תביעה להגדלת קצבה מיוחדת והקדמת מועד תשלום

בתביעה שלפנינו מבקש התובע כסעד עקרי, שנצהיר על זכאותו לכך שלמשכורתו הקובעת לגימלאות תתוסף תוספת בת 7%, הקבועה בהסכם קבוצי מיוחד בעיניין יישום רפורמת 'אופק חדש' לעובדים בתפקידי פקוח ומטה במשרד החינוך.

למדינה הותר להשלים ראיותיה לנוכח כך שהעד מטעם התובע, מר רון אייזנברג, לא הקדים לעדותו תצהיר עדות ראשית ולנוכח תקלות שנפלו אצל התובע בזימונו להעיד.

לשם כך הוגדלה החל מחודש אפריל, 2005 קצובת הנסיעות שלה היה זכאי, ב- 450 ₪ וכך שתכסה כ – 4,000 ק"מ בחודש (ת/1).

[א] "פצויי הלנה על הפרישי גמלה שהופחתו (מגימלת התובע – רב"ה) שלא כדין ושולמו רק בגמלתו לחודש יולי 2017" – מדובר בתביעה לא מכומתת ולא מפורטת, שלא מן הנמנע כי חלקה אף התיישן היתיישנות מהותית כטענת המדינה (סעיף 75 לכתב ההגנה המתוקן), וכבר מטעם זה דינה דחיה.

אולם גם לו זה לא מצב הדברים דינה דחיה מן הטעם שבנסיבות העניין יש מקום לקבוע כי את פצויי ההלנה יש להפחית לכדי ההפרשים שהוסיפה המדינה על התשלום ואף לבטלם, שכן שוכנענו שחלק הגימלה שלא שולם במועדו היה מחמת טענות כנה (כמשמעות הביטוי בסעיף 18 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958).

...

מבלי לקבוע מסמרות בעניין ובנסיבות העניין מקובל עלינו הסבר זה. כמו כן אנו מקבלים את טענת המדינה כי פעלה מכוח סמכותה שבסעיף 59 לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970, המתיר לקזז גמלאות כנגד חוב הנובע ממפרעות שקיבל הזכאי מאוצר המדינה על חשבון גמלאות.

[ג] פיצוי בגובה 20,000 ₪ בשל עגמת נפש – משבאנו לכלל מסקנה כי התובע איננו זכאי לתוספת 7% לשכרו ולגמלתו, ברור הוא שאין מקום לפסוק לתובע פיצוי בגין כך. אף אם לא נעלמה מענינו תחושתו הקשה "שנפל בין הכיסאות", במובן זה שלא נמצא זכאי לתוספת 7% מכח הסכם המפקחים ולאחר מכן גם לא מכוח החלטת ועדת המעקב מספטמבר, 2015.

סוף דבר – על יסוד כל האמור, התביעה נדחית.

ביום 24.11.20 היתנהל דיון בתיק רחד"פ 23762-07-20 אשר במהלכו עלה בידי הצדדים להגיע להסכמה לפיה צו התשלומים בעיניין היחידים יעודכן למן מועד מתן הצוו לפתיחת הליכים ויעמוד על סך 500 ₪ ליחיד ו- 900 ₪ ליחידה.

הקף תביעות החוב שהוגשו בעיניין היחיד עומד על 272,639 ₪ ואילו בעיניין היחידה על סך 353,866 ₪.

הכנסת התא המשפחתי מורכבת מקיצבת פנסיה שמקבלת היחידה מתקופת היותה מחנכת בישראל, קצבת נכות לה היא זכאית מהמוסד לביטוח לאומי ומקצבת נכות לה זכאי היחיד מהמוסד לביטוח לאומי – סך הכל 11,617 ₪.

תכנית זו מבטאת את האיזון המדובר בין האינטרסים הללו ומביאה לידי ביטוי גם את טענות היחידים להוצאות מיוחדות ביחס לבת, חרף העובדה שאלה לא גובו באסמכתאות כנדרש.

היה ויבקש מי מהיחידים להקדים תשלומים, יהא רשאי לעשות כן כפוף לאישור בית משפט ובהתאמה תתקצר תקופת התכנית.

הגדלת סכומי התשלומים – בית המשפט יהיה רשאי להגדיל את סכומי התשלומים החודשיים, לאור שינוי נסיבות או גילוי עובדות חדשות.

...

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת נתוני ההליך, איני סבורה כי יש מקום לקבל את בקשת היחידים ואסביר.

