תביעה להחזר תשלומים בעקבות ביטול פוליסות ביטוח

זוהי תביעה כספית, אשר הועמדה על סך של 39,793 ₪, ועניינה החזר תשלומי הפרמיה שנגבו מהתובע, שלא כדין לטענתו, בגין פוליסת ביטוח חיים שמספרה 5189873 (להלן: "הפוליסה/פוליסת הביטוח").

בפניותיו אלה, ביקש התובע לבטל את פוליסת הביטוח באופן רטרואקטיבי, קרי משנת 2014, ובתוך כך עתר להחזר תשלומי הפרמיה שנגבו חרף בקשתו לביטול.

...

בהעדר ראיות לסתור אני קובעת כי התובע הוכיח טענתו זו והיא מעידה על ידיעת הנתבעת אודות בקשת הביטול.

התוצאה היא שעל הנתבעת לשלם לתובע סך של 35,814 ₪.

תוצאה סופית: תביעת התובע כנגד הנתבעת מתקבלת בחלקה והנתבעת תשלם לתובע סך של 35,814 ₪.

לפני תביעה להחזר תשלומים בעקבות בקשה לביטול פוליסות ביטוח.

...

בהתייחסותו לטענת הנתבעת בדבר הסכמתו להותרת הפוליסות על כנן בעקבות שיחת השימור שהתקיימה בינו לבין נציג מטעמה, אמר: "... אני אומר שלא הסכמתי חד משמעית על הביטולים של הביטוחים דרך ביטוח ישיר וביקשתי מגיא (סוכן הביטוח – ר.ס.מ) שימשיך לבטל את כל הפוליסות. אז שלחו לי המחאה, הגעתי לתשלום אחרון שהיה מגיע לי קרוב ל – 2,700 ₪ וזה באמת היה סכום עתק שזה התחיל בסכומים מזעריים של אלף שקל אבל היו מעלים את זה בתדירות של הוראת קבע. קיבלתי החזר ע"ס 2,760 ₪ המחאה על התשלום האחרון אחרי שביטלתי את הביטוחים מאוגוסט כשהמשיכו לנכות לי מהחשבון. מה שאני מבקש זה מה שניכו לי בתקופה הזאת מאוגוסט 2018 עד מאי 2019. אני לא בא לעשות עסקים עם זה. אבל מה שניכו לי מהחשבון אני מבקש שיחזירו לי...". לשאלות נציג הנתבעת בדבר הדברים שאמר בשיחת השימור – דברים שלטענת נציג הנתבעת הושמעו לו בשיחת טלפון שהתקיימה עמו לפני הדיון בבית המשפט, השיב התובע: "שמעתי את השיחה, אמרתי תודה רבה, לא מהטעם של לבטל". סוכן הביטוח שהעיד מטעם התובע, סיפר: "חאתם (התובע – ר.ס.מ) הגיע אלי במהלך 08/18, עשינו לו התאמת צרכים, בדקנו מה נכון ומה לא נכון מבחינה ביטוחית, כמובן התאמנו לו פוליסות ובמקביל שלחנו ביטולים לישיר. מפה אני לא יודע שום דבר. לדעתי סביב 05/19 הוא פנה אלי בטענה שביטוח ישיר עדיין גובים לו כסף. עשינו בדיקה מול ביטוח ישיר כמובן באמצעותו ונאמר שעשו לו שם שיחת שימור ובשיחה כפי הנראה לטענתם הוא ביקש כן להמשיך את הפוליסה. אני לא הייתי שם ולא שמעתי ואף אחד לא חשף בפני...". לשאלתי השיב סוכן הביטוח כי במהלך התקופה שחלפה מאז הוגשו הבקשות לראשונה (ביום 7.8.18) ועד למועד שבו הוגשה בקשתו הנוספת (ביום 28.5.19) הוא לא שמע מהתובע דבר, וכדבריו: "לא הייתי שותף ולא ידעתי כלום". טענות הנתבעת וראיותיה לתמיכת טענתה בדבר הסיכום שהושג בינה לבין התובע במהלך שיחת השימור, הפנתה הנתבעת אל תמליל השיחה שלטענתה הושמעה לתובע ביום 11.9.19 (בעקבות הודעת המייל שנשלחה אליה על ידי הסוכן מטעמו ביום 28.5.19 כאמור), בו אמר לו הנציג מטעמה את הדברים הבאים: "... אני עכשיו אעשה את כל מה שהבטחתי, אני אומר לצורך בקרה שכל מה שקשור לתחום חיים בריאות ותאונות אתה עדיין מבוטח פעיל ובתוקף ומשולמות, אתה כמובן גם שילמת החודש אתה מבין ומאשר?" ולכך השיב התובע: "בסדר גמור, תודה רבה". נציג הנתבעת שהופיע בפני הגיש את 7 המכתבים שנשלחו אל התובע ביום 30.5.19 בדבר ביטול הפוליסות שהיו לו אצלה, החל מיום 28.5.19 – הוא המועד שבו התקבלה אצלה פניית סוכן הביטוח שלו (נ/1), את תיעוד השיחות ביומן אירועים, רשומה מוסדית וסיכום של שיחת השימור (נ/2), ואמר: "... בין בקשת הביטול הראשונה ושיחת השימור שהתקיימה בעקבותיה אין כלום ושום דבר...". דיון והכרעה לאחר ששמעתי את טענות הצדדים וסברתי כי לא אוכל להכריע את גורל התביעה מבלי שאשמע בעצמי את "שיחת השימור" שהתקיימה בין נציג הנתבעת לתובע, הוריתי לנתבעת להגיש לתיק ביהמ"ש את קובץ השיחה כולה, מתחילתה ועד סופה, והיא עשתה כן (עם העתק לתובע).

