תביעה לביטול שטרי משכנתא עקב חובות

בהמשך, כאשר "לעובד גרופ" נקלעה לקשיים, יצחק נקלע להליכי פש"ר וניתן צו כנוס נכסים כנגדו ביום 4.12.16, שאז פתח הבנק תיק למימוש הדירה בגין חוב חברת "לעובד גרופ". בגדרי פרק ג לכתב התביעה נטען באשר לבטלות שטר המשכנתה (ר' סעיפים 36–44).

...

בסופו של יום, לאור כל המפורט בהרחבה בפסק הדין, שמיעת כל העדויות ובחינת הראיות ומשקלן "כפרי של ניתוח ההיגיון בשילוב עם התרשמות של חושים" (ר' בג"צ 2684/12 התנועה לחיזוק הסובלנות נ' היועמ"ש (פורסם בנבו, 9.12.15), פסקה נא) והסתכלות אף על התמונה בכללותה במבט רחב, באתי לכלל מסקנה כי דין התובענה – על כל רכיביה – להידחות.

הנני מחייב את התובעת בהוצאות הבנק, בגין שכר טרחת עורך דין, בסך כולל של 50,000 ₪.

בשל 'משבר הקורונה' ולפנים משורת הדין, הנני מורה כי ההוצאות ישולמו לבנק ב־7 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, החל מיום 23.6.20.

מנגד, טען המבקש, ככל שהמשיב ימשיך בהליכי המימוש והכינוס ויעמיד את הדירה למכירה פומבית, ייגרם למבקש נזק בלתי הפיך וככל שיתברר במסגרת התיק העקרי, כי דין המשכנתה להתבטל, או כי סכום החוב נמוך בהרבה, הרי שלא ניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו והנזק למבקש יהיה מעשה עשוי.

היתיישנות ושיהוי: ביחס לטענת המשיב להתיישנות התובענה, טען המבקש כי עניינה העקרי של התביעה הוא ביטול שטר המשכנתה ולפיכך, דינה כתובענה במקרקעין מוסדרים, אשר תקופת ההתיישנות הנוגעת אליה היא בת 25 שנים.

...

בסוגיית מאזן הנוחות, שהיא בעלת מעמד הבכורה בין השיקולים הרלבנטיים, הגעתי למסקנה כי המאזן נוטה לטובת המבקש.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הבקשה לעיכוב ביצוע הליכי המימוש בהוצאה לפועל מתקבלת ומימוש המשכנתה יעוכב עד להכרעה בתובענה.

המשיב ישלם למבקש הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 10,000 ₪ תוך 45 ימים מהיום.

עניינה של התובענה הוא בבטול הסכמי הלוואות חוץ בנקאית ושטר משכנתה שעליהם הוחתמו המבקשות במירמה ובהטעיה מצידו של המשיב, עו"ד מאיר ישראלי, אשר פעל יחד עם מר שלמה גבעתי (להלן "גבעתי") שהתחזה לעורך דין כדי להטעות ולעשוק את המבקשות.

בימים אלה מיתנהל בין הצדדים הליך שבסופו ייקבע סכום החוב ולכן אין מקום לתובענה זו, שכן אף אם ייקבע סכום נמוך מאוד, עדיין קמה לנתבע הזכות לרישום משכנתה.

...

על כן אני מקבל את התובענה בחלקה ומורה על ביטול התחייבותן של המבקשות בהסכמי ההלוואה למשכון הזכויות בדירה.

כמו כן אני מורה על מחיקת המשכון על הזכויות בדירה שנרשם אצל רשם המשכונות ביום 14.7.14 לטובת המשיב, ביטול שטר המשכנתה מיום 18.9.14, מחיקת המשכנתה שנרשמה לטובת המשיב בלשכת רישום המקרקעין, מחיקת הערת האזהרה שנרשמה על שם ב"כ המשיב ככונסת נכסים על הזכויות בדירה וסגירת תיק הוצל"פ מספר 532801-11-15 שנפתח לצורך ביצוע שטר המשכנתה.

המשיב ישלם למבקשות סך של 2,500 ₪ בגין הוצאות משפט וסך של 20,000 ₪ בגין שכר טרחת עו"ד. סכומים אלה ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

בהסכם הפשרה הסכים המבקש כי שטר המשכנתא תקף, והוסכם כי המבקש יוכל לפרוע את חובו למשיבה, שאף ויתרה על ריבית והצמדה, בתשלומים.

נזכור כי עד כה הגישו המבקש ורונן תובענות לביטול שטר המשכנתא שהסתיימו בפשרה (ת.א. 27435-01-17 ות.א. 39333-04-18); לאחר מכן הגיש הבן משה נאור תובענה שנמחקה לביטול פסק הדין והסכם הפשרה (ה"פ 47575-09-20); עתה מגיש המבקש תובענה לביטול הסכם הפשרה (ה"פ 73890-11-20); ואילו משה נאור מגיש במקביל תובענה לביטול שטר המשכנתא (ה"פ 2574-12-20); מדברי הצדדים עולה כי טענות דומות מועלות על ידי רונן בהליך הפש"ר (פש"ר 62339-07-19).

...

דין הבקשה להידחות השיקולים בבחינת בקשות לסעד זמני ידועים: סיכויי התביעה ומאזן הנוחות ולצדם תום לב, שיקולי יושר (למשל שיהוי) ומידתיות, היינו – שהסעד אינו פוגע במידה העולה על הנדרש.

חרף זאת הבקשה נדחית, שכן נפלו בבקשה ובתובענה פגמים משמעותיים.

סוף דבר בנסיבות אלו, ואף שמאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש, הבקשה לסעד זמני נדחית.

לפניי בקשה למתן צו מניעה זמני המורה על עיכוב הליכי משכנתה בתיק הוצאה לפועל שפתח המשיב כנגד המבקשים בלישכת ההוצאה לפועל בתל-אביב-יפו (501566-09-23) בגין חוב נטען בסך 8,357,284 ₪.

הם מבקשים להצהיר כי הסכם 2015 הוא חוזה פסול בהתאם לסעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג-1973; כי החיובים הקבועים בהסכם 2015 בנוגע ל"רווח" ול"ריבית פיגורים" בטלים; כי סעיף הפצוי המוסכם בטל; ולכי שטר המשכנתה בטל.

ברע"א 102/00 קוזצ'י נ' בנק עצמאות למשכנתאות בע"מ, פ"ד נד(4) 761 (ניתן ביום 30.10.2000) עמד בית המשפט העליון (מפי כב' השופטת א' פרוקצ'יה) על תפקידו של ראש ההוצאה לפועל במקרה של מימוש משכנתה רשומה, ועל הטענות שניתן להעלות כנגד המימוש: "במימוש הבטוחה הקניינית תפקיד ראש ההוצאה לפועל מצטמצם לשאלות בדבר אופן המימוש... החייב מצידו מוגבל בטענות שהוא רשאי להעלותן כנגד מימוש המשכנתה בהוצאה לפועל, ואלה מסתכמות בעיקרן לטענת 'פרעתי'... שאר טענות העשויות לעמוד לו כנגד שטר המשכנתה אינן מתבררות בפני ראש ההוצאה לפועל, שהרי מבחינת הליכי ההוצאה לפועל השטר נחזה כ'פסק דין' העומד לבצוע, והטענה היחידה העומדת בשלב האכיפה כנגד ביצוע זה הנה כי החייב: '... מילא אחר פסק הדין או שאינו חייב עוד למלא אחריו, כולו או מקצתו...'". התביעה שלפניי הוגשה לאחר שהמשיב (כאן) פתח תיק הוצאה לפועל כנגד המבקשים, ובו עתר לממש בטוחה שניתנה לו להבטחת החזר חוב של המבקשים לטובתו.

...

בנוסף, לא שוכנעתי בנחיצות הסעד הזמני לצורך הגשמת המטרה.

סוף דבר – הבקשה נדחית.

המבקשים ישלמו למשיב הוצאות משפט ושכר טרחה בסך כולל של 7,500 ₪.