תביעה להחזר השתתפות עצמית ששולמה תחת איום

התביעה הנה על סכום של 11,020 ₪, בגין עלויות תיקון הנזקים של רכב התובעת, כפי שהוערך על ידי השמאי מטעם התובעת ושולם על ידה, החזר שכ"ט השמאי וכן החזר סכום ההישתתפות העצמית של התובע 2 בשל הפעלת הפוליסה, שלא שולם לו על ידי התובעת.

עוד טענו הנתבעים, כי לאחר התאונה רשם התובע 2 מיסמך בכתב ידו המפרט את גירסתו לתאונה ובסופו נכתב שהאחריות לתאונה היא של הנתבע 1, אשר מודה באשמה ולוקח אחריות לתאונה, אולם לטענת הנתבעים, התובע 2 כפה על הנתבע 1 לחתום על המסמך, תוך שאיים עליו כי הוא מכיר שופטים ועורכי דין.

מלבד השריטה, נראה כי בעמוד מעל המראה הקדמית ימנית, ישנו כיפוף פנימה של הפח ותחתיו שיפשוף רחב על פני שטח של מספר סנטימטרים.

...

לפיכך, אני מקבלת רק את הנזקים המוכחים בחשבונית המוסך בסכום של 9,044 ₪, חשבון שכ"ט השמאי בסכום של 600 ₪ והשתתפותו העצמית של התובע 2 בסכום של 550 ₪ וסך הכל 10,194 ₪.

התביעה בגין ירידת ערך נדחית שכן לא הוכחה בהעדר חוות דעת השמאי ואשר אין לה כל תימוכין מלבד מהמכתבים שאינם ראייה לכך.

סוף דבר אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים באמצעות באי כחם את הסכומים הבאים: סכום של 8,664 ₪ (85% מסכום התביעה), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד התשלום בפועל על פי תאריך חשבונית העסקה שצורפה לתביעה, ועד למועד התשלום בפועל.

כאשר התקלה חזרה בשלישית, בפברואר 2017, הושאר הרכב אצל הנתבעת למשך כשבועיים (ורק תחת איומים בתביעה קיבל התובע רכב חלופי לתקופה זו).

התובע טוען כי על הנתבעת לפצותו בגין אבדן ימי עבודה (על תקוני סרק), הפחתה של 20% מהמחיר ששולם בעבור הרכב, עגמת נפש, הוצאות משפטיות והחזר הוצאות "תקוני הסרק". מכתב ההגנה עולה כדלקמן: התובע רכש רכב משומש, שנסע למעלה מ-75,000 ק"מ בטרם נמכר לתובע, ובהתאם – נמכר לתובע בהנחה של יותר מרבע ממחיר המחירון.

התובע הופנה שוב למוסך, בוצעו תיקונים במשאבת המים ובשסתומים, והתובע חויב בהישתתפות עצמית (490 ₪) בהתאם לתנאי האחריות.

...

מטפסי הבדיקה ומהמסמכים אף עולה כי מדובר ברכב משנת ייצור 2013 שנסע, עד למועד הבדיקה, קרוב ל-76 אלף ק"מ. התוצאה היא כי לרשות התובע היה המידע האמור לעיל ואשר לאורו הסכים לרכוש את הרכב.

נוכח כל האמור לעיל, לא שוכנעתי כי עלה בידי התובע להוכיח הן את אחריותה של הנתבעת והן את נזקיו.

מכל המקובץ, וכאמור, מצאתי כי דין התביעה להדחות.

נופר חזרה אל הנתבע והציעה לו להפעיל את הביטוח המקיף בו מבוטח הרכב והיא תשלם לו את דמי ההישתתפות העצמית אולם ניסים סרב לכך.

"הרכב שלי היה תחת העץ ולכן הוא היחידי שניפגע. אני ראיתי את הפגיעה ברכב רק למחרת בצהריים בערך. הרכב שלי חנה אולי כמה שבועות, היה לו טסט אבל זה רכב שכמעט לא נוסעים בו. הרכב עבר 100 אלף קלומטר". ( ש' 9-11 ע' 2 לפרוטו') מר חודור טען כי מעיון בתמונות שצורפו לכתב התביעה, עולה שהפגם הנו בצבע.

ניסים השיב "לא איפשרתי להם לבדוק את הרכב, צלצל אליי אחד שמהמבטא שלו הבנתי שהוא בן מיעוטים ושמעתי מאחורה כל מיני איומים. לא רציתי להתעסק איתם אז אמרתי למר חודור שאם הוא רוצה לבדוק שיבוא הוא. אמרתי לחברת החשמל שיבוא נציג שלהם. " (ש' 19-22 ,שם) דיון והכרעה כידוע על התובע החובה להוכיח את תביעתו בהתאם לעקרון "המוציא מחברו עליו הראיה". נטל ההוכחה הוא נטל הבאת הראיות נקבע במשפט האזרחי על פי "הטיית מאזן ההסתברות" לאחר שבית המשפט בוחן את מהימנותן של הראיות שבפניו, את דיותן ואת משקלן (רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פ"ד נז (4)981(2003).

לפיכך, אני מחייב את הנתבעות 1-2 ביחד ולחוד לשלם לתובעת בתוך 30 ימים מיום קבלת העתק פסק הדין את הסכומים כדלקמן: סך של 7,839 ₪ עלות תיקון ניזקי הרכב , סך של 4,644 ₪ בגין ירידת ערך וכן החזר שכר טירחת שמאי בסך של 1,275 ₪ סכומים אלו ישולמו לתובעת בצרוף הפרישי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת כתב התביעה המתוקן 15/11/17 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

...

לאור כל האמור לעיל, אני מעדיף את גרסת התובעת על פני גרסתה של נופר ואני קובע כי נופר התרשלה והפרה את חובתה לבצע את עבודות הגיזום בזהירות כדי למנוע נזקים מכלי רכב שחנו בסמוך למקום ביצוע העבודות.

סוף דבר הנתבעת 2 לא הגישה כתב הגנה נפרד מטעמה ואף לא שלחה לדיון נציג נפרד מטעמה .

לפיכך, אני מחייב את הנתבעות 1-2 ביחד ולחוד לשלם לתובעת בתוך 30 ימים מיום קבלת העתק פסק הדין את הסכומים כדלקמן: סך של 7,839 ₪ עלות תיקון נזקי הרכב , סך של 4,644 ₪ בגין ירידת ערך וכן החזר שכר טרחת שמאי בסך של 1,275 ₪ סכומים אלו ישולמו לתובעת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת כתב התביעה המתוקן 15/11/17 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

אותה שעה הייתה בייקטריידינג במצוקה כלכלית ועמדה תחת איום מְסָפָּק חשוב שמסר בידה בּלעדיות בּעבר.

לגישתו, מכיוון שמדובר בשתי עיסקאות נפרדות אין לתלות את האחת בשנייה ויש לצוות על החזר ההלוואה כמבוקש בכתב התביעה.

המימון נידרש לצורך פרעון תשלום עבור הזמנת סחורה קיימת מחברת Cube; תניות ההסכם דרשו מבייקטריידינג נתוק קשר עם משקיעים אחרים, ובהם חברת פדלים, שהשקיעה בה בעבר; כספי ההשקעה בסך 100,000 אירו יועברו ישירות ל־Cube על חשבון ההזמנה, וכן לרשויות המכס והמע"מ לטובת שיחרור הסחורה; חברת חדאד תחזיק אצלה את הסחורה ותמסור אותה לבייקטריידינג כנגד מחיר עלות, ובתוספת 20%; צוין קיומו של משא־ומתן להסכם שותפות עתידי.

הסכם בייק אקספרס (הסכם המייסדים) מהסכם בייק אקספרס עולים הפרטים הרלוואנטיים הבאים: תוקם חברה חדשה אשר תטול לידה את העסק ושמה יהיה "בייק אקספרס בע"מ". יחסי חברת חדאד, נמרי, וג'יריס יוסדרו באמצעות חברת בייק אקספרס; נמרי מביא לעסק את יכולותיו, ניסיונו, הסכמי בלעדיות עם יצרנים מובילים, מלאי עסקי ורכב "איווקו". כל אלה ימכרו לבייק אקספרס על דרך של השקעת כסף, פרעון חובות ושכר עבודה; חברת חדאד וג'יריס משקיעים כסף בחברה החדשה; מתבצע "יישור קו" ומובא בחשבון הסכם המימון; ההשקעה אותה ביצעה חברת חדאד במסגרת הסכם המימון תזקף כהלוואת בעלים עד לתקרה של 300,000 אירו, ותהפוך להון עצמי לאחר שנתיים פעילות; בייקטרידינג תמכור את ה"איווקו" ואת המלאי הקיים לבייק אקספרס בעלות ובתנאים ש"יסוכמו בהמשך"; מניותיה של החברה החדשה יוחזקו על־ידי ג'יריס (20%), נמרי (20%) וחברת חדאד (60%); בייקטריידינג תמכור את כל פעילותה העסקית, לרבות חובותיה ומלאי, לחברה החדשה "בייק אקספרס", אשר תופעל במעורבות הדוקה של נמרי ותוך ניצול קשריו וכישוריו בתחום האופניים; חברת חדאד תעמיד הלוואות בעלים בריבית קבועה לשם מימון פעילות החברה, והמניות של נמרי יוחזקו על־ידי עורך־דין מלווה בהתאם להסכם החזרת חוב עם קרדוש (המדובר בתאגיד או אדם אשר שמם לא נזכר עד כה במסמכים); עודפי ההכנסות על ההוצאות יחולקו בכול שנה בהתאם ליחס ההחזקה במניות לאחר מאזן חשבון רווח והפסד שנתי לפי בסיס מזומן, ופרעון הלוואות בעלים; אם תפורק החברה החדשה, זכאית חברת חדאד לקבל את כספיה בחזרה.

בשנת 2013 הישתתף בפגישה שבה נכחו גם כלכלן בשם פאדי יונס, עו"ד עבד ענאן, רו"ח מראם מנצור ונמרי, על־מנת לגייס ממנו השקעה לעסקו של נמרי.

...

משנתקבלה טענת הנתבעים כי המדובר בהלוואה עיסקית שחל עליה חוזה כולל, הרי דינה להתברר במנגנון שקבע אותו חוזה כולל, והתביעה על־פי חוזה ההלוואה האישי – לא הוכחה ודינה להידחות.

לאור האמור לעיל הטענה לחוזה הלוואה נפרד בין התובע לנתבעים – נדחית, ועימה נדחית התביעה.

נוכח התנהלות ההליך והממצאים שנמצאו בו קובע בית־המשפט כי התובע ישלם את הוצאות הנתבעים בהליך זה בסך של 23,400 ש"ח (הסכום חושב כך שיכלול מע"מ), נוכח הקביעה הקשורה להרמת המסך ישולם הסכום כולו לנמרי ולא לבייקטריידינג.

ראשית, אין בפני בית המשפט עתירה של האיש למחיקת תביעות האשה או את הגנתה בעקבות אי הגשת סיכומים, או כל היתייחסות אחרת מצידו לעניין זה; שנית, בית המשפט רואה לנגד עיניו חשיבות מכרעת להכרעה במלוא המחלוקות התלויות ועומדות ושואף להוציא תחת ידיו פסקי דין מקיפים ככל שניתן.

השבת משכנתא היא אכן חיוב הוני, אך אין בכך לשלול את העובדה שנשיאת אב בדמי המדור של ילדיו באה לידי ביטוי בהשתתפותו בתשלומי משכנתא או שכר דירה.

טענת האיש להלוואה ממר ב' לטענת הנתבע (נ/ 1) לצדדים לא היה די הון עצמי לרכישת דירתם, ונדרשו לשלם במעמד חתימת החוזה, 18 בשנת 2012 , סך של 110,000 ₪.

הגנה נגדו, ולאחר מכן המשיכה לאיים עליו מחד, והגשת תביעות נגדו לביהמ"ש נכבד ותביעה לביטול הנישואין בפניי בית הדין הכנסייתי מאידך, אילצה את התובע לעזוב את הבית ומנעה ממנו להשתמש בדירה".

האב ימשיך לשלם לידי ה א ם סך של 700 ₪ (קרן) לכל ילד, וסה"כ 1,400 ₪ (קרן), ובנוסף שיעור של 20% מהוצאות המדור בהם נושאת ה א ם - שכר דירה או השבת משכנתא - במידה ונושאת, וזאת החל ממועד בו החלה ה א ם לשאת בהוצאות המדור בפועל, ובכפוף להצגת הסכם שכירות או סימוכין להשבת החזרי משכנתא.

בתקופת השרות הסדיר, במידה והקטינים יפנו לשירות או שירות לאומי, יעמוד שיעור המזונות על 1/3 משעור המזונות ששולם עד אותה עת. תלה"מ 60549-07-17 , תלה"מ 1465-08-17 – תביעות לפירוק שתוף ואיזון משאבים: ניתן תוקף של פסק דין לחוות הדעת מיום 29.5.19 , בצרוף "תיקון החובות" במסגרת תשובות ההבהרה מיום 6.8.19 , ובצרוף "תיקון האשראי" מיום 23.11.20 , וזאת כחלק בלתי נפרד מחוות הדעת.

...

( בדירה לאחר עזיבתו, ופשיטא שהדבר לא נמנע ממנו (תמ'-ב', ע' 33 , ש' לסיכום, נקבע שהאיש לא ביסס זיקה בין עזיבתו את הבית לבין תלונת האישה במשטרה, או בקשתה למתן צו הגנה, שלא ניתן בידה.

סוף דבר על בסיס הנקוב בפסק הדין, נקבע כדלקמן: תלה"מ 60478-07-17 - תביעה למזונות אישה וקטינים: התביעה למזונות אישה נדחית, והתביעה למזונות הילדים מתקבלת.

בהחזרים אלה (לפי החלטה מיום 10.9.19 ), וכשם שנקבע בהחלטה מיום 15.3.21 תלה"מ 40758-07-18 – התביעה לדמי שימוש: תביעת האיש לפסיקת דמי שימוש – נדחית.