ד. ביום 7/12/15 הוגש נגד התובעת, כתב אישום שהתברר במסגרת תיק ת"פ 17919-12-15 (להלן:"ההליך הפלילי") ואשר בבסיסו עמדה חקירת הנתבע בגינה נדחתה תביעת התובעת לקבלת גמלת השלמת הבטחת הכנסה רטרואקטיבית לתקופה של 5 שנים, היא החקירה שלאחריה ניתנה ההחלטה שהובילה את התובעת להגיש את תביעתה במסגרת התיק הקודם ובהמשך את תביעתה בתיק כאן.
ואלו היו דבריהם:"הגענו להסכמה כי היום יחקרו רק התובעת ועדיה ובסיום הדיון נקבע מועד נוסף לשם חקירת שני עדי הנתבע - החוקרים".
בנקודה זו הודיע ב"כ התובעת:"יש לנו שלושה עדים שאינם שולטים בשפה העברית, אז הבאנו מתורגמנית מטעמנו. לא ידענו שצריך להזמין מטעם בית הדין, חשבנו שזו חובתינו. הבאנו עו"ד שלא מכירה את העדים, פעם ראשונה פגשה אותם היום" ולאחר שב"כ הנתבע שאל את ב"כ התובעת מספר שאלות בקשר לענין ידיעת השפה הוא הודיע:"במקרה חריג זה אסכים לכך שהחקירה תתורגם על ידי המתורגמנית שהביא חברי".
ואכן במהלך ישיבת ההוכחות הזו, נחקרו התובעת ועדיה, הם מר בוריס סודקוב (להלן:"אב בן הזוג") - אביו של בן זוגה של התובעת, גב' מרגריטה סודוקוב - אמו של בן הזוג של התובעת (להלן:"אם בן הזוג"), גב' שטיינמן מרגריטה - חברתה של התובעת, מר ייבגני סודוקוב - בן זוגה של התובעת (להלן:"בן הזוג"), מר ולדימיר מיטמן - אחיה של התובעת וחברו של בן הזוג (להלן:"אח התובעת" או "מר ולדימיר") וגב' אנה פרידמן - שכנתה וחברתה של התובעת.
...
מהלך הדיון
א. הנתבע העלה כטענה מקדמית בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנותה אך לאחר שהתובעת התייחסה לבקשה זו הוא הודיע על הסכמתו לחזור בו מטענה זו.
ב. בתאריך 27/11/18 התקיים דיון מוקדם לפני ראש ההרכב ובתחילתו טען ב"כ התובעת כך:"אכן התביעה היא כנגד מכתב התביעה מיום 29.5.13. הקשר בין התובעת לבן זוגה היה סביב ה-5 חודשים ולכן אנו טוענים כי בהתאם להסדר הטיעון שהיה בהליך הפלילי שהתנהל כנגד התובעת, גם כאן צריך הנתבע להפחית את החוב ולהעמידו על סכום של 12,890 ₪ ולא על 154,000 ₪. חשוב לנו לציין כי התובעת שילמה כבר את מהחוב סכום של 12,000 ₪".
בהתייחס לדברים אלו טען ב"כ הנתבע:"לטענתנו מדובר בקשר של 5 שנים ולא 5 חודשים. בהליך הפלילי דובר על הסדר טיעון לצורך ההליך הפלילי בלבד. שם כידוע התביעה הייתה צריכה להוכיח מעל לכל ספק סביר, לעומת זאת בהליך האזרחי כאן רלוונטי נושא מאזן ההסתברויות. לטעמנו יש בידינו להוכיח כי מדובר ב-5 שנים ולא ב-5 חודשים ולכן אבקש לקבוע את התיק להוכחות. בהליך הקודם שהתנהל בפני כב' השופט שוורץ התובעת ביקשה וקיבלה דוגמאות לעוד חקירות אחרות כדי לראות איך החוקר רושם את מס' השנים ושם ההליך נעצר לאור בקשת התובעת להמתין לסיום ההליכים הפליליים. לשאלת בית הדין אני משיב כי בתיק זה נגבתה הודעה רק מהתובעת. נעשו ניסיונות לקבל הודעות מבן הזוג שלא צלחו".
בהמשך הדיון המוקדם העלו הצדדים את שאר טענותיהם ובין היתר טען ב"כ התובעת:"אני מבקש לציין שהחוב המוכחש נוצר בשנת 2013 לטענתנו אין שום הוכחות מלבד ההודעה שנגבתה מהתובעת ללא מתורגמן, היא לא דיברה בשנת 2013 את השפה, לא ידעה לקרוא ולא ידעה לקרוא על מה החתימו אותה, כל מה שהיא חתמה היא גם רשמה ברוסית ש"עניתי על השאלות אמת..." היא לא כתבה שמה שרשום בהודעה זה מה שהיא אמרה.
בכל הנוגע לטענות ב"כ התובעת בנוגע לנוהל (שהוגש וסומן ת/1 - חוזר כללי 106/09) - איננו מקבלים את טענותיו , שכן מקובלת עלינו עמדת הנתבע, כפי שמצאה ביטוי ברור במהלך חקירת ב"כ התובעת הן את מר אורון והן את מר קריספין, כך לדוגמא:"כל השאלות שחברי מפנה לחוקר אינן רלוונטיות מאחר והחוקר של הנתבע משמש ככלי בידי פקיד התביעות והוא לא זה המקבל את ההחלטה. לענין האם החוקר ביצע את עבודתו נכון אם לאו, אם היה צריך לחקור עדים נוספים או לא, אלה הן העובדות. אני גם מוכן להצהיר שהחוקר של הנתבע לא חקר עדים נוספים וגם לא את בן הזוג ולכן כל השאלות שחברי מעלה הן טענות לסיכומים ולא שאלות שיש להציג בפני החוקר" (עמ' 33 שורות 9-13 לפרוטוקול) וכן:"מתנגד לשאלה בכל הנוגע לשאלת חברי שכל התוצאות של ההליך לחמש שנים, חובות וזה, חברי הקריא לעד את הנוהל ביחס לעבירה פלילית ולכל המשתמע מכך. החוקר לא קבע שהתובעת צריכה להחזיר 150,000 ₪ ולא כל הדברים שחברי מייחס" (עמ' 37 שורות 8-10 לפרוטוקול) וכן:"כל מה שחברי מדבר זה רלוונטי להיבט הפלילי" (עמ' 37 שורה 22 לפרוטוקול).
בכל הנוגע לטענות ב"כ התובעת בנוגע לתוצאות ההליך הפלילי לפיהן בהתעקשות הנתבע שלא לחזור בו מהחלטתו מחודש מאי 2013 חרף תוצאות ההליך הפלילי יש משום בקשה שביה"ד ייתן החלטה הסותרת את עובדות הסדר הטיעון אליו הגיעה התובעת עם המאשימה שכן אין מקום לאפשר למדינה לטעון, על בסיס אותו חומר חקירה, טענות סותרות ובוודאי שאין מקום לקבל את טענת הנתבע כאילו תוצאות ההליך הפלילי אינן רלוונטיות להליך כאן במיוחד כשעמדה זאת סותרת את הסכמות הצדדים כפי שמצאו ביטוי בפרוטוקול הדיון שהתקיים בתאריך 9/2/16, בהליך הקודם ובמיוחד כאשר אי אפשר להתעלם מהעובדה שההליך הפלילי לא נוהל אלא הסתיים במהירות בשל ההסדר אליו הגיעו הצדדים ואשר בהתאם לו, הודתה התובעת בכל פרטי כתב האישום המתוקן מבלי שהמדינה היתה צריכה להוכיח את שטענה שם. מה גם שהוסכם בין הצדדים כי ייתכן ולהליך הפלילי תהיינה השלכות לכאן או לכאן בקשר להליך האזרחי ואף נטען ללא כל התנגדות של המאשימה כי עם סיום ההליך הפלילי ניתן יהיה להגיע להסדר תשלומים בנוגע לסכום החוב המתוקן ולכן אין להסכים למצב בו הסתמכותה של התובעת על אשר ארע בהליך הפלילי תיפגע בצורה כל כך קיצונית על ידי גוף אחר של המדינה - הרי שגם בהקשר זה מקובלת עלינו עמדת הנתבע ולפיה מדובר בטענה שאין לה על מה לסמוך שכן מטבעם של הסדרי טיעון שהם ניתנים על בסיס הודאת הנאשם ומבלי שמתקיים דיון משפטי לגופו של עניין, מה גם שבהתאם להלכה הפסוקה:"כאשר בעל דין מייחס ליריבו מעשה פלילי, דרושה מידת הוכחה גדולה יותר מאשר בתביעה אזרחית רגילה. בהליך פלילי מידת השכנוע צריכה להיות מעל לכל ספק סביר ואילו במשפט אזרחי רמת השכנוע הינה לפי מאזן ההסתברות, כלומר שהגרסה העולה מהעובדות של ההגנה היא קרובה יותר לאמת מזו העולה מהעובדות שהוכחו על ידי הצד שכנגד".
סוף דבר -
לנוכח כל האמור לעיל ובשים לב לטעם שמצאנו בסיכומי הנתבע וחרף האמור בסיכומי התובעת ובהתייחסותה לסיכומי הנתבע, הרינו קובעים כי החלטת הנתבע מחודש 5/13, בדין יסודה ולכן הרינו מורים על דחיית התביעה.
הוצאות משפט
התלבטנו לא מעט האם לחייב את התובעת בהוצאות הנתבע וזאת בשים לב לתוצאה אליה הגענו ולעובדה שהתרשמנו כי היא לא דיברה אמת בעדותה לפנינו, הן בנוגע למה שהיה עת נחקרה על ידי חוקרי הנתבע, הן בנוגע לרמת ידיעתה והבנתה את השפה העברית, הן בנוגע למועד ממנו היא ובן זוגה החלו לנהל חיים משותפים, הן בנוגע לדרך בה הציגו עצמם החוקרים לפניה, הן בנוגע לדרך בה קיימו את חקירתה ולמעשה כמעט בנוגע לכל היבט רלוונטי לתביעתה ובכל זאת החלטנו מתוך התחשבות בעובדה שחובה של התובעת כתוצאה מהחלטת הנתבע מחודש 5/13 הינו בסכום לא מבוטל, שלא לחייבה בכל הוצאות הנתבע אלא רק בסכום של 295 ₪ שהוא סכום שכר בטלת העד מר אורון וסכום הוצאות החניה שפסקנו לזכותו של מר קריספין (עמ' 42 שורות 1-10 לפרוטוקול וכן עמ' 35 שורות 5-14 שם) - הסכום הנ"ל יישא הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום אם לא ישולם בתוך 30 יום.
