תביעה להחזר הפסדים בשוק המט"ח

בכתב התביעה נידרש פיצוי כולל בגין הפסדים נטענים בנגזרי מט"ח לרבות בעיסקאות פורוורד מט"ח-מט"ח. עמדתו של מרום בעיניין זה לפני הגשת התביעה, כפי שעולה מתמליל שיחה שהתקיימה בינו לבין אנשי מחלקת הבקורת של הבנק ביום 26.11.08, הייתה שונה.

תשובתו לכך הייתה: "סביר להניח". משנשאל האם המעקב בקשר להחזרים היה גם בקשר לפעילות במט"ח – מט"ח וגם בקשר לפעילות בדולר – שקל השיב בסופו של דבר, ולאחר שאלת בית משפט, "אז התשובה היא כן כי אנחנו הייתה פעילות גדולה ואנחנו דרשנו החזרים על כל הפעילות . גם של המט"ח וגם של האופציות וגם פעילות רגילה" (עמ' 784 לפרוטוקול).

נראה כי גם במקרה הנוכחי, כפי שקבע בית המשפט בפסק דין שירי, היו התובעות "מונעות על ידי דחף כימעט בלתי נשלט לשחק..." בשוק נגזרי המט"ח. התוצאה היא כי לא הוכח קשר סיבתי בין היתנהלות כלשהיא של הבנק לבין ההפסדים שנגרמו לתובעות ודין טענותיהן - להדחות.

...

בעניין ליברמן נקבע כי על פי ההלכה נדרשות התובעות להכחיש באופן מפורש את שיעור הריבית על פיו חישב הבנק את הסכומים שתבע בכתב התביעה: "טענתה של תדביק לעניין חיובי הריבית שנוספו לחוב הפסוק לגבי התקופה שעד ליום הגשת התביעה דינה להידחות משום שבכתב הגנתה לא נכללה ההכחשה לעניין שיעור הריבית שעל פיו חישב ליברמן את הסכומים שתבע בהקשר זה והלכה היא כי נדרשת הכחשה מפורשת לעניין שיעור הריבית ואין די בהכחשה כללית לעניין עצם החוב על מנת להקים פלוגתא גם לעניין שיעור הריבית". במקרה שלפניי לא התייחסו התובעות בבקשת הרשות להגן ובתצהיר שתמך בו לשאלת הריבית בכלל.

התוצאה היא שסכום החוב המצוין בכתב התביעה יישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק במהלך התקופה השנייה.

סיכום תביעת התובעות נגד הבנק – נדחית.

מבוא בפני תביעה על סך 305,747 ₪ שעניינה עסקת מכר יין מיקב הנתבעת שנועד לשיווק לקראת פסח 2012, לשוק היהודי שבארגנטינה.

התובעת תובעת השבה, החזר הוצאות, הפסד רווחים צפויים והפסד מוניטין.

להבנתי, האפשרות היחידה מלבד לשפוך את היין היתה להחזיר למדינת היעד, אולם בישראל לא היה מי שהסכים לקבל את המשלוח, בנוסף, ככל הנראה, כללי מט"ח מחייבים בארגנטינה הפקדה חזרה של הסכום שהוצא מהארץ לצורך היבוא (עדות גרסיק) וכמובן שהנתבעת שניתקה מגע לא השיבה מרצונה הסכום ששולם לה. על זאת יש להוסיף את הוצאות השינוע של המשלוח חזרה לארץ, ללא וודאות לגבי הערך שניתן להפיק מסחורה זו. מכל מקום, נטל ההוכחה כי היה ניתן להקטין את הנזק הוא על המפר.

...

הנתבעת לא כפרה במהימנות מכון התקנים, הוסף לכך את חוסר הוודאות מדברי פיליפ היינן של הנתבעת שכל היין יוצר מאותו בציר ועבר בבת אחת אותו הליך של בישול, תגיע למסקנה הסבירה כי לא מדובר באותו יין.

בין אם בדיקת מכון התקנים הישראלי נעשתה על בקבוק יין אחר מהאצווה שנמכרה לתובעת, ובין אם נפלה טעות בחוות דעתו, מה שפחות מתקבל על הדעת נוכח חזרה על הבדיקות, המסקנה היא ברמת וודאות הנדרשת במשפט אזרחי, כי קרוב לוודאי שבקבוק היין של הנתבעת הכיל סוכרוז ותהליך האינוורסיה לא הושלם, או נפל בו פגם.

לסיכום אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 39,884 דולר ארה"ב בערכם היציג מיום 26.1.12 בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום זה ועד התשלום בפועל.

לפני תביעה לחייב את הנתבעים לשלם לתובע 1,000,000 ₪ כהשבה, פיצוי עונשי ופצוי בגין סבל נפשי שנגרמו לתובע בגין הפסדים בסך 190,000 $ מהשקעות שביצעו עבורו נתבעים 1 ו – 2 בחשבון השקעה שנוהל על ידי משיבה 4 (להלן: "קפיטל" או "הנתבעת").

ניגוד עניינים סעיף 11 לחוק הייעוץ, קובע: "(א) בעל רשיון יפעל לטובת לקוחותיו באמונה ובשקידה, לא יעדיף ענייניו האישיים או ענייניו של אחר על פני טובת לקוחותיו, ולא יעדיף ענינו של לקוח אחד על פני לקוח אחר". סעיף 17 לחוק הייעוץ, קובע: "(א) בעל רשיון, או אחר מטעמו או בעבורו, לא יקבל טובת הנאה, במישרין או בעקיפין, בקשר עם ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, ביצוע עסקה או המנעות מבצוע עסקה, זולת שכר והחזר הוצאות מהלקוח כפי שנקבעו בהסכם לפי סעיף 13 (ב) (3)" כאמור, בתצהירו ייחס התובע לקרימן, שרירא, קפיטל ואפקס ישראל הפרה של הוראות סעיפים 11 ו – 17 לחוק הייעוץ.

בהודעות דואר אלקטרוני שנשלחו אל התובע צוין: "מסחר מבוסס ביטחונות במט"ח ו/או CFD נושא סיכון רב ואינו מתאים לכל אחד מאחר שהוא עשוי להביא להפסד כולל של כספי הפקדתך. המינוף עשוי לפעול לרעתך. אין לסחור בכסף שאינך יכול להפסיד. עליך להבין ולהיות מודע לכל הסיכונים הכרוכים במסחר בשוק המט"ח בטרם הנך מחליט לסחור באמצעות מוצרי המסחר המסופקים על ידי Forex Capital Markets LLC FXCM" בתצהירו מיום 7.1.2018 מיתעלם התובע מהמסמכים הנזכרים לעיל ומנסיבות עריכתם, ובמקום זאת מציין: "ניפתח עבורי חשבון", כאילו נעשה על ידי אחרים וללא מעורבותו.

...

אמנם נתבעים 2 ו 3 לא הגישו כתב הגנה, אולם גם כך על התובע להוכיח את תביעתו, ונוכח המפורט לעיל, נראה כי התובע לא הוכיח את תביעתו, ועל כן, יש לדחות את התביעה גם נגד נתבעים 2 ו – 3.

בהתאם לכך ניתן פסק דין זה. סוף דבר התביעה נגד כל הנתבעים, נדחית.

בהתחשב בהתנהלות הצדדים ומספר דיוני ההוכחות ובנסיבות הכוללות, אני מחייב את התובע לשלם לנתבע 1 הוצאות משפט בסך 20,000 ₪ , וכסכום הזה לכל אחת מנתבעות 4 ו – 5.

התובע הציג עצמו כמי שיש לו הבנה בשוק המט"ח ומסיבה זו דרש לקבל פירוט כל הפעולות שנעשו בחשבון אחת לשבועיים.

