תביעה לביצוע שטר בגין אשפוז רעיית הנתבע

כל שנותר היה שנתבע 2 יגיע למסגד להשבע על כך שלא קיים יחסי מין עם אשת התובע, ואכן ביום שישי ניגשו הנתבעים למסגד אלאקצא, ביחד עם המכובד חאג' מאזן אבו דיאב (להלן- "חאג' מאזן" או "אבו דיאב"), ולאחר שהמתינו במקום התקשרו למשפחת התובע, ואולם התובע ובני משפחתו השיבו כי הם אינם מעוניינים להגיע למסגד.

הנתבעים העלו נגדו האשמות חמורות, על כך שהוא היה שותף לקנוניה, ועל כך שהוא חרג מסמכותו ומסר לתובע שיק שניתן לבטחון בלבד, ולמצער ניתן היה לצפות שהוא יזומן לעדות מטעם הנתבעים, כדי לתמוך בטענה שהשיק ניתן לו לבטחון בלבד, בטענה שלא היה מקום להשתמש בשיק כיון שהתובע לא התייצב במסגד, בטענה שהשיק ניטל ממנו בבית החולים בשעה שהיה מאושפז ולא ידע מה קורה אתו.

כיון שלקרוב המשפחה שהיה צריך לשלם את הסכום לא היה כסף, והמבקש, הוא נתבע 1, היה ערב לחיובו, הפקיד נתבע 1 בידי אנשי הסולחה שני שיקים פתוחים וחתומים, כשטר בטחון, להבטחת ביצוע התשלום.

...

סיכום עולה מהמקובץ כי השטר נמסר לתובע בהתאם להסכם סולחה, לשם פירעון, ולא כשטר ביטחון, כחלק מתשלום הפיצוי שעליו הוסכם.

אשר על כן אני דוחה את ההתנגדות לביצוע השטר, מבטלת את עיכוב הליכי ההוצאה לפועל ומורה על חידושם.

נוכח היקף ההליכים שנדרש בתיק זה ישלמו הנתבעים לתובע הוצאות, לרבות שכר טרחת עו"ד, בסכום של 15,000 ₪.

בתאריך 04.11.20 הגיש המבקש את התובענה בתיק דנן כנגד הנתבעת, חברת ביטוח אשר ביטחה את המבקש בפוליסת ביטוח בריאות, לתשלום כספי בסך של 265,200 ₪ כפצוי בגין מצב סיעודי; שברים; ימי אישפוז; נכות תעסוקתית ואובדן כושר עבודה, כל זאת בעקבות תאונת דרכים בה היה מעורב מיום 4.11.17.

מיום 18.3.2012 תק' (מס' 2) תשע"ב-2012 ק"ת תשע"ב מס' 7090 מיום 16.2.2012 עמ' 772 (1) הוגשה היתנגדות לבצוע שטר לפי סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן – חוק ההוצאה לפועל), ובית המשפט קיבל את ההיתנגדות; הודיע המבקש לבית המשפט כי התקבלה יותר מהתנגדות אחת בשל אותה בקשה לבצוע שטר, ישולם סכום האגרה כאמור פעם אחת; (2) הוגשה היתנגדות לבצוע תביעה על סכום קצוב לפי סעיף 81א1(ד) לחוק ההוצאה לפועל, ובית המשפט קיבל את ההיתנגדות; הודיע המבקש לבית המשפט כי התקבלה יותר מהתנגדות אחת בשל אותה בקשה לבצוע תביעה על סכום קצוב כאמור, ישולם סכום האגרה כאמור פעם אחת; מיום 6.4.2014 תק' תשע"ד-2014 ק"ת תשע"ד מס' 7350 מיום 6.3.2014 עמ' 756 הוגשה בלישכת הוצאה לפועל בקשה לבצוע שטר או תביעה על סכום קצוב, ישלם המבקש את סכום האגרה שהיה חייב בה לפי התוספת הראשונה התוספת בשל תובענה על פי השטר או על פי כתב התביעה שצורף לבקשה לבצוע, לפי הענין, בנכוי הסכום ששולם בלישכת ההוצאה לפועל עם הגשת הבקשה, במקרים אלה: נקודת המוצא לדיון בבקשה לפטור מאגרה הנה קיומה של החובה לתשלום האגרה שעל תכליתה והשיקולים בקביעתה, שב ועמד בית המשפט העליון.

לאור האמור לעיל, אאפשר למבקש להגיש המסמכים הנדרשים לרבות אסמכתות באשר להוצאותיו החודשיות, דפי בנק כולל אישור על העידר חיסכונות ו/או פקדונות, דו"ח מיסלקה פנסיונית וכו'; להבהיר את הסכומים המופקדים לחשבון הבנק של אישתו ולצרף כל מידע אחר אשר ישפוך אור על מצבו הכלכלי.

...

מיום 18.3.2012 תק' (מס' 2) תשע"ב-2012 ק"ת תשע"ב מס' 7090 מיום 16.2.2012 עמ' 772 (1) הוגשה התנגדות לביצוע שטר לפי סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן – חוק ההוצאה לפועל), ובית המשפט קיבל את ההתנגדות; הודיע המבקש לבית המשפט כי התקבלה יותר מהתנגדות אחת בשל אותה בקשה לביצוע שטר, ישולם סכום האגרה כאמור פעם אחת; (2) הוגשה התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי סעיף 81א1(ד) לחוק ההוצאה לפועל, ובית המשפט קיבל את ההתנגדות; הודיע המבקש לבית המשפט כי התקבלה יותר מהתנגדות אחת בשל אותה בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב כאמור, ישולם סכום האגרה כאמור פעם אחת; מיום 6.4.2014 תק' תשע"ד-2014 ק"ת תשע"ד מס' 7350 מיום 6.3.2014 עמ' 756 הוגשה בלשכת הוצאה לפועל בקשה לביצוע שטר או תביעה על סכום קצוב, ישלם המבקש את סכום האגרה שהיה חייב בה לפי התוספת הראשונה התוספת בשל תובענה על פי השטר או על פי כתב התביעה שצורף לבקשה לביצוע, לפי הענין, בניכוי הסכום ששולם בלשכת ההוצאה לפועל עם הגשת הבקשה, במקרים אלה: נקודת המוצא לדיון בבקשה לפטור מאגרה הינה קיומה של החובה לתשלום האגרה שעל תכליתה והשיקולים בקביעתה, שב ועמד בית המשפט העליון.

נטל ההוכחה רובץ כאמור לפתחו של התובע ועליו לפרוש תמונה מלאה אודות מצבו הכלכלי, שאם לא כן דין בקשתו להידחות ולו מטעם זה בלבד (ר' בש"א 128/89 מצא נ' מצא תק-על 89 (2) 739 ; בש"א 7664/99 סופר נ' סופר תק-על 99 (3) 801).

התובע עותר לבטל את פסה"ד שניתן כאן ביום 13.6.17 בהיעדרו, לאחר שלא התייצב לישיבת ההוכחות שנקבעה בתיק זה. ראוי להקדים ולהבהיר כי התיק שלפניי הנו תיק שטרי במסגרתו ביקש התובע לבצע שתי המחאות, כל אחת בסך של 25,000 ₪, אשר נמשכו מחשבונו של הנתבע.

עוד טען המבקש כי סכוייו בהליך טובים בהיות התביעה תביעה שטרית ונוכח העובדה שהוא עצמו קיבל את השיקים במסגרת עסקה למכירת תכשיטים עם צד ג' (שאינה מי שלשיטת הנתבע קיבל את השיטריות מידיו במסגרת אותה מערכת יחסים של אילוץ וכפיה שנזכרה על ידו), ועל כן לא היה כל הגיון בכך שיבחר במודע שלא להתייצב לדיון.

המבקש צירף מכתב סיכום רפואי מבית החולים בו אושפזה רעייתו וכן ביקש בנוסף להציג העתק מפס"ד שניתן ביחס למערכת היחסים שבין הנתבע לבין הגורם אליו העביר לשיטתו את השיקים לכסוי חובות בנו, ממנו עולה כי טענות הנתבע שם נדחו, כדי ללמד כי אין מדובר באילוץ במסירת השיקים, וכדי ללמד על חולשת טענות הנתבע כאן.

...

מכל אלו מבקש הנתבע לקבוע כי למעשה בירור התביעה כאן עד תום יביא את ביהמ"ש לכלל מסקנה כי דין תביעת התובע להידחות, וכי בהתאמה יש לקבוע כבר בשלב לכאורי זה ונוכח התהיות העולות מגרסתו הסתמית של התובע, כי סיכוייו בהליך קלושים.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, עיינתי במסמכים שצורפו על ידי הצדדים ושקלתי אף את מכלול הנסיבות שבתיק הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, ואבהיר – ראש וראשון אציין כי התנהלותו הדיונית של התובע לאורך כל ההליך כאן היתה לקויה ובלתי ראויה.

מכל האמור, אני סבורה כי דין בקשת הביטול להידחות, ואני מחייבת את התובע, בהוצאות הנתבע בגין בקשה זו בסך של 2,500 ₪.

התובעת הגישה לבצוע בלישכת ההוצאה לפועל, מספר שטרות שלכאורה נחתמו על ידי הנתבע .

בתצהיר התובעת , טען המצהיר מטעם התובעת, דר' קסיס שוכרי, כי ביום 13/7/16 ביצע עבור גרושתו של הנתבע (אז אישתו) ניתוח פלאסטי , ממנו שוחררה ביום 14/7/16.

אחיו של הנתבע, ככל ואכן היה נוכח בעת אשפוזה של הגב' אחמד, יכול היה לתת לתמוך בגירסתו של הנתבע כי לא היה נוכח בעת האישפוז ולכן גם לא מסר את השיקים לדר' שוכרי.

אם כך, בין אם תדחה התביעה כנגד הנתבע ובין אם לא, הסכום אותו תשלם העדה הוא סכום קבוע בהתאם לקביעת רשם ההוצאה לפועל, על פי יכולתה הכלכלית, כך שלא יהיה שינוי בסכומים החודשיים אותם תשלם.

...

כבר נקבע בפסיקה כי הכלל הוא "כי כאשר נתבע כופר בחתימתו על מסמך, על התובע להראות כי החתימה על גבי המסמך היא אמנם חתימתו של הנתבע (ראה: ע"א 355/63, 356קרסינצקי ואח' נ' נאמן בפשיטת רגל של ש' וינרב ואח' [16], בעמ' 328, 331; ע"א 316/79חמדאן נ' ליאני ואח' [17], בעמ' 315- 316; י' זוסמן, בספרו הנ"ל, בעמ' 478). כלל זה נובע מכך שנטל השכנוע להוכחת כל מרכיביה של התביעה מוטל על התובע" עוד נקבע כי "קיימות שלוש דרכים עיקריות שבהן ניתן להוכיח, כי חתימה כלשהי היא חתימתו של פלוני: האחת, באמצעות עדות ישירה – היינו, עדותו של החותם או של מי שהיה עד לחתימה (ראה: א הרנון, דיני הראיות (הדפוס האקדמי, כרך א, תש"ל) .th ed., by c 7,london) cross, on evidence144; . R 690( 1989,tapper; שנייה, באמצעות השוואת החתימה השנויה במחלוקת לחתימה הידועה כאמיתית, תוך התחקות אחרי נקודות הדמיון והשוני ביניהן (הרנון, בספרו הנ"ל, בעמ' 144- 145); והשלישית, על-ידי עדותו של מי שמכיר היטב את כתב הידאו החתימה השנויים במחלוקת ומעיד על מידת התאמתן למסמך שבדיון (,supra cross)". באותו פסק דין אף נקבע כי לעניין מינוי גרפולוג " מובן כי בכך אין כדי להעביר לגרפולוג את כוח ההכרעה לעניין אמיתות החתימה, ובכל מקרה בית המשפט הוא זה המחליט אם לתת אמון בחוות דעתו של המומחה, איזה משקל – אם בכלל – יש לייחס לה, ומה המסקנה הסופית העולה משקלול חוות דעת זו עם שאר הראיות שבתיק (ראה ע"א 46/77 בוכוולד נ' בנק ברקליס דיסקונט בע"מ [20], בעמ' 719). בית המשפט הוא גם זה המחליט אם – בנסיבות העניין – חיוני לשמוע עדות מומחה, שהרי אין חובה גורפת על בית המשפט להיזקק לעדות כזו (ד"נ 20/85 [18] הנ"ל, בעמ' 465; ע"א 86/58 פהום נ' רוזפלד [21], בעמ' 478), ובית המשפט רשאי להשוות בין החתימות בעצמו." (מתוך ערעור אזרחי מס' 5293/90 בנק הפועלים בע"מ נגד שאול רחמים בע"מ ואח' פד"י מז (3) 240).

