גם עיון בדפי הבנק, שצורפו כנספח 13 לתצהיר עדות ראשית של האשה, תומך בטענתה של האשה כי טרם פרוץ הסיכסוך, בוצעו הפקדות גבוהות יותר של שיקים ומזומנים לחשבון הבנק המשותף של הצדדים (חשבון שנירשם ע"ש האשה בלבד עקב הליך הפש"ר של האיש) וכי הכנסות אלו צומצמו ע"י האיש החל מחודש מאי 2020, על רקע ההליך המשפטי.
בנסיבות אלו, שבהן הורי האשה לא הגישו תביעה נגד הצדדים בגין ההלוואה בסך 150,000 ₪
והאשה עצמה לא שילמה דבר על חשבון ההלוואה הנ"ל, באופן שעשוי היה להקנות לה מעמד
לחזור לאיש בגין חלקו בהלוואה הנ"ל, איני רואה מקום לחייב את האיש בגין החזר ההלוואה
הנ"ל, במסגרת איזון המשאבים בין הצדדים.
...
ביום 12.04.23, ניתנה החלטתי לפיה הצדדים יבהירו מדוע טרם הוגש החישוב מטעם המומחית
לתיק.
לאחר עיון בטענות הצדדים, נחה דעתי כי יש לחייב את האיש במחצית הריביות המפורטות
בתחשיב של המומחית, העומדות על סך כולל של 16,143 ₪.
לאור כל האמור לעיל, הנני מאשרת את חוות הדעת של המומחית מיום 23.05.21 ביחס
לתחשיב איזון ב', דהיינו ללא ההלוואה מהורי האישה משנת 2013 (אך כולל ההלוואה משנת
2019), בכפוף לשינויים הבאים:
א. אין מקום להפחית מזכויותיה של האישה את שווי הרכב שהיה לאישה טרם הנישואין.