תביעה להחזר כספי ופיצוי בגין תיקון תנור כושל

פסק הדין ניתן בתביעה כספית על סך 204,250 ₪ שהגישה התובעת, גב' שירה גינזבורג (קראפט) (להלן "שירה") נגד הנתבע, מר יניב יוספי (להלן "יניב") וכן בתביעה שכנגד על סך 153,097 ₪ שהגיש יניב נגד שירה.

תנור הפיצה לא עבד כלל, המקררים הוצפו במים, החשמל "קפץ" והעסק לא תפקד.

מחדליהם והתנהלותם של בני הזוג שלא בתום לב גרמו ליניב נזקים, ותביעתו שכנגד של יניב על סך 153,097 ₪ מורכבת מהסכומים הבאים: 67,900 ₪ בגין יתרת התמורה בגין העסק או בגין סכום ההמחאה בתוספת הפרישי המע"מ; סך של 20,000 ₪ בגין החזר דמי שכירות; 9,360 ₪ בגין רכישת מלאי העסק; 2,270 ₪ בגין שווי הסחורה שהתקבלה מהספקים; פיצויים בסך של 25,000 ₪ בגין ההפרה היסודית של ההסכם וביטולו שלא כדין ו/או בגין הסתמכות התובע שכנגד על קיומו המלא של החוזה; 10,997 ₪ בגין חוב חשמל שהצטבר לאחר מסירת החזקה בעסק לשירה; פיצויים בסך של 15,000 ₪ בגין עוגמת נפש וטרדה; ו- 2,570 ₪ בגין החזר מס הכנסה ומע"מ עקב שימוש בקופה הרושמת של יניב.

עוד נטען בהקשר זה כי סמוך לאחר מכן החלו חגי תשרי שבמהלכם העסק סגור ויניב טען שנהג להשאיר את העסק סגור גם בימי שישי ובמוצ"ש לנוכח הפעילות המועטה בימים אלה, ומכאן הניסיון הכושל של בני הזוג לעוות את המציאות.

חוות דעת של מהנדס מטעם שירה הוגשה וצוין בה כי אין כל אפשרות להפעיל את כל המכשירים בו זמנית וכי "מצב המתקן מהוה סכנה למשתמשים בו הן מההיבט של היתחשמלות והן מההיבט של היתלקחות. לכן יש לבצע תיקון ושדרוג מידי למערכות החשמל במיתקן ולהחליף לאלתר את הציוד התקול. בנוסף יש לבצע הגדלת חיבור לגודל שלא יפחת מ 63 A X 3 וזאת עקב חישוב צריכת החשמל של הציוד הקיים במיתקן". בדיקת החשמלאי בוצעה ביום 7.10.15, כחודש לאחר ההיתקשרות בעיסקה, ולא הובאו ראיות לגבי מצבה של מערכת החשמל בעת שהעסק הוצג לבני הזוג או במעמד החתימה על זכרון הדברים.

עם זאת הסכום נזנח ולא נכלל בסעיף 76 לסיכומי שירה ועל כן אין מקום לקבל טענת קזוז זו. נותרים אנו עם תביעות הדדיות עבור פיצויים בגין עוגמת נפש, פיצוי בסך של 60,000 ש"ח בתביעתה של שירה וזאת בגין עוגמת נפש ובזבוז זמן ותביעות יניב אחת בסך של פיצויים בסך של 25,000 ₪ בגין ההפרה היסודית של ההסכם וביטולו שלא כדין ו/או בגין הסתמכות התובע שכנגד על קיומו המלא של החוזה והתביעה השנייה ע"ס 15,000 ₪ בגין עוגמת נפש וטרדה.

...

לפיכך, אני קובע כי לא הוכח שלפני ההתקשרות בעסקה הוצג לבני הזוג מצג שווא לגבי מצבה של מערכת החשמל בעסק, ומנגד, אין חולק כי שירה ובעלה לא דרשו לבצע בדיקות במערכת החשמל לפני שהתקשרו בעסקה, ושירה הסכימה לרכוש את העסק כפי שהוא.

לסיכום, תביעתה של שירה כנגד יניב מתקבלת בחלקה באופן שבו בוטל חיוב אשר הופיע בזיכרון הדברים ע"ס 60,000 ₪ הנ"ל וכן מחייב את יניב לשלם לשירה סך של 3,650 ₪ בגין תשלום יתר של שירה וזאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

תביעתו של יניב מתקבלת בחלקה באופן שבו הנני מחייב את שירה לשלם ליניב סך של 7,000 ₪ בגין הפרשי דמי שכירות, 9,360 ₪ בגין המלאי וסך של 4,561 ₪ על חשבון חוב לחברת חשמל שלושתם בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה שכנגד ועד למועד התשלום בפועל.

לאור התוצאה, הנני קובע כי כל צד יישא בשכר טרחת עוה"ד שלו והוצאותיו.

הנתבע הגיש תביעה שכנגד להשבת דמי המקדמה ששילם, ופצוי בגין נזקים שנגרמו על ידי עבודת התובע.

טענות התובע הצדדים התקשרו ביום 12/9/16 בהזמנת עבודה על סך 30,300 ₪ + מע"מ, אשר כללה את הפריטים הבאים: התקנת שער 2 כנפיים חדש כולל צבע בתנור.

הנתבע הגיש תביעה שכנגד ע"ס 25,425 ₪ במסגרתה תבע את החזר המקדמה ששילם, עלות תיקון החומה בסך 10,000 ₪ , נקוי נזקים בסך 1,000 ₪ , עוגמת נפש 2,000 ₪ ועלות חו"ד מומחה 2,925 ₪.

לאור חוות הדעת לפיה הנזקים ברי תיקון וכימותם, אני סבורה כי היה על הנתבע לאפשר לתובע לתקן ולהשלים את העבודה ולהעמיד מומחה מטעמו בעת השלמת העבודה ואף טרם השלמת תשלום הכספים ולשקול צעדיו בהתאם לתוצאות בדיקת המומחה.

...

מאחר שאני סבורה כי ההסכם בוטל על ידי הנתבע שלא כדין, הרי שקמה לתובע הזכות לקבל את התמורה עבור העבודה שנעשתה בפועל, בקיזוז הנזקים שהוכחו בחוות הדעת מטעם הנתבע.

לאור האמור, אני מקבלת את טענת התובע על תשלום מקדמה של 7,000 ₪.

סוף דבר סיכומו של דבר, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 16,985 ₪ לפי התחשיב הבא: עבודות שבוצעו 26,500 ₪ בקיזוז ליקויים: (6,000 ₪) סה"כ 20,500 ₪ 17% מע"מ 3,485 ₪ סה"כ 23,985 ש"ח בקיזוז מקדמה: (7,000 ₪) סה"כ 16,985 ₪ בנוסף, הנתבע יישא בהוצאות התובע בסך של 1,000 שח. הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו ת"ק 55268-12-16 גליקסמן ואח' נ' סמ-ליין בע"מ לפני כבוד השופטת דלית ורד התובעים: 1.טל גליקסמן 2.נטלי אליאס הנתבע: סמ-ליין בע"מ פסק דין

התובעים לא היו מוכנים להמתין, וביום 14.12.16 פנו לנתבעת כדי לקבל החזר כספי בגין הסך של 500 ₪ ששולם על ידם בגין הכרטיס האלקטרוני.

אני מקבלת את טענת התובעת לפיה נימסר לה כי אין במלאי כרטיס אלקטרוני, ולכן התיקון מתעכב.

כפי שיובהר להלן, בתקופת האחריות מוטל על היצרן בנסיבות מסוימות לתקן טובין בתוך 3 ימים בלבד, כך למשל, כאשר עסקינן בכרטיס אלקטרוני של תנור בישול ואפייה (ראה, תקנה 10 (ג) לתקנות הגנת הצרכן).

במקרה דנן, כשלה הנתבעת משלא החזיקה במלאי כרטיס אלקטרוני, זאת על אף שעסקינן בחלק חיוני, שהשימוש בתנור מותנה בתקינותו.

איני סבורה כי במקרה דנן חלה הוראת סעיף 31 א(א)(8) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 בנוגע לפסיקת פיצויים לדוגמא, שכן הוראה זו חלה אך בתקופת האחריות של הטובין.

...

בסופו של דבר, ביום 20.12.2016, הטכנאי שב לבית התובעים ותיקן את התנור.

דיון והכרעה על סמך הראיות שנשמעו בפניי שוכנעתי כי לא היה במלאי הנתבעת כרטיס אלקטרוני המתאים לתנור דנן.

אני מקבלת את טענת התובעת לפיה נמסר לה כי אין במלאי כרטיס אלקטרוני, ולכן התיקון מתעכב.

עיקר טענות התובעות בכתב התביעה המתוקן ובסיכומיהן לטענת התובעות חרף מימצאי מומחים שמונו מטעם המבטחים הנתבעת היא היחידה מתוך 20 החברות המבטחות שסירבה לשלם את תגמולי הביטוח והחזרי הפרימיות ששולמו ביתר.

ביחס לארוע הנזק במיתקן המימן, צוין שנתבעים נזקים עקיפים שנגרמו לבז"ן בגין תיקון כושל שבוצע במחליף החום במיתקן אשר גרם להשבתתו לתקופות שונות.

נטען שבשל הירידה ברווח הגולמי, נוכח עלויות הפיכת חומר הגלם למוצר הסופי גדיב הייתה מפסידה סכום כסף גדול יותר מזה שהפסידה משלא פעל המתקן, ולכן לא נפגע מרווח הסחר ואין כל נזק הפרעה עיסקית לפצות עליו.

בהתאם לתצהירו של רוני סולוניקוף, כלכלן ראשי בבז"ן וממונה על תחום הביטוח בחברה, ובהתאם לדוחות השמאים מרכוס וטיילור, אשר נחקרו כולם בחקירות נגדיות, הקף הנזק הוערך על בסיס חשבוניות בגין תשלומים ששלמו התובעות בגין עלויות ותשלומים שנגרמו להן כתוצאה מנזקים ישירים מארוע השריפה, ובכלל זה עלויות הכבוי ותיקון התנור שנשרף.

