תביעה להחזר הוצאות בדיקת MRI בעקבות תאונת דרכים

לפנינו תביעתה של גב' זפרני גלית (להלן: "התובעת") לחייב את הנתבעים בהחזר הוצאות בדיקת MRI אשר ביצעה ביום 20.12.13 בבית חולים "אסותא" בסך של 7,426 ₪.

ב. ביום 28.4.13 נפגעה התובעת בתאונת דרכים (להלן: "התאונה").

ההוראה לבצוע בדיקת ה- MRI – התובעת טופלה לאחר התאונה על ידי ד"ר קזנסקי, וזאת מטעם קופ"ח מכבי, לפיכך עונה ד"ר קזנסקי על הגדרת "הרופא המטפל" שבתקנה 2 לתקנות.

...

למעלה מן הצריך נוסיף, כי איננו מקבלים את עמדת ד"ר רובינסון לפיה היעדר ממצא מסוג נזק דיסקאלי בבדיקת MRI תרם לטיפול ומהווה הוכחה בדיעבד לנחיצות הבדיקה.

אף טענה זו דינה להידחות.

סוף דבר, התביעה נדחית.

ישיבת ההוכחות בתיק היתקיימה ביום 14.09.17, שבמהלכה נחקרו שני התובעים ובסיומה סיכמו ב"כ הצדדים את טענותיהן בע"פ. תביעת התובעת 1: התובעת 1 (להלן: "התובעת"), ילידת 1984, נפגעה כאמור בתאונת דרכים ביום 03.11.2011, בהיותה בת 27 שנים.

על כן, מגיע לה החזר עבור הוצאות אלה שהוציאה מכיסה בעקבות התאונה הנ"ל. באשר לעזרת צד ג', בשים לב לאופי וטיב הפציעה, תקופת המחלה שאושרה לתובעת כתוצאה מהתאונה, משך ההעדרות מהעבודה והטיפול הרפואי שהוענק לתובעת עקב התאונה, אני מעריכה את הפצוי בראש נזק זה בסכום גלובאלי של 1,000 ₪ על דרך האומדנה.

עוד הופנה התובע ביום 02.04.2015 לבצוע בדיקת תהודה מגנטית של עמוד שדרה מותני, שהדגימה בלט דיסק בין חוליות L4-5 עם לחץ על השק התיקאלי והצרות קלה של תעלת השידרה.

...

אשר על כן, אני קובע את נכותו/ה האורתופדית הצמיתה – בגובה : 5%".

לאחר שקלול מכלול הנתונים האמורים, מגיעה אני למסקנה כי יש לערוך את החישוב בגין אובדן כושר ההשתכרות לעתיד באופן גלובלי על דרך האומדנה, ולפיכך אני פוסקת בראש נזק זה סכום של 66,000 ₪ במעוגל [סכום השווה ל- 75% מהתחשיב האקטוארי : 6,800 ₪ (שכר מוצמד) X 5% X 257 (מקדם היוון ל-33 שנים)= 87,380 ₪].

סוף דבר לסיכום, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי בסך 10,100 ₪ ולתובע 2 פיצוי בסך של 113,000 ₪.

תחושה, כוח גס, החזרים תקינים בגפיים העליונות.

ביום 19.3.2018 ביקרה התובעת אצל רופא כללי, והופנתה לפסיכיאטר ולפסיכולוג לצורך קבלת טפול בחרדות עקב תאונת דרכים.

תחילה יש לציין כי קיים תעוד רפואי מועט יחסית, ובו למעט ממצא אובייקטיבי שנימצא בבדיקה האחרונה שצורפה לכתב התביעה- היא בדיקת ה- MRI שבוצעה כשנתיים לאחר מועד התאונה, לא נימצאו ממצאים אובייקטיבים לאורך התקופה שלאחר התאונה.

תחשיבי הנזק יוגשו בצרוף כל המסמכים הרלבאנטיים לרבות: אסמכתה להכנסות (טפסי 106 או דוחות מס או מאזן בוחן), עבור השנה לפני התאונה ועד למועד הגשת תחשיב הנזק, אסמכתה להכנסות עבור 3 חודשים לפני מועד התאונה ולכל התקופה בה נטען כי הייתה נכות זמנית, חשבוניות של כל ההוצאות שהוצאו בקשר לתאונה ונתוני ביטוח לאומי – כולל פירוט כל התשלומים ששולמו, אם שולמו, עקב התאונה, כאשר סכומים אלה משוערכים למועד הכנת תחשיב הנזק.

...

לאור זאת, אני מורה על מינויו של ד"ר ניסים אוחנה (כתובת: החושלים 8 הרצליה, טל': 08-6275030) כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי.

המזכירות תעביר למומחה החלטתי זו, והוא מתבקש להודיע לבית המשפט תוך 10 ימים דבר הסכמתו לשמש כמומחה בתיק זה, והאם קיימת מניעה מצדו לנוכח זהותם של הצדדים או מסיבה אחרת.

התובעת תשלם את שכר המומחה תוך 30 יום מקבלת מסמכים אלה ויגיש אסמכתא על ביצוע התשלום לבית המשפט עד יום 17.3.2020.

בפניי תביעה לפצוי התובע בגין ניזקי גוף שנגרמו לו עקב תאונת דרכים שארעה ביום 4.10.2011.

התובע העמיד תביעתו בראש נזק זה על סך 70,000 ₪; החזר הוצאות רפואיות וניידות – 40,000 ₪; כאב וסבל – 20,305 ₪; כן זכאי התובע להחזר הוצאותיו בסך 9,010 ₪.

מנגד, לא ניתן להיתעלם מכך שבבדיקת US שבוצעה ביום 6.8.2012, עשרה חודשים לאחר ארוע התאונה, לא נמצא קרע בגיד, כי זה הופיע רק בבדיקות משנת 2014 (US מיום 20.8.2014 ובדיקת MRI מיום 7.10.2014) וכי בבדיקת MRI שבוצעה בשנת 2018 נימצאו קרעים במקומות אחרים ושונים בכתף – שאינם קשורים לקרע שנימצא בשנת 2014.

...

(לעניין זה ראו גם פסק הדין בתא (נת') 1805/00‏ ‏ הלל דינה נ' מדרשת חברון (8.1.2002); תא (י-ם) 3717/02‏ ‏ טג'ר משה נ' הפול המאגר הישראלי לביטוחי רכב (5.1.2005); תא (י-ם) 2738/02 ליאון אורי נ' ביטוח ישיר-איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ (26.9.2004); תא (ת"א) 14467/03 שרעבי חיים נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב הפול (1.1.1006); תא (ת"א) 34012/97‏ ‏ בכר יעל נ' כלל חב' לביטוח בע"מ (28.3.2000)) כן ראו פסק הדין בתא (י-ם) 7654/02‏ ‏ נאוומה אורית נ' כהן רן יוסי (3.1.2005): "כידוע בבוא בית המשפט להעניק פיצוי לנפגע בגין האפשרות כי זה יפגע בעתיד, עליו לאמוד אם הסיכון לפגיעה הוא ריאלי, או שמא האפשרות שנזק זה יתממש היא בגדר סיכוי שולי, רחוק, שאינו אלא בגדר השערה גרידא, ואין מקום להתחשב בו (ראו ע"א 591/80 חיו נ' ונטורה, פ"ד לח (4) 393, 399-398; ע"א 237/80 ברששת נ' האשאש, פ"ד לו (1) 281, 299; ע"א 410/83 פטרולגז נ' קאסרו, פ"ד מ (1) 505, 514). אף כי הסכנה כי כושר התשכרותה של התובעת יפגע היא רחוקה למדי, הרי שלנוכח גילה הצעיר והועבדה כי היא בתחילת דרכה בחיי העובדה יש להעניק לה פיצוי בגין גריעה אפשרית מכושר ההשתכרות, וזאת על אף שיעור הנכות הנמוך והשפעתו הקטנה על תיפקודה. לפיכך, ועל מנת שלא לקפח את התובעת, אני פוסק לה סכום של 40,000 ₪ בגין הגריעה מכושר ההשתכרות. סכום זה משקף פיצוי בסך 150 ₪ לערך בממוצע לכל חודש מתוחלת חיי העבודה של התובעת, ומתחשב בשכרה ערב התאונה, האפשרות כי תשתכר סכום גבוה יותר בעתיד, והאפשרות הלא גבוהה כי נכותה תשפיע על כושר השתכרותה." ופסק הדין בת"א (י-ם) 15587/01‏ אהרון טל נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (2.9.2004): "אשר לגריעה מכושר השתכרותה של התובעת: אמנם, בהעדר נתונים של ממש יאמוד בית המשפט דרך כלל את הגריעה מכושר ההשתכרות על פי שיעור הנכות התפקודית (ראו ע"א 432/80 שושן נ' אוטוקרס, פ"ד לז (1) 178, 185; ע"א 722/86 יונס נ' המאגר הישראלי, פ"ד מג (3) 875, 878), כאשר זו האחרונה, שעניינה 'מידת הפגיעה בתפקוד שיש בנכות הרפואית', משקפת בנכות אורטופדית, דרך כלל, גם את הפגיעה בכושר ההשתכרות (השוו ע"א 3049/93 גרוגיסיאן נ' רמזי, פ"ד נב (3) 792, 799 מול האות ג', וראו שם, בעמ' 800 מול האותיות ו'-ז'). עם זאת, יש לדון כל מקרה לגופו, והדברים קל וחומר בנכויות בשיעור נמוך בדומה למקרה דנא, כאשר לעניין זה יש לשקול את טיב המגבלה יחד עם טיב עיסוקו של הנפגע והמאמצים הנדרשים ממנו". בנסיבות העניין, לאחר ששקלתי את נכותו התפקודית של התובע, התפקידים בהם החזיק לפני ולאחר אירוע התאונה, הזיקה בין נכותו התפקודית לבין יכולתו לשוב ולהשתלב בתפקיד קרבי וגריעת התוספות משכרו ככל ולא יארע הדבר, כמו גם שיעור הגריעה מוכפלת בשילוש השכר הממוצע – אני קובעת לתובע פיצויים בגין פגיעה בכושר ההשתכרות בעתיד בסכום כולל של 50,000 ₪.

ז – סופו של דבר הנתבעת תשלם לתובע פיצויים בסכום כולל של 60,000 ₪.

כן תשלם הנתבעת לתובע החזר הוצאותיו בסכום כולל של 7,000 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 9,200 ₪.

לפניי תביעה על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: החוק) לפצוי בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובעת, יליד 9.3.1981, בעקבות תאונת דרכים מיום 24.11.2019.

בבדיקת MRI של עמוד השידרה המתני שביצעה ביום 15.2.2020 אובחנו בלטי דיסק קלים בין חוליות 4L - 5L - 1S. לא נערך בירור הדמייתי של עמוד השידרה הצוארי.

מנגד שקלתי את ממצאי בדיקתה על ידי הוועדות הרפואיות של המל"ל, את תכיפות ביקוריה אצל רופאי קופ"ח ואת תלונותיה והמימצאים שם. בשים לב לכל אלו, מצאתי לנכון לפסוק לתובעת פיצוי בסך של 15,000 ₪ בפריט זה. הפסדי שכר בעבר מקובלת עליי טענתו של ב"כ התובעת בסיכומיו, לפיה שכרה הממוצע של התובעת בחמשת החדשים קודם לתאונה, לאחר ניכוי מס הכנסה, עמד על 11,794 ₪.

זאת ועוד, בהיות התאונה תאונת עבודה זכאית התובעת לקבל מהמל"ל החזר בגין כל הוצאותיה, רפואיות, נסיעות וכדומה, (תקנות הביטוח הלאומי (מתן טפול רפואי לנפגעי עבודה), תשכ"ח-1968).

...

מנגד שקלתי את מימצאי בדיקתה על ידי הועדות הרפואיות של המל"ל, את תכיפות ביקוריה אצל רופאי קופ"ח ואת תלונותיה והמימצאים שם. בשים לב לכל אלו, מצאתי לנכון לפסוק לתובעת פיצוי בסך של 15,000 ₪ בפריט זה. הפסדי שכר בעבר מקובלת עליי טענתו של ב"כ התובעת בסיכומיו, לפיה שכרה הממוצע של התובעת בחמשת החדשים קודם לתאונה, לאחר ניכוי מס הכנסה, עמד על 11,794 ₪.

אין בידי לקבל את טענת ב"כ התובעת, לפיה יש לחשב את הפסדי שכרה על פי תקופות אי הכושר המלאות והחלקיות שנקבעו לה על ידי המל"ל. הפסדי שכר בעבר הם נזק מיוחד הטעון הוכחה בראיות, קרי, בתלושי השכר; שכן התובעת המשיכה לקבל שכר ממעסיקתה, מדינת ישראל, גם בתקופת העדרותה המלאה והחלקית.

לפיכך אני דוחה את דרישת הפיצוי בראש נזק זה. הפסדי פנסיה אלו יחושבו לפי 12.5% מתוך הפסדי השכר בעבר: 12.5% X 25,435 ₪ = 3,179 ₪.