מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה להחזר כספים בגין רישום זכויות בנכס מקרקעין

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

הנתבעת, חברה בע"מ, שימשה בתקופה הרלוואנטית להתקשרות העסקית בינה ובין התובעת כבעלת הזכויות וכמשכירה בנכס המקרקעין במיתחם הנ"ל. ביום 4.8.2017 נחתם הסכם שכירות בין התובעת לנתבעת שבמסגרתו שכרה התובעת את שני המתחמים מהנתבעת (להלן: "הסכם השכירות").
עוד קובע ההסכם בסעיף 13 כי הנתבעת "תספק מענה של איש אספקה ואיש נקיון לכל תקלה ומתן שירותי אחזקה למתקנים ולחדרים שיהיו זמינים במקום לכל תקופת האירוח ..." בתביעה זו עותרת התובעת להחזר כספי בגין הוצאות שהוצאו על ידה בגין הוצאות שוטפות ושכר עובדים, אשר הנתבעת מחוייבת על פי ההסכם בהשבתן.
בקבלות שהוצאו על ידי התובעת לנתבעת בגין סכומים אלה נרשם "תשלום הוצאות מלון אל ים", וכן "החזר הוצאות בגין מלון אל ים". כאמור, הנתבעת הכחישה את חובתה לתשלום שכר העובדים.
...
סיכומו של חלק זה; אני מקבלת את טענת התובעת לפיה שולם על ידה שכר לעובדים (שני עובדים: עובד אחזקה ועובדת נקיון).
התובעת טענה לחיוב הוצאות ריבית בסך של 3,077 שח. אולם אני סבורה כי ראש נזק זה לא הוכח בהעדר הוכחת קשר סיבתי בגין אי תשולם ההחזרים לנטילת ההלוואה.
סוף דבר לאור האמור, אני מקבלת את התביעה.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2023 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

פסק דין זה עוסק בשאלה האם זכאי התובע לזכויות בנכס מקרקעין הרשום על שם הנתבעת מכוח היותם ידועים בציבור ובשל כוונת השתוף הספציפי בנכס ולחילופין לקבוע כי זכאי הוא להחזר הכספים שהושקעו על ידו ברכישה ובהשבחתו של הנכס.
בעמ"ש 4294-03-20 א' נ' נ' (29.11.2020) [פורסם בנבו], נפסק כי יש לערוך מבחן דו שלבי על מנת להגיע לתוצאה הראויה: "... לערוך מבחן דו-שלבי: השלב הראשון יהא בדיקת מעמדם המשפטי של הצדדים, והשלב השני, בשים לב לתוצאת השלב הראשון, תהא בדיקת כוונת שתוף הצדדים בנכסיהם. ודוק, אין דין זוג נשוי, כדין ידועים-בציבור, ואין דין ידועים-בציבור, כדין בני-זוג ללא כוונה ליצור מחויבות משפטית הדומה לקשר הנישואין." התובע הגיש תביעתו בזיקה לזכויותיו בדירת המגורים, הן זו הראשונה והן זו השנייה.
בסיכומים מסביר התובע כי במסגרת הסעד החלופי, השבה של הכספים בשל התחייבות בעל פה, זכאי הוא למחצית מהשבח על הדירה הראשונה בסך של 125,000 ₪ ומחצית מהשבח על הדירה השנייה בסך של 100,000 ₪ ואולם לא נטען ולא הוכח כי במעמד החתימה על הסכם המכר דובר על החזר הכולל גם חישוב השבח דנן ובכלל על תחשיב שמתייחס לעליית ערך אילו מן הדירות.
...
טענתו של התובע היא טענה בעל פה כנגד הסכם הפירוד, הסכם בכתב, ואולם בתום שמיעת העדויות שוכנעתי כי ניתנה לתובע הבטחה שבעל פה בדבר תשלומים המצדיקים את עריכת ההתחשבנות מעבר לסכום הנקוב הן בהסכם הפירוד והן בהסכם המכר.
לאור כל האמור לעיל, מצאתי כי זכאי התובע להשבת סך הכספים שהושקעו על ידו, סך כולל של 476,564 ₪ בניכוי סך של 300,000 ₪ נכון ליום 14.10.2021.
נוכח כל האמור לעיל, אני מורה על חיובה של הנתבעת בהוצאות התובע בסך של 25,000 ₪.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

זאת, מאחר שנישומים מבקשים לעתים לשלם ארנונה שנה מראש על מנת לאפשר הפקת אישורים המופנים ללישכת רישום המקרקעין לצורך רישום משכנתה או העברת זכויות בנכס, כאמור בסעיף 324 לפקודת העיריות [נוסח חדש].
בהמשך עידכנו הצדדים במשותף כי התושבים להם קיימת יתרת זכות כבר זוהו על ידי המשיבה; כי תושבים אלה עודכנו באמצעות מיסרון בדבר זכאותם והאפשרויות למימוש הזכאות, כי הדבר פורסם ברבים באמצעים נוספים; וכי נחתם "נוהל החזר כסף לתושב" (הנוהל לא צורף להודעה).
הוראה זו אכן מקנה לרשות מעמד מיוחס בשימה את הדגש על הפסקת הגביה הבעייתית בעתיד, תוך שמיטת הזכות לנהל תובענה ייצוגית להשבת הסכומים שעל פי הנטען נגבו על ידי הרשות שלא כדין בעבר (ההדגשה הוספה - ר' ס').
...
בהתאם, אני מורה כי העירייה תשלם למבקשת גמול בסך של10,000 ₪ ושכר טרחה לבאת כוחה בסך של 40,000 ₪ בתוספת מע"מ. ומכאן לבקשה להחזר אגרת התביעה ששולמה.
לנוכח האמור, אני מקבל את הבקשה ומורה על החזר האגרה כאמור בתקנה.
סוף דבר לאור כל האמור, אני מורה על קבלת הודעת החדילה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בחודש ינואר 2015 הציע פרוינד לשירלי להכנס עמו לשותפות בהשקעה בעסקת נדל"ן של רכישת נכס מקרקעין בפרדס חנה (להלן: "העסקה").
משהתברר לה כי העסקה שבעבורה העבירה כספים לפרוינד לא הייתה ולא נבראה, וכי הכספים שהעבירה לפרוינד – נגנבו, היא הגישה לבית המשפט השלום בתל אביב תביעה להחזר הכספים שנגנבו ממנה - ת"א 56696-06-15 (להלן: "תביעת שירלי").
טענות התובעת התובעת טוענת כי פרוינד היה מצוי בהליכי פשיטת רגל, עובדה שלא הייתה ידועה לה באותה העת, ולכן דאג לרשום את הזכויות בדירה על שמה, תוך שהוא מציג לה מצגי שוא ביחס למהות הכספים ששמשו לרכישת הדירה ומקורם, ומורה לה לחתום על המסמכים הנדרשים בטענה שכך הוא דואג לעתידה הכלכלי.
לסכום זה מוסיפה התובעת סך של 5,850 ₪ אותם שילמה לעורך דינה, וכן סך של 14,755 ₪ בגין כספים ששילמה לטענתה לנתבעת 2 במקומו של הנתבע 1 ועל חשבון חובו לנתבעת 2.
חוץ מהתובעת, התייצבה גם שירלי למתן עדות, ממנה עלו הדברים הבאים: הנתבע 1 לא טיפל בעסקת המקרקעין שנכרתה בין שירלי לבין פרוינד (עמ' 11 ש' 30 לפרוטוקול העירעור); שירלי אישרה בעדותה כי לא העבירה כספים כלשהם, בקשר עם העסקת המקרקעין נשוא מעשה המירמה לידיו של הנתבע 1, וכי לא הכירה או פגשה את הנתבע 1 כלל זולת פגישת הכירות בבית קפה (עמ' 11 ש' 38 לפרוטוקול העירעור); שירלי אישרה בעדותה שהקשר היחיד שהיה לה עם הנתבע 1 היה בקשר לייצוגה בתביעה שעניינה שפוץ דירתה וגם קשר זה, לדבריה, היה בעקיפין (עמ' 12 ש' 1 לפרוטוקול העירעור).
...
מכאן, שדין טענת התובעת כי הנתבעת 2 ידעה אודות התחזותו של פרוינד – להידחות.
מכאן, שהתובעת לא הוכיחה כי קמה לנתבעים חובת זהירות כלשהי כלפי שירלי, וכי הם הפרו אותה ואף לא הוכח כי הנתבעים התרשלו במעשיהם או כי היה קשר סיבתי בין מעשיהם לנזק שנגרם לשירלי - כך שדין טענת התובעת בעניין "מעוול אחר" להידחות.
סוף דבר הפועל היוצא הוא כי דין התביעה כולה להידחות.

בהליך ערעור חדלות פירעון (עחדל"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

לצורך הבטחת החזר כספי ההלוואה משכן המערער לטובת הנושה את זכויותיו בדירה שבבעלותו, גוש 38079 חלקה 18 דירה מס' 45 (להלן – הנכס).
בשולי הדברים הוסיף המערער כי יש לדחות את תביעת החוב בשל העובדה שנעשתה חריגה מהוראות חוק אשראי הוגן, התשנ"ג-1993 (להלן – חוק אשראי הוגן), שכן הריבית הקבועה בסעיף 38 להסכם ההלוואה חורגת מהוראות החוק.
כמו כן סעיף 4 לחוק, מגדיר את המושג "חוב מובטח" באופן הבא: "חוב עבר שלהבטחת פרעונו שועבד נכס של החייב, בין בשיעבוד קבוע ובין בשיעבוד צף, עד לגובה החוב שניתן להפרע ממימוש הנכס". סעיף 243(א) לחוק קובע כי: "נושה מובטח הוא נושה שהחוב שחב לו החייב הוא חוב מובטח". בהקשר זה, נקבע בע"א 3042/19 עו"ד אביחי ורדי, נאמן לנכסי ה יצחק יפה נ' אלימלך רייכמן (29.12.2020) כך: "על פניו איפוא, ומבלי לידון במעמד הקנייני של הערת אזהרה...הערת אזהרה ובכלל זה התחייבות להמנע מבצוע עסקה (לפי סעיף 126(א) לחוק המקרקעין), מקנה לזכאי על פי ההיתחייבות (בהתאם לסעיף 127(ב) לחוק המקרקעין), עדיפות על פני נושיו של בעל המקרקעין שפשט את רגלו... בסופו של יום איפוא, ההחלטה אם הסכם מסוים זוכה במעמד נשייה מובטחת, היא עניין של מוסכמה חברתית רחבה שהמחוקק נותן לה גושפנקא. כך היה כאמור מקדמת דנא וכך גם היום. על כן, מתן עדיפות נשייתית להערת אזהרה שלילית, אינו מפתיע ואף מתבקש מקום שבו המחוקק לא רואה מקום להבחין במסגרת חוק המקרקעין בינה לבין הערת אזהרה חיובית". יש להוסיף כי בעניינינו המערער אף חתם על שטר משכנתא לצורך רישום אך זה לא נרשם בספרי רשם המקרקעין מאחר וטרם נעשתה פארצלציה של החלקות.
...
גם טענה זו דינה להידחות.
משכך טענת המערער לפיה מדובר ב'פעולה בטלה' דינה להידחות.
סוף דבר: הערעור נדחה, החוב למשיבה יוותר בסך 265,829 ₪ בדין של חוב מובטח.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו