עוד הוסיפו וטענו הנתבעים, כי במידה והתובע 2 יטען כי הוא זכאי לתבוע החזר גמלאות ששילם או ישלם, בהתאם לסעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי, או אז יטענו הנתבעים, כי חלפה לה תקופת ההתיישנות בעיניין זה, מחמת שעילת התביעה של התובע 2 קמה ביום בו פנה התובע 1 לתובע 2, בתביעה לתשלום לדמי פגיעה - בחודש אוקטובר 2014.
התובע 1 הצטרף לעמדת הנתבעים, והוסיף כי התביעה היא תביעת התובע לפצוי בגין נזקים אשר נגרמו לו - בעקבות תאונת עבודה, ולו הזכות "לבחור" את נתבעיו.
תקנה 46(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט - 2018, קובעת כדלקמן:
"בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שפוטי ראוי והוגן, תוך היתחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג". (ההדגשות לא במקור – א'צ')
מלשון התקנה אנו למדים, כי בית המשפט רשאי להתיר תיקון כתב טענות בכל שלב, בהיתחשב בנסיבות ושיקולים בתקנה הנ"ל ובהם: היתנהלות של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג.
לצד האמור, בידי בית המשפט אפשרות "לאזן" בין זכויות הצדדים, במקרים מעין אלה, של שהוי בלתי סביר, באמצעות השתת הוצאות על מבקש התיקון, בגין ההוצאות הכרוכות בתיקון כתב הטענות, נוכח מחדליו של המבקש בעריכת כתב הטענות מטעמו ובהגשת הבקשה מבעוד מועד, תוך עיכוב בניהול התובענה.
...
מנגד הנתבעים טענו, כי עילת התביעה של התובע 2 כלפי החברה - התיישנה, ודינה להידחות.
לצד האמור, אני סבור כי במקרה שלפניי ולאור המבואר לעיל, נכון להשית על התובע 2 הוצאות בגין השיהוי בהגשת בקשה זו.
אשר על כן, אני מתיר את תיקון כתב התביעה.
משהגעתי לתוצאה זו, אני מחייב את התובע 2 לשאת בהוצאות התובע 1, והנתבעים, בסך כולל של - 1,500 ₪ לכל אחד מהם.
