מעשה ההונאה בא לביטוי, בין השאר, בכך שהחייב גייס כספים מלקוחות וייצר כלפיהם מצג לפיו הכספים הושקעו בקרן בשם בלו ריבר, שעה שלמעשה הכספים לא הושקעו בקרן האמורה.
כך למשל, מתעוררת במלוא עוצמתה שאלה של צדק חלוקתי בין נושים שכולם קורבנות של מעשי ההונאה, בדרגות חומרה שונות, לרבות הדילמה מהי התוצאה הצודקת אליה יש לשאוף במקרה של הונאת משקיעים, כאשר תביעות החוב מבוססות על הבטחות שפיזר החייב לתשואות גבוהות על בסיס רווחים פקטביים, כאשר חלק מהנושים כבר נהנו לאורך שנים מאותן תשואות, בעוד שמזלם של האחרים לא שפר עליהם.
לענין זה נפסק בפר"ק (מחוזי ת"א) 38141-09-10 רו"ח חן ברדיצ'ב נ' כונס הנכסים הרישמי בפיסקה 17 (נבו 17.04.2019):
"ראשית לכל, פשיטא שהנאמן איננו זכאי לכך שסכומים שגבו עורכי דין חצוניים באמצעות תביעות שהגישו נגד צדדים שלישיים, ואשר שכרם שולם בנפרד על ידי הנושים, יובאו בחשבון לענין שכרו שלו, שאם לא כן, יוצא שהנושים נאלצים לשלם שכר כפול בגין אותה גביה ממש: תחילה לעורכי הדין החיצוניים, ולאחר מכן לנאמן."
ראה גם פר"ק (מחוזי ת"א) 31623-03-14 עו"ד גיא גיסין ועו"ד רמי קוגן מנהלים מיוחדים לסובריין נכסים בע"מ (בפרוק) נ' משמרת חברה לשירותי נאמנות בע"מ בפיסקה 11 (נבו 23.11.2017)).
...
הסיבה שלא תהיה הפחתה מלאה של שכר עורכי הדין הזרים יסודה בכך שגם כאשר הנאמן שוכר את שירותיו של עורך דין זר, לא מדובר מבחינתו של הנאמן בפעולה של "שגר ושכח"; נהפוך הוא, בשל המורכבות הרבה הכרוכה בניהול ההליכים והעובדה שהנאמן הוא שמלקט ומרכז תחת ידיו את כל המידע הדרוש לשם ניהול תביעות בחו"ל, כמו גם יחסי הגומלין בין ההליכים השונים, הנאמן יידרש להיות מעורב מאוד בקשר לאותן תביעות המתנהלות בחו"ל, וכן לפקח מקרוב ובאופן צמוד על עבודתם של עורכי הדין הזרים הפועלים מטעמו בחו"ל.
לא שוכנעתי כי יש הצדקה להחיל את מתווה השכר המוצע על ידי הנאמן בכל הנוגע לשאר פעולות המימוש של נכסים בישראל הרשומים על שם החייב או החברות אשר בשליטתו, וגם לא ביחס לנכסים, כספים או זכויות שביחס אליהם ניתנו צווי חילוט זמניים.
בנוסף, מקובלת עליי הצעתם של הנושים, הנתמכת גם על ידי הממונה, לפיה ניתן לפסוק מעת לעת שכר ביניים ראוי לנאמן, על מנת שלא ייאלץ להמתין עת ארוכה לתשלום שכרו.
סיכומו של דבר, מתווה השכר שיחול על הנאמן הוא כמפורט בסעיפים 22- 26 לעיל.
