תביעה לבעלות בדירת מגורים ביפו

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 36986-02-17 זיסין ואח' נ' בארי לפני כבוד השופטת בכירה אושרי פרוסט-פרנקל התובעים: 1.פסח זיסין 2.אסתר זיסין הנתבעים: כתריאל בארי פסק דין

התובעים היו במועדים הרלוואנטיים לכתב התביעה הבעלים של דירת מגורים ברחוב רייפמן 25 בתל אביב, הידועה גם כגוש 6133 חלקה 532/2 (להלן:" הדירה" ו/או "הנכס").

...

הגם שקבעתי כי התובעים לא הוכיחו את רכיב הנזק, אני סבורה כי יש לפצות את התובעים בשל מחדליו של עורך הדין שטיפל בעסקת המכירה, כאשר יתכן כי הצגת מלוא הנתונים של הנכס היתה מאפשרת לתובעים לכלכל צעדיהם בהתאם.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה, ורק באשר לראש הנזק הבלתי ממוני.

הנתבע ישלם לתובעים, ביחד ולחוד, סך של 20,000 ₪.

הקבוצה אשר בשמה מבוקש לנהל את התובענה הייצוגית היא בעלי דירות למגורים שמתקיימים בהם התנאים המצטברים הבאים: השכירו דירותיהם למגורים ושכר הדירה שקבלו היה פטור לפי חוק הפטור; מכרו את דירותיהם בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה (בהתאם להוראת סעיף 21 לחוק תובענות ייצוגיות); שילמו מס שבח מקרקעין בגין מכירת הדירות; המשיבה הפחיתה משווי רכישת דירותיהם פחת; שילמו בפועל את מס השבח עקב הפחתת מחיר הרכישה כאמור.

ייצוג הולם וניהול בתום לב על ידי המבקש ובא כוחו כאמור לעיל, הוראות סעיף 8(א)(3) וסעיף 8(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות מחייבות, כתנאי מקדים לאישור תובענה כייצוגית, כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום-לב. המשיבה טענה כי העובדה שהמבקש הגיש את הבקשה לאישור בבית המשפט בעיר תל- אביב-יפו, ולא בעיר חיפה שהיא מקום פעילותו ומגוריו, מקימה חשש לחוסר תום-לב ול- forum shopping.

...

ואכן, כבר נפסק כי הפרשנות הנכונה של פרט 11 לתוספת השניה היא שניתן לאשר תובענה כייצוגית גם אם הסכומים הנתבעים להשבה נגבו לכתחילה כדין ורק במועד מאוחר יותר התברר כי יש חובה להשיבם: "... אין למצוא בדיוני הכנסת תמיכה לעמדת העירייה כאילו הייתה כוונה לצמצם את הוראת פרט 11 באופן שימנע הגשת תובענות ייצוגיות להשבת סכומים שהעירייה גבתה כמס, אגרה או תשלום חובה, מקום שהחובה להשיבם נוצרה לאחר שנגבו. מסקנתי היא, אפוא, כי לשונו של פרט 11 לחוק תובענות ייצוגיות וכן תכליתו תומכים בפרשנות לפיה ניתן לנהל תובענה ייצוגית להשבת סכומים גם כאשר אלה נגבו לכתחילה כדין ובמועד מאוחר יותר התברר כי יש חובה להשיבם." (בר"מ 9100/15 עיריית פתח תקווה נ' מרדכי, פס' 19-18 לפסק-דינה של כב' הנשיאה א' חיות (פורסם בנבו, 28.06.2018)) (ההדגשה אינה במקור, ח.ב.).

סוף דבר נוכח כלל האמור לעיל, באתי לכלל מסקנה כי המבקש הצביע על עילת תביעה בגין גביה שלא כדין שביצעה המשיבה לפי פרט 11 לתוספת השניה של חוק תובענות ייצוגיות; כי התובענה מעוררת שאלה מהותית של משפט המשותפת לכלל חברי הקבוצה, וכי קיימת אפשרות סבירה ששאלה זו תוכרע בתובענה לטובת הקבוצה.

על פי סעיף 14(א) לחוק תובענות ייצוגיות, אני מורה כדלקמן: הקבוצה בשמה תנוהל התובענה הייצוגית היא בעלים של דירות למגורים שמתקיימים בהם התנאים המצטברים הבאים: השכירו את דירותיהם למגורים ושכר הדירה שקיבלו היה פטור לפי חוק הפטור; מכרו את דירותיהם בין התקופה שראשיתה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה (בהתאם להוראת סעיף 21 לחוק תובענות ייצוגיות), קרי, החל ביום 20.1.2018, וסיומה במועד מתן החלטה זו (בהתאם להלכה שנפסקה בענין מנירב).

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 52882-05-16 ארמון שיווק ויזמות נדל"ן בע"מ נ' גמזו ואח' לפני כבוד השופט נמרוד אשכול התובעת: ארמון שיווק ויזמות נדל"ן בע"מ ע"י ב"כ עו"ד אלכסנדר ידגרוב ועו"ד אילן גבע הנתבעים: 1.שי גמזו 2.שירי גמזו ע"י ב"כ עו"ד תמיר ניסני פסק דין

הנתבעים היו במועדים הרלוואנטיים לתביעה, בעלי החזקה והבעלות בדירת מגורים ברח' אהרונוביץ' 96 חולון (להלן "הנכס"/ "הדירה").

...

מכל האמור לעיל עולה כי המתווך היה הגורם היעיל לעסקה: המתווך הוא אשר הביא את הרוכשים לעסקה, המשא ומתן בין הרוכשים לקונים התנהל במשרדו ובסיוע של המתווך, ובסופו של דבר, תוך זמן קצר, נחתם הסכם המכר.

ראה לעניין זה ע"א 513/89‏ ‎ Interlego A/S ‎נ' ‏lines bros Exin-פ''ד מח(4) 133, הקובע כי "ההשתק מלטעון טענה סותרת לטענה שמכוחה זכה הטוען לסעד בהליך קודם חל במשפטנו מכוח חובת תום הלב הקבועה בסעיפים 12ו- 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-. 1973 חובה זו הורחבה בסעיף 61(ב) לחוק זה אל כלל החיובים, והפסיקה הוסיפה והרחיבה אותה וראתה בה עיקרון אוניברסלי, המתפרש על כל תחומי המשפט". ההלכה היא כי "מחובת תום הלב נובע האיסור על שימוש לרעה בהליכי משפט. העלאת טענות סותרות היא פן אחד של איסור זה". לאור האמור לעיל, הטענות הסותרות שמעלה הנתבעת 2 נגועות בחוסר תום לב. אינני מקבל טענתה של הנתבעת 2, כעולה מעדותה בבית המשפט, לפיה הנתבע 1 אינו כשיר לחתימה, כל עוד עומדת על טענתה כי הסכם המכר שחתם עליו הנתבע 1 תקף.

כן ראה ע"א 3912/90 eximin s. A תאגיד בלגי נ' טקסטיל והנעלה איטל סטייל פראררי בע"מ, מז(4) 064 (1993), הקובע כי "אם שניים גרמו סיבתית לנזק, אין להעדיף אחד על רעהו, אלא יש לחלק את האחריות ביניהם באופן שכל צד יישא בחלקו בנזק". כן ראה ע"א 1691/11 בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' רחל צוברי (פורסם בנבו; 15.12.2015) לפיו "בנסיבות שכאלה, בהן שני הצדדים נושאים בצוותא באשמה לחוסר ההבנה שנוצרה והנזק שנגרם כתוצאה מכך, ראוי ליישם את דוקטרינת האשם התורם ולהורות על חלוקה של האחריות לנזק בין הצדדים". סוף דבר בנסיבות העניין, מורה על נתבע מספר 1 לשלם לתובעת סך של 20,000 ₪ (כולל מע"מ) תוך 30 יום.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 15295-12-20 אוסטרי נ' פלס איטום - שקום מבנים ובניה בע"מ ואח' לפני כבוד השופט עדי הדר התובעת: טלי אוסטרי הנתבעים: 1. פלס איטום - שקום מבנים ובניה בע"מ 2. יועז ברגר פסק דין

טענות התובעת התובעת טענה בכתב התביעה כי הנה בעלת זכויות בדירת מגורים בקומה העליונה של ביניין מגורים ברחוב שילה 84, בראש העין (להלן: "הדירה") וכי הנתבעת מתמחה, בין היתר, בבצוע עבודות איטום, אינסטלאציה, שקום מבנים, שיפוצים ובניה ובעלת היתמחות מיוחדת (כך לפי הצהרתה) באיתור כשלים ומתן פיתרונות והנתבע הנו בעל המניות והדירקטור היחיד ומשמש גם כמנכ"ל החברה.

...

לכן, המסקנה היא שמחדל זה יש להביא לעניין הדיון בהוצאות בלבד.

ביהמ"ש דוחה התביעה לנוכח כל האמור לעיל, ביהמ"ש דוחה התביעה בשל העדר חבות ואף לא בוחן סוגיית היקף הנזק הנטען.

סוף דבר ביהמ"ש דוחה התביעה ללא צו להוצאות.

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"א 58761-11-19 בן זימן נ' אגמי ואח' לפני כבוד השופטת רחל ערקובי תובעת: ענת בן זימן ע"י ב"כ עו"ד בר אל ירון נתבעים 1.יוסף אגמי 2.אלי סדאוי נתבע 2 ע"י ב"כ עו"ד כפיר מור פסק דין

על פי כתב התביעה, התובעת, הבעלים הרשום של דירת מגורים ברחוב עין יהב 9/14 בחולון הידועה כתת חלקה 14 בגוש חלקה 7127/70 (להלן: "הדירה"), היתקשרה ביום 08.01.2017 בהסכם מכר עם סדאוי (להלן: "הסכם המכר").

...

מתוך הסכום שהוצהר כי נותר בידי אגמי, תשלם התובעת לסדאוי סך של 120,000 ₪.

אני דוחה את בקשת התובעת לפריסת תשלום סכומי ההשבה וכן את הבקשה כי אלו לא יישאו ריבית והצמדה הן נוכח קביעותי ביחס לאחריות התובעת והן בהינתן העובדה שהתובעת חדלה מלשלם לסדאווי את התשלום החודשי שנקבע בהחלטתי מיום 01.01.2020 ולמעשה מתגוררת בדירה מחודש 09/2020 מבלי לשלם.

נוכח התוצאה אליה הגעתי, מסקנותיי ביחס לאחריות הצדדים לרבות התובעת אינני עושה צו להוצאות, ביחסים שבין התובעת לבין סדאוי, אולם אני סבורה כי אגמי מחולל המרמה צריך לשאת בהוצאות שני הצדדים ואני קובעת כי אגמי ישלם לתובעת ולנתבע 2 הוצאות בשיעור של 35,000 ₪ לכל אחד בנפרד.