תביעה להחזר הלוואה לאדם פרטי

לפניי תביעה כספית שהוגשה, מלכתחילה, בסדר דין מקוצר, שעניינה הסכם הלוואה שנחתם ביום 1.6.2019 בין התובעת – חברה פרטית העוסקת בשיווק תוצרת חקלאית, לבין לנתבעת 1 – העוסקת בגידול תוצרת חקלאית, לפיו התובעת תלווה לנתבעת 1 סכום כולל של 2.5 מיליון ₪ (להלן: "הסכם ההלוואה").

העד השני היה כאמור עו"ד של התובעת, אשר אישר כי ערך את הסכם ההלוואה בין התובעת לנתבעת 1 לבקשת "החברה ובעלי מניותיה" (ראו עמ' 17 ש' 17-12 לפרוטוקול), והעדה השלישית – הגב' מור מזוז שיעבדה בתקופה הרלוואנטית בהנהלת החשבונות של הנתבעת 1 - העידה כי התובעת הלוותה לנתבעת 1 הלוואה בסכום של 2,500,000 ₪ וכי היא הוציאה חשבוניות על חשבון הלוואה זו, ולדבריה: "בהתחלה זה היה של ההחזר הלוואה ולאחר מכן של ההתנהלות השוטפת" (עמ' 25 ש' 39-37 ועמ' 26 ש' 6-1 לפרוטוקול).

...

לאחר סקירה רחבה זו, אין מנוס מלקבוע שהנתבע לא זו בלבד שלא עמד בנטל להוכיח טענת "פרעתי", אלא שאף התנהלותו לאורך ההליך לא קירבה אותו לעמוד בנטל המתבקש, ואבאר.

לאור כל האמור לעיל, ומשלא הוצג כל מסמך או חוות דעת המצביעים כי הכספים שהועברו מהנתבעת 1 לתובעת היו כספים שהועברו לשם התנהלות שוטפת ולא בעבור החזר ההלוואה – אזי למעשה הנתבע 3 לא עמד בנטל לסתור את טענת התובעת כי מדובר בכספים שהועברו על חשבון ההלוואה.

הפועל היוצא הוא, שהנתבע 3 לא עמד בנטל המונח על כתפו להוכיח כי ההלוואה נפרעה (או כי אין עליו חובה לפרוע אותה), ועל כן התוצאה המתבקשת היא כי התובעת הלוותה לנתבעת 1 את הסכום שבמחלוקת, ועל הנתבע 3 חלה החובה להשיב לתובעת את הסכום בגין היותו ערב לה. הפועל היוצא מכל האמור הוא, שאני מקבל את התביעה במלואה, ומחייב את הנתבע 3 לשלם לתובעת סך של 2,500,000 ₪ ביחד ולחוד עם הנתבעת 1 והנתבע 2 (לגביהם ניתן כאמור פסק דין בהיעדר הגנה ביום 23.11.2020).

החזר יתרת הלוואה שנטל התובע מהנתבעת בסך של 3,000 ₪, תמורת הודעה מוקדמת שלא ניתנה על ידי התובע בסך של 6,666 ₪, עת התפטר לאלתר, קזוז נסיעות פרטיות של התובע בסך של 10,000 ₪ (המורכב מהחזר הוצאות דלק וזמן עבודה), החזר תיקון עלות רכב (נזק למצבר שניגרם כתוצאה מהותרת אורות מכוונת) בסך של 10,530 ₪ והחזר בגין דיווחי שעות כוזבים בסך של 25,000 ₪ בתקופה בה שימש כמנהל צוות בנתבעת.

משכך, אנו סבורים כי ראוי במקרה זה להשית על הנתבעת פיצוי שישקף את היתנהלותה מול התובע אולם משהצדדים לא כפרו בגובה השכר ששולם בתלושים אלא רק בפירוט אלה מצאנו כי יש לקבל באופן חלקי את סכום התביעה ברכיב זה. בהתאם לחוק, על תלוש השכר לשקף נכונה את פרטי עבודתו של העובד.

...

סוף דבר התביעה נגד הנתבעת מתקבלת באופן חלקי, וטענות הנתבעת לעניין קיזוז מתקבלות אף הן באופן חלקי מהטעמים המפורטים לעיל.

הנתבעת, תשלם לתובע את הסכומים הבאים: פיצוי לפי תיקון 24 לחוק הגנת השכר בסך של 8,000 ₪.

בהתחשב בתוצאה אליה הגענו ובהתחשב בעובדה שמתוך תביעה של 132,539 ש"ח חוייבה הנתבעת בסכום של כשליש מסכום התביעה החלטנו שיש מקום לחייב הנתבעת בהוצאות משפט בסך של 2,500 ₪ ובסכום של 3,500 ש"ח בגין שכר טרחת עו"ד. הסכומים הנ"ל יישאו הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום אם לא ישולמו בתוך 30 יום.

תביעה להחזר הלוואות שנתן התובע, משה מלצר לנתבע אברהם לבסקי על סך 160,000 ₪.

מדובר אם כן בחוק צרכני, אשר נועד להגן על מי שנטל הלוואה ממקור שאינו תאגיד בנקאי, ולא בכדי מצא לנכון המחוקק להטיל חובות שונות על המלווה החוץ בנקאי, לרבות עריכת חוזה ההלוואה בכתב (סעיף 2 לחוק);החובה לגלות ללווה גילוי מלא של כל פרטי ההלוואה (סעיף 3 לחוק); קביעת עלות אשראי מירבית (סעיף 5 לחוק); הגבלת ריבית הפיגורים (סעיף 6 לחוק); פקוח על הקדמת מועד הפירעון (סעיף 7 לחוק), ועוד.

...

גם לגופו של ענין לא שוכנעתי כלל שהנתבע לא השיב לתובע את סכום ההלוואה, וכי השיקים נגנבו כפי שטוען התובע.

במצב זה ומאחר והתובע לא עמד כלל בהוראות החוק , ובנטל הוכחות התביעה, כפי שפירטתי לעיל , סבורני שדין התביעה להדחות.

התובע ישלם הוצאות הליך זה לנתבע בסך 10,000 ₪.

בפניי תביעה כספית להחזר הלוואה שהלוותה התובעת לנתבעת.

זאת ועוד, למרות שהוסכם כי ההחזר יבוצע בהמחאות או העברה בנקאית, לא נטען כי הנתבעת נתנה לתובעת במועד מתן ההלוואה המחאות או כי התובעת מסרה לנתבעת את פרטי חשבון הבנק שלה.

...

אני מקבלת את עדות התובעת כי היא מחזיקה כסף מזומן בביתה.

משלא עמדה בנטל זה, התוצאה הנה כי דין התביעה להידחות.

לעניין זה ראו דברי בית המשפט בע"א 595/88 **** אדרי נ' לאון חסקל, פ''ד מז(5) 333: "ובאומרו אינו מכריע ('ולא אתיימר להכריע ביניהם') משול הוא - וכך יש לקרוא את דבריו - כמי שאומר: הצד שעליו נטל השכנוע לא עלה בידו לשכנע אותי בנכונות גרסתו, ובנסיבות אלו יכריע נטל השכנוע. אני נכון להסכים כי האמירה 'לא אתיימר להכריע ביניהם' עשויה להטעות ­שהרי תפקידו של שופט הוא להכריע ולא שלא-להכריע - ואולם ברור לכול מה הייתה כוונת בית-משפט קמא, לאמור, שלא עלה בידי אדרי לשכנע כי מאזן ההסתברויות נוטה לזכותו. ואכן כך ממשיך בית המשפט ואומר, שהגרסאות המעומתות ביניהן יצרו ספק שקול, ואותו ספק חייב דחיית טענתו של הנתבע 'שהרי עליו רובץ נטל השכנוע שהאש לא פרצה מחמת רשלנותו, ובנטל זה לא עמד'". ה – סופו של דבר אשר על כן, התביעה נדחית.

עם זאת, נקבע כי התובע חייב לפעול לפי הוראות סעיף 8(ב) לחוק, אותן הפר שעה שכתב התביעה נעדר פירוט ביחס לכלל פרטי ההלוואה כנדרש.

· בכל כתבי התביעה צוין, כי התובע יקבל תשלום ריבית חודשית בעוד בטבלה החדשה שצורפה לכתב התביעה הנוכחי נערך חישוב הכולל החזר קרן ההלוואות, מה שעומד אף בנגוד לנטען בכתב התביעה הנוכחי עצמו ובודאי שבניגוד להסכמות הצדדים כפי שעולה מהחלק הראשון של כתב התביעה הנוכחי.

...

סבורני, כי יקשה לקבל את הפירוט בכתב התביעה ובטבלה שצורפה לו, אשר למעשה מציגים נתונים שיוצרים הסדר הלוואה חדש וזאת על מנת להיכנס לגדרי החוק.

סוף דבר אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, אני מורה על מחיקת התביעה.

אני מחייב את התובע בהוצאות הנתבעים בסך של 3,000 ₪.