בנסיבות אלה, באיזון הנדרש בין הרצון לשקם את היחידים ולאפשר להם מחייה בכבוד בגילם ובמצבם הרפואי, לבין האינטרס להשיא את החזר החובות לנושים, אני סבורה כי יש מקום לאשר את התכנית המוצעת.

בקשה להגדלת תקופת השרות בגין אובדן זכויות פנסיה בגין עבודתה בחו"ל. שתי הבקשות לא נענו בחיוב, כלהלן: השגה של המערערת על החלטה שלא להגדיל את תקופת השרות של המערערת בגין מצב רפואי לקוי, נדחתה ביום 02.12.18 בנימוק ש"בהתאם להוראות התקשי"ר ניתן להקדים את שיעור קצבת העובד ו/או בן הזוג, בגין מצב בריאות לקוי, רק אם כושר ההישתכרות שלו נפגעה או שיש לו הוצאות רפואיות.

הבקשה להגדלת שירות מחמת אובדן זכויות נענתה ביום 21.01.19 והשגה של המערערת על התשובה נענתה בשלילה ביום ,27.01.19 בו הוסבר למערערת כי "בין מדינת ישראל לבין רומניה נחתמה אמנה לבטחון סוצאלי. לכן בכל מקרה לא ניתן לראות את מי שעלה ארצה מרומניה כמי שאיבד את זכויותיו בחו"ל עקב רדיפות לצורף הגדלת הקצבה". טענות המערערת בכתב העירעור טענה המערערת, שבחישוב זכותה לגימלה, חושבו רק השנים שבהן עבדה במשרד השיכון – 28 שנים ו – 5 חודשים, "ללא הגדלת שירות לעולים חדשים לפי החוק". לדבריה, היא נשלחה לאגף לקשרי חוץ של המוסד לביטוח לאומי כדי להעביר באמצעותו טופס תביעה לפנסיה לרומניה.

הכרעה לאחר שבית הדין עיין בעירעור ובתשובה ובכל המסמכים שצורפו להם, בית הדין מחליט לדחות את העירעור בהיעדר עילה להתערבות בהחלטות המשיב בשתי הבקשות של המערערת להגדלת תקופת השרות, כלהלן: אשר לבקשה להגדלה מחמת מצב בריאות לקוי, קובע סימן 85.144 ד' לתקשיר כי בעת פרישה לקיצבה לרגל מצב בריאות לקוי או נכות רשאית ועדה רפואית להמליץ על הגדלת תקופת השרות, אם מצב בריאותו של הפורש לקוי או מצב בריאותו של בן זוגו לקוי ולליקוי יש השפעה על יכולת ההישתכרות של הפורש או של בן זוגו או אם יש הוצאות מיוחדות בגין המצב הבריאותי והכל בתנאי שאין העובד או בן זוגו מקבל תשלומים כלשהם ממקור אחר בגין המצב הבריאותי הלקוי.

התנאים הם: בעת הפרישה העובד, או בן זוגו, סובל ממצב בריאות לקוי, הליקוי התגלה לראשונה (או התגלתה החמרה משמעותית במצב קיים) במשך השנה שקדמה למועד הפרישה, אך לא פחות מ-6 חודשים ממועד הפרישה.

...

בנסיבות אלה, החלטת המשיב שלא להיעתר לבקשת המערערת להגדלת תקופת שירותה מבוססת על העובדות שעולות מבקשת המערערת ומתיישבות עם ההוראות והכללים המחייבים.

ביום 21.10.2015 ניתן צו כנוס כמבוקש בהסכמת הכנ"ר, תחת תשלום חודשי של 200 ₪ אשר בהמשך הוגדל ל-1,000 ₪.

יצוין כי לשם השאת קופת הכנוס, ביום 31.12.2019 פנה המנהל המיוחד לביהמ"ש בבקשה להתיר לו להגיש בשם החייב תביעה כנגד מעסיקו של החייב – חברת עובייד מערכות בע"מ לתקופה מיום 02.09.2018-15.05.2019 תקופה במהלכה לא שילמה לו תנאים סוצאליים.

החייב מצידו בהודעתו מיום 04.08.2021 טען כי יש לדחות בקשת המנהל המיוחד אשר לדידו הקדימה את זמנה, שכן לשיטת החייב מגיעים לו כספים מהביטוח הלאומי, והוא ממתין לקביעת הנכות שלו.

כך או כך טען הנאמן כי קצבת הבטחת הכנסה שקבל החייב כל התקופה, תקוזז מכל סכום שיהא זכאי לו. נכון לאותה עת, טען הנאמן, הקף הכספים המוגנים של החייב אינו ידוע ומכל מקום יהא כרוך בתשלום מס. הואיל ותשלום תביעות החוב בתוספת ההוצאות מחייב הבאת קופת הכנוס לסדר גודל של 300,000 ₪, תוספת אשר החייב לא יוכל לשלם מקיצבת הנכות, יש לפעול למימוש הדירה, ופירסומה למכירה למרבה במחיר.

על אף שניתנו שהויות לצורך זה בעבר, כאמור בהחלטתי, ובהיתחשב בטענותיו של החייב, מצאתי לנכון לאפשר מציאת פיתרון תוך 60 ימים ממועד ההחלטה אשר מביא לתשלום 100% דיבידנד לנושים בתוספת הוצאות ההליך כאמור, שאם לא כן, לא יהיה מנוס ממימוש דירת המגורים.

...

הנאמן חזר על עמדתו כי אין מנוס מביצוע הליך המכר.

הנאמן חזר על עמדתו כי אין מנוס מביצוע המכר לאחר שההליך מתנהל כ-8 שנים, כשהחייב צפוי לקבל 200,000 ₪ מכספי התמורה, אשר יהיו דיי והותר לדיור חלוף.

אין בידי לקבל טענות החייב.

התובע לפיכך זכאי לקיצבה חודשית של 4,983 ₪ בהתאם להודעה שקבל ביום 30.4.24 מהמל"ל וכן קיבל תשלום חד פעמי כהשלמה לסכומים ששולמו לו עד אותו מועד.

הבסיס להסדר התשלום התכוף היא הקדמת תשלום לנפגע בתאונת דרכים, על מנת לוודא שבסמוך לאחר התאונה יקבל הנפגע תשלום לטובת צורכי הריפוי, הסיעוד והמחיה שלו (רע"א 9275/03 אברהם פינטו נ' יונה יונה, פד"י נח(2) 295, 298).

וכך קבע ביהמ"ש: "במסגרת צורכי ריפוי כלולים גם צורכי שקום. במסגרת דיון בבקשה לתשלום תכוף יש לבחון זכותו הלכאורית של התובע וזאת על מנת לתת לתובע סעד מהיר וזמני כדי לענות על צרכיו עד מתן פסק הדין בתביעה העיקרית. על בית המשפט לקחת בחשבון מחד גיסא כי קיפוחו של הנפגע במסגרת התשלום התכוף עשוי להיות גורלי לגבי עתידו, שמא אף יגדיל ניזקו ומאידך גיסא יש לבחון את סבירות ההוצאות. בכל הנוגע לטיפולים וצרכים רפואיים לגביהם יש מחלוקת אם הנפגע זכאי לקבל החזר לגביהם מגורם אחר, הרי שנקבע שאין מקום לברר זאת באופן מעמיק במסגרת ההליך של התשלום התכוף, ודי בראיה לכאורה לכך שאותו טפול לא ניתן לתובע עד היום על ידי אותו גורם" (תא (ת"א) 48405-01-16‏ ‏ פלג זלצמן נ' "הפול" המאגר הישראלי לביטוחי רכב (9.12.19)) באשר להוצאותיו בהתאם להוראות ס' 5(ב)(2) לחוק, התובע לא הצביע על הכנסותיו עובר לתאונה למעט אלו שהרויח והוכרו ע"י המל"ל לאחרונה ואשר ביחס אליהם משולמת לו קצבה חודשית.

כן ניתן להניח כי לאור מצבו המצריך התניידות באמצעים מיוחדים עלויות התניידותו התייקרו משמעותית ולאור צורכו להגיע לטיפולים שונים קיימות הוצאות מעבר לעלויות התניידות "רגילות". בהיעדר מידע ביחס למצבו הכלכלי והוצאותיו של התובע ערב התאונה, בשים לב לסכומים שכבר שולמו ולסכומים להם הוא זכאי מהמל"ל, מצאתי לפסוק לתובע סכום גלובאלי נוסף של 45,000 ₪ לצורכי מחייתו.

...

הנתבעת סבורה כי דין הבקשה להידחות.

סיכומם של דברים, אני מקבלת את בקשת התובע לתשלום תכוף ופוסקת כדלקמן:      הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, יישאו בחיובי התובע שטרם שולמו לביה"ח השיקומי בבית לחם בהתאם ליתרת החוב הקיימת.

בנוסף ישלמו הנתבעים לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בהיקף 13% בצירוף מע"מ כדין.