תביעה לגביית שיק חולל שאבד

העובדה שחלק מהשיקים אבדו, אין בה כדי לגרוע מהמעמד של התובעת, כאוחזת כשורה, ומהזכות של התובעת לקבל את תמורתם של השיקים.

מדובר בתביעה לגביית חוב עפ"י שיקים המשורטטים למוטב בלבד, כאשר מושכת השיקים היא הנתבעת ואילו הנמחה על פי השיקים היא התובעת.

כעולה מעדותה שיקים נוספים שהגיעו לצ'יינג'ים אחרים, ניפרעו, וכאמור 3 שיקים נשוא התביעה בוטלו ו- 3 חוללו בהעדר כסוי.

...

כן אינני מקבלת את טענת הנתבעים בדבר חוסר תום לב מצד התובעת.

פסיקתא לאור כל האמור לעיל, מתקבלת התביעה במלואה, נגד הנתבעים, נגד הנתבעת - מכוח היותה מושכת השיקים, ונגד הנתבע - מכוח היותו ערב לשיקים.

בנוסף, ישלמו הנתבעים יחד ולחוד לתובעת, הוצאות אגרה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום תשלום האגרה על ידי התובעת ועד למועד התשלום על ידי הנתבעים, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 35,000 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל על ידי הנתבעים.

תחילתה של תובענה זו בבקשה לבצוע תביעה על סכום קצוב בלישכת ההוצאה לפועל על סך 2,911 ₪ בגין סכום שיק על סך 2,500 ש"ח שמסר הנתבע לתובע וחולל.

השיק אבד בבנק והתובע הגיש התביעה לגביית סכומו בצרפו לכתב התביעה "כתב שיפוי לשיק מסורב שאבד" אשר הונפק לו מהבנק.

...

סוף דבר הוא כי גרסתו של התובע היא הגרסה המהימנה והנכונה של הדברים והנתבע אף לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח את פירעון חובו לתובע.

לפיכך, הנני מקבלת את התביעה ומורה על המשך הליכי ההוצאה לפועל כנגד הנתבע בתיק הוצאה לפועל 528230-02-15 כסדרם.

בנוסף ישלם הנתבע לתובע הוצאות משפט בסך 2,500 ₪.

כאשר מדובר בשיקים שחוללו, ניתן לתבוע פרעונם באמצעות תביעה משפטית מתאימה, אף אם השיקים אבדו, שכן הזכות הגלומה בשיקים אינה פוקעת בשל אובדן השיקים (ראה לעניין זה – ש' לרנר, דיני שטרות (מהדורה שנייה), עמ' 99).

על כך העידה הנתבעת: "עשיתי ניכיון על השיקים, הגיע זמן פירעונם, הבנק טען שחלק מהשיקים חזרו. אני ביקשתי אותם. רציתי לגבות מהלקוח. הבנק משך אותי במשך חודשים. זה היה אולי שנתיים. כל פעם אמרו שהם לא מוצאים, המסלקה לא עובדים היום. כשבאתי אמרו לי כל פעם על שיק אחד. בסוף אמרו שהשיקים הלכו לאבוד במסלקה ושיכינו לי כתבי שיפוי. אחר כך הבנתי מהעו"ד שלי שגם אני לא יכולה לתבוע את השיק הזה. אמרו לי שכתב שיפוי אי אפשר להגיש בהוצל"פ. חלק מהם בכלל לא קבלתי. עד כמה שזכור לי, כל פעם שבאתי משכו אותי. בסוף לא קבלתי את כל כתבי השיפוי. אני לא זוכרת בדיוק. לא עשיתי איתם שום דבר עם אלה שקבלתי..." (עמ' 32 לפרוטוקול, שורות 18-24).

...

מעבר לאמור טענה הנתבעת בסיכומיה, כי הבנק לא הוכיח את תביעתו, לא הביא עדים רלבנטיים, ולפיכך דין תביעתו להידחות.

אך ברי, כי דין טענות אלו להידחות, אחת לאחת, ואין צורך להכביר על כך מילים.

סוף דבר הבנק הוכיח כדבעי את תביעתו, והביא ראיות מספיקות על מנת להגיב לטענות שהועלו על ידי הנתבעת בבקשת הרשות להתגונן.

אשר על כן, אני מקבלת את התביעה, ומחייבת את הנתבעת מס' 2 לשלם לתובע סכום של 187,732 ₪, בתוספת ריבית בשיעור המקסימאלי שהיה ושיהיה נהוג אצל התובע מעת לעת לגבי חשבונות קשי גביה ללא מסגרת אשראי, שתחושב ותצטבר אל הקרן החל מיום הגשת התביעה (14.9.11) ועד התשלום בפועל.

בספטמבר 2001 פתח התובע תיק הוצל"פ לגביית השיק הנ"ל שחולל, בסך 20,000₪.

רק לאחר שהגיש את השיק בסך 20,000₪, שמתוך שכחה והיסח הדעת נשאר בידיו, לבצוע בהוצל"פ, בספטמבר 2001, והנתבעת 1 הגישה היתנגדות לבצוע שטר, שבה טענה כי הסכם הפשרה אבד לה (סעיף 6 לתצהירה), או אז הבין התובע כי נזדמנה לידיו הזדמנות פז, והגיש תביעתו זו, בנובמבר 2002, ביודעו כי המסמך, שאמור לחסום תביעה זו, אינו מצוי בידיה.

...

אני מקבל את טענת ב"כ התובע בסיכומיו (עמ' 12) כי המסקנה האמורה "פועלת לשני הכיוונים", היינו, לתובע לא מגיעה יתרת חוב כלשהי, ומאידך גיסא, אין הנתבעים רשאים לידרוש פיצוי בגין ליקויי בניה או נזקים אחרים.

לסיכום, אני דוחה את התביעה ואת התביעה שכנגד.

התובע ישלם לנתבעים את הוצאות המשפט, וכן בנוסף, שכ"ט עו"ד בסך 12,000₪ בצרוף מע"מ, ובצרוף הפרישי הצמדה וריבית כחוק, על ההוצאות – מיום הוצאתן, ועל שכ"ט עו"ד – מהיום, ועד התשלום בפועל.

בפני תביעה שטרית שהחלה בהגשת שיק לבצוע בלישכת ההוצל"פ בחיפה בתיק 02-66681-10-2.

על גב השיק יש חותמת הנחזית להיות של הנפרעת עם חתימה על גביה.

השיק חולל ב"נ.ה.ב.".

במהלך יולי 2010 פנתה אליו חברת תיסיר והודיעה כי השיק אבד.

...

אשר על כן מתקבלת התביעה השטרית ונדחית ההתנגדות לביצוע שטר,הליכי הביצוע בתיק 02-66681-10-2 יחודשו.