מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה לדמי שימוש ראויים בגין מגורים בנכס ללא תשלום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

לפני תובענה כספית לתשלום דמי שימוש ראויים עבור נכס בו החזיק הנתבע ועשה בו שימוש למגורים ולעסקו מתחילת שנת 2009 ועד סוף שנת 2016 בסכום של 148,600 ש"ח. עמותת הקרן לפיתוח החינוך הטכנולוגי במיגזר הערבי הוקמה ביום 10.2.85 (נספח א לתצהיר התובע, להלן – "העמותה"), ובחודש יולי 2016 פתח רשם העמותות בהליך לפרוקה בבית המשפט המחוזי בחיפה (תיק פר"ק 6762-07-16, להלן – "הליך הפרוק").
2.5 ביום 10.9.20 הוריתי על מינוי שמאית המקרקעין הגב' אהובה בנדיט כמומחית מטעם בית המשפט, אלא שפעם נוספת, ובשל גרירת רגליים מצדו של הנתבע בתשלום שכרה, הודיעה המומחית ביום 14.2.21 כי היא מבקשת להשתחרר מהמינוי, ובאותו יום מיניתי את שמאי המקרקעין מר קובי צפניה כמומחה חלף הגב' בנדיט.
מהראיות שהובאו עלה כי למעט העובדה שאמנם ביום 7.12.99 הייתה בנכס שריפה (כעולה מגיליון חקירת דליקה מיום 7.12.99 שצורף כחלק מנספח ח לתצהיר התובע), אין כל יסוד ליתר טענות הנתבע והעדים מטעמו: 4.6.1 כך, הנתבע עצמו אישר כי "שמר על הנכס" בין השנים 2006 עד 2017 (עמ' 6 ש' 13-14), כלומר כשש או שבע שנים לאחר אותה "החלטה" עלומה המאפשרת לו לעשות שימוש בנכס ללא תשלום תמורה כלשהיא, כאשר בתצהירו בהליך אין הנתבע מתייחס למועד בו קיבל חזקה בנכס ואינו נוקב בתצהיר במועדים כלשהם; התצהיר כולו אינו אלא מעין "תשובה" לכתב התביעה ולתצהיר התובע.
...
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בראיות שהובאו, שמעתי את העדים וקראתי את סיכומי הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי אמנם הנתבע עשה שימוש אישי ומסחרי בנכס בגינו עליו לשלם דמי שכירות לתקופה הנתבעת, משלא הוכח על ידו כי קיבל הסכמה אחרת – אף הוכח לפניי שהנכס הושכר לו תמורת תשלום.
אני דוחה את טענות הנתבע ביחס להסכם בע"פ כביכול שהיה לו עם העמותה ואשר בו הופטר מתשלום דמי שכירות, וקובעת כי לא הוכח לפניי קיומו של הסכם כזה; אוסיף, כי טענות הנתבע בדבר קיומו של הסכם כאמור באו בדיעבד, ורק לאחר שהחלו הליכי הפירוק של העמותה ובדיקת התנהלותה, ולא נמצא להן כל יסוד בזמן אמת – אף בזמן אמת נמצאו מסמכים סותרים לכך, כמפורט לעיל.
התוצאה 9.1 אשר על כן, ועל יסוד כל המפורט לעיל, אני מקבלת את התביעה במלואה, ומחייבת את הנתבע לשלם לתובע את הסך של 160,000 ש"ח בגין דמי שכירות לנכס ברח' יפו 40 בחיפה, עבור תקופת השימוש שעשה בנכס מתחילת 2009 ועד לסוף 2015 (כולל).

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

עניינו של פס"ד בתביעה לפסיקת דמי שימוש ראויים בגין שימוש בנכס מקרקעין והוצאות אחזקתו, ותביעה להחזר שווי השקעות שבוצעו בו. רקע עובדתי בקצרה: התובעים בתמ"ש 1091-08-15 ונתבעים בתמ"ש 55805-02-16 , ה"ה ח' וז', נשואים זה לזו (להלן: "התובעים").
מכאן המחלוקת לפניי הנה בתביעות הכספיות אותן הגישו הצדדים האחד כנגד השני, ועיקרן טענת התובעים לחיוב הנתבעים בדמי שימוש ראויים והוצאות אחזקת הנכס בהן נשאו לטענתם כמו גם חיובם בהוצאותיהם בעבור ניהול ההליכים הקודמים; מנגד עותרים הנתבעים לחייב את התובעים לשלם לידיהם את שווי ההשקעות שלטענתם השקיעו בנכס אותן אמדו בתביעתם בסך 14 .
משלא הועילה דרישתם לאורך הזמן, פנו בתביעה דנא לסילוקם, חיובם בדמי שימוש החל למן המועד בו היתנגדו לזכותם כבן ממשיך, קרי מיום 1.5.08 ועד למועד הפינוי בפועל, כמו גם לחייבם להשיב את התשלומים בהם נשאו בעבורם והקשורים עם המגורים בנכס.
מטענות הצדדים ועדותם לפניי עולה שאין חולק כי עד שהתגלע הסיכסוך, התובעים העניקו לנתבעים את זכות המגורים בנכס, כמו גם שימוש במתקניו, ואלה לא שילמו דמי שימוש עובר לסכסוך ולאחריו וזאת עד ליום בו סילקו ידיהם מן הנכס.
...
טענות הנתבעים: הנתבעים סבורים שדין התביעה להידחות שכן לא נתמכה בכל ראיה להוכחת הטענה לפיה חייבים בדמי שימוש, למעט חוות דעת שמאית ותצהיר התובע.
בנסיבות אלה דין תביעתם להידחות במלואה, וכך הנני מורה.
סוף דבר: מכל המפורט לעיל הגעתי לכלל מסקנה שדין תביעת התובעים (תמ"ש 1091-08-15 ) להתקבל בחלקה; בהתאמה לכך, הנני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לידי התובעים סך של 25,500 ₪.
תביעת הנתבעים (תמ"ש 55805-02-16 ) נדחית במלואה; נתתי דעתי לשאלת ההוצאות הצריכות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוד מבקשת התובעת להתיר לה לפצל את סעדיה ולתבוע את הנתבע בתביעה נפרדת לתשלום דמי שימוש ראויים בגין השמוש שנעשה על ידו בנכס ובשטח הפלוש.
הנתבע נישאל לעניין זה בחקירתו, אולם הכחיש הכרות כלשהיא עם אדם בשם זה. הנתבע, אשר לא צירף כל מיסמך המעיד על מקום מגורי אביו טרם פטירתו (ועל כך עוד ארחיב בהמשך) הודה בדיון ההוכחות כי אכן הכתובת של המנוח במשרד הפנים הייתה, במועד פטירת המנוח, ברחוב סלמה 15 תל אביב, ולא בנכס (כפי שעולה אף מתעודת הפטירה המצורף כנספח כ' למוצגי התובעת).
...
מכל האמור לעיל עולה, שהתובעת, הבעלים של הנכס, זכאית מכוח סעיף 16 לחוק המקרקעין התשכ"ט-1969 לדרוש מסירת המקרקעין ממי שמחזיק בו שלא כדין.
בענייננו, ולאחר ששקלתי בדבר, הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום ליתן סעד מן הצדק.
סילוק ידו של הנתבע מהנכס הוא תוצאה קשה נוכח מצבו של הנתבע, אך לצערי זו התוצאה המשפטית המתחייבת בתיק זה. סוף דבר הפועל היוצא הוא כי דין התביעה להתקבל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

שתיקתו של הנספח בנוגע לתשלום דמי שימוש ראויים עבור יתרת התקופה, בה בעת שהוא מתייחס לתוצאות אחרות של הביטול בעקבות הפרה של הנתבעים, מישתלבת עם ההוראה המאפשרת להם להתגורר בנכס ללא תשלום עד למועד המצאת טופס 4 (באופן שמתמרץ את התובע לפעול בזריזות להוצאתו) ועם העובדה שהסכמה זו הושגה לאחר משא ומתן ממושך ועיקש.
התביעות שכנגד - תוצאה התוצאה מכל האמור לעיל היא שיש לדחות את טענות הנתבעים בתביעה שכנגד; יש לקזז את החיובים בתשלום הפיצויים המוסכמים זה כנגד זה; ויש לקבל באופן חלקי את טענותיו הכספיות של התובע, כך שהוא זכאי לדמי שכירות ראויים מיום 1.11.2021 ועד למועד פינוי הנכס.
...
התביעות שכנגד - תוצאה התוצאה מכל האמור לעיל היא שיש לדחות את טענות הנתבעים בתביעה שכנגד; יש לקזז את החיובים בתשלום הפיצויים המוסכמים זה כנגד זה; ויש לקבל באופן חלקי את טענותיו הכספיות של התובע, כך שהוא זכאי לדמי שכירות ראויים מיום 1.11.2021 ועד למועד פינוי הנכס.
סוף דבר העולה מהאמור לעיל הוא שההסכם בוטל כדין.
בטרם חיתום אין אלא לשוב ולהצר על כך שלא ניתן היה להביא את הצדדים לכלל הסכמות, כפי שניתן היה לשער שיתרחש במקרה מעין זה. במכלול הנסיבות, ואף שככלל סבור אני שיש מקום לפסיקת הוצאות ריאליות על הצד הגבוה בהליכים הנוגעים לאכיפת ולביטול הסכמים במקרקעין, אסתפק בנסיבות העניין בחיוב הנתבעים הוצאות המשפט של התובע ובחיובם בשכ"ט עורך דינו בסכום כולל של 40,000 ₪ בלבד.

בהליך עמ"ש (עמ"ש) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

ערעור על פסק דינו של בית משפט לעינייני מישפחה בראשון לציון שניתן ביום 31.5.24 בתמ"ש 63236-11-20 במסגרתו נדחתה תביעת המערער כנגד המשיב 1 לתשלום דמי שימוש ראויים בגין שימוש שעושה המשיב בנכס השייך בחלקים שוים למערער ולמשיבים (שליש לכל אחד).
ודוק, איננו מתעלמים מסמכותה של הערכאה קמא להפחית את דמי השמוש הראויים מכוח סעיף 2 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, המקנה סמכות לבית המשפט לפטור את הזוכה מחובת ההשבה, כולה או מקצתה "אם ראה שהזכייה לא היתה כרוכה בחיסרון המזכה או שראה נסיבות אחרות העושות את ההשבה לבלתי צודקת". אלא, שראשית, לא מטעם זה קבע בית המשפט קמא כי אין להעתר לתביעתו של המערער, שנית, הטענה לא הועלתה על ידי המשיב בפני בית המשפט קמא או בפנינו ושלישית, יש לנקוט משנה זהירות בהפחתת חובת ההשבה וראו לעניין ע"א 7156/10 הנ"ל בפיסקה 17 לפסק דינה של כבוד השופטת (כתוארה אז) חיות: "יש להזהר מפני נקיטת אמת מידה גורפת של פטור מחובת השבה, כל אימת שהתעשרותו הבלתי מוצדקת של הזוכה איננה כרוכה בחסרונו של המזכה... גישה שכזאת עומדת בסתירה למבחנה העקרי של עילת ההשבה: לא עצם ניזקו של התובע ולא שיעור נזק זה הם המגבשים את עילת ההשבה, אלא התעשרותו הבלתי מוצדקת של הנתבע" כאמור, בענייננו, מעבר לכך שהטענה לא נטענה ע"י המשיב בכתב הגנתו, הרי שאין חולק כי המשיב "נהנה" (שהרי מתגורר בנכס ללא תשלום), היתנגד משך תקופה ארוכה (ועדיין מיתנגד) לאפשר למערער לעשות שימוש בירושת הורי הצדדים, ולא הסכים לפירוק השתוף בנכס, עד שעניין זה הפך חלוט בפסיקת בית המשפט העליון, ולמערער נגרם חיסרון כיס כפי שטען בא כוחו בדיון בפנינו : "בית המשפט שואל אותי אם נוכל לוותר על הסכום בכפוף להשלמת הליכי הפרוק בתוך זמן קצוב ואני משיב שלא נוכל להסכים- סיבה ראשונה שהמשיב גורר את מרשי בעלויות עתק לאין ספור הליכים וצרפנו כבר מעל 40 תביעות שכולן נדחו וכל דבר כזה עולה למרשי כסף רב... מרשי נמצא בחיסרון כיס עצום..." (עמ' 6-7 לפרוטוקול הדיון בפנינו).
