מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה לדמי אבטלה: ערעור על החלטת פקיד תביעות

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

במכתב הנתבע מיום 12.7.2017 נדחתה תביעת התובעת, בנימוק – "על פי המידע המצוי בידנו, הנך בעל שליטה בחברת מעטים כמשמעותו בסעיף 32 לפקודת מס הכנסה. לפיכך אינן מבוטח בביטוח אבטלה". על החלטת פקיד התביעות הוגשה התביעה מושא החלטה זו. לאחר עיון בטענות הצדדים, להלן החלטתנו.
בעב"ל (ארצי ) 51264-10-13 עלי תיתי נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 14.07.2016 קבע בית הדין הארצי את הדברים הבאים – "נראה שדי היה בקביעה שלפיה, המערער הוא שהיה "בעל השליטה" האמתי והיחיד בחברה - כדי לדחות את התביעה לתשלום דמי אבטלה.
...
זוהי בקשת הנתבע לסילוק התביעה על הסף, בבסיסה טענה כי משאין מחלוקת כי במועדים הרלוונטיים לתביעה התובעת הוגדרה כבעלת מניות שליטה בחברת מעטים, הרי שהיא אינה עומדת בתנאי הסף לזכאות לדמי אבטלה לפי פרק ז' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – החוק) ולפיכך דין תביעתה להידחות על הסף, מבלי להידרש לראיות לגופן.
לטענת הנתבע, נוכח עובדות אלה, עליהן כאמור אין חולק, הרי שהתובעת אינה זכאית לדמי אבטלה ודין תביעתה להידחות על הסף.
(למסקנה דומה הגיע בית הדין האזורי לעבודה בירושלים בפסק הדין בב"ל 37589-04-14 אילן אלבוחר נ' המוסד לביטוח לאומי מיום 06.09.2016).
לאור כל האמור, צדק הנתבע שטען כי בנסיבות דנן, בהן אין חולק כי התובעת הוגדרה כבעלת מניות שליטה בחברת מעטים, אין לברר את התביעה אלא לסלקה על הסף.
לאור כל האמור – הבקשה מתקבלת והתביעה נדחית על הסף.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 5/2/20 פקיד תביעות דחה את התביעה מן הטעם שלא ארעה לתובע פגיעה בעבודה וכי הפגימה בברכיו התפתחה בלא קשר לתנאי עבודתו והתובע פנה לבית הדין בהשגה על החלטת פקיד התביעות.
עוד יש לציין בהקשר זה כי מהמסמכים שהוצגו לפנינו עולה כי לאחר תקופת עבודה ראשונה ב"ורסאי תיכנון וגינון", בעת שהתובע הגיש תביעה לתשלום דמי אבטלה בשנת 2012 הוא לא תאר את תפקידו בחברה כ"גנן" אלא כ"מעצב נוף".
לצדדים זכות ערעור על פסק הדין.
...
מן הכלל אל הפרט לאחר שעיינו בעדויות שבפנינו הגענו לכלל דעה כי לא עלה בידי התובע להוכיח כי עבודתו בחברת ורסאי תכנון וגינון מקימה תשתית עובדתית לצורך מינוי מומחה לבחינת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו לבין הפגימה בברכיו.
לנוכח כל האמור לעיל הגענו לכלל דעה כי לא עלה בידי התובע להניח תשתית עובדתית מהימנה בדבר מהות עבודתו כגנן / כמעצב נוף ולפיכך אין מקום למינוי מומחה רפואי לפי תורת המיקרוטראומה.
כללו של דבר לנוכח כל האמור לעיל אנו קובעים כי לא עלה בידי התובע להוכיח תשתית עובדתית לפי תורת המיקרוטראומה ודין תביעתו להידחות.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בתגובת המל"ל מיום 21/4/21 צוין כי על פי רישומיו, המבקש הגיש תביעה לדמי אבטלה בשנת 2017 והצהיר כי הוא עצמאי ולפיכך אינו מבוטח ואינו זכאי לגימלה בפרוק החברה המעסיקה.
ביום 4/10/21 נימסרה למבקש החלטת המל"ל מיום 29/8/21 הדוחה את תביעת החוב מכל וכל, וזאת כשלוש שנים לאחר הגשתה, כשההנמקה הנה: - "מבדיקת תביעתך ובחינה של יחסי העבודה לפי המבחנים שנקבעו בפסיקה, נמצא, כי אינך זכאי לגימלה ומעמדך נקבע כעצמאי". המבקש הגיש ביום 9/11/21 בקשה לאכיפת הכרעת חוב של המנהל המיוחד על המוסד לביטוח לאומי וטען כי יש לבטל את הכרעת החוב שניתנה ע"י המל"ל וכי היה על המל"ל להגיש ערעור על החלטת המנהל המיוחד, ככל שלא קיבל את הכרעתו ומשלא עשה כן, הכרעת המנהל המיוחד הפכה חלוטה.
המל"ל טען כי הדרך להשיג על החלטת פקיד התביעות היא בהגשת תובענה בדרך של בקשה למתן הוראות תוך הסתמכות על החלטת השופט סוקול (מחוזי חיפה) בעח"דת 46520-12-20 מיום 11/8/21.
...
לאור השתלשלות האירועים כפי שתוארה, הזמן הרב שחלף מאז הוגשה תביעת החוב אשר טרם הוכרעה סופית ולאור הסתירה בין הכרעת המנהל המיוחד לזו של המל"ל, החלטתי לדון בבקשת המבקש, במתכונתה, ולגופה מבלי שיהיה בכך כדי להביע עמדה לגבי הדרך הדיונית הנכונה שיש להלך בה. דיון והכרעה לאחר שבחנתי את טענות הצדדים שוכנעתי כי יש לקבל את טענות המבקש כנגד קביעות המל"ל ולאשר את ההכרעה של המנהל המיוחד, הן לעניין מעמדו של המבקש במערכת היחסים בינו לבין החברה והן לעניין הגמלה המגיעה לו. נימוקיי הם: המל"ל דחה את תביעת החוב של המבקש ללא כל הנמקה, כשסיבת הדחייה נוסחה כך: - "מבדיקת תביעתך ובחינה של יחסי העבודה לפי המבחנים שנקבעו בפסיקה, נמצא כי אינך זכאי לגמלה ומעמדך נקבע כעצמאי". ברי כי אין המדובר בהנמקה כמתחייב על פי דין.
" מאחר שבמקרים רבים ההבחנה בין עובד לבין עצמאי אינה קלה וקיימים פנים לכאן ולכאן, נקבע בפסיקה (סעיף 11 לפסק הדין בעניין גבריאל כותה והפסיקה המפורטת שם) כי: "מה שיכריע את הכף במקרה זה ובמקרים אחרים היא התמונה הכוללת כפי שעולה מן הנתונים העובדתיים וכפי שהיא נבחנת על פי מבחן מעורב הכולל את כל המבחנים כולם : פיקוח, השתלבות, שירות אישי, הצגת הדברים על ידי הצדדים עצמם, כפי שבאה לידי ביטוי בהסכמים שנכרתו ביניהם, כיצד ראה העובד את עצמו וכיו"ב". בענייננו, אמנם המבקש דיווח למל"ל על היותו עצמאי וקיבל את שכרו כנגד הנפקת חשבוניות מס, אלא שבחינת מכלול הנסיבות, מוביל למסקנה כי התקיימו יחסי עובד-מעביד בין המבקש לחברה: המבקש טען כי החברה קבעה את צורת העסקתו כעצמאי וטענתו לא נסתרה.
לאור האמור לעיל, הכף נוטה לעבר הכרה במבקש כעובד של החברה, מסקנה אליה הגיע המנהל המיוחד, הבקיא בענייני החברה וערך בדיקות מטעמו, בטרם ניתנה הכרעתו.
התוצאה לאור האמור לעיל, אני קובעת כי התקיימו יחסי עובד-מעביד בין המבקש לחברה.
כפועל יוצא, אני מאשרת את הכרעת המנהל המיוחד ומורה למל"ל לשלם למבקש את הסכום שאושר (בכפוף לתיקון ההכרעה, כאמור בתגובת המל"ל מיום 21/4/21).

