בית המשפט המחוזי בירושלים
לפני כבוד השופט רפאל יעקובי
ת"א 7387-05
11 אוגוסט 2014
בתביעת:
ניסים אבידר
ע"י ב"כ עו"ד דוד גדנסקי התובע
1. החברה לפיתוח שכונות מגורים ביו"ש (בית חורון) בע"מ
2. החברה לפיתוח שכונות מגורים ביו"ש בע"מ
3. יואל עמרני
שלושתם ע"י ב"כ עוה"ד מרדכי ויניצקי, אביגיל מנדל
4. דורית עמרני (נמחקה)
5. עו"ד אלי ימיני
ע"י ב"כ עו"ד יובל ראובינוף הנתבעים
בתביעה שכנגד של:
1. החברה לפיתוח שכונות מגורים ביו"ש (בית חורון) בע"מ
2. החברה לפיתוח שכונות מגורים ביו"ש בע"מ
שתיהן ע"י ב"כ עוה"ד מרדכי ויניצקי, אביגיל מנדל התובעות שכנגד
ניסים אבידר
ע"י ב"כ עו"ד דוד גדנסקי הנתבע שכנגד
ובהודעה לצ"ג של:
עו"ד אלי ימיני
ע"י ב"כ עו"ד יובל ראובינוף שולח ההודעה
1. ניסים אבידר
ע"י ב"כ עו"ד דוד גדנסקי
2. החברה לפיתוח שכונות מגורים ביו"ש (בית חורון) בע"מ
3. החברה לפיתוח שכונות מגורים ביו"ש בע"מ
4. יואל עמרני
צ"ג 4-2 ע"י ב"כ עוה"ד אביגיל מנדל, מרדכי ויניצקי
5. עו"ד דב פישלר (כונס נכסים)
6. עו"ד אמנון גלברט (כונס נכסים)
צ"ג 6-5 ע"י עו"ד אמנון גלברט
7. מינהל אזרחי איזור יהודה ושומרון – הממונה על הרכוש
הממשלתי והנטוש
ע"י ב"כ עו"ד עדי בן-דוד מנע (פ"מ י-ם, אזרחי) הצדדים השלישיים
פסק דין
וכך נכתב לעניין זה בכתב התביעה המתוקן (בסעיף 55):
"התובע יטען כי הוא זכאי לאכיפת הסכם הרכישה על נתבעות 2-1 באופן שחיוביו לשלם את יתרת תמורת המיגרש יהיה שלוב עם ביצוע רישום הזכויות במיגרש ע"ש התובע אצל הממונה על דרך של חתימה על חוזה חכירה עם הממונה וחיוב כונס הנכסים ליתן הסכמתו, אם כזו תידרש, לקבלת היתר לבניה על המיגרש (על יסוד הודעתו כי יכבד ויבצע כל החלטה של בית המשפט בתביעה זו) ולחייב את הנתבעות 2-1 לשלם את הוצאות הפיתוח שידרשו ע"י כונס הנכסים כתנאי להסכמתו לקבלת היתר לבניה על המיגרש, ולחייב את נתבעות 2-1 בפנוי הקרוון מן המיגרש בתנאים הקבועים בהסכם הרכישה כולל הסנקציה לאי פינוי במועד, וכל זאת כנגד הפקדת יתרת התמורה המגיעה לנתבעות 2-1 בקופת בית המשפט והעברתם לנתבעות 2-1 עם מילוי חיוביהם דלעיל כלפי התובע – או עפ"י כל דרך פעולה אחרת שתראה לכב' בית המשפט כראויה צודקת ומבטיחה באופן מאוזן את האינטרסים של שני הצדדים".
למקרה שלא יוענק לתובע הסעד האמור, עותר הוא (בסעיף 56 של כתב התביעה המתוקן) לסעד חלופי כדלקמן:
"אם יתברר כי אכיפת ההסכם בלתי אפשרית – אם משום שעמדת כונס הנכסים לפיה הוא זכאי לבטל את תוצאות ההגרלה וליטול את מיגרש 53 ולחלק את תמורתו, בבוא העת, בין כל בעלי המגרשים בגבעה המערבית – תיתקבל, או שאכיפת ההסכם תהיה בלתי אפשרית מסיבה אחרת כלשהי – יתבקש כב' בית המשפט לחייב את כל הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובע את שווי המיגרש בערכו העדכני שהנו 900,000 ₪ לפחות, בצירוף הפרישי הצמדה למדד המחירים הכללי לצרכן מיום הגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה ועד למועד התשלום בפועל, בנכוי יתרת התמורה המגיעה לנתבעות 2-1 עבור המיגרש שהנה כ-39,000$ מוכפל בשער היציג של הדולר ארה"ב ששרר בעת רכישת המיגרש ובצירוף הפרישי הצמדה למן מועד חתימת הרכישה ועד לתשלום שווי המיגרש כאמור לעיל, ע"י הנתבעות 2-1".
בנוסף לסעדים החלופיים כנ"ל ועל יסוד הטענה כי "לו נתבעות 2-1 היו מקיימות חיוביהן עפ"י הסכם הרכישה בתום לב, אזי היה הוא מקבל את הזכויות במיגרש ואת החזקה בו לכל המאוחר בסוף 2005" (סעיף 57 לכתב התביעה המתוקן), עותר התובע (בסעיף 58 של כתב התביעה המתוקן) לסעדים כספיים בגין אבדן דמי שכירות או לפצוי המוסכם שבהסכם וכן לפצוי בגין עגמת נפש.
הנתבע 3 הוא בעל מניות ומנהל בנתבעת 2, שפועלת כ"זרועה הארוכה של הנתבעת 1" (סעיף 1 לתצהיר הנתבע 3). יצוין כי רכישה ורישום זכויות של מקרקעין ביהודה ושומרון נעשים בכפוף לחוק הירדני ולכן הוקמה הנתבעת 1 כחברה ירדנית.
ואכן, כאמור במכתבו של הנתבע 5, לא היה כלל צורך להעלות טרוניה זו, שהרי בכותרת ההסכם נרשם כי המוכרת הנה חברה שרשומה ברמאללה ובסעיף 9 הוסכם כי המוכרת היא "חברה הרשומה תחת מספר הרשום 4126 בלישכת המינהל האזרחי בבית אל, המקום בו מתנהלים ספרי החברות הרשומות ברמאללה". ככל שהיה ספק אצל התובע או באת כוחו בנוגע לכך, נקל היה לברר זאת במירשם שאליו הפנה סעיף 9 להסכם.
...
בסיכומו של דבר טוענים הנתבעים כי כל שהתובע זכאי לו הוא רק השבה מן הנתבעות וגם זאת רק של הסכומים ששולמו בפועל בעדכון מתאים ובניכוי של הפיצוי המוסכם בהסכם, אשר יש לחייבו לשלמו לנתבעות.
התביעה נגד הנתבעים 3 ו-5 נדחית (ודחייה זו מצטרפת לסילוק התביעה נגד הנתבעת 4, כנ"ל בסעיף 15).
ההודעה לצדדים השלישיים נדחית.
התובע ישלם לנתבעים 4-1 – עבור הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד גם יחד – סכום כולל של 20,000 ש"ח ולנתבע 5 ישלם התובע עבור כל אלה סך 10,000 ש"ח.
לא יהיה צו להוצאות בקשר להודעה לצדדים השלישיים.