בנוסף נקבעו ההוראות דלקמן: סעיף 19(14) להסכם: "במקרה האמור בסעיפים (11), (12) לעיל (הכוונה צריכה ככל הנראה להיות סעיפים (12), (13) – ר.פ.א.), אברהם (צד ב') ישפה את מורגן בגין ההפחתה או ההפסד, מכח התחייבותו המפורטת בהסכם זה להלן"; סעיף 20 להסכם שכותרו "ערבות אישית של אברהם להחזר סכום הקרן" קובע: "(1) אברהם מתחייב בזה בערבות אישית בלתי חוזרת להחזיר למורגן את כל סכום הקרן שהפקיד, במקרה של הפסד כלשהוא שנבע משותפות זו.

כך הכחיש בסעיף 14 לכתב ההגנה את האמור בסעיף 9 לכתב התביעה בו טען התובע כי הנתבעים התחייבו להחזיר לו את סכומי ההפסד במקרה של הפסד, וכן הכחיש בסעיף 28 לכתב ההגנה את האמור בסעיף 21 לכתב התביעה בו נטען על-ידי התובעים כי הנתבע 2 התחייב לפצות אותם במקרה של הפסד.

לטענתו, הרווחים שצברו עיסקאות המט"ח שילשו וריבעו את הקרן המושקעת ואין בעובדה שהעסק צבר הפסדים כדי לחייב את הנתבע 2 בהתאם לערבותו.

...

לאור כל האמור לעיל, אני קובעת כדלקמן: א.הנתבע 2 ישלם לתובעים סך של 506,040 ₪ בצרוף הפרישי הצמדה וריבית כדין מיום 17/4/05 ועד למועד התשלום בפועל, הוצאות משפט, לרבות הוצאות אגרה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום התשלום על-ידי התובעים ועד למועד התשלום על-ידי הנתבע 2 וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של 20% מסכום פסק הדין בתוספת מע"מ כדין.

ב.התביעה נגד הנתבע 3 נדחית.

בהיתחשב בכך שלנתבע 3 היה ייצוג נפרד על-ידי עו"ד (ואילו אביו ייצג את עצמו), וכן בטיב הטענות שהועלו נגדו ונדחו, ישלמו התובעים, יחד ולחוד לנתבע 3 הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ בתוספת מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

דופארק הצהיר כאמור, שהוא פעל בפורקס בשיטת הארביטראז' וכוונתו היא לכך שהוא השקיע במקביל בשתי פלאטפורמות מסחר שונות, הלוקחות בחשבון תחזיות סותרות בשוק המט"ח. בדרך זו, כך לטענת דופארק "תוחלת הרווח היא כימעט וודאית" (סעיף 20 לתצהיר דופארק) ו"ההסתברות היא כי רווח במודל מסחר אחד מתקזז מול ההפסד במודל המסחר הנגדי והרווח שנותר הוא זה הנגזר מהמסחר בבונוס שהוקצה ללקוח" (סעיף 21 לתצהיר דופארק).

עוד הוסכם ש"הואיל ולפרלמן טענה, כי מעבר לסכום החוב, דופארק עדיין חייב לו את הסך של 430,000 דולר וזאת בשל הפסד עקב פירוקה של החברה הבריטיתWallspread [כך במקור – מ.א] בה דופארק השקיע כספים אותם פרלמן ואחרים העבירו אליו, מוסכם כי טענותיו או תביעותיו של פרלמן לגבי כספים שהם מעבר לסכום החוב הנ"ל יתבררו בפני בורר יחיד בו יבחרו הצדדים אשר יכריע על פי דין תורה" (סעיף 8 להסכם 2012).

כן תובע דופארק החזר סך של 10,000 דולר ששולמו על ידו לארליך כחלק מבצוע הסכם ארליך.

...

סוף דבר אני מקבלת את התביעה שכנגד, החילופית, ומורה לדופארק לשלם לנתבעים, באמצעות פרלמן, סך של 1,273,894 דולר בתוספת ריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד מועד התשלום בפועל.

כמו כן אני דוחה את התביעה בנוגע להסכם ארליך וקובעת שהסכם ארליך תקף.

כפועל יוצא נדחית גם התביעה להשבת הסכום בסך 10,000 דולר ששילם דופארק לארליך בהתאם להסכם.