התובעת הגישה תביעה לדמי לידה, ואולם נדחתה בשל מועד התשלום (לאחר הלידה).
לדבריה לא נעשתה בדיקה סבירה וגם ההחלטה הדוחה את בקשתה להענקה מטעמי צדק ניתנה ללא תשתית עובדתית ראויה ומשיקולים לא עינייניים.
מנגד – וכאמור, טוענת ב"כ הנתבע כי לפי החוק והפסיקה משהתובעת לא פעלה על פי החוק ולא שילמה את דמי הביטוח קודם הלידה, לא ניתן לקבל את תביעתה, תהא אשר תהא הסיבה לאי עמידתה בחוק, זאת גם לא בעיניין הענקה מטעמי צדק, מן הטעם שהתובעת אינה עומדת במבחן של טעמי צדק.
אעפ"כ – אין די בכך שמדובר בטעות שבתום לב על מנת לקבל את דמי הלידה (כאשר התשלום אמור להיות מבוצע בטרם היום הקובע – הוא יום הלידה), ואף לא להענקה מטעמי צדק כאשר לצורך כך יש להראות סיבה אובייקטיבית ולא די בכך שאי התשלום נבע מטעות.
...
אציין כבר עתה כי מקובלת עליי עדותה של התובעת בכך שאי התשלום נבע מטעות שבתום לב, וכי אכן התכוונה לשלם את החוב בטרם הלידה.
סוף דבר:
בנסיבות העניין אין מנוס מדחיית התביעה.