...
**** דיון והכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים, מצאנו כי יש ממש בטענות המערער, וכי דין הערעור להתקבל.
עם זאת פטור אני מלהכריע בסוגייה, משום שהמסקנה העובדתית היא כי זידאני השתמש בקרקע שימוש בלעדי, העולה אף כדי הסגת גבול כלפי השותפים.
משקיבלנו את טענת המערער בדבר זכאותו לדמי שימוש ראויים על פי חוות דעת השמאי, לא מצאנו מקום לדון בטענתו החלופית, לפיה המשיב הוא האחראי למצבו הירוד של הנכס.
ודוק, איננו מתעלמים מסמכותה של הערכאה קמא להפחית את דמי השימוש הראויים מכוח סעיף 2 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, המקנה סמכות לבית המשפט לפטור את הזוכה מחובת ההשבה, כולה או מקצתה "אם ראה שהזכייה לא היתה כרוכה בחסרון המזכה או שראה נסיבות אחרות העושות את ההשבה לבלתי צודקת". אלא, שראשית, לא מטעם זה קבע בית המשפט קמא כי אין להיעתר לתביעתו של המערער, שנית, הטענה לא הועלתה על ידי המשיב בפני בית המשפט קמא או בפנינו ושלישית, יש לנקוט משנה זהירות בהפחתת חובת ההשבה וראו לעניין ע"א 7156/10 הנ"ל בפסקה 17 לפסק דינה של כבוד השופטת (כתוארה אז) חיות: "יש להיזהר מפני נקיטת אמת מידה גורפת של פטור מחובת השבה, כל אימת שהתעשרותו הבלתי מוצדקת של הזוכה איננה כרוכה בחסרונו של המזכה... גישה שכזאת עומדת בסתירה למבחנה העיקרי של עילת ההשבה: לא עצם נזקו של התובע ולא שיעור נזק זה הם המגבשים את עילת ההשבה, אלא התעשרותו הבלתי מוצדקת של הנתבע" כאמור, בעניינינו, מעבר לכך שהטענה לא נטענה ע"י המשיב בכתב הגנתו, הרי שאין חולק כי המשיב "נהנה" (שהרי מתגורר בנכס ללא תשלום), התנגד משך תקופה ארוכה (ועדיין מתנגד) לאפשר למערער לעשות שימוש בירושת הורי הצדדים, ולא הסכים לפירוק השיתוף בנכס, עד שעניין זה הפך חלוט בפסיקת בית המשפט העליון, ולמערער נגרם חסרון כיס כפי שטען בא כוחו בדיון בפנינו : "בית המשפט שואל אותי אם נוכל לוותר על הסכום בכפוף להשלמת הליכי הפירוק בתוך זמן קצוב ואני משיב שלא נוכל להסכים- סיבה ראשונה שהמשיב גורר את מרשי בעלויות עתק לאין ספור הליכים וצרפנו כבר מעל 40 תביעות שכולן נדחו וכל דבר כזה עולה למרשי כסף רב... מרשי נמצא בחסרון כיס עצום..." (עמ' 6-7 לפרוטוקול הדיון בפנינו).
נמצאנו למדים שעסיקנן במצב בו "זה נהנה וזה חסר" ויש לפצות את החסר על חסרונו.
התוצאה היא, שלא מצאנו כי קמה למשיב הגנה בפני התביעה לדמי שימוש ראויים או הפחתתם, בהינתן כי השווי הינו כפי שנקבע על ידי השמאי, היינו, שליש משווי דמי השימוש כפי שנקבע על ידי השמאי מיום פטירת ההורה השני ועד ליום הגשת התביעה, הרי שאלו עולים לסך - 60,316 ₪ (887X68).
סבורים אנו כי זוהי טענת סרק.
לפיכך נקבע כדלקמן: בנוסף לחיובים האחרים שנקבעו בפסק הדין, ישלם המשיב למערער דמי שימוש ראויים בסך 887 ₪ לחודש מיום 9.3.15 עד ליום 25.11.20, ובסה"כ 60,316 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מאמצע התקופה ועד התשלום בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו