תביעה לביטול שינויים במרשמי חברה

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ה"פ 11240-02-18 וי. שדות חברה לבניה והשקעות בע"מ ואח' נ' רומי וריו אחזקות בע"מ ואח' לפני כבוד השופטת רות רונן המבקשים: 1.וי. שדות חברה לבניה והשקעות בע"מ 2.ערן שדה ע"י ב"כ עוה"ד אטיאס המשיבים: 1.רומי וריו אחזקות בע"מ 2.חלקה 106 בגוש 6615 בע"מ ע"י ב"כ עו"ד נוף 3.רשם החברות 4.אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין - חקירות מרכז מדור תביעות פסק דין

לכאורה מדובר במחלוקת "צרה" שניתן היה ליפתור אותה באופן "טכני" על-ידי שינוי הדיווחים ביחס לזהותו של מעביר הזכויות בחברה (ממר שדה לוי שדות).

במסגרת פסק-דין זה אין צורך ומקום להדרש למחלוקת הנוגעת לשווי המניות, שכן עילת התביעה של המבקשים בתביעה נוגעת לביטול העברת המניות מהטעם שהיא מבוססת על הדיווחים השגויים לפיהם מר שדה הוא המעביר – הא ותו לא. המבקשים ציינו כי לאחר שבית-המשפט יקבל את עמדתם ויצהיר כי העברת המניות דנן היא חסרת תוקף, הם שומרים לעצמם את האפשרות להעלות את טענותיהם לגבי שווי המניות, אם רומי וריו תבקש בהמשך להעביר אליה את מניות וי שדות בהסתמך על המסמכים שבידיה.

אף אחד מהצדדים לא צירף את מירשם בעלי המניות בחברה, אם כי נראה שבין הצדדים אין מחלוקת שהמניות אכן עברו לרומי וריו, והשאלה היחידה שבמחלוקת היא האם יש להעברה תוקף (ר' למשל דבריו של מר שדה, בעמ' 29 לפרוטוקול, ש' ).

...

אולם קיומם של מסמכים אלה אינה משנה את המסקנה אודות תוקפם של המסמכים החתומים על-ידי וי שדות, שמכוחם ניתן היה להעביר את מניותיה של וי שדות לרומי וריו בהתקיים התנאים הקבועים בהסכם ההשקעה.

העולה מכל האמור לעיל הוא כי וי שדות ורומי וריו הם צדדים להסכם ההשקעה הנוספת, והם הסכימו במסגרת הסכם זה כי בהתקיים התנאים הקבועים בו, יעברו מניותיה של וי שדות בחברה לידי רומי וריו.

סוף דבר לאור האמור לעיל אני דוחה את התובענה.

סעיף 10(ב) לחוק החברות קובע בעיניין זה: "הרשם ייתן לכל חברה מספר רישום, כאמור בסעיף 38(ג), ויציין אותו בתעודת ההיתאגדות." וסעיף 38(ג) לחוק החברות קובע: "הרשם ינהל מירשם חברות שבו ירשום כל חברה וייתן לה מספר זהות...". ביום 17.8.1994 חתמה חברה הנושאת מספר מזהה 52-003842-3 (להלן: חברה 38423) וכונתה "זלר אבלגון ליסינג בע"מ" על הסכם עם הנתבעת 4 (להלן: חברת יראל) לחכירת 6 משאיות בתנאי ליסינג (להלן: ההסכם – נספח ד' לכתב התביעה ו -עסקת המשאיות).

בית המשפט הוסיף וקבע כי דין הבקשה להדחות גם לגופה, בכותבו: "מעבר לנדרש יוער כי דין הבקשה לרשות ערעור להדחות אף לגופה. המבקש טוען כי המשיבה (ענבר – ע' ר') אינה מי שזכתה בפסק הדין על פיו מבקשת היא לפעול נגדו במסגרת ההוצאה לפועל. אולם, בכל הכתבים שהובאו לפני ובהם החוזה שנחתם בין החברות וההחלטות שניתנו בהליכים בין הצדדים, מזוהה החברה תמיד כחברת זלר אבלגון ליסינג בע"מ, זאת, על אף שמספר החברה המופיע הנו כאמור זה השייך לחברת זלר אבלגון שירותים פיננסים בע"מ. כלומר, בה במידה שיכול פרושו של המבקש להיות נכון יכול גם פירושה של המשיבה לעמוד על רגליים איתנות. יתרה מכך, מעיון בפסק הדין ואף לאור החלטת בית המשפט המחוזי לאשר את שינוי שם הזוכה בפסק הדין לענבר ליס ופיננסים בע"מ למדים אנו כי הכוונה בכל ההליכים הייתה אכן לחברת אבלגון ליסינג כשם שטוענת המשיבה. נקבע כבר, אף בהליך פלילי, כי טעות כזו במספר החברה קרובה היא לטעות סופר ואין לראות בה כיורדת לשורש העניין [...] מקל וחומר שכך הוא גם בעניינינו". ביום 6.5.2008 הגיש אלישיב בקשה ללישכת ההוצאה לפועל לסגור את תיק ההוצאה לפועל הראשון בצרפו את פסק דין מחיקת התביעה (מחיקה אשר כזכור בוטלה) ורשם ההוצאה לפועל קיבל את בקשתו במובן זה שגרע אותו מתיק ההוצאה לפועל (ראו נספחים 20-19 לתצהיר עדת הנתבעת).

...

מיד לאחר פסק דין מחיקת התביעה הוגשה בקשה לביטולו ובהחלטה מיום 15.9.2005 השופט ישעיה נעתר לבקשה וביטל את פסק דין מחיקת התביעה והתביעה חזרה למסלולה.

בית המשפט הוסיף וקבע כי דין הבקשה להידחות גם לגופה, בכותבו: "מעבר לנדרש יוער כי דין הבקשה לרשות ערעור להידחות אף לגופה. המבקש טוען כי המשיבה (ענבר – ע' ר') אינה מי שזכתה בפסק הדין על פיו מבקשת היא לפעול נגדו במסגרת ההוצאה לפועל. אולם, בכל הכתבים שהובאו לפני ובהם החוזה שנחתם בין החברות וההחלטות שניתנו בהליכים בין הצדדים, מזוהה החברה תמיד כחברת זלר אבלגון ליסינג בע"מ, זאת, על אף שמספר החברה המופיע הינו כאמור זה השייך לחברת זלר אבלגון שירותים פיננסים בע"מ. כלומר, בה במידה שיכול פירושו של המבקש להיות נכון יכול גם פירושה של המשיבה לעמוד על רגליים איתנות. יתרה מכך, מעיון בפסק הדין ואף לאור החלטת בית המשפט המחוזי לאשר את שינוי שם הזוכה בפסק הדין לענבר ליס ופיננסים בע"מ למדים אנו כי הכוונה בכל ההליכים הייתה אכן לחברת אבלגון ליסינג כשם שטוענת המשיבה. נקבע כבר, אף בהליך פלילי, כי טעות כזו במספר החברה קרובה היא לטעות סופר ואין לראות בה כיורדת לשורש העניין [...] מקל וחומר שכך הוא גם בענייננו". ביום 6.5.2008 הגיש אלישיב בקשה ללשכת ההוצאה לפועל לסגור את תיק ההוצאה לפועל הראשון בצרפו את פסק דין מחיקת התביעה (מחיקה אשר כזכור בוטלה) ורשם ההוצאה לפועל קיבל את בקשתו במובן זה שגרע אותו מתיק ההוצאה לפועל (ראו נספחים 20-19 לתצהיר עדת הנתבעת).

בית משפט זה מפי כבוד השופטת רות לבהר-שרון בהחלטה מיום 6.11.2017, דחה את הבקשה וקבע כי: "יתכן ויש ממש בטענה כי טענות התובע לגבי אי זהות בין החברות כבר הועלו על ידו בהליכים הקודמים, ואולם, לא מצאתי כי טענותיו של התובע הוכרעו לגופן לאחר בירור עובדתי, כך גם בפסק הדין של בית המשפט העליון ברע"א 4841/08 [ההחלטה מ-2008] שהאמור בו הינו בגדר הערת אגב שניתנה לאחר שבית המשפט ציין שדין הבר"ע להידחות". עוד הוסיפה וקבעה, שגם אם נראה שקיים קושי בהוכחת התביעה, יש מקום לברר את הטענות לגופן לאחר שמיעת ראיות והוסיפה שלא ניתן לדחות את טענת המרמה על הסף, שכן ככל שטענה זו תוכח יש בה כדי לשנות את תוצאות ההליך.

עוד ציינה שקיימים מקרים בהם על אף מחדל או רשלנות של המבקש, כאשר יש "אינטרס ציבורי חשוב או עוול פרטני משמעותי, נוטה הכף לעבר פתיחת ההליך הסופי". עוד נקבע באשר לתרמית בפסק דינו של בית המשפט העליון (כבוד ההרכב המשנה לנשיאה חנן מלצר, השופטת ענת ברון, השופט יוסף אלרון) בע"א 8024/17 ב.י.מ חברה לבניה והשקעות (חיפה 1993) בע"מ נ' מדינת ישראל - רשם הקבלנים‏ (16.3.2020) בסעיף 21 כך: "בפסיקה נקבע כי היענות לבקשה לביטול פסק דין עקב טענת מרמה נעשית במשורה, במקרים נדירים ובכפוף לתנאים מחמירים (ראו: ע"א 4958/99 עין גב – קבוצת פועלים להתיישבות שיתופית בע"מ נ' מקורות חברת מים בע"מ, פ"ד נה(2) 11, 22 (2000); רע"א 2237 בנק הפועלים בע"מ נ' וינשטיין, פיסקה 9 לפסק דינה של השופטת (כתוארה אז) מ' נאור (08.03.2009) (להלן: עניין וינשטיין). בהמשך, נתנה הפסיקה "סימנים" בתנאים לקבלת בקשה לביטול פסק דין כאמור (לסיכום הדברים עיינו: עניין טורג'מן, פיסקאות 15-12 לפסק דינה של השופטת ע' ארבל וכן: ת.א. (ת"א) 12584-05-12 מצדה מ.מ. בע"מ נ. מגנוס (24.10.2013), מפי חברתי, השופטת ע' ברון; ע"א 8171/13 מצדה מ.מ. בע"מ נ' מגנוס (22.07.2014), ו-דנ"א 5387/14 מצדה מ.מ. בע"מ נ' מגנוס (31.12.2014)), ואלה יפורטו בתמצית להלן: ראשית, יש צורך בקיומה של אמינות לכאורית.

מכל האמור לעיל עולה, שלמרות תהיות שעולות לגבי התנהלות של הנתבעת ויצירת "תאונה משפטית" כתוצאה מאי הקפדה על התאמה בין שם חברה למספרה במספר מסמכים מהותיים, הרי שלא מצאתי כי התנהלות זו עולה כדי תרמית המחייבת ביטול פסק הדין והליכי ההוצאה לפועל.

סוף דבר אני דוחה את התביעה.

אכן, חל שינוי מסויים בהשוואה למצב הדברים בראשית הדרך, שכן 600,000 מניות נרשמו על שם חברת בלס ו-200,000 על שם חברת גיל, אך אין לשכוח שבפעולותיו הגדיל עו"ד רוטקופף את כמות המניות, ואין אני נידרש במסגרת המרצת פתיחה זו לבטל את הגדלת הקפן.

ככל שהרישום אינו משקף נכונה את מצב הזכויות של המשיבים בחברת אושיות פתוחה בפניהם הדרך לנקוט בצעדים העומדים לרשותם, ללא שאנקוט עמדה בעיניין זה. הצוו הארעי שניתן במסגרת התובענה, שאסר על הצדדים לדיווח דיווחים ולבצע שינויים באופן חד צדדי במירשם החברות של חברת אושיות, יפקע ביום 27.2.22.

...

לאחר עיון מצאתי להיעתר לה, ואני קובע כי המבקשים לא מיצו את עילותיהם בהליך הנוכחי, ויהיו רשאים לטעון לכל סעד ונזק שיגרם להם, לטענתם, מהתנהלות המשיבים.

התוצאה לאור האמור לעיל, התובענה נדחית, במובן זה שנדחית בקשת המבקשים להורות ולהצהיר על היות המבקשות 4-3 בעלות המניות היחידות בחברה לאור ביטול הסכם השותפות.

אני קובע כך כדי לתת לצדדים את האפשרות לנקוט את הצעדים המתאימים, ככל שימצאו לנכון, במסגרת התובענה המקבילה שהם מנהלים, או בכל מסגרת אחרת.

באותם מקרים שבהם צד להסכם פשרה מבקש לבטל את פסק-הדין שנתן תוקף להסכם, נקבעו שני מסלולי ביטול בהתאם לסוג העילה שבגינה מתבקש הביטול ואפיונה כ"הסכמית" או "שיפוטית". כאשר צד להסכם מבקש לבטל את פסק-הדין מחמת פגם הקשור להסכם עצמו (כגון: טעות, הטעה, אי-חוקיות, הפרה או שינוי מהותי בנסיבות), הפן ה"הסכמי" מאפשר לו להגיש תביעה חדשה שעילתה הפגם שנתגלה בהסכם.

