו/או בהפקדת בטוחות, זאת לאור חשיבות ממושה של זכות הגישה לערכאות, שהוכרה כזכות חוקתית ממעלה ראשונה (ראה רע"א 2158/15 עיסא נ' סרסור ואח' [2.6.2015]; רע"א 4036/14 מסעודין נ' מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב [29.12.2014]; רע"א 1000/17 פלוני נ' פלוני [12.9.2017]; רע"א 640/19 אבו חאמד נ' אלבאחבסה ואח' [17.4.2019]).
...
נטען, היא והמשיב הפורמלי היו מסוכסכים, התנהל ביניהם מאבק משפטי ובסופו של דבר התגרשו.
שלילת זכות זו מהמבקשת איננה מידתית בנסיבות המקרה, וסבורני כי יש ליתן לה הזדמנות להציג את טענותיה ולבררן בהליך משפטי מלא.
יחד עם זאת, באיזון בין זכותה של המבקשת לבירור טענותיה ובין זכותה של המשיבה שלא לסבול ממחדליה, ובשים לב לטענות הצדדים כמפורט לעיל, אני קובעת, כי ביטול פסק הדין יהיה בכפוף לכל שלושת אלו, אשר יבוצעו בתוך 30 יום מהיום: תשלום הוצאות בסך של 2,000 ₪ למשיבה.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

א. סעד הצהרתי –שלא נתבע; נושה יכול לעורר טענה של שתוף בחובות, אם הוכחה כוונת שתוף ספציפי בנכס מסוים, או כוונה קונקרטית, מפורשת או משתמעת, לשיתוף חובות, אך "בכל מקרה הנושה אינו יכול לגבות את החוב מבן הזוג השני אוטומאטית, אלא עליו לנקוט נגדו הליך נפרד שבמסגרתו יוכר חיובו הספציפי של בן הזוג כלפיו גם כאשר הוכרז החייב פושט רגל" - ראו "השותפות הנישואית והערבות ההדדית בין בני זוג בפשיטת רגל", דוד מינץ, "השותפות הנישואית והערבות ההדדית בין בני זוג בפשיטת רגל - עיון מחודש" דין ודברים ט תשע"ו, בעמ' 146 (להלן: "השותפות הנישואית") אכן, בעניינינו, עיון בכתב התביעה נשוא תיק זה מעלה כי המשיבה הגישה תביעתה תחילה נגד שלמה ונגד המערערת.
יחד עם זאת, כפי שציינו לעיל, אין בהסדר איזון משאבים על פי חוק יחסי ממון כדי למנוע יצירת שתוף בנכס ספציפי מכוח הדין הכללי (דיני החוזים, דיני הקניין וכו'); קרי במקרים שהייתה בהם כוונה מיוחדת של בני הזוג לשיתוף קינייני בנכס ספציפי, בכל הנוגע לחובות שנוצרו בעת רכישת הנכס המשותף או הבעלות עליו, החובות ירבצו על שני בני הזוג ביחד ולחוד - ראו השותפות הנישואית, בעמ' 129 וכן ראו עניין גיאת בפיסקה ג'.
...
היכן, אפוא, הקשר הנדרש, בין החוב למשיבה לבין רכישת הדירה - בין החוב למשיבה לבין שיתוף ספציפי בדירה? סוף דבר; אשר לכל המקובץ לעיל, דין הערעור להתקבל, במובן זה שפסק דינו של בית משפט קמא מבוטל, לרבות חיוב המערערת בהוצאות המשיבה.
כפועל יוצא מכך, דין תביעת המשיבה להידחות.
הנני מחייב את המשיבה לשלם למערערת הוצאותיה ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 7,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

צוין, כי מקום בו קיימת אפשרות של חיוב תובעים בהוצאות ביחד ולחוד, כאשר חלקם הם תאגיד וחלקם בני אנוש, ובמיוחד מקום בו קיימת ביניהם זיקה הדוקה, יש לשקול את דחיית הבקשה להפקדת ערובה.
בהתאם, נקודת המוצא היא, שבעת הפעלת הסמכות לחייב בהפקדת ערובה על בית המשפט לאזן בין זכות הגישה לערכאות של התובע, שהוכרה כזכות בעלת אופי חוקתי, לבין השאיפה למנוע הגשת תביעות סרק ולהבטיח כי יהא לנתבע ממי להפרע את הוצאותיו, אם וככל שייפסקו לטובתו (רע"א 7620/21 אייזן נ' יואלי (13/12/2021), רע"א 1378/21 ליאב יזמות וניהול פרוייקטים בע"מ נ' תורג'מן (22/8/2021)).
בטרם אדרש לשאלה אם יש בערבותם של בני הזוג לחובות החברה שבבעלותם כדי לפטור אותה מהפקדת ערובה, אבהיר כי טענות התובעים בעיניין זה אינן ברורות דיין.
הגם שדי בדברים הללו כדי לקבל את הבקשה להפקדת ערובה ביחס לחברה, יצוין כי התמקדותם של התובעים בערבותם של בעלי המניות לשאת בחובות החברה ועיון בטענות נוספות של התובעים ביחס למצבה הכלכלי של החברה, הן בתביעה זו והן בתביעה ה"אחות" כנגד זאפ, מעלים חשש של ממש ביחס ליכולתה של החברה לשאת בהוצאות הנתבעות.
...
משכך, מתחייבת המסקנה כי בכל מקרה ומקרה יש לבחון האם הערכת הסביבה כלפי הפרט עלולה הייתה להשתנות כתוצאה מן הפרסום.
כל אלו מחייבים את המסקנה כי המשוכות העומדות בפני התובעים יקשו מאוד על הוכחת עילות התביעה וכי סיכויי התביעה, ככל שניתן להביע עמדה בשלב זה, אינם נוטים לטובת התובעים.
סוף דבר לאור כל האמור, ובשים לב להיקף ההוצאות הרב והזמן הרב שצפוי כי יוקדשו להליך, אני מחייב את התובעים להפקיד ערובה להוצאות הנתבעות כדלקמן: א. החברה טי. וי סנטר בע"מ תפקיד פיקדון כספי או ערבות בנקאית על סך של 30,000 ₪ להבטחת הוצאותיה של כל נתבעת (סך הכל 150,000 ₪).
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו