תביעה לביצוע שטר חוב עם רשות להתגונן

ביום 12.2.2015 ניתן פסק דין שנתן תוקף להסכמת הצדדים לפיה התביעה לבצוע שטר החוב תימחק על מנת לאפשר לצדדים לגבש הסכמות לסיום המחלוקות שהתגלעו ביניהם (פסק דין מיום 12.2.15 בת"א 36588-02-14 – נספח ט"ז לכתב התביעה (להלן: "פסק הדין").

טענה זו נטענה במסגרת בקשת הרשות להיתגונן כנגד ביצוע שטר החוב, ועד היום לא בוררה לגופה בשל היתנהלות הצדדים בהליכים המשפטיים עד לנקודה זו. אוסיף ואומר כבר עתה, כי לנוכח הכרעתי בהמשך הדברים, אין בכוונתי להכריע בשאלה באם חבים התובעים, או מי מהם, בהחזר סכום כלשהוא לנתבעת, ושאלה זו, אם בכלל, תתברר בכל הליך נוסף שינקט, באם ינקט, בין הצדדים (והקושי העומד בפני הנתבעת בנקיטתו ברור לכל).

...

באשר לטענת הנתבעת כי יש להבחין בין תוקף הסכם ההלוואה ביחס לתובעת לעומת תוקפו ביחס לתובע, אומר שאני מקבלת את טענת התובעים שהוראת סעיף 7 להסכם השותפות הינה בבחינת הסכם לטובת צד שלישי (התובעת).

בנסיבות מעין אלו אני סבורה שעמדת הנתבעת, העומדת על המשך קיום הערת האזהרה, בגין חוב שאין באפשרותה עוד להגיש תביעה בגינו, הינה התנהלות שאין לתת לה יד. אני בהחלט מקבלת את טענת הנתבעת כי מנגד יש בקביעה מעין זו משום "מתן פרס" לתובעים, אשר אין מחלוקת כי קבלו כספים מהנתבעת והנטל מוטל עליהם להוכיח שאינם חבים להשיבם (וכאמור לעיל, אין בכוונתי להכריע בסוגייה זו שלא התעוררה כדורשת הכרעה בהליך זה).

אלא ש"פרס" זה, באם יש לראותו ככזה, נובע מחוסר מעש מספק מצד הנתבעת ואי נקיטת הליך שיביא לחיוב התובעים/התובע בחוב פסוק, ומשכך יש לראותה כאחראית למצב של "מבוי סתום" אליו הגיעו הצדדים באשר לבירור חוב התובעים כלפי הנתבעת, ולהטיל עליה לשאת בתוצאות של מצב דברים זה. סוף דבר לאור כל האמור אני מקבלת את תביעת התובעים ומורה על מחיקת הערת האזהרה הרשומה בספרי לשכת רישום המקרקעין בחיפה על זכויותיהם בדירה הידועה כתת חלקה 5 מחלקה 199 בגוש 11553, אשר נרשמה ביום 30.8.2010 עפ"י שטר מס' 43991/10/1.

רקע עובדתי התובע הגיש תביעה לבצוע שטר חוב כנגד הנתבעים על סך של 365,000 ש"ח. לטענת התובע בין הצדדים נחתם הסכם ביום 8.8.17 בו הוסכם כי התובע מלווה לנתבע סך של 365,000 ש"ח. סכום זה לא ניתן במועד ההלוואה, אלא מהוה סיכום של מספר הלוואות שניתנו לנתבע וסכומים שהוחזרו כנגד הלוואות אלה.

כבר אתה אציין כי הטענה נטענה מפורשות ובאריכות בבקשת הרשות להיתגונן וכן בתצהיר הנתבע, אולם אין לכך כל היתייחסות בסיכומי התובע אשר הסתפק בטענה כי יש לקים את הסכמי ההלוואה שלא נקבעה שם ריבית (אציין כי הבר"ל מתייחסת לחוק הלוואות חוץ בנקאיות ששמו שונה לחוק אשראי הוגן).

...