כמו כן, קיימת במקרים כאלה חשיבות גדולה לשאלת מועד פנייתו של הצד שמבקש לבטל את ההסכם לבית המשפט, כאשר לעיתים עשויה התביעה להדחות עקב שהוי ניכר בהעלאת הטענה, אף אם הוכח קיומו של פגם בכריתה [ראו, למשל: עמדת השופטת ד' דורנר בע"א 7664/00 אברהם רובינשטיין ושות' חברה קבלנית בע"מ נ' עריית חולון, פ"ד נו(4) 117, 140-138 (2002) (להלן: עניין רובינשטיין)].

262.7 נוסף לאלה וכאמור, במסגרת בקשתם לעיון חוזר (12.2.2020) אושר לתובעים להציג ראיות נוספות ובכללן מסמכים נוספים מירשם החברות לפיהם עתר טבצ'ניק האב בבקשה להחזרת החברה לעיבוד עורות לפנקס רשם החברות, שכן זכאי הוא למניותיה וכן כי לחברה זכויות בנכס מקרקעין.

...

תחילה וכאמור, המסקנה המתבקשת מההסדר הדיוני הראשון היא כי התובעים הסכימו כי דמי החכירה החודשיים יעמדו על סך של כ – 100,000 ₪ ובחישוב פשוט כ – 1.2 מיליון ₪ לשנה.

שימוש לרעה בהליכי משפט הנתבעת טענה כי דין התביעה להידחות אף בשל שימוש לרעה בהליכי משפט, כשלעצמו, וזאת בשים לב לטענות בדים מובהקות שהעלו התובעים.

סיכום לנוכח כל האמור, התביעות נדחות.

ביום 28.11.17 הגישו התובעים (כאן) תביעה לביהמ"ש לעינייני מישפחה כנגד הנתבעים 1-3 (תמ"ש 64178-11-17), אשר הוגדרה בכותרתה -"הצהרתי, רכושי, עזבון, דיני חברות, מינוי מומחה, פירוק שותפות, מאזן חשבונות וכספי". ואלו עקרי הסעדים להם עתרו במסגרתה: (1) להצהיר כי העסק כולל את מלוא המקרקעין עליהם שוכנת המסעדה, את זכות השמוש במטבח/מיפעל המצוי בקומת המרתף בבית הנתבעת, כל נכס נדל"ן אשר נרכש ע"י הנתבע בכספי העסק ו/או החברה ואת כל פעילות המסעדה; להצהיר כי המקרקעין עליהם שוכנת המסעדה הם יחידה קניינית אחת בלתי נפרדת; (2) להצהיר כי הנתבע מנהל את החברה בדרך שיש בה כדי לקפח את זכויות התובע בהתאם לסעיף 191 לחוק החברות, תשנ"ט - 1999; (3) למנות רו"ח שיבדוק את פעולות החברה ממועד פטירת המנוח ויעריך את הסכומים המגיעים לתובע ולחברה; (4) למנות מומחה שיעריך את שווי החברה; (5) להורות לנתבע להשיב לחברה את הכספים שגזל ממנה ולחייבו בפצוי; (6) להורות על ביטול העברת המניות לידי הנתבעת והעברתם לתובע ולנתבע בחלקים שוים ביניהם; (7) לאפשר לתובע לרכוש את זכויותיו של הנתבע בעסק ובחברה לאחר היתחשבנות ביניהם (להלן: "התביעה מטעם התובעים").

דיון והכרעה: במקרה דנן, לאחר שבחנתי את מכלול הטענות, העדויות והראיות שהובאו לפניי וכן את הוראות הדין לרבות הוראות תקנון החברה - שוכנעתי כי העברת המניות של המנוח לנתבעת (1/3) ושינוי מירשם בעלי המניות שנעשו בעקבות כך, נעשו שלא כדין ועל כן -בטלים.

...

אני מורה על פירוק השותפות במקרקעין עליהם שוכנת המסעדה והחנות – פירוק השותפות יעשה בד בבד עם פירוק השותפות בחברה ובשיטת ההתמחרות הפנימית כמפורט בסע' 268, 276 לעיל.

אשר לביצוע ההתחשבנות הכספית בין הצדדים – אני מורה למומחה רו"ח בוכניק להגיש חוו"ד כמפורט בסע' 221, 224-228 ו- 277 לעיל.

התביעה לפינוי מושכר – נדחית.