תביעה להחזר כספי בגין ביטול כרטיס טיסה עקב מצב בריאותי

ביום 7.10.19 המשיבה ביטלה את ההזמנה בשל מצב בריאותי של אמה.

נטען כי לאחר שתי שיחות טלפון ארוכות, נציגת המבקשת הודיעה לה כי המבקשת הסכימה לביטול העסקה כך ש - 80% מסכום העסקה יועבר למשיבה בזיכוי כספי ו- 20% כזיכוי לרכישת כרטיס טיסה לארה"ב אותו תרכוש המשיבה מהמבקשת.

בפסה"ד שניתן ע"י בימ"ש קמא ביום 21.3.21 חויבה המבקשת לשלם למשיבה סך של 7,540 ₪ בצרוף אגרת משפט בסך 125 ₪; בצרוף הפרישי הצמדה וריבית, וכן הוצאות משפט בסך 500 ש"ח. פסק דינו של בימ"ש לתביעות קטנות: לאחר בחינת כתבי הטענות, העדויות והראיות בימ"ש קמא הגיע למסקנה כי לתובעת הובטחה השבה כספית ממש.

בבקשת רשות ערעור טוענת המבקשת כי מדובר בטעות גלויה על פני פסה"ד של בימ"ש קמא שמצדיקה היתערבות ערכאת העירעור ובטול פסה"ד. בין היתר, נטען כי מעולם לא הובטח למשיבה כי תקבל החזר כספי מלא בגין הביטול.

...

לאחר עיון בבקשת רשות הערעור הגעתי למסקנה ולפיה דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובה, וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) מטרת בית המשפט לתביעות קטנות היא לפתוח את שערי המשפט בפני "האזרח הקטן" על ידי יצירת מכשיר זמין, יעיל ומהיר לבירורן של תביעות בסדר גודל קטן יחסית, שאילו היו צריכות להתברר בסדר דין רגיל היו הופכות לא כדאיות.

בסיכומו של דבר, איני סבורה כי למקרה דנן יש השלכת רוחב.

לסיכום: לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

בפני תביעה קטנה שהגישו התובעים נגד הנתבעת איסתא ישראל בע"מ, לקבלת פיצוי כספי בגין ביטול טיסה ועוגמת נפש בשל הפרת חובת הגילוי והצגת מצג שוא לפיה כל המועדונים באי "זקינטוס" יעבדו כרגיל, למרות שהמועדונים באי היו סגורים בעקבות הישתלטות נגיף הקורונה.

עקרי טענות הנתבעת: הנתבעת אינה מכחישה את טענות התובעים באשר לטיסה המקורית שבוטלה וכן את הצעתה להחזר המקדמה בצורת הטבה של כניסה למסיבות אשר יוכלו לממש בחופשה החדשה שהזמינו לחודש יוני 2021.

על כן, בגין איחור הטיסה קיבלו התובעים כרטיס טיסה חלופי ובגין הנזקים שנגרמו לתובעים עקב דחיית הטיסה, השיבה להם הנתבעת פיצוי כספי בסך 1,290 ₪ לכל תובע, לפי החוק.

הנתבעת מבקשת לציין כי בשום שלב במהלך השיחות לא טרח התובע 1 לציין בפני נציגי הנתבעת אודות מצבו הבריאותי וכי הוא מתמודד עם סכרת נעורים.

בנוסף מאחר וטיסתם החדשה התעכבה מעל ל-8 שעות בהתאם לחוק קיבלו כרטיס טיסה חלופי ועוד פיצוי כספי בסך 1,290 ₪ כל אחד.

לטענת הנתבעת במועד ביצוע ההזמנה, היינו 03.06.2021, צפו נציגי הנתבעת וספקי התיירות ביעד כי במהלך החודשים הבאים יוון, וזקינטוס בפרט, יהיו ירוקות וחופשיות לגמרי לכניסת מבקרים מחוסנים נגד נגיף הקורונה, ועל כך העידו: "שבוע לפני הגעת התובעים אמורה הייתה להיות הפתיחה. נוכח המצב הוחלט שדוחים את הפתיחה ל-12.07 של המועדונים הסגורים והודיעו לנו על כך ב-05.07" (עמ' 5 לפרוטוקול הדיון מיום 15.12.2021, שורות 25-29).

...

בנוגע לטענת התובעים על אופן ביצוע בדיקות קורונה, מקובלת עליי טענת הנתבעת בסעיף 29 לכתב ההגנה, שם ציינה כי נציג הנתבעת דגם מעל 1,000 לקוחות, צעירים ומבוגרים כאחד, וכי מעולם לא נשמעה תלונה אחת על איכות וטיב הדיגום.

סוף דבר התביעה – מתקבלת חלקית .

הנתבעת תשלם לתובעים פיצוי בסך של 12,000 ₪ (4,000 לכל אחד).

לפניי בקשת המבקשות להוצאת חוות דעת מומחה שצורפה לתשובת המשיבות לבקשה לאישור תובענה כייצוגית, וזאת בטענה כי היא חוות דעת "משפטית". הצדדים ייקראו בהחלטה ככינוים בבקשה לאישור התובענה כייצוגית – מבקשות ומשיבות והבקשה לאישור התובענה כייצוגית תכונה בקשת האישור.

כך לדוגמה בהחלטתי בת"א (שלום קריות) 40193-07016 פלוני נ' אורן (13.9.2020), דובר על חוות דעת הכוללת בעיקרה ניתוח של סוגיות משפטיות, כגון "מהן החובות המוטלות על סוכן הביטוח בשלב המשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה הביטוח? האם ניתן לראות במבטחת כאחראית באחריות שילוחית למעשיו או מחדליו הרשלניים של סוכן הביטוח?". כך גם היה במקרים אליהם הפנו המבקשות: ת"צ (מחוזי מרכז) 54491-01-15 בשן נ' EasyJet Airline company LTD (24.11.2015) – שם הוגשה חוות דעת שנערכה על ידי דקן פקולטה למשפטים בעיניין שאלה משפטית שעמדה בבסיס המחלוקת ("מהו הדין החל על המחלוקת בדבר זכותו של המבקש לקבל מהמשיבה החזר כספי מלא בגין ביטול עסקה מקוונת לרכישת כרטיס טיסה בחלוף חמישה ימים מעת ביצועה...") ומסקנת חוות הדעת הייתה כי "הסעיפים הנזכרים לעיל בחוק הגנת הצרכן, אינם חלים על המקרה הנוכחי..."); ת"פ (מחוזי ת"א) 40162/05 מדינת ישראל נ' אלגור, פסקה 5 (12.2.2008) – שם הוגשה חוות דעת של ד"ר אירית חביב סגל ז"ל לגבי "ייחודיותה של הסיטואציה המשפטית [הנדונה ו] המצב המשפטי העמום ביחס למונח 'ענין אישי' ששרר בקרב הקהילה המשפטית והעסקית בתקופת האירועים נשוא כתב האישום"; וראו גם ו"ע (מחוזי י-ם) 2016/01 גרנות אגדה שיתופית חקלאית מרכזית בע"מ נ' מדינת ישראל (21.1.20008).

תובנה זו נלמדת מהוראות סעיף 20 לפקודת הראיות שקובע כי "בית המשפט רשאי, אם אין הוא רואה חשש לעיוות דין, לקבל כראיה, בכתב, חוות דעתו של מומחה בשאלה שבמדע, שבמחקר, שבאמנות או שבידיעה מקצועית (להלן - חוות דעת), ותעודה של רופא על מצב בריאותו של אדם (להלן - תעודת רופא)". במילים אחרות, קשת הדברים שאליהם בית המשפט יכול להדרש באמצעות חוות דעת – רחבה ביותר; מכאן, פוחת החשש שמא דברים שהובאו בחוות הדעת יקבלו משקל מעבר למה שהם ראויים לו – וזהו החשש שעומד בדרישה להציג ידע מקצועי באמצעות מסננת של חוות דעת (להרחבה ראו: מוחמד עלי "קביעת עובדות בהליך המשפטי – משפט ופסיכולוגיה" (עתיד להתפרסם בכתב העת "דין ודברים").

...

הכרעה דין הבקשה להידחות.

ראשית, יש להתייחס לחוות הדעת במבט כללי, ובחינה שכזו מוליכה למסקנה כי יש לבכר את עמדת המשיבות משום שלא ניתן לנתק בין הדברים המובאים בחוות הדעת.

לתמיכה במסקנה זו ניתן להביא את קביעת בית המשפט בענייני תכנון ובניה, שאף הם נושאים אופי טכני מקצועי.

קצרו של דבר, שאני מחליט לדחות את הבקשה.

לטענתה במהלך שהותה שם הנתבע רכש אף הוא כרטיס טיסה לXXX מהחשבון המשותף, ומאוחר יותר הנתבע בחר לבטל את כרטיס הטיסה וזאת אף מבלי שהשיב את הכסף לחשבון המשותף.

בשל מצבו הבריאותי הנתבע ממשיך בפעילות הכשרת מנהלים מטעמי שליחות ללא מטרת רווח.

הנתבע העביר לחשבון המשותף כספים שירש מאביו החורג וכן מכר שליש דירה בXXX וכספים שיירש מדודתו, דודה נוספת של הנתבע הורישה לו ולתובעת חלק בירושתה אשר אף הוא הופקד לחשבון המשותף.

התובעת מצידה טוענת כי כרטיס הטיסה נרכש טרם תקופת הפירוד, וכן טוענת כי מנגד הבעל רכש אף הוא כרטיס טיסה אשר לא נעשה בו שימוש אך ההחזר בגין הביטול לא הופקד בחשבון המשותף, לעניין משיכת 10,000 ₪ לדברי התובעת היא שהתה בXXX במשך חודשיים ועשרה ימים כאשר רוב ההוצאות בתקופה זו כלל לא בוצעו מהחשבון המשותף.

...

טענות התובעת למחלוקות הנותרות כפי שעלו מסיכומיה איזון משאבים היוון זכויות - לטענת התובעת קביעת האקטואר להיוון הזכויות כפי שנקבעו בעמוד 4 בחוות הדעת הסופית הקובעת כי עליה להעביר לנתבע סך של 56,018 ₪ מקובלת עליה, לשיטתה סכום זה כולל בתוכו גם את מענק היובל.

סוף דבר ניתן תוקף לחוות הדעת של המומחה מיום 23.3.21 (שיטה ב').

תביעת האיש לשיתוף בירושה שקיבלה האישה מהוריה נדחית.

תביעת האיש להשבת סכומים שהוציאה האישה על הנסיעה לXXX נדחית.

וזאת לפי חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב – 2012 (להלן: "חוק שירותי תעופה").

אולם עקב מצבו הבריאותי של התובע 1, קיצרו את שהותם בווינה לחמש שעות בלבד.

התובעים שובצו לטיסה ישירה מניו-יורק לתל אביב באמצעות חברת אל-על. התביעה הוגשה להחזר עבור כרטיסי טיסה במחלקת עסקים שרכשו התובעים מתל אביב לוינה ומוינה לתל אביב בתאריכים 24.5.2023 ו- 26.5.2023.

ב) סעיף 6 (א) לחוק שירותי תעופה מיפרט את סוגי ההטבות להן זכאי נוסע שטיסתו בוטלה: "(א) נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה לטיסה שבוטלה, יהיה זכאי לקבל ממפעיל טיסה או מהמארגן הטבות אלה:

הגדרת "השבת תמורה" היא בהתאם לסעיף 3 (א) (2) לחוק (ראה סעיף 1 לחוק – סעיף ההגדרות) לפיו: "השבת תמורה בסכום ששולם בעד כרטיס טיסה, לרבות כל תשלום ששולם בעד כרטיס הטיסה, ובכלל זה אגרות, היטלים, מסים ותשלומי חובה אחרים, והכל בכפוף להוראות סעיף קטן (ב); מפעיל טיסה או מארגן ישיב לנוסע את התמורה בתוך 21 ימים מהיום שהנוסע או נותן שירות סוכנות הנסיעות כאמור בסעיף 15, לפי העניין, פנה אליו בכתב". בפני המבקשים עמדה אפשרות שלא לעלות על הטיסה החלופית, לרכוש כרטיסי טיסה לווינה במקום ולקבל את כספם בחזרה.

...

לטענת הנתבעת יש לדחות את התביעה גם לגופה.

הגדרת "כרטיס טיסה חלופי" היא בהתאם לסעיף 3 (א) (3) לחוק (ראה סעיף 1 לחוק – סעיף ההגדרות) לפיו: "כרטיס טיסה חלופי ליעד הסופי של הנוסע, בתנאים הדומים ככל האפשר לתנאי כרטיס הטיסה המקורי שהונפק לו ובמועד המוקדם ביותר שניתן, או במועד מאוחר יותר בתיאום עם הנוסע, ובכפוף לקיומם של מקומות פנויים בטיסה". לטענת המבקשים, אוסטריאן איירלינס לא הציעה להם כרטיס טיסה חלופי ולא הם בחרו לעלות על הטיסה, אלא שהמשיבה אילצה אותם לעשות כן. בימ"ש קמא קבע כי: "הוצע לתובעים כרטיס טיסה חלופי מארצות הברית ישירות לישראל. התובעים הם אנשים אינטלגנטיים, בגירים, בחרו לעלות על הטיסה החלופית, אשר הביאה אותם ארצה עוד לפני הזמן המקורי". בית משפט קמא קבע קביעות עובדתיות ומי שמעיין בפסק הדין גם יכול להגיע למסקנה הברורה ולפיה הוטל ספק במהימנות גרסת התובעים.

אינני מקבלת טענה זו. למבקשים היתה זכות בחירה בין כרטיס טיסה חלופי לבין השבת תמורה, כאמור בסעיף 6 (א) (2) לחוק שירותי תעופה.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.