לאחר שמיעת חקירתו הנגדית של התובע, ולאחר עיון באסמכתאות שצורפו לתצהירו, אני סבורה כי הוכח שהועברו לידי הנתבע סך של כ- 365,000 ₪ נכון לחתימה על מועד ההלוואה הראשון (ר' סעיף 45 לסיכומי הנתבע).

מכאן, אני סבורה כי התובע לא עמד בנטל להוכיח את תביעתו.

התובע לא העמיד תשתית ראייתית מספקת בפני בית המשפט בהקשר זה. סוף דבר אשר על כן, אני מורה על דחיית התביעה נגד הנתבעים.

לפני תביעה לבצוע שטר חוב אשר הוגשה לבצוע בהוצאה לפועל על ידי התובע, האוחז בשטר, כנגד הנתבעים – שוכר הדירה והערב.

בקשת הרשות להיתגונן ניתנה בתיק זה ללא צו להוצאות.

בשים לב לניהול הליכים עד תום, הגשת שטר החוב עם סכום ללא כל זכאות בדין להגישו, ללא תצהירי בעלת הדירה ובן התובע, יש לשפות את הנתבעים על כלל הוצאותיהם בגין ניהול הליך זה. בנסיבות אלה ישלם התובע לנתבעים שכ"ט בהתאם לגובה שטר החוב שהוגש לפרעון, ובשים לב לניהול ההוכחות עד תום סך של 15,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין, וכן את הוצאות התייצבותם בהליך (שלושה ימים דיונים, לרבות יום הוכחות מלא) בסך 1,500 ₪ לכל אחד.

...

לסיכום: יש לדחות את התביעה במלואה.

בשים לב לניהול הליכים עד תום, הגשת שטר החוב עם סכום ללא כל זכאות בדין להגישו, ללא תצהירי בעלת הדירה ובן התובע, יש לשפות את הנתבעים על כלל הוצאותיהם בגין ניהול הליך זה. בנסיבות אלה ישלם התובע לנתבעים שכ"ט בהתאם לגובה שטר החוב שהוגש לפירעון, ובשים לב לניהול ההוכחות עד תום סך של 15,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין, וכן את הוצאות התייצבותם בהליך (שלושה ימים דיונים, לרבות יום הוכחות מלא) בסך 1,500 ₪ לכל אחד.

ענייננו בתביעה לבצוע שטר חוב לבטחון ע"ס 40,000 ₪ שמסרו הנתבעים בידי התובע.

לאחר שניתנה הרשות להגן, ניתנה החלטה גם לאיחוד הדיונים בתיקים אלו.

...

טענות הנתבע לעניין קיזוז נדחות.

הנתבעת לא התייצבה ועל כן תצהירה נמחק וטענותיה נדחות.

לאור כל אלו, התביעה מתקבלת; לפיכך, אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 40,000 ₪, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום שהוגשה התביעה ועד לתשלום בפועל; בנוסף, בשים לב לאופן התנהלות הנתבעים ובייחוד להעדרה של הנתבעת, למשך ניהול ההליך ומספר הדיונים שהתקיימו כתוצאה מכך, מצאתי לחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 3,500 ₪ ושכר עו"ד בסך של 8,000 ₪.

הרקע לבקשה המשיבה 2 היא חברה (להלן: "המשיבה") אשר בשנת 2020 הגישה נגד המערער תביעה לבצוע שטר חוב על סכום של 554,000 ₪ בלישכת ההוצאה לפועל.

הסכום האמור בסעיף זה ישולם באופן הבא: סך של 80,000 ₪ אשר הופקדו לקופת בית המשפט במסגרת בקשת הרשות להיתגונן יועברו לידי ישי פרץ, באמצעות ב"כ משרד עוה"ד יעקב לאור.

...

שלישית, אני מקבל את טענות המערער כי לשון ההחלטה המלווה של בית משפט קמא מוקשה.

נוכח ארבע נקודות אלו, אני סבור כי נפל פגם מהותי במתן הפסיקא בנסיבות העניין, ודינה להתבטל.

כאמור, הבקשה מתקבלת ונידונה כערעור שדינו להתקבל.