מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה לביצוע שטרות חוב בהוצל"פ בגין סיום מוקדם של חכירת רכבים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2013 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בפני שתי תביעות שטריות שניפתחו בהגשת שני שטרי חוב לבצוע בלישכת ההוצל"פ בחיפה.
שטר חוב אחד הוגש ע"ס 117,101 ₪ בתיק 02-61404-10-8 בגין סיום מוקדם של עסקת חכירת רכב סוברו ואילו השני הוגש ע"ס 23,395 ₪ בתיק 02-65030-10-7 בגין סיום מוקדם של עסקת שכירות תפעולית של רכב מזדה.
...
כפי שכבר נקבע לעיל, לא מדובר בעסקה ראשונה בין החברה-הנתבע לתובעת, הנתבע הוא איש עסקים מבין עניין, ההסכמים הועברו לעיון עורך דין, גם הנתבע מסוגל לקרוא ולהבין את ההסכמים, הנתבע חתם בשם החברה על ההסכמים, הנתבע גם הבין שהחברה לא מסוגלת לעמוד בהסכמים והחזיר את הרכבים, אין בנמצא מסמך או הסכם אחר הפוטר את החברה או הנתבע מההתחייבויות על פי ההסכמים, לא מדובר בעסקאות חריגות בנוף עסקאות החכרת רכב והמסקנה היא שיש לקבל את התביעות ולהפחית סך 5000 ₪ בערכי קרן בגין העמסת חוב מעסקה אחרת.
בנסיבותיו של העניין, לא ראיתי מקום לפסוק הוצאות נוספות מעבר להוצאות שנפסקו במסגרת תיק ההוצל"פ. אשר על כן נדחית בחלקה ההתנגדות שהגיש הנתבע בתיק 02-61404-10-8 וסכום החוב בגינו נפתח התיק יופחת בערך קרן של 5000 ₪ ולשכת ההוצל"פ תבצע חישוב מחדש של החוב וההוצאות להיום.
ההתנגדות בתיק 02-65030-10-17 נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2013 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בחיפה תא"מ 21383-05-11 ליסקאר רם בע"מ נ' ג. רובין בע"מ בפני כב' השופט עמית רוזינס תובעים ליסקאר רם בע"מ הנתבעים 1. ג.רובין בע"מ 2. גדי רובין פסק דין
התובעת הגישה כנגד הנתבעים, שני שטרות לבצוע בהוצל"פ, האחד בסך 5,675 ₪, והשני בסך 7,631 ₪.
המדובר בשטרי חוב שניתנו לתובעת ע"י הנתבעת 1, במסגרת עסקה לחכירת שני רכבים אשר חכרה הנתבעת 1, ואשר הגיעה לסיומה לפני המועד שנקבע לכך בהסכם החכירה.
סעיף 12 להסכם שבין הצדדים עוסק בסיום מוקדם של עסקת החכירה, כאשר סעיף 12.1.2 מתייחס לסכומים שיש לזקוף לטובת התובעת בגין שווי ערך כל רכב.
דיון והכרעה הערכת שווי הרכב למימוש מהיר: עיון בסעיף 12.1.2 מלמד, כי לשון הסעיף - "סכום שווי המכונית עפ"י הערכת שמאי (למימוש מהיר), אשר ימונה על ידי המחכירה, ובהפחתה של 15%" - איננה יכולה לסבול את הפרשנות שמנסים הנתבעים לבצע בה. תחילת המשפט קובעת בלשון חד משמעית, ששווי המכונית יוערך על ידי שמאי שיקבע את שוויה למימוש מהיר.
...
לאור האמור ומכיוון שהתובעת הייתה מוכנה הן למכור והן לקנות את הרכבים באותו הסכום על פי הערכת השמאי, המסקנה המתבקשת היא כי מדובר בהתנהלות הוגנת של התובעת כלפי הנתבעים, ובחו"ד אובייקטיבית ומהימנה.
סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה לפיה דין התביעה להתקבל.
אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את סכומי השטרות הנתבעים בסכום כולל של 13,306 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין, ומתיר לתובעת להמשיך בהליכי הגביה של השטרות במסגרת תיק הוצל"פ 02-17847-11-9 כמו כן, אני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 4000 ₪ + מע"מ ובנוסף הוצאות משפט בסך 1500 ₪.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

יסודה של התובענה דנן בתיק הוצל"פ 513511-07-20 אשר ניפתח על ידי התובעת בלישכת ההוצאה לפועל בנתניה לשם ביצועו של שטר חוב ע"ס 50,601.57 ₪ אשר נעשה לפקודתה על ידי הנתבעת 1 (להלן גם - אגרטון או החברה) בערבות הנתבעת 2 (להלן גם - כרמי).
התובעת, מכיוונה, בחרה שלא לבאר מה אירע מאז יום 27.2.2020 (אשר אין מחלוקת כי בו בוצע לבסוף תשלום החוב לתובעת): מתי יצאה הוראת תפיסה של הרכב? מי בתובעת נתן את ההוראה להכריז על ההיתקשרות כמופנית לסיום מוקדם? מי ידע שבפועל למעשה אין יתרת חוב אך החליט/ה בכל זאת לסיים את ההיתקשרות? מי החליט/ה שמעבר לבקשה בשיחוח ("תחזירו בבקשה את הרכב") אין להבהיר לנתבעות בכל דרך פורמלית שהתובעת מכריזה על סיום מוקדם של ההיתקשרות מחמת הפרות השוכרת? עדותה של נציגת התובעת בפני בית המשפט לא הבהירה את הדברים.
חשבונית 98712746 - 50.01 ₪ מדובר בחיוב בגין סרוב הרשאה ביום 10.2.2020 (התשלום השוטף אשר לא שולם עד יום 27.2.2020 אשר בגינו הסתיימו יחסי הצדדים) - חיוב לפי סעיף 5 לחוזה.
בתקופה זו גמא הרכב בידי החברה 28,437 ק"מ. התובעת חישבה ומצאה כי בפרק הזמן האמור היה הרכב אמור לנסוע 15,014 ק"מ בלבד (מתוך תיקרה שנתית של 20,000 ק"מ) ולפיכך חריגת הקילומטרז' מגיעה ל-13,423 ק"מ. לשיטת הנתבעות, את חישוב הקילומטרז' יש לבצע רק בחלוף שנתיים וכך יכלו לבצע שימוש מתון ברכב בהמשך התקופה, באופן שבחישוב כולל לא תהיה סטייה ממכסת הקילומטרז' החוזי הכולל.
קיים קושי רב בהתייחסות לשומה שאין אחריה חשבוניות וקבלות המתעדות את התיקון בפועל כמשקפת עלויות ריאליות לתובעת אשר עיסוקה בהחכרת רכב (ראו: ע"א (מרכז) 33147-11-14 אוטו שי שרותי מימון והשכרה 2006 בע"מ נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ואח' (23.2.2015)).
...
בסיכומו של דבר קובע בית המשפט כי באיזון בין הצדדים יש לראות את הפסקת ההתקשרות בין הצדדים ככזו שבוצעה כדין (על ידי התובעת), אולם ככזו שלא מזכה את התובעת בשיפוי בגין פעולות תפיסת הרכב.
אכן, אם היתה החברה עומדת בחיוביה באופן שוטף אזי לא היה מקום לבדיקת ביניים של קילומטראז' הרכב, אולם משהושב הרכב מחמת הפרות חוזרות ונשנות של החברה, סבורני כי אין כל פסול בבחינת הקילומטראז' נכון למועד חזרת הרכב לידי התובעת וחיוב בגין קילומטראז' עודף.
מצאתי את התחשיב שביצעה התובעת נכון ולפיכך אני מאשרו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

רקע וטענות התובע הנתבע 1 (להלן: פולק) הוא החוכר של המקרקעין הידועים כגוש 6342 חלקה 2 בשטח של כ- 5.4 דונם (בהפחתה של הפקעה בשטח של כ- 830 מ"ר), הרשומים ברשות מקרקעי ישראל (להלן: המקרקעין או הנכס).
