תביעה לדמי אבטלה: חישוב תקופת אכשרה לעובדת יומית בחל"ת

מיום 1.7.2002 תיקון מס' 48 ס"ח תשס"ב מס' 1850 מיום 16.6.2002 עמ' 431 (ה"ח 3115) החלפת סעיף קטן 161(א) הנוסח הקודם: (א) לענין סימן זה, תקופת האכשרה לגבי תקופת אבטלה פלונית היא אחת מאלה: (1) (א) 180 ימים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה תוך 360 הימים בתכוף לתאריך הקובע; (ב) היה שכרו של הזכאי מחושב על בסיס יומי (בפרק זה – שכיר יום), דיו ששולמו דמי ביטוח אבטלה בעד 150 ימי עבודה תוך 360 הימים האמורים; (2) (א) 270 ימים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה תוך 540 הימים שקדמו לתאריך הקובע; (ב) היה הזכאי שכיר יום, דיו ששולמו דמי ביטוח אבטלה בעד 225 ימי עבודה תוך 540 הימים האמורים; (ג) הוראות פסקה זו יחולו בתנאי שהתאריך הקובע חל בתום 24 חודשים לפחות מהתאריך הקובע שקדם לו. מיום 6.3.2013 תיקון מס' 141 ס"ח תשע"ב מס' 2375 מיום 2.8.2012 עמ' 616 (ה"ח 604) החלפת סעיף קטן 161(א) הנוסח הקודם: (א) לענין סימן זה, תקופת האכשרה לגבי תקופת אבטלה פלונית היא אחת מאלה: (1) 360 ימים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 540 הימים בתכוף לתאריך הקובע; (2) היה שכרו של הזכאי מחושב על בסיס יומי (בפרק זה - שכיר יום), דיו ששולמו דמי ביטוח אבטלה בעד 300 ימי עבודה בתוך 540 הימים האמורים.

מיום 1.7.2002 תיקון מס' 48 ס"ח תשס"ב מס' 1850 מיום 16.6.2002 עמ' 431 (ה"ח 3115) החלפת סעיף קטן 161(ב) הנוסח הקודם: (ב) השר יקבע הוראות בדבר חישוב תקופת האכשרה לגבי מי שבתקופות של 360 או 540 הימים האמורים בפסקות (1) ו-(2) של סעיף קטן (א) היה בחלק הזמן שכיר יום ובחלק הזמן היה עובד שאינו שכיר יום.

בית הדין הארצי עמד על הקושי לכאורה בהגשת תביעה לדמי אבטלה עוד לפני שיחסי העבודה נותקו, ולמרות זאת הגיע למסקנה המתוארת לעיל: "הדואליות הקיימת במצב שבו החל"ת אינו מנתק את יחסי העבודה אלא רק משעה אותם יחד עם האפשרות שהעובד יהפוך לדורש עבודה ולכאורה יהיה זמין לקבל הצעות עבודה, מעוררת את השאלה אם במצב שכזה נכון לדחות את קבלת דמי האבטלה למועד סיום החל"ת שבו תווצר ודאות שיחסי העבודה הגיעו לידי סיום. שכן על פניו, מתעורר קושי אמיתי להענות להצעות עבודה עם תאריך סיום ידוע מראש או בנסיבות בהן מדובר בעבודה זמנית שאינה קצובה בזמן. על כך ניתן להשיב כי ישנן עבודות זמניות שהדרישה להן מתחדשת מעת לעת שיכול שיתאימו למובטלים הנמצאים בחל"ת. כך או כך, עלינו לבחון בשלב זה של הדיון, האם קיימת חשיבות בהגשת התביעה לדמי אבטלה באופן מיידי לאחר יציאת העובד ממעגל העבודה ובכלל זה גם במקרה של חל"ת. " לשאלה שהוצגה, השיב בית הדין הארצי כך (ההדגשה הוספה – ד.ו.): "המחוקק ייחד חשיבות להפעלת ביטוח האבטלה באופן מידי כלומר על ידי הגשת התביעה לדמי אבטלה בסמוך לסיום יחסי העבודה והפסקת תשלום השכר. זאת באמצעות הדרישה המפורשת לתקופת אכשרה, אשר אינה קיימת במקרה של עובד שאיננו מקבל שכר. לשם כך נעמוד על התפיסות שהדריכו את המחוקק ביצירת הסדר זה. תפיסות אלה נשענות על הנחות יסוד בנוגע לשוק העבודה ולהשתלבותם של עובדים בו ובמיוחד על השפעתה של תקופת אבטלה ממושכת על יכולתו של המבוטח לשוב ולהשתלב בשוק העבודה.

...

בית הדין הארצי עמד על הקושי לכאורה בהגשת תביעה לדמי אבטלה עוד לפני שיחסי העבודה נותקו, ולמרות זאת הגיע למסקנה המתוארת לעיל: "הדואליות הקיימת במצב שבו החל"ת אינו מנתק את יחסי העבודה אלא רק משעה אותם יחד עם האפשרות שהעובד יהפוך לדורש עבודה ולכאורה יהיה זמין לקבל הצעות עבודה, מעוררת את השאלה אם במצב שכזה נכון לדחות את קבלת דמי האבטלה למועד סיום החל"ת שבו תיווצר ודאות שיחסי העבודה הגיעו לידי סיום. שכן על פניו, מתעורר קושי אמיתי להיענות להצעות עבודה עם תאריך סיום ידוע מראש או בנסיבות בהן מדובר בעבודה זמנית שאינה קצובה בזמן. על כך ניתן להשיב כי ישנן עבודות זמניות שהדרישה להן מתחדשת מעת לעת שיכול שיתאימו למובטלים הנמצאים בחל"ת. כך או כך, עלינו לבחון בשלב זה של הדיון, האם קיימת חשיבות בהגשת התביעה לדמי אבטלה באופן מיידי לאחר יציאת העובד ממעגל העבודה ובכלל זה גם במקרה של חל"ת. " לשאלה שהוצגה, השיב בית הדין הארצי כך (ההדגשה הוספה – ד.ו.): "המחוקק ייחד חשיבות להפעלת ביטוח האבטלה באופן מידי כלומר על ידי הגשת התביעה לדמי אבטלה בסמוך לסיום יחסי העבודה והפסקת תשלום השכר. זאת באמצעות הדרישה המפורשת לתקופת אכשרה, אשר אינה קיימת במקרה של עובד שאיננו מקבל שכר. לשם כך נעמוד על התפיסות שהדריכו את המחוקק ביצירת הסדר זה. תפיסות אלה נשענות על הנחות יסוד בנוגע לשוק העבודה ולהשתלבותם של עובדים בו ובמיוחד על השפעתה של תקופת אבטלה ממושכת על יכולתו של המבוטח לשוב ולהשתלב בשוק העבודה.

לאור כל הנימוקים שהובאו לעיל, אין מנוס מדחיית התביעה.

התביעה שבפנינו הוגשה כנגד החלטת הנתבע מ-6.6.12, הדוחה תביעה (מ-5.6.12) לתשלום דמי אבטלה, משלא צברה התובעת תקופת אכשרה המזכה בד"א לעובד יומי, משצברה 287 יום מתוך 300, בתקופת 540 יום שקדמו למועד התייצבותה לשרות התעסוקה.

טוענת התובעת כי שהתה בחל"ת ב-21.3.11 ועד 14.4.11 כולל ("התקופה") וכי עפ"י הוראות החוק יש לחשב את 2 החודשים (מרץ ואפריל) כתקופת אכשרה, כך עפ"י אתר הנתבע.

...

לטעמנו, די בנוסח זה כדי לדחות טענת התובעת, שהרי החוק, בכללו, עוסק ב"חודש", כחודש קלנדרי וכשמצא להתייחס לבחינה על בסיס תקופת זמן שונה, התייחס לימים (30 ימים, 14/30 ימים רצופים לפחות וכיוצ"ב הוראות) ובענייננו, עסקינן ב"חודש", "חודש תמים". די אם נזכיר כי עפ"י ההלכה, ודאי בענף הנדון, ולהגדרת "תאריך קובע" – נקבע בפסיקה כי "12 חודשים" משמעם, 12 חודשים קלדנריים (ולא 12 חודשי אבטלה).

לא מצאנו כי תקנה 6 היא בגדר חריגה מהסמכות שבסעיף החוק, אלא להפך: יש בו הטלת חבות סבירה על המעסיק, מחד וזכות סבירה לעובדו, מאידך (בל נשכח כי עסקינן בזכאות "הנרכשת" כנגד תשלום ד"ב לפי הכנסת מינימום)! משמע, עסקינן בתוספת לתקופת אכשרה שיכלה לרכוש התובעת, חרף היותה בחל"ת; כך, אין להבין מדוע "מקבלת על עצמה" התובעת כי יהיו הם רצופים, אך לא יהיו חדשיים תמימים קלנדריים.

לאור כל האמור – נדחית התביעה.

מהו בסיס חישוב הזכאות לדמי אבטלה של התובעת לתקופת האבטלה שהחלה ב- 1.8.20, האם שכר ששת החודשים עובר ל- 1.6.19 או ששת החודשים עובר ל- 1.8.20.

ב- 1.6.20 הסתיימה התקופה הקובעת ולתובעת קמה תקופה קובעת חדשה ולפיכך היה על הנתבע לחשב את ששת החודשים האחרונים מיום 1.6.20, ודהיינו לפי 7,000 ₪ בחודש.

(עב"ל 20022/95 המוסד – פארחאן ח'לאילה פד"ע לה 385) סעיף 170 (א) לחוק קובע כי השכר היומי הממוצע יחושב על פי השכר בששת החודשים הקלנדריים האחרונים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה לפני התאריך הקובע: "השכר היומי הממוצע, לגבי מובטל שאינו חייל, יחושב לפי ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח אבטלה, לרבות אותו סכום שממנו היו מגיעים דמי ביטוח אלולא השעור המירבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח, בתקופה של ששת החודשים הקלנדריים האחרונים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה לפני התאריך הקובע" בתקופת החרום עקב התפרצות מגפת הקורונה הוספו תיקונים להוראת השעה, במסגרת תיקון 126 לחוק הביטוח הלאומי (נגיף קורונה החדש – הוראת שעה – תיקון 216 התש"ף-2020 (להלן: "הוראת השעה").

בהתאם קוצרה תקופת האכשרה לקבלת דמי אבטלה (סעיף 179 ג'), הוארכה תקופת התשלום המרבי לדמי אבטלה (סעיף 179 ד') ואושר תשלום דמי אבטלה למי שהוצא לחופשה ללא תשלום גם אם לא נותקו יחסי עובד מעסיק (סעיף 179 ה').

...

אשר על כן נדחית תביעת התובעת לפיצוי נזיקי בשל התנהלות פקידת התביעות.

לפיכך אני מורה כי דמי האבטלה של התובעת לתקופה מחודש אוגוסט 2020 יחושבו בהתאם לסעיף 170(א) כאמור.

הנתבע ישלם לתובעת הוצאות ושכ"ט עו"ד (הגם שהתובעת יצגה את עצמה) בסכום כולל של 2,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום שיומצא פסק הדין.

להלן עקרי טענות הנתבע: הנתבע הכחיש את כלל טענות התובעת, והודה כי במכתבו מיום 3.6.2020 הוא הודיע לה על דחיית בקשתה לחישוב הבסיס לדמי אבטלה לפי חודשי עבודתה שקדמו ליציאתה לחל"ת נוספת ביום 15.3.2020, וזאת בשל היותה בשנת אבטלה קיימת; הנתבע טוען כי עוד ביום 5.8.2019, קרי כחצי שנה טרם תחילתו של משבר הקורונה, הגישה התובעת לנתבע תביעה לדמי אבטלה לתאריך קובע של יום ה-1.8.2019, וזאת בשל הוצאתה לחל"ת על ידי מתנ"ס קריית ביאליק לתקופה שמיום 1.8.2019 ועד יום 31.8.2019; זכאותה של התובעת נבדקה בהתאם להוראות פרק ז' לחוק, ממנו עולה כי התובעת צברה תקופת אכשרה בת 12 חודשים, החל מהתאריך הקובע של יום ה-1.8.2019 ועד ליום 31.7.2020; השכר היומי הממוצע של התובעת עמד על סך 183.15 ₪, והוא חושב לפי ההכנסה שהתקבלה בששת החודשים הקלנדריים האחרונים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה לפני התאריך הקובע, קרי, נכון לחודשים 2/2019 עד 7/2019 (כולל), וכל זאת – בהתאם להוראות סעיף 170 לחוק; תביעת התובעת אושרה ביום 27.8.2019 בגין חודש 8/2019, ולאחר הפחתת 5 ימי המתנה, לפי הוראות הדין; ביום 1.9.2019 חזרה התובעת לעבוד, והופסק רישומהּ כמחוסרת עבודה; ביום 20.3.2020 שוב נרשמה התובעת בלישכה התעסוקה כמחוסרת עבודה, החל מיום 15.3.2020.

...

אשר לטענתה הנוספת של התובעת, כי לייחוס סכומים שהתקבלו לאחר שהמבוטח כבר שהה בדמי אבטלה, לגבי התקופה שלפני הזכאות לתשלום דמי אבטלה, הרי שגם טענה זו דינה להידחות.

ולבסוף, ואשר לטענה אחרת של התובעת, כי לא ייתכן שמבוטח שמצא עבודה בשכר גבוה יותר, יפגע בגובה דמי האבטלה המשולמים לו, בעוד שיתר האזרחים זוכים להטבות שונות עקב משבר הקורונה, הרי שגם כאן, אנו דוחים את הטענה, בשל הנימוקים הבאים: - ראשית, לתובעת שולמו דמי אבטלה במשך 17 חודשים, בעוד שתקופת הזכאות המקורית שלה היא בת 175 יום.

לסיכום לסיכום – לאור כל האמור לעיל, דין התביעה להידחות.

לעיתים, אותם מובטלים מתחילים לעבוד בעבודה חדשה, טרם מיצוי מלוא ימי האבטלה העומדים לרשותם על פי דין; לטענתו של התובע, משבר הקורונה אשר פקד את המדינה גרם לכך שאנשים אשר שולמו להם דמי אבטלה עקב היותם "בין עבודות", ואשר טרם מיצו את תשלום מיכסת ימי האבטלה, הגישו תביעה נוספת לדמי אבטלה, במהלך אותה שנה, ועקב הוצאה לחל"ת או פיטורים; לטענתו של התובע, המחלוקת הנה האם יש לחשב את שכרו לצורך תשלום דמי האבטלה במשך תקופת החל"ת השניה, לפי שכרו עובר לחודש 9/2019, כפי שחישב הנתבע, או שמא יש לחשב את שכר התובע במשך תקופת החל"ת השנייה, לפי שכרו עובר לחודש 5/2020; לטענת התובע, תכלית החקיקה הסוציאלית בעיניין תשלום דמי אבטלה למבוטח (ללא קשר למשבר הקורונה), כפי שזו נידונה גם בפסיקת בית הדין הארצי העבודה, היא לספק למבוטחים כסוי סוצאלי במשך תקופה הסמוכה למועד הפסקת העבודה.

בהתאם לכך, התובע עודכן טלפונית כי ייתכן שייוצר לו חוב בגין קבלת דמי אבטלה; הנתבע טוען עוד, כי עוד הוסבר לתובע, כי לא ניתן לחשב מחדש ולעדכן את גובה דמי האבטלה שלהם הוא זכאי, היות שחישוב השכר היומי הממוצע של התובע נעשה בהתבסס על ההכנסה שהתקבלה בששת החודשים הקלנדריים האחרונים, שבעדם שולמו דמי ביטוח, לפני התאריך הקובע שהנו ביום 1.9.2019; עוד טוען הנתבע, כי אין לראות בתובע כמי שזכאי לתשלום דמי אבטלה מכוח תיקון 216, כמי שצבר תקופת אכשרה חדשה של 6 חודשים, בשל כך שהוא כבר קיבל תשלום דמי אבטלה; לשיטת הנתבע, התובע היה זכאי לדמי אבטלה בתקופה שקדמה למשבר הקורונה.

...

בהקשר שבנדון, אנו מקבלים את תגובתו של הנתבע, כי הכוונה למילה "פיצוי" בסעיף 170(ד) לחוק היא לעדכון שכר בשל שינויי מדד שנועד לצמצם את השחיקה בשכר.

ולבסוף, ואשר לטענה אחרת של התובע, כי לא ייתכן שמבוטח שמצא עבודה בשכר גבוה יותר, יפגע בגובה דמי האבטלה המשולמים לו, בעוד שיתר האזרחים זוכים להטבות שונות עקב משבר הקורונה, הרי שגם כאן, אנו דוחים את הטענה, בשל הנימוקים הבאים: - ראשית, לתובע שולמו דמי אבטלה במשך 10 חודשים, בעוד שתקופת הזכאות המקורית שלו היא בת 67 יום.

לסיכום לסיכום – לאור כל האמור לעיל, דין התביעה להידחות.