לאור האמור לעיל, אני מורה על דחיית ההתנגדויות שהגיש הנתבע בתיקים המאוחדים.

אני מורה על חידוש ההליכים בכל 3 תיקי ההוצאה לפועל שאוחדו בפני.

לטענת התובע, בתקופה בה החל הנתבע את העבודות, התובע ואישתו לא נכחו בבית כדי לפקח על העבודה בכללותה אלא נכחו רק בתחילת העבודה הראשונית שכן נעדרו מהבית למספר ימים בשל אישפוז אישתו בבית חולים.

ראו לעניין זה הדברים שנקבעו בת"ט 66239-06-18 ויליפוד אינטרנשיונאל בע"מ נ' מתוק (פורסם בנבו):   "על המבקש רשות להיתגונן מוטל איפוא העול לחדד, לשייף, לדקדק, לזקק, לזכך, ללבן, להרחיב, ולרדת לעומקם של דברים. לעניין זו אינו שונה הטוען טענת זיוף חתימתו על שטר. טענת הזיוף היא הגברת הראשונה של טענות ההגנה השטריות. היא מטלטלת את אבן הראשה של התביעה השטרית ומעבירה את נטל ההוכחה אל התובע. עם זאת אין היא נבראת וכל כוחותיה לצדה אך בנשיפת פה, ועל האוחז בה לשכנע את בית המשפט כי הניח בפניו את כל המסד העובדתי הכרוך בה, וסיפק תשובות לכל השאלות המתעוררות ממנה אל מול נסיבות המקרה ומכלול חומר הראיות המונח באותה עת בפני בית המשפט. לעניין זה כבר קבע כבוד השופט חגי ברנר בבש"א (שלום ת"א) 159482/04 מאס נ' שחף טקס בע"מ (לא פורסם, 2.5.04): 'גם אם מדובר בטענת זיוף, הרי שטענה זו אינה יכולה להיטען בעלמא וכבמטה קסמים ולהקנות זכות להיתגונן בפני ביצועו של שטר רק בשל העלאתה. גם מי שטוען טענת זיוף חייב לפרט היטב ובהרחבה את הנסיבות שבהן זוייפה חתימתו ובעיקר את הנסיבות בהן הגיעו השיקים מפנקס השיקים שלו לידיו של הזייפן או הגנב." במקרה דנן הנתבע טען לזיוף חתימתו באופן כללי מבלי שהביא תימוכין לטענה זו. מנגד התובע ואישתו הצהירו ואישתו של התובע אף העידה בחקירתה כי הנתבע מסר את השיק בביתם וחתם על השיק בנוכחותם.

...

לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים, שמעתי את העדים והתרשמתי מעדותם באופן ישיר כמו כן לאחר ששמעתי את קלטת השיחה אני קובעת כי לא עלה בידי הנתבע להוכיח כי תמורת העבודה שהוסכמה בין הצדדים עמדה על סך של 27,000 ₪ ומצאתי להעדיף את גרסת התובע לפיה העלות שסוכמה בין הצדדים עבור העבודה עמדה על סך 15,000 ₪.

על כן, מאחר והנתבע לא הרים את הנטל להוכיח את תביעתו, אני מורה על דחיית התביעה.

לסיכום: תביעת התובע ותביעת הנתבע נדחות.