תביעה להחזר הלוואה וריבית פיגורים

ע"פ חוק האשראי ההוגן, התשנ"ג-1993 סעיף 8 העוסק בסדרי דין קובע, כי בעת הגשת תביעה להחזר הלוואה שניתנה על המלווה לציין את הסכום הנידרש ואופן חישובו, וכן עליו לפרט את התשלומים שבפיגור בחלוקה ע"פ קרן, הצמדה, ריבית וריבית הפיגורים ביחס אליהם שנצברו עד מועד הגשת התביעה.

...

טעמיי יוצגו להלן: מעיון בכתבי הטענות שהוגשו ובנספחים שצורפו להם ולאחר ששמעתי את הצדדים בדיון במסגרתו נחקר המבקש על תצהירו, מצאתי, כי הגנתו של המבקש לוקה בחוסר בהירות.

בנסיבות אלו אני קובעת כי תינתן רשות להתגונן, אולם בכפוף להפקדת ערובה בסכום של 30,000 ₪ לקופת ביהמ"ש. יובהר, יתר הטענות שהועלו- כגון מהות ההסכם ואופן חישוב החוב, יידונו ויוכרעו לאחר שיתקיים הליך ההוכחות, ומשכך אין צורך לדון בהן כעת.

סוף דבר: אני דוחה את טענת ההתיישנות וכן את הבקשה למחיקת הכותרת בסדר דין מקוצר.

סעיף 8 לחוק אשראי הוגן קובע את סדרי הדין באשר להגשת תביעה להחזר הלוואה: "(א) הגיש מלווה תובענה בבית משפט נגד לווה, או הגיש נגדו בקשה ללישכת הוצאה לפועל לבצוע פסק דין, לבצוע שטר או לבצוע תביעה על סכום קצוב, והכל בקשר לחוזה הלוואה, יצרף לכתב התביעה או לבקשה העתק של חוזה ההלוואה וכן העתק של פסק הדין או את השטר, לפי העניין,...". (ב) בתובענה או בקשה כאמור בסעיף קטן (א) יציין המלווה את הסכום שתשלומו נידרש ואת אופן חישובו, וכן פרטים אלה: (1) כל הפרטים שיש לגלותם לפי סעיף 3(ב); (2) התשלומים ששילם הלווה לפירעון ההלוואה ומועדיהם, בפירוט סכום ההלוואה והריבית בכל תשלום; (3) יתרת החוב במועד הגשת התובענה; (4) התשלומים שבפיגור, וסכומי הריבית וריבית הפיגורים ביחס אליהם שנצברו עד למועד הגשת התובענה; (5) כל סכום שמועד פירעונו הוקדם, וסכום הריבית ביחס אליו שנצבר עד למועד הגשת התובענה; (6) כל פרט אחר שיקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר".

...

בנסיבות אלו, אני מקבל את גרסתו של התובע לפיה נעתר לבקשת הנתבעת לסייע לה במצוקתה.

תוצאה משכך, אני מורה על חיוב הנתבעת לשלם לתובע את סכום ההלוואה בסך של 147,000 ₪, בתוספת ריבית לא צמודה בשיעור של 4% לשנה החל מיום 1.1.12 ועד היום בסך של 53,757 ובסה"כ סך של 200,757 ₪.

בנסיבות העניין ובשים לב לדיונים הרבים שהתקיימו בתיק (6 דיונים, ובכללם דיון בבר"ל) ולהצעות הפשרה הרבות מטעם המותב, וכן נוכח ההליכים במשטרת ישראל וכלל ההוצאות ועגמת הנפש שנגרמה לתובע בעניין אני מורה לנתבעת לשאת בהוצאות משפט בסך של 5,000 ₪ וכן בשכר טרחת עו"ד בסך של 16,910 ₪.

(ב) בתובענה או בקשה כאמור בסעיף קטן (א) יציין המלווה את הסכם שתשלומו נידרש ואת אופן חישובו, וכן פרטים אלה: (1) כל הפרטים שיש לגלותם לפי סעיף 3(ב); (2) התשלומים ששילם הלווה לפירעון ההלוואה ומועדיהם, בפירוט סכום ההלוואה והריבית בכל תשלום; (3) יתרת החוב במועד הגשת התובענה; (4) התשלומים שבפיגור, וסכומי הריבית וריבית הפיגורים ביחס אליהם שנצברו למועד הגשת התובענה; (5) כל סכום שמועד פירעונו הוקדם, וסכום הריבית ביחס אליו שנצבר עד למועד הגשת התובענה; (6) כל פרט אחר שיקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר".

בפרט, עיון בטבלה המצורפת מעלה כי במהלך התקופה שלאחר מתן ההלוואות, חלו שינויים בסכומי ההחזר החודשיים המשקפים, לפי הנטען בתביעה, את שעורי הריבית בגין ההלוואות; אלה הועמדו תחילה על סך 8,233 ₪ לחודש, לאחר מכן על סך 3,500 ₪ לחודש ובהמשך על 3,700 ₪ לחודש.

...

אף אם אצא מנקודת הנחה כי ניסוח כתב התביעה על דרך של הפניה למסמך חיצוני, חלף פירוט תנאי ורכיבי ההלוואות בכתב התביעה עצמו (כפי שמתבקש היה שייעשה), הוא לגטימי, סבורני כי אין במסמך האמור כדי לצאת ידי חובת הוראות הדין.

העולה מכל המקובץ, כי התביעה לוקה באי-פירוט מהותי המתחייב מהוראות הדין הספציפי והקוגנטי החל בענייננו משמדובר בתביעה להשבת הלוואות חוץ בנקאיות.

אולם בנסיבות המיוחדות של המקרה סבורני כי אין הצדקה לכך.

ניתן היה לצפות ממנו לתעד החזרי הלוואות אך הוא לא עשה זאת וגם לא טרח לזמן לעדות את מר דין מלכה למרות שכלל את שמו ברשימת העדים שהגיש ביום 19.9.2021.

כלומר – גם לא הוכחשו הטענות כי סכומי ההלוואה לא נשאו כל ריבית כל עוד ההלוואה מוחזרת במועדה, וכך גם הטענות בדבר ריבית הפיגורים ושיעורה – כפי שנכתב בסעיף 19 לכתב התביעה.

...

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה דין הערעור להידחות מהנימוקים כדלקמן: א) פסק דינו של בית משפט קמא מושתת על קביעות עובדתיות ועל ממצאי מהימנות אשר הערכאה ערעור תתערב בהם רק במקרים חריגים ביותר שאינם מתקיימים כאן.

ג) אני סבורה, כי לא היה מקום לדחות את התביעה מחמת מעשה בית דין.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין הערעור להידחות.

בשולי הדברים הוסיף המערער כי יש לדחות את תביעת החוב בשל העובדה שנעשתה חריגה מהוראות חוק אשראי הוגן, התשנ"ג-1993 (להלן – חוק אשראי הוגן), שכן הריבית הקבועה בסעיף 38 להסכם ההלוואה חורגת מהוראות החוק.

עם זאת, בהחלטת הנאמנת בבקשת הביטול שהגיש המערער מיום 9.7.23 התייחסה הנאמנת לטענה זו וציינה כי ההלוואה נושאת ריבית שנתית לא צמודה בשיעור 15% וכי על פי ההסכם על פגור בהחזר ההלוואה חלה ריבית פיגורים בשיעור 3%.

...

גם טענה זו דינה להידחות.

משכך טענת המערער לפיה מדובר ב'פעולה בטלה' דינה להידחות.

סוף דבר: הערעור נדחה, החוב למשיבה יוותר בסך 265,829 ₪ בדין של חוב מובטח.