במסגרת אותה הפגישה ובניסיון לסיים את המחלוקת, הסכים פולק למכור גם את המחצית השנייה של הזכויות במקרקעין על כל הבנוי והמחובר להם בתמורה לסך של 300,000 $, כך שהתובע יחזיק במלוא זכויות החכירה במקרקעין.
לעניין זה טענו הנתבעים, כי קיים הסכם נדוניה מיום 17.6.1996, אשר בכל מקרה הוא מוקדם להסכם בין התובע לפולק, ועל כן לא יכול היה פולק להעביר מה שאינו שלו.
לטענת פולק, מאז אותו ארוע בשנת 1996 לא היה לו קשר משמעותי עם התובע וזאת עד לשנת 1999 אז במסגרת שפוץ שערכה הערייה של אגן החמצון, הגובל במקרקעין מדרום, נהרסה הגדר המפרידה בין החלקות ושתילי האתרוגים, שפולק גידל, נדרסו על ידי רכבי עבודה כבדים.
לטענת פולק הסכם המכר בוטל, ולמעשה כלל לא ניכנס לתוקף, זמן קצר לאחר חתימתו, על ידי אקט קריעתו, כאשר אינדיקאציות לכך ניתן ללמוד, בין היתר, מהדברים הבאים: אף לאחד מהצדדים אין את ההסכם המקורי; לא נרשם על המקרקעין מישכון ולא ניתנה הודעה לממ"י; לא נחתמו ייפויי כוח; לא נחתמו שטרות מכר ושטרי מנהל מקרקעי ישראל; לא בוצעו דיווחים לרשויות המס; לא הועברו כספים מהתובע לפולק; עו"ד רוזנברג כלל לא ניכנס לתמונה ודה פקטו ההסכם עמו בוטל מבלי שהעלה דרישה לתשלום שכר טירחתו; לא נימסרה לתובע חזקה במקרקעין והוא לא נהג בה מנהג בעלים; פולק הקים סככה על המקרקעין אשר שוויה פי כמה משווי המקרקעין ואשר התובע לא היה שותף לה; נגד פולק נוהל הליך פלילי בגין הקמת הסככה, פולק עמד בסכנת הרשעה, לרבות מאסר וחיוב כספי, וסיכון כי השקעתו בסככה תרד לטמיון, כאשר לאחר הליך משפטי ארוך ויקר הוא זוכה, בעוד שהתובע לא היה צד להליך ולא הישתתף בהוצאותיו; במשך כ- 19 שנים ישן התובע על זכויותיו ולא ביצע כל פעולה למימושן; התובע לא הישתתף בתשלום דמי חכירה על הקרקע וכן בכל הוצאה אחרת ביחס לקרקע.
אין מחלוקת כי התובע ופולק חתמו על הסכם המכר מושא ההליך, אך השאלות בהן יש להכריע הן : האם ההסכם בוטל כטענת פולק; ככל שייקבע כי ההסכם תקף, האם שולמה התמורה על ידי התובע והאם יש לבצע קזוזם כנטען על ידי פולק; האם הזכויות במקרקעין עברו מפולק לחתנו קופרמן ואם כן מתי, והאם יש בהעברת זכויות אלו כדי לגבור על העסקה בין התובע לפולק, עוד יש לבחון את תביעתו הנוספת של התובע לאכיפת הסכם המכר ביחס למחצית השנייה במקרקעין.
אולם גם לגופו של עניין, איני רואה בתצהיר זה גרסה עובדתית סותרת, משום שהתצהיר מתייחס ליכולתו של התובע להחזיר כספים לנושיו במסגרת ההוצאה לפועל ובודאי שבאותו מועד ההסכם לזכויות במקרקעין, שטרם נאכף ונרשם, ואשר פולק העביר על שם קופרמן, לא היוה מקור זמין לתשלום חובות.
...
נוכח האמור לעיל, תביעתו של התובע למחצית השנייה של המקרקעין, נדחית.
שנית אעיר, כי אין מנוס מלציין שבתיק זה גם בסיום כתיבת פסק הדין עדיין יש לא מעט מן הנסתר ולכן ההכרעה בתיק זה נעשתה לפי הראיות והעדויות, שהונחו בפני בית המשפט, שכן אין לו לבית המשפט אלא את אשר הונח לפניו.
סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה, ואני קובעת כי בין התובע לבין פולק נחתם הסכם באשר למחצית המקרקעין, כאשר התובע נותר חב לפולק את יתרת התמורה על פי ההסכם בסך של 15,000 דולרים ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הקבוע לתשלום בהסכם ועד לתשלום בפועל.

בהליך התנגדות לביצוע שטר (ת"ט) שהוגש בשנת 2018 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

שטר החוב אשר הועמד על סך של 25,554 ₪ הוגש לבצוע בתיק ההוצל"פ שבבסיס הליך זה. ביום 30/10/12 נחתם בין התובעת לנתבע הסכם שכירות תפעולית (מסגרת) (להלן: "הסכם המסגרת").
עותק מהסכם המסגרת צורף לתגובה להתנגדות וסומן א. בשתי עיסקאות לחכירת רכבים נקשרו הצדדים: האחת – עסקת שכירות תפעולית, ארוכת טווח, מיום 28/10/12 (להלן: "ההסכם הראשון") ביחס לרכב מסוג איסוזו; השנייה – עסקת שכירות מיום 04/06/15 לגביה חתם הנתבע על טופס בקשה (להלן: "ההסכם") ביחס לרכב מסוג פג'ו פרטנר (להלן: "הרכב") שתחילתה מיום 16/06/15 וסיומה ביום 15/06/18, דהיינו – עסקה לתקופה של 36 חודשים.
לתגובתה להתנגדות צרפה התובעת עותק מכרטסת הנהלת חשבונות (סומן נספח ג) וציינה כי כבר בחודש 10/15 - דהיינו בחלוף 4 חודשים מעת החתימה על ההסכם, חוללה הוראת הקבע מסיבת א.כ.מ. לגירסת התובעת, נוכח העובדה שהנתבע נקלע לקשיים כלכליים ונוצרו פיגורי תשלום , החזיר הוא בתאריך 26/10/16 מיוזמתו את הרכב לחזקת התובעת ובכך, למעשה, גרם באופן חד צדדי לביטול ולסיום מוקדם של עסקת השכירות.
בדחותה את טענות הנתבע בכל הנוגע לחריגה מהרשאה בכל הקשור לבצוע השטר, הפניתה התובעת להרשאה שניתנה בגוף השטר עצמו וכן לסעיף 5.6 להסכם המסגרת והדגישה כי השלמת השטר והגביה מכוחו לא הוגבלו לתשלום בגין פיגורים בחשבונות השוטפים בלבד – טענה בה אוחז הנתבע וכי שעה שעסקינן בצדדים קרובים לשטר, אין מניעה כלשהיא לתבוע באמצעות הגשתו לבצוע את יתרת החוב על פי התחשיב שביצעה.
...
דיון והכרעה לאחר ששמעתי את באי כוח הצדדים בדיון שהתקיים לפניי, לרבות את עדותו של הנתבע, ולאחר שעיינתי בכלל המסמכים שהוגשו לתיק - מסקנתי היא כי יש ליתן לנתבע רשות להתגונן מפני התובענה, אם כי רשות זו תינתן בכפוף להפקדה וכפי שיפורט להלן.
כבר עתה יודגש כי לשם מתן החלטתי זו ובחינת שיקולי הגנתו של הנתבע, תובאנה בחשבון רק העובדות שנתמכו בתצהיר שהוגש בתמיכה להתנגדות, מבלי שתתאפשר הרחבת יריעת ההגנה ומבלי שיינתן משקל לטענות אחרות שלא אומתו כאמור בתצהיר.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו