תביעה לביצוע שטרות: בדיקת תוקף הסבה ואחיזת כשורה

עסקינן בתביעה שטרית אשר ניפתחה בשנת 2019 כבקשה לבצוע שטר בלישכת ההוצאה לפועל באשדוד ועניינה שתי המחאות עוקבות שסורבו ע"ס כולל של 63,700 שקלים.

הצדדים הגישו לבית המשפט הסדר דיוני שקבל ביום 24.9.20 תוקף של החלטה ואלו עיקריו: · הנתבעת מודה ברשום חלק מהכיתוב בהמחאות ומכחישה חלקו (כמפורט בהסדר).

בעקבות ההסכמה הדיונית מונתה סימה אנקונה כמומחית בתיק זה וזו נתנה ביום 1.12.19 חוות דעתה ועיקרה: החתימות והרישומים מושא הבדיקה אינם כתב ידה של הנתבעת.

יושם לב להוראת סעיף 57(ב) לפקודת השיטריות (נוסח חדש) לגבי צורת הערבות השטרית: "ערבות לשטר יכול שתיכתב על גוף השטר או שתנתן במסמך נפרד, והיא נוצרת על ידי הביטוי bon pour aval או ביטוי אחר שווה לו, שיש אחריהם חתימה;..." יושם לב עוד להוראת סעיף 56 לפקודת השיטריות לפיה: "החותם על שטר שלא בתור מושך או קבל הריהו, במעשהו זה, חב בתור מסב כלפי אוחז כשורה". קרי, חתימה "ערומה" שאינה מציינת מהו טיבה עשויה, לכל היותר להתפרש כחתימת היסב.

...

בהינתן האמור, התובע אינו עומד בנטל הרובץ לפתחו הוא ודין התביעה להידחות מטעם זה וכן הנני מורה.

לפני תביעה שטרית אשר ראשיתה בבקשה לבצוע שטר שהוגשה ללישכת ההוצאה לפועל באשקלון במסגרת תיק הוצל"פ 18-05439-01-9.

התובע אינו אוחז כשורה וכלל אינו אוחז בשיק, שכן השיק הוסב אליו לאחר הצגתו לפירעון.

חתימה על השטר הנה מיסודות השטר, ראה סעיף 22, 23 לפקודת השיטריות [נ"ח] והנטל להוכיח כשרות החתימה הוא על הבא לטעון כי השטר תקף.

" במקרה דנן, כשטענת הזיוף היא כנגד חתימה על השטר, ככל שהתובע לא עומד בנטל ההוכחה להוכיח כי החתימה שעל השיק היא חתימתו של הנתבע, אזי גם אם הוא אוחז כשורה, אין הוא בעל זכות קניינית בשיק (ת"א 53873-10-13 כהן נגד עאמר ואח' בית משפט מחוזי מרכז-לוד).

ראשית אציין, כי התובעת נאחזה לאורך כל ההליך בטענה, כי הנתבעת העלתה טענתה לזיוף רק במסגרת ההיתנגדות לבצוע השטר ולא עוד קודם לכן במסגרת בקשה אותה הגישה בתיק ההוצאה לפועל ודי בכך כדי להצביע על כך שמדובר בטענה כבושה, שנטענה לצורך ההליך כאן בלבד.

רק כאשר בקשתה זו לא נענתה והגב' גלאם בדקה מהו מקור החוב ועיינה בשטר, העלתה טענותיה לגופו של עניין והן הועלו לפיכך בהזדמנות הראשונה.

...

פועל יוצא של המצב המורכב שבו התנהל התיק, הוא, כי בסופו של יום, בהעדר ראיות ממשיות כלשהן, החלטתי מבוססת על שאלת נטלי ההוכחה, כאשר מטבע הדברים, בהעדר ראיות (שאת חלקן אף ניתן היה להציג), מי ש"הפסיד" בהליך הוא זה שנטל ההוכחה רבץ לפתחו.

הימנעותה של התובעת מלהביא ראיות כלשהן בעניין, אין בה אלא כדי להביא למסקנה, כי התובעת לא הרימה הנטל להוכיח חתימת המנוח על השיקים וממילא, כאשר לא הוכחה החתימה, דין התביעה להידחות.

סוף דבר, אני דוחה את התביעה.

המבקש טוען כי מדובר בצרוף חסר תוקף, מאחר ועל המשיב להגיש תביעת חוב למפרק, אך עצם הגשת הבקשה מחזקת את הטענה כי ההמחאה נגנבה.

סעיף 28 (א) לפקודת השיטריות קובע: "אוחז כשורה הוא אוחז שנטל את השטר כשהוא שלם ותקין לפי מראהו ובתנאים אלה: (1) נעשה אוחז השטר לפני שעבר זמנו, ולא היתה לו כל ידיעה שהשטר חולל לפני כן, אם אמנם חולל..." המשיב לא יוכל לקנות מעמד של "אוחז כשורה" לפי תנאי הסעיף אם תוכח טענת הגניבה מאשכולות וזיוף חתימת ההיסב, שכן ימצא כמי שלא "נטל את השטר כשהוא שלם ותקין לפי מראהו". המשיב פירט כי היה מודע להסכם בין אשכולות למבקש ולשותפו, ואף טרח לקבל עליו פרטים, המבקש מצהיר כי ב"כ המשיב, עו"ד עידן מרדכי, שוחח עמו בעיניין ההמחאה ביום 13/5/15.

בדיון בהתנגדות לבצוע שטר, הנטל על המבקש קל יחסית, אין נבדקת השאלה כיצד יוכיח את טענותיו, ואין להכריע בטענותיו על בסיס שקולי מהימנות.

תביעות בסדר דין מקוצר (והתנגדות לבצוע שטר בכללן) הנן חריג להליכי התביעה הרגילים, ובית המשפט יסרב להעניק לנתבע רשות להיתגונן רק אם ברור על פניו ונעלה מספק כי אין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עריית חולון, פ"ד נב(1) 390, 400 (1999)).

...

המשיב נמנע מלהביא את הצ'ק המקורי ביום הדיון 6/3/16 למרות טענות המבקש בהתנגדות ולמרות לו היתה נדחית ההתנגדות לביצוע שטר היה עליו להציג אותו כתנאי למתן פסק הדין (תקנה 197(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984).

מכל האמור לעיל, אני מוצאת כי אין מדובר בהגנה קלושה או דחוקה, תצהיר המבקש היה מפורט דיו, בדיון השלים ופירט את הטענות, ועל חלק מהטענות לא נחקר.

המשיב ישלם למבקש הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪ ללא תלות בתוצאות פסק הדין.

סעיף 29(ב) לפקודת השיטריות [נוסח חדש] קובע: "כל אוחז שטר, חזקה לכאורה שהוא אוחז כַּשׁוּרה; אך אם הודו או הוכיחו בתובענה שהקיבול או ההוצאה או הסיחור שלאחריה פגועים ברמאות, בכפיה, או באלימות ופחד, או באי-חוקיות, חובת הראיה מוחלפת, עד אם הוכיח האוחז שלאחר אותה רמאות או אי-חוקיות ניתן בתום לב ערך בעד השטר." כן ראה ע"א 425/78 המועצה המקומית מגדל העמק נ' ב.ש.ן חרושת ברזל בע"מ פ"ד לג(1) 304.

בשים לב לאמור לעיל, והגם שהנתבעת לא הציגה את כל המסמכים הרלבאנטיים וזאת כאמור לעיל, לא ניתן לשלול את גירסתה כי השיקים הוצאו ממנה במירמה, טענתה כי לא קיבלה כל תמורה וכן טענתה כי ההסבה של השיטריות מאגר מילניום לתובעת חסרת תוקף בשל המיגבלות שהוטלו על גל יוסף בתיקי הוצל"פ הרלבאנטיים.

לבצוע פסק דין, לבצוע שטר או לבצוע תביעה על סכום קצוב, והכל בקשר לחוזה הלוואה, יצרף לכתב התביעה או לבקשה העתק של חוזה ההלוואה וכן העתק של פסק הדין או את השטר, לפי העניין, ואולם מלווה מוסדי יהיה רשאי לצרף לכתב התביעה או לבקשה כאמור, במקום העתק של חוזה ההלוואה, רשומה מוסדית כהגדרתה בסעיף 35 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, בקשר לחוזה ההלוואה, בהתאם להוראות הדין, ובילבד שהיא כוללת את כל הפרטים שיש לגלותם במסגרת חוזה ההלוואה לפי סעיף 3(ב).

בנוסף, מתברר כי המצג שהציג חלפון לענין "מסלול הכסף" אינו שלם, זאת באשר על גבי גב השיק מצויה חתימה של חברה בשם א.י.ק.ן בע"מ, בעיניין זה ראה עדותו של מר חלפון "...בעסקה הנוכחית, העמלה היתה 120,000 ₪. סיחרתי הלאה את השיקים. נדמה לי לחברה של איקן של אייל רייף, השיקים חזרו, שלמתי לאייל רייף את השיקים הללו", עמ' 2 שורות 26, 28 פרוטוקול דיון 21.2.2021.

לא ניתן להיתעלם מטענת הנתבעת לעניין העידר יכולתה לבדוק האם השיקים כולם או חלקם פקעו, ועומדת לנתבעת טענת פרעון זאת מאחר והתובעת לא הציגה כל כרטסת של אגר מילניום.

...

כל האמור לעיל להלן:"השיקים". השיקים הופקדו ביום 1.03.2020 וסורבו כי ניתנה הוראת ביטול.

בסופו של דבר חזרה על הטענה כי ביחסים שבינה לבין אגר מילניום היה כישלון תמורה מלא , לא סופקה כל תמורה ולא ניתן ערך.

הבנק עצמו שיתף פעולה בדרך של ניכיון צ'יקים שביצע בעבור החברה, ופגע בחלק מהקורבנות שניסו להציל את כספם ותבע אותם בשם החברה הלכה למעשה ופעל פעולות חשבונאיות ואחרות שנועדו להציל את עורו, ע"ח קורבנות אלו.

הוכח שהבנק ביצע בדיקות ובירורים מספיקים טרם פתיחת החשבון (ראו בעיניין זה עדותה של פקידת הבנק לגבי הבדיקות שביצעה טרם פתיחת החשבון בפרו' עמ' 27 שור' 15 וכן בפרו' עמ' 28).

ברקת הגישה היתנגדות לבצוע השיטריות, בין היתר בטענה כי הבנק אינו אוחז כשורה ובטענה כי ההמחאות בוטלו זה מכבר.

ההיתנגדות נדונה בבית משפט השלום בראשל"צ (ת"ת 35020-07-18), שם הגיעו הצדדים להסכם פשרה שקבל ביום 09.01.19 תוקף של פסק דין, לפיו ענבר ברקת תשלם לבנק חלק מסכום השיטריות (ראה המסמכים שצורפו כנספח 15 לראיות התובעים).

דבר לפיכך לא מנע מהחברה למסור שיקים אלו לצדדי ג' וכלל לא "לעבור דרך הבנק". כך או כך, גם אם השיקים היו משוכים לטובת החברה, ניתן היה להסב אותם לאחרים.

...

לסיכום התביעה נגד אסף לוי, הנתבע 6, מתקבלת באופן שאני מורה לו לשלם לתובעים סך של 170,800 ₪ וכן 159,000 ₪ ובסה"כ סך של 329,800 ₪.

התביעה נגד הבנק, הנתבע 7 - נדחית.

התובעים ישלמו לבנק סך של 15,000 ₪ בגין שכ"ט עו"ד. ההוצאות הינן מופחתות שכן הוכח לפני שהתובעים רומו, אולם לא ניתן שלא לחייב בהוצאות בכלל, שכן הבנק הוציא הוצאות לצורך ניהול ההגנה, ושכן מהרגע הראשון הבנק טען שיש מקום למחוק אותו מההליך והדבר לא נעשה.