מכל האמור עולה שלא עלה בידן של התובעות לבסס את הקף הנזק שניגרם להן תחת רכיב ההפרעה העסקית ואין מקום לפסוק לזכותן פיצויים בגין רכיב נזק זה. להשלמת הדיון בחלק זה של התביעה מצאתי לדחות את טענת התובעות כי הנתבעת מחויבת לכימות הנזק שנערך על ידי השמאים.

...

במסגרת התביעה מבקשות התובעות שהנתבעת תשלם את חלקה היחסי בתגמולי הביטוח והחזרי הפרמיה להן היא זכאית לטענתה, בשיעורים אותן תבעה במקור במסגרת הדרישות לקבלת תגמולי ביטוח והחזרי פרמיה ממבטחות המשנה.

החזר הפרשי פרמיה ששולמו ביתר אין מחלקות בין הצדדים כי פוליסות הביטוח כוללות הוראות בדבר החזר הפרשי פרמיה, ככל שהפרמיה ששולמה בתחילת תקופת הביטוח חושבה על יסוד תחזית רווח גבוה מזו שהושגה בסופו של דבר, ועל יסוד מלאי הגבוה מזה שהתברר שהיה בדיעבד (ת/58 ו-ת/59 בעמ' 18 ו-30 לפוליסות).

סיכום לאור כל האמור מעלה, אני מקבל את התביעה באופן חלקי ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעות יחד ולחוד סך של: 521,804 $ בגין אירוע הנזק לגנרטור TG-11 במפעל בז"ן. 317,840 $ בגין השריפה בתנור הקסילן במפעל גדיב.

· כמו כן, אני מחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של התובעות יחד ולחוד בסך 100,000 ₪, בתוספת מע"מ. · הסכומים ישולמו לתובעות בתוך 30 ימים ממועד מתן פסק הדין.

המחמצת הגישה תביעה, בגדריו של ת"א 38070-08-17, במסגרתה תבעה כי בית המשפט יורה על כשלון תמורה מלא, כי ההמחאות שנמסרו על ידיה לאדיב פרז מבוטלות, וכי אינן ניתנות לבצוע, וכן תבעה את השבת יתרת ההמחאות המצויות בחזקת אדיב פרז, ואת השבת סכומי הכסף ששילמה, את השבת יתרת ההמחאות ותשלום פיצוי כספי.

היא קבלה על כך שאדיב פרז ניצלה את תמימותו של אלי שחשב כי יסופקו לו מכונות תקינות, כי אדיב פרז תקבל אחריות מלאה על המכונות או כי יינתן החזר כספי במקרה של תקלה במכונות.

אך אחר שהוכח כי התקלה לתנור הסתכמה בשפת הפעלה פינית, לא ברורה נחיצות העסקתו של עובד בעלות כאמור, אך בשל הצורך להתגבר על תקלה זו. עם זאת, אני מוצאת כי יש לחייב את אדיב פרז לפצות את המחמצת בגין שפת ההפעלה הפינית של תנור העגלה הכפולה, ובגין המשאבים שהושקעו בניסיון לתקן את שפת ההפעלה בתנור העגלה הכפולה (על פי עדותו של עדנאן – הוא השקיע 9 שעות עבודה בניסיון לתיקון, כמפורט בסעיף 6 לתצהיר עדנאן).

לא מצאתי לפסוק לטובת אדיב פרז פיצוי בגין עגמת נפש ופגיעה במוניטין, בהתאם להלכה הפסוקה לפיה, ככלל, לא ייפסק פיצוי לתאגיד בגין עגמת נפש (ע"א 8588/06 דוד דלג'ו נ' אכ"א לפיתוח בע"מ (פורסם במאגרים 11.11.2010), ובהעדר ראיה לפגיעה במוניטין כנטען.

...

אך מהטעמים שפורטו לעיל, ובפרט אחר שלא התרשמתי מאמינות הטענות בדבר תקלות לציוד שסופק במסגרת העסקה הראשונה, כמו גם נוכח החבלה לתפקוד ליין הריאון, לא התרשמתי כי די בעדות שמסר יעקב בעניין כדי לשנות מהמסקנה לפיה לא הוכח כי היתה הצדקה לביטול העסקאות.

ככל שאין באפשרות אדיב פרז להשיב למחמצת את הציוד או את חלקו, הרי שעל דרך האומדנא, אני מורה כי ינוכה שיעור של 30% מהמחיר ששילמה המחמצת תמורת ציוד זה מהפיצוי בו חוייבה המחמצת.

סוף דבר אני מחייבת את המחמצת לשלם לאדיב פרז סך של 134,000 ₪, בגין ההמחאות שבוטלו, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד פרעון ההמחאות שבוטלו, ועד ליום התשלום המלא בפועל.