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

בהליך זה משיג התובע, מר אדיר כהן, על החלטת פקידת התביעות מיום 3.10.21, על פיה נדחתה תביעתו לדמי אבטלה.
זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 ימים.
...
בית הדין קובע כי החלטת פקיד התביעות מיום 3.10.21 מבוטלת, ודין תביעתו של התובע לדמי אבטלה מיום 2.10.21 להתקבל, עד למועד שיתקיימו לגבי תביעתו התנאים שבסעיף 171(א)(א1) לחוק הביטוח הלאומי.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תביעתה של התובעת לדמי הלידה בתקופה זו נדחתה, התובעת לא ערערה על החלטה זו[footnoteRef:1] ובהתאם עניין זה אינו במחלוקת לפנינו.
] התובעת הגישה ערעור לנתבע על החלטת פקיד התביעות שלא קיימים יחסי העבודה בינה לבין המעסיק.
בעב"ל (ארצי) 26582-06-15 ימית אתר נ' המוסד לביטוח לאומי (19.4.17), סיכם בית הדין הארצי את ההלכה בדבר שאלת קיומם של יחסי עבודה בין קרובי מישפחה לעניין זכויותיהם מול המוסד לביטוח לאומי : "בעיניין מדלסי [עב"ל (ארצי) 59047-10-13 רחל מדלסי – המוסד לביטוח לאומי (20.1.2015)], שבו נדונה תביעה לדמי אבטלה, אולם האמור בו יפה גם לעניין התביעה לדמי לידה, סקר בית הדין את ההיבטים והשיקולים הרלוואנטיים לסיווג בן מישפחה כ"עובד", כמפורט להלן: "..., ניתן להבין את ההגמשה שהגמיש המחוקק בתיחום גבולות ההגדרה של המונח "עובד" שבחוק משהוא "ביקש להקל במשהו עם 'העובד' בעסק המשפחתי", בהגדירו את המושג "עובד" שבסעיף 1 הימנו "לרבות בן מישפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד ובילבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאלולא עשה אותה הוא, הייתה נעשית בידי עובד.
...
לסיכום מצאנו כי התובעת ביצעה עבור המעסיק תפקיד משמעותי ונדרש, בשל סגרי הקורונה והריחוק החברתי שהשפיע על המשק ובחינת השפעתו על המעסיק, מחליף הובא לה רק לאחר שלושה חודשים מיציאתה לחופשת לידה ולאור גידול במכירות נשאר המחליף לעבוד גם לאחר ששבה התובעת מחופשת לידה.
התובעת עבדה באופן סדיר, שולם לה שכר באופן סדיר בשל ביצוע עבודתה בפועל בתלושי שכר והעברות בנקאיות תואמות, כך שמצאנו מהמקובץ לעיל כי התובעת הוכיחה את הגרעין המהותי של יחסי העבודה שהוא ביצוע עבודה תמורת שכר ועל כן הרימה את הנטל להוכיח כי היא עומדת בהגדרת "עובד" בהתאם לחוק בנסיבות הענין.
על יסוד כלל המפורט לעיל – התביעה מתקבלת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו