הנתבע מסר לתובעת, באמצעות מר סמי עשור אשר פעל באותה תקופה מטעמו של הנתבע וחברות אשר היו קשורות אליו, שלשה שיקים – שטרות אישיים שלו, אשר פרטיהם כדלקמן :
סכום השיק
תאריך פרעון
מספר השיק
50,000 ₪
31/9/16
0020
25,000 ₪
31/10/16
0067
18,000 ₪
31/10/16
0073
לטענת התובעת, הנתבע מסר את השיטריות לתובעת, כאשר הם ללא שם המוטב והתובעת רשמה את שמה כמוטב ובצעה ניכיון בשטרות הללו עבור הנתבע.
דיון:
הצדדים לשטר:
הנתבע , מושך השיטריות העיד מפורשות כי משך את השיטריות מחשבונו על מנת לסייע לחברת בנייה בה עבד, זאת במטרה ברורה "לפרוע אותם בשוק החופשי ולהביא כספים לסייע לחברה". כך כלשונו של הנתבע עצמו ומכאן כי השיטריות נימסרו לצורך ביצוע ניכיון באותם שטרות.
מסקנה זו מתחזקת אל נוכח העובדה כי השיטריות חוללו בהיעדר כסוי מספיק ומחמת היות חשבונו של הנתבע מוגבל.
צירוף הדברים עד כה מעלה כי השיטריות נושא התובענה נימסרו על ידי הנתבע למר סמי עשור, עם הרשאה לפרוע אותם במסגרת עסקת ניכיון ולקבל מזומן תמורתם.
...
מסקנה זו מתחזקת אל נוכח העובדה כי השטרות חוללו בהעדר כיסוי מספיק ומחמת היות חשבונו של הנתבע מוגבל.
למעשה כלל לא ברור אם זו אכן עילת התביעה כנגד התובעת בבית המשפט המחוזי, שכן לא צורף עותק מכתב התביעה בבית המשפט המחוזי או ראיות אשר הוגשו במסגרת התובענה שם , המפריכות את חזקת התמורה העומדת לזכות התובעת בגין השטרות נושא תובענה זו. משכך, לא ניתן לקבל את טענת הנתבע, כי יש לדחות את התביעה כאן, לאור הגשת תביעתו שלו בבית המשפט המחוזי.
משכך, זכאית התובעת לפירעונם של השטרות נושא התובענה מעם הנתבע ויש לקבל את התביעה השטרית כנגדו.
סוף דבר,
אני מקבלת את התביעה במלואה.
