השאלה הנה איפוא, האם הסכם שירות המעלית נושא התובענה, הנו לתקופה בלתי קצובה, שאז ניתן לבטלו בכל עת בהודעה מוקדמת של 3 ימי עסקים; או שמא הוא לתקופה קצובה, ואז לא ניתן לבטלו עד לתום התקופה.
החלופה הנוספת (ס"ק (3)) עניינה ב"עסקה הקשורה לעסקה אחרת, כך שהמחיר בעבור רכישת טובין או שירותים בעיסקה אחת מושפע, לתקופה מסוימת, מהמחיר המשולם בעיסקה האחרת או משפיע עליו".
הדרך היחידה למנוע הסכמים מעין אלה, המפרים במודע את צו הפיקוח, הנה להכיר בכך שבמקרה של הפרת הצוו, חברת המעליות לא תיהנה מפרי עוולתה, ולא תוכל לתבוע מהלקוח שניסתה להונות דמי שירות כלשהם, מעבר לאלו שספקה לו בפועל טרם הודעת הביטול.
...
המסקנה מהמקובץ הינה, כי התובעת שהפרה במודע ובמכוון את סעיף 7ב לצו הפיקוח, רשאית לכל היותר לתבוע דמי שירות בגין תקופת השירות עד למועד ביטול ההסכם על ידי הנציגות, והיא מנועה מלתבוע דמי שירות נוספים בהתבסס על צו הפיקוח שהפרה.
סוף דבר
ההסכם נושא התביעה הינו הסכם לתקופה בלתי קצובה, והנציגות רשאית לבטלו בכל עת, בהודעה מוקדמת של 3 ימי עסקים.
מהטעמים המפורטים לעיל, התביעה נדחית.