סוף דבר, מפני כל האמור לעיל, לרבות העובדה שלאחר פנייתו הנוספת של סוכן הביטוח אל הנתבעת בה הובהר כי התובע עומד על ביטול הפוליסות, היא פעלה לביטולן באופן מיידי, מסקנתי היא כי דין התביעה להידחות.

התובע ישלם את תוצאות הנתבעת בסך של 500 ₪.

ביום 14.8.2019 פנתה נציגת הנתבעת, הגב' אתי אנונו (להלן – "נציגת הנתבעת") לתובע, עת היה בחופשה משפחתית בים המלח, והודיעה לו כי כלל ביטלה את הפוליסה של רכב המזדה מש"העידר התביעות" לא התאים לבעלות על הרכב, על כן ערכה הנתבעת פוליסה חדשה בחברת הפניקס, והודיעה לתובע כי עליו להסדיר את התשלום בגינה.

מבירורו של התובע עם כלל עלה כי הפוליסה בוטלה על ידה ביום 19.4.2019 ואף נשלחה לו המחאה בגין החזר תשלומי פרמיה ששולמו על ידו.

הדברים נראים תמוהים אף יותר נוכח סעיף 7 לכתב התביעה שם נטען כי התובע "חתם לבקשת הנתבעת על הוראת קבע לתשלום פוליסות הביטוח וקיבל לידיו עותק הפוליסות". דברים אלה אף אינם מתיישבים עם הטענה של שני הצדדים כי פוליסות ביטוח רכב הקאדילק שולמו על ידי בתו של התובע.

עוד הוסבר על ידי נציגת הנתבעת כי פוליסה מועמדת לביטול בשל העידר תביעות היא גם כזו שאישור העידר תביעות אינו מתאים לבעלות על הרכב, וכי זה היה מצבו של התובע.

...

בשונה מעדותו, אני קובעת כממצא עובדתי כי הדברים הובאו לראשונה בפניו בשיחה מחודש אפריל 2019, וכי מקור אמצעי התשלום בו נעשה שימוש הוא הודעת התובע.

גם בעניין שיחות הטלפון שנוהלו בין הצדדים, אני קובעת כממצא עובדתי כי חלקן הגדול בוצע מהטלפון הנייד הפרטי של נציגת הנתבעת משהתובע לא ענה לשיחות ממשרדי הנתבעת, וזאת בהתאם לעדותה אשר לא נסתרה על ידי התובע ונתמכה בחומר הראיות (פלט השיחות).

סוף דבר אני דוחה את התביעה במלואה.

ביום 15.8.2021 ניתן פסק דין בתובענה הייצוגית במסגרתו חויבה כלל לשלם לחברי הקבוצה (546 אנשים), סך של 11,500 ₪ ובנכוי 63 ₪ לחודש מיום ביטול חוזה הביטוח ועד לפטירת המבוטח.

" לאחר שניתן פסק דינו של בית המשפט העליון הגישה התובעת בקשה למחיקת התביעה, ולהחזר אגרה.

ובהמשך : "בהתייחס לטענת הנתבעת לפיה כל נכסיה הם כספי עמיתיה, וככל שתתקבל התביעה הרי הכספים ישולמו מכספי כלל העמיתים לרבות עמיתים שאינם חברי עמותת הגמלאים ולא בוטחו בפוליסה. אזי אף טענה זאת היא טענה עובדתית, אשר לא נתמכה בתצהיר, ואשר תבחן במסגרת ראיות הצדדים." (סעיף 45 להחלטה).

...

דיון והכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים אני קובעת כי אין מקום לחיוב בהוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.

טענה זאת של הנתבעת באשר להעדר יכולתה לפעול על פי כתבי ההרשאה אשר לשיטתה פקעו, פעולה אשר לטענתה היא אינה מורשית לבצע, היא טענה שמעורבת משפט ועובדה, אשר לא נתמכה בתצהיר מטעמה, ומצריכה ליבון, ולא ניתן להכריע בה בשלב זה ועל יסוד טענת הנתבעת בלבד.

סוף דבר בקשת הנתבעת לפסיקת הוצאות נדחית.

ובהתאמת הדברים למקרה הנידון; ביחס לעילת התביעה ועוצמתה הלכאורית, בבקשת האישור נטען כי כאשר המשיבה מזכה את לקוחותיה בהחזר דמי ביטוח בגין ביטול פוליסת ביטוח רכב חובה, פוליסת ביטוח רכב רכוש או פוליסת ביטוח דירה היא אינה משלמת את ההחזר במלואו והצמדה וריבית כנדרש לפי הדין.

...

אני מאשרת את הסכמת הצדדים בכל הנוגע להחזר הוצאות למבקשת בגין חלקה הראשון של האגרה.

בנסיבות אלו אני סבורה כי התקיימו הנסיבות החריגות הנדרשות לצורך מתן פטור ממחצית השנייה של האגרה.

התביעה האישית של המבקשת נדחית בזאת.