מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה להכיר באירוע מוחי כתאונת עבודה

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובע הגיש תביעה להכרה בארוע המוחי כפגיעה בעבודה.
...
התובע נעתר לבקשה.
הכרעה: לאחר ששמענו את עדותו של התובע ואת עדותו של מר רונן רבינוביץ, חוקר המל"ל, עיינו במסמכים שהוגשו ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי יש מקום למנות מומחה רפואי על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי הרפואי בין מחלתו של התובע לאירוע כפי שיפורט בהמשך.
שוכנענו כי התובע עבד במתח ולחץ במשך 4 ימי עבודה עד שלקה באירוע המוחי.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובעת הגישה תביעה להכיר בארוע מוחי, כפגיעה בעבודה כמשמעה בחוק.
...
כאמור לעיל, אין בעדותה של גב' רייטר כדי לסייע בעניין זה. סיכומו של דבר, התובעת מאשרת כי ידעה על ההחלטה להפחית את היקף המשרה, כבר בתחילת שנת הלימודים.
לאחר ששמעתי את עדות התובעת והעדה מטעמה ועיינתי במסמכים, אני קובעת כי התובעת לא הרימה את הנטל ולא הוכיחה כי אירע אירוע חריג בעבודתה ביום 26/10/17 או בכלל.
סוף דבר – לאור האמור, התביעה נדחית.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2021 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

רקע עובדתי המשיב הגיש תביעה להכיר בארוע מוחי כפגיעה בעבודה; הצדדים הגיעו להסכמה על תשתית עובדתית (הודעה על פלוגתות ומוסכמות מיום 21.11.2019); בהמשך לכך, מינה בית הדין האיזורי את פרופ' רכס כמומחה רפואי (החלטה מיום 15.12.2019); בהחלטה נוספת מיום 15.12.2019 התקבלה בקשתו של המשיב לתקן פרט בתשתית העובדתית, וכן לצרף ולהביא לעיונו של המומחה הרפואי חוות דעת מטעמו – חוות דעת של פרופ' רונן לקר, מנהל היחידה לטפול בשבץ מוחי והמעבדה למחקר צרברווסקולרי, יושב הראש החוג לנוירולוגיה ונוירוכירורגיה המרכז הרפואי הדסה – האוניברסיטה העברית ירושלים; ביום 6.2.2020 הומצאה לצדדים חוות דעתו של פרופ' רכס, אשר קבע כי יש קשר סיבתי בין הארוע החריג בעבודה ביום 22.2.2017 לבין הארוע המוחי, שארע באותו יום אף כי אובחן באיחור של שבוע, וכי לדעתו "לארוע בעבודה הייתה השפעה מכרעת בגרימת המחלה המוחית והשפעתו גוברת על השפעת הגורמים האחרים", וכי "לולא הארוע החריג בעבודה המחלה המוחית הייתה מופיעה במועד מאוחר כלשהו או לא הייתה מופיעה כלל". לאחר שהמוסד נתבקש בשתי החלטות (החלטה מיום 6.2.2020 והחלטה מיום 4.3.2020) להודיע עמדתו, הגיש המוסד בקשה לפסילת חוות דעתו של פרופ' רכס (להלן - הבקשה הראשונה).
...
דיון והכרעה לאחר בחינת טענות המוסד וכלל חומר התיק הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור, וזאת אף מבלי להידרש לתגובת המשיב.
יודגש, כי גם אם בית הדין היה נעתר לבקשה שלא למנות את פרופ' רכס כמומחה בהליך בשל העובדות המפורטות בבקשת המוסד, ככל שהבקשה הייתה מוגשת בסמוך למינוי וטרם מתן חוות דעתו של פרופ' רכס, אין בכך כדי להביא לפסילת חוות דעתו של פרופ' רכס בדיעבד.
על רקע תשובות ההבהרה המפורטות והברורות שניתנו על ידי פרופ' רכס בנוגע לקשריו עם פרופ' לקר, במסגרתן הבהיר כי "אין בינינו כל קרבה שהיא, לא מקצועית ולא חברית למעט עצם העובדה כי אנחנו נמצאים טכנית באותה המחלקה" וכי "תחומי העניין שלנו הם שונים לחלוטין ואנחנו איננו עובדים יחד" – אני סבורה כי לא ניתן לקבוע שלפרופ' רכס "עניין אישי בתוצאות ההליך" או כי פרופ' רכס היה מצוי בניגוד עניינים שלא אפשר לו מתן חוות דעת אובייקטיבית במקרה הנדון.
סוף דבר – בקשת רשות הערעור נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפנינו תביעה להכרה בארוע מוחי כתאונת עבודה כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (החוק).
...
דיון והכרעה נקדים ונאמר כי לאחר שבחנו את כלל טענות התובע וראיותיו, לא מצאנו כי הרים את הנטל הראשוני להוכיח כי ארע לו הארוע הנטען בעבודתו ביום 22.2.17.
לאור כל האמור משגרסת התובע לא נתמכת בראשית ראיה, ומאחר ועדותו עצמה אינה עקבית ואינה מהימנה, אין בידינו לקבל עדותו של התובע בדבר עצם קרות הארוע הנטען.
סוף דבר לא הונחה תשתית ראייתית, אף לא ברמה הראשונית למינוי מומחה, לכך שארע לתובע האירוע הנטען.
התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

מבוא לפנינו תביעת התובע, רופא ילדים במקצועו, יליד 1950, אשר במועד הרלבנטי עבד במרפאת קופ"ח כללית, להכיר בארוע מוחי בו לקה ביום 25.4.17 (להלן – הארוע המוחי) כפגיעה בעבודה.
...
יחד עם זאת, מצאנו בחוו"ד האמורה מספר קשיים, שיפורטו להלן: כך למשל ביחס לקביעת המומחית (תשובה לשאלה 14 במענה לשאלות הבהרה מיום 10.9.20) כי התובע ישן שני לילות, באופן שלא בהכרח מתיישב עם סעיף ו' לעובדות המוסכמות בו צויין כי ביום 24.4.17 "התובע לא היה רגוע ולא הצליח להירדם". כך גם מאחר ולא עולה מהעובדות כי התובע היה רגוע בעת שיצא להליכה עם רעייתו.
נוכח קשיים אלה בחוו"ד פרופ' דרורי ומאחר שעלה כי פרופ' דרורי אוחזת באסכולה מחמירה יותר, ביחס לזו בה אוחז ד"ר בשארה, מצאנו מקום להעדיף את חוו"ד ד"ר בשארה, אשר נתמכה גם בחוו"ד של ד"ר ורבר.
כללם של דברים – על יסוד חוות דעתו של המומחה השני ד"ר בשארה התביעה מתקבלת, כך שנקבע כי האירוע המוחי שלקה בו התובע הוא פגיעה בעבודה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו