תביעה להגדלת מזונות ילדים קטינים לאחר הסכם גירושין

תלה"מ 46061-07-20 תביעה לביטול מזונות; תמ"ש 38206-12-20 תביעה להגדלת מזונות: כזכור, בסעיף 27 להסכם הגירושין סוכם כדלקמן: "מוסכם על הצדדים כי החל מיום 01.02.16 האב יחוייב במזונות הקטינים בסך של 5,000 ₪ לחודש כולל מדור..." אין מחלוקת כי מאז שהאיש עזב את הבית מיד לאחר שנפרדו הצדדים בחודש ינואר 2018, הוא החל לשלם לאשה דמי מזונות עבור ילדיהם ע"פ ההסכם שנחתם בין הצדדים (סעיף 26 לכתב ההגנה של האיש בתביעה לאכיפת הסכם, סעיף 9(ד) לכתב התביעה של האשה לאכיפת הסכם, סעיף 27 לתע"ר האשה מיום 16.08.20).

...

טענת המשיבה שבמשך השנים המערער נתן לה מזונות במסגרת הסכם הגירושין אינה מקובלת עליי.

לפיכך אני מורה כי הטיפול המשפחתי יתקיים כפי שנקבע אצל הגב' ל' ג', ויפה שעת אחת קודם.

שתי התביעות ההדדיות של הצדדים לביטול המזונות ולהגדלת המזונות נדחות.

התביעה הכספית בגין לשון הרע שהגישה האישה נדחית, לאחר שנמצא כי האישה לא הוכיחה כי האיש עוול בעוולת לשון הרע ומנגד האיש הוכיח, כי קיימת לו הגנות מכוח חוק איסור לשון הרע וחוק הגנת הפרטיות ודין התביעה להידחות.

האיזורי ביום 29/01/2018 עקרי הסכם הגירושין בכל הנוגע למזונות הקטינים: הנתבע ישתתף בהוצאות הקטינים כולל מזונות, הישתתפות במדור ואחזקת מדור לכל אחד מהילדים בסך של 800 ₪ ובסך כולל של 2,400 ₪, כל 15 לחודש, כאשר המזונות ישולמו עד הגיע הקטינים לגיל 18 או סיום כיתה י"ב לפי המאוחר מביניהם.

בנסיבות אלו, לא מצאתי כי עסקינן בסמכות נמשכת של בית הדין להכריע בתביעה להגדלת מזונות הקטינים שעה שהצדדים גרושים מזה מספר שנים, בבית הדין אושר ההסכם בלבד ומדובר באירועים ונסיבות לאחר מתן פסק הדין.

...

טענות הנתבע דין התביעה להידחות מהטעם שעסקינן בהגדלת מזונות על פי ההסכם ושעה שהצדדים התדיינו בנושא מזונות הקטינים בבית הדין הרבני לו שמורה הסמכות לדון בהגדלתם.

משכך, אני קובעת שביחס לבן הגדול קיימת חלוקת זמנים שוויונית.

משכך ושעה שקיימת חלוקת זמנים זהה בין ההורים ביחס לבן הגדול אשר שוהה בפנימייה, לאור קביעתי לעיל לפיה שכרם של ההורים דומה עד זהה והואיל וממילא על פי הפסיקה צרכיו של הבן הגדול מגיעים בעת שהותו בבית ההורים מגיעים לכל היותר לחצי, אני קובעת שכל אחד מההורים יישא במלוא צרכיו בעת שהות הקטין בביתו ולא מצאתי מקום לקבוע כי רכיב זה שנקבע בהסכם שנערך בין הצדדים יוותר על כנו.

סוף דבר אם כן, התוצאה אליו הגעתי אינה שונה מהותית מהמזונות שנקבעו בהסכם ואני קובעת 15 ₪ שהנתבע יישא במזונות הקטינים הבת והבן הקטן בסך כולל של 2,400 ש"ח לחודש ( 1,200 עבור כל אחד מהקטינים) ולעת הזו וכל עוד הבן הגדול נמצא בפנימייה, הוא פטור מתשלום מזונותיו.

האם מדובר בתביעת קטין למזונות או בתביעה להגדלת מזונות קטין לאחר אישור הסכם הצדדים ביום 3.6.12 במעמד גירושי הצדדים, ניתן תוקף של פסק דין להסכם בין הצדדים, בו נקבע כי על הנתבע לשלם לקטין מזונות בגובה 500 ₪.

בחינת גובה המזונות להם זכאי הקטין אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו (סעיף 3 (א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט 1959- ).

...

מזונות אלה הוסכמו בשנת נוכח האמור לעיל אני קובעת כי עת הסכימו הצדדים על גובה מזונות הקטין לא נשקלה טובתו של הקטין ולכן קיימת לקטין היום זכות לתבוע את מזונותיו.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, בהיעדר כל ראיה מצד התובעת להוכחת צרכי הקטין, ובשים לב לזהירות הרבה בה מחויב בית המשפט לנהוג בקביעת מזונות קטין אני מעמידה את מזונות הקטין כולל מדור על סך 1,700 ₪ וזאת בהתאם לכך שהתרשמתי כי רמת החיים של שני הוריו, המתקיימים בעיקר מקצבאות וזכאים למגורים בעלות סמלית היא על הצד הנמוך.

נוכח העובדה כי הקטין כבר בן 10 , ועל שני הוריו לשאת במזונותיו לפי הבע"מ, אני קובעת כי חלקו של האב במזונות הקטין ובמדורו הוא 1,258 ₪.

בנוסף לסכום המזונות הנ"ל מתחייבים ההורים מיום אישור הסכם זה ועד הגיע הבת לסיום השרות הצבאי חובה/שירות לאומי, לשאת ולשלם בחלקים שוים ביניהם הוצאות בגין צרכים רפואיים מיוחדים ו/או הוצאות חריגות בגין בריאות פיסית ונפשית, שאינם כלולים ומכוסים ע"י הביטוח הרפואי והמתייחסים לבריאותה הפיסית ו/או הנפשית של הילדה, אם יהיו הוצאות כאלה.

( הדרישה בדבר הצורך ב"שינוי נסיבות מהותי" בתביעות לשינוי החיוב במזונות חלה הן כאשר החיוב נקבע בפסק דין שניתן לאחר הליך משפטי, והן כאשר החיוב הוא בפסק דין שנתן תוקף להסכמות שפורטו בהסכם גירושין בין הצדדים.

לפיכך ועפ"י הפסיקה המפורטת לעיל, על מנת שניתן יהיה להדרש לתביעה לשינוי החיוב במזונות, יש לבחון האם חל "שינוי נסיבות מהותי". לטענת התובעת, יש להורות על הגדלת סכום המזונות שנקבע בהסכם ע"י חיוב הנתבע בתשלום דמי טפול חודשיים, זאת מאחר שלטענתה זמני השהות של הנתבע עם הקטינה הצטמצמו באופן מהותי כך שרוב נטל גידול הקטינה נופל על כתפיה, והן מאחר שלטענתה חלה ירידה בהכנסתה והן מאחר שיש להדרש לנושא המדור.

...

בית המשפט הפנה לבג"ץ 4407/12 פלוני נ' ביה"ד הרבני הגדול לערעורים ]פורסם בנבו[ 7.2.2013 ) שם, נקבע לדידי, כי יש להחיל, בתביעה המוגשת להגדלת מזונות קטין (לאחר 10 ) שאלו הוסכמו/ נפסקו) את המבחן המהותי (וכי קיימת זהות בדרישות בין בהגשת תביעה עצמאית ובין בהגשת תביעה להגדלת מזונות).

הנני סבור, כי אין בבע"מ 919/15 ]פורסם בנבו[ כדי לשנות מהלכה זו. בתביעות לשינוי מזונות שנקבעו בפסק דין חלוט טרם הילכת בע"מ 919/15 ]פורסם בנבו[ – אין מקום, לטעמי, להבחין בין מזונות שמקור חיובם הוא בפסק דין שנתן תוקף להסכם גירושין כולל; מזונות שמקורם בפסק דין שאישר הסכם שעניינו מזונות בלבד; ומזונות שנקבעו בפסק דין שניתן לאחר הליך משפטי.

. מכאן, שההפרדה בין מזונות הילדים לבין מכלול הנושאים בהסכם הגירושין, היא לעיתים קרובות הפרדה מלאכותית" על כן, יש להקנות להסכם גירושין יציבות ואמינות "אחרת לא יהיה ערך להסכם

...

12,000 ₪ משכורת נטו, 2,200 ₪ אני מקבל מהראל עד ליום מותי מהפנסיה, דירה מושכרת 4,800 ₪, משכנתא, זהו.

סיכומו של דבר 3839.

מכל הטעמים המפורטים לעיל – מצאתי כי אין מקום לחייב את הנתבעת במזונות הקטינים.