תביעה להחזרת תפוס לפי פקודת המכס

לפניי תביעה להחזרת תפוס לפי סעיף 192 לפקודת המכס [נוסח חדש] (להלן: "פקודת המכס"), שהגיש התובע כנגד הנתבע.

...

ויפים לעניין זה הדברים בפסק דין קלודי בעמוד 4: "לאור התכלית של סמכות החילוט וההחרמה, העובדה כי שווי המס בגין הטובין המוברחים, נופל במידה ניכרת משווי כלי ההובלה, אין בה כשלעצמה כדי להעיד על חוסר מידתיות בבקשת ההחרמה. השיקול המרכזי בגינו נתפס הרכב, אינו שיקול כלכלי והמדינה לא מבקשת להתעשר ממכירת הרכב. התכלית המרכזית הינה תכלית הרתעתית כלפי כל מי שעוסק בהברחה והובלת טובין מוברחים ככלל, ובפרט כלפי עובדי נמל המנצלים לרעה את תפקידם." עוד יצוין, כי אף אם ניתן היה לקבל החלטה מקלה יותר במקרה זה (ואיני קובע כי כך הדבר), הרי שעדיין סבור אני כי בנסיבות שלפניי ההחלטה הסופית בהטלת כפל הקנס והחרמת השעונים מצויה במתחם הסבירות של שיקול הדעת של הרשות.

סבור אני כי הצדק בעניין זה עם התובע.

סוף דבר לאור האמור לעיל, התביעה נדחית.

תובענה להחזרת תפוס לפי ס' 192 לפקודת המכס [נוסח חדש].

...

אני סבור כי נוכח עדויות המומחים שלא נסתרו, ניתן לקבוע כי השימוש בפועל בטובין נשוא התביעה הינו להכנת סם מסוכן, משכך, חולטו כדין ולפי סעיפים 41-42 לפקודת המכס.

לאור האמור לעיל בהינתן, שהמכס פעל דיונית, ומהותית לפי סמכותו וכפי שפורט לעיל, והתובע לא הרים את הנטל הרובץ לפתחו, ולעניין הצדקת ההשבה, אני מחליט לדחות את התובענה .

סוף דבר התביעה נדחית אני מחייב את התובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 5,000 ₪ צמוד ונושא ריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום בפועל.

תביעה להשבת תפוסים לפי סעיף 192 לפקודת המכס, לאחר שנתפסו בהתאם לסעיף 188 לפקודת המכס וחולטו לפי סעיף 204 (1) ו-204(9) לפקודת המכס.

...

בנוסף אין בעובדה שמר מאיר נתפס בעבר כמי שלא הצהיר על שעונים כדי ללמד שזה מה שאירע הפעם, ונחה דעתי כי הפעם הדברים אכן נעשו בתום לב. מר מאיר הסביר כי בעבר היה חדש בתחום ולמד על בשרו ומטעויותיו את התחום.

מכאן אני סבור כי בנסיבות העניין בהם השעונים היו מיועדים ממילא לייצוא, ולאחר שהוכחה טענת התובעת, הוכח שהודעת החילוט ניתנה שלא כדין, וכי החלטות וועדת התפיסות ניתנו מתוך תפיסה שגויה.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, נתין פסק דין כדלקמן: 1) אני מורה לנתבעת להשיב לתובעת את הטובין נשוא התובענה, בכפוף לכך שהטובין ישוטענו במכס; 2) על הנתבעת לשלם לתובעת כדלקמן: (1) את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; (2) שכ"ט עו"ש סך 15,000 ₪ בתוספת הפרדי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

לפניי תובענה להחזרת תפוס לפי סעיף 192 לפקודת המכס [נוסח חדש] ("פקודת המכס").

...

מקובלת עלי טענת הנתבעת כי מדובר בהרחבת חזית, שכן הטענה עלתה באופן מפורש לראשונה בחקירות.

סוף דבר הנתבעת הוכיחה כנדרש כי הטובין נושא התביעה הם כלים אסורים, ומתקיימת לגביהם עילת החילוט הקבועה בסעיף 204(2) לפקודת המכס.

לפיכך, התביעה נדחית ונקבע בזאת כי הטובין שביסוד התביעה מוחרמים בהתאם לפקודת המכס.

לפניי תביעה להחזרת תפוס, לפי סעיף 192 לפקודת המכס [נוסח משולב] (להלן: "הפקודה"; "פקודת המכס"), ועניינה תפיסת 8 ק"ג של תכשיטי זהב על ידי בית המכס בנתב"ג. רקע עובדתי: התובע, מר אבו מוך בכר, נחת ביום 26 במאי 2019 בנתב"ג, עבר במסלול הירוק, ובבדיקת הכבודה שבאמתחתו נמצא, כי הוא נושא עמו תכשיטי זהב במשקל כולל של 8 ק"ג (להלן: "הטובין").

ביום 21 ביולי 2019 הגיש התובע את התביעה דכאן-תביעה להשבת תפוס לפי סעיף 192 לפקודה.

...

אין בידי לסייע לתובע, שכן מעת שחזקות החילוט שבסעיף 204 לא נסתרו, הרי שיש לדחות את התביעה, והרציונאל לכך הוא הרתעתי.

דין טענות אלה להידחות.

סוף דבר: נוכח האמור לעיל, התביעה נדחית.