תביעה לביטול רישום בית משותף

בתובענה בת"א 549-02-17 (להלן: "התביעה הראשונה"), מתבקש בית המשפט לבטל צו רישום הבית המשותף אשר הוצא בשנת 2013, להצהיר כי מפת המדידה ותוכנית בקשת היתר שהגישה הנתבעת 1 – חברת נעמאן חורי בע"מ (להלן: "חברת נעמאן") לרשויות התיכנון אינן תואמות את המציאות, ולמתן צו מניעה קבוע האוסר על חברת נעמאן לבצע שינוי בגדר המפרידה בין חלקה 6 לבין חלקה 9 בגוש 11270 והאוסר עליה להגיש בקשת היתר בניה שאינה תואמת את תסריט הבית המשותף שאושר בשנת 2012 בידי המפקחת על המירשם.

...

משכך, לאחר ששמעתי את העדים, בחנתי את הראיות וכל המסמכים שצירפו הצדדים וכן שמעתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי רשות הפיתוח באמצעות עמידר בעלה מכוח הסמכות שהוענקה לה מכוח התנאים הכלליים של הסכמי המכר והן מכוח יפויי הכוח הבלתי חוזר שחותמים עליו כל הרוכשים דירות מעמידר, ובמיוחד שהוכח כי משפחת אמסלם חתמה על ייפויי כוח כזה המאפשר לשנות את ההצמדות ואף במהלך הליך משפטי זה נרכש ע"י סטיב אמסלם נכס נוסף בבניין.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה הראשונה והן את תביעה השנייה.

התביעה שכנגד שהגישה חברת נעמאן נגד התובעים נדחית, ללא צו להוצאות.

בית המשפט המחוזי בנצרת ת"א 27691-11-21 אביטבול ואח' נ' יסחוב ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת עירית הוד תובעים 1. אריאל אביטבול 2. שני אביטבול נתבעים 1. זהבה יסחוב 2. מיכאל יסחוב 3. עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ 4. רשות מקרקעי ישראל מחוז צפון החלטה

עוד הוסכם, כי הצדדים יזמינו את המודד חיים שבח כדי שיסמן את הגבולות בהתאם להסכמה ויכין תשריט לצורך תיקון רישום הבית המשותף כך שתבוצע הצמדה יחסית בהתאם להסכמות.

לאור האנטרס האמור, בתי המשפט נוטים לקיים הסכמי פשרה אשר הושגו בתום לב. לפיכך, ובכדי לשמור על האנטרס הצבורי המחייב לפעול לשם עידודן של פשרות, בתי המשפט יעתרו לבקשתו של צד לביטול פסק דין הנותן תוקף להסכם פשרה רק כאשר קיימים טעמים כבדי משקל המצדיקים את ביטולו של פסק הדין.

...

לא מצאתי כי במקרה שלפניי קיימים טעמים המצדיקים את ביטולו של פסק הדין ולא שוכנעתי, כי מדובר במקרה מבין המקרים הנדירים בהם קיימת הצדקה לעשות כן. אציין, כי הצדדים יצאו מאולם בית המשפט לצורך ניהול משא ומתן ארוך.

אינני מקבלת את טענת הנתבעים לפיה הסימונים על גבי התשריט נעשו במחטף.

התוצאה בנסיבות אלה, ולאור כל המפורט לעיל, הבקשה לביטול פסק הדין נדחית.

דיון והכרעה ראשית, בהתאם להסכמת הצדדים, בהיתחשב בהודעת המפקחת על המקרקעין ובהיעדר הסתייגויות נוספות מטעמה לאחר קבלת התשריט – אני מורה על פירוק השתוף במקרקעין בדרך של ביטול רישום צו הבית המשותף ורישומו מחדש על בסיס התשריט שנערך ע"י המומחה מטעם בית המשפט, תוך נשיאה בהוצאות הרישום בחלקים שוים, הכל כמפורט בהודעת הצדדים מיום 23.11.2022, ולהסכמותיהם שקבלו תוקף של החלטה ביום 1.12.2022.

בכתב התביעה טענו התובעים כי בשל המנעות מתמשכת של הנתבע מהסדרת חריגות בנייה הקיימות במבנה שניבנה על ידי אביו, חלקן אגב פלישה לחלקים במקרקעין שהתובעים הם בעלי זכויות בהם, וכן בשל המנעות מתמשכת משיתוף פעולה עם התובעים לצורך תיקון צו הבית המשותף בהתאם לדרישת המפקחת על רישום הבתים המשותפים, מחיקתו ורישום צו בית משותף חדש במקומו שיאפשר את רישום זכויות התובעים כחוכרים במקרקעין, נגרמו להם נזקים.

...

הנתבע טען בכתב ההגנה כי יש לדחות את התביעה מטעמים שונים, ובין היתר טען כי התובעים הם אלה שביצעו חריגות בנייה.

טענות אלה לא הוכחו, וממילא נראה כי הן נזנחו בסיכומים, ולפיכך דינן להידחות.

הנתבע טען כי יש לדחות את התביעה על הסף ולהטיל על התובעים הוצאות לדוגמה בשל חוסר תום לב, משהגישו תביעה בסכומים הגבוהים פי 100 מקביעת המומחה מטעם בית המשפט, הן ברכיב הכספי והן ברכיבי תום הלב ובשל עבירות הבניה המתמשכות של התובעים.

סוף דבר – אני מורה על פירוק השיתוף כמפורט לעיל ובהתאם להסכמות שקיבלו תוקף של החלטה.

בית המשפט המחוזי בירושלים ת"א 51601-02-18 לובל נ' אסרף ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת חיה זנדברג תובע ג'ונה ג'יי לובל ע"י ב"כ עוה"ד יגאל ויינשטיין ועוה"ד לירון נרונסקי נתבעים 1. יהודה אסרף ע"י ב"כ עוה"ד עובדיה גבאי 2. א.י. נופי ירושלים בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד יוסף בן-דור פסק דין

משמעות הדברים היא שעם הריסת הבניין ובטול רישום הבית המשותף, לא יכלו עוד הנתבע והחברה להיות רשומים בפנקסי המקרקעין כבעלי דירות מסוימות, שכן הדירות עברו מהעולם, והדרך היחידה בה יכלו הנתבע והחברה לרשום את זכויותיהם בפנקסי המקרקעין הייתה באמצעות רשומם כבעלים של חלקים בלתי מסוימים במקרקעין ולשם כך נדרשה כריתתו של הסכם השתוף, כעולה מהדין.

...

אשר על כן, עילת התביעה שעניינה פיצוי בגין עגמת נפש נדחית בזאת.

התוצאה התביעה נגד הנתבע – נדחית בזאת.

התביעה נגד החברה – מתקבלת באופן חלקי במובן זה שעל החברה לשלם לתובע סך כדלקמן: בגין ליקויי הבנייה שנכללו בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט – 122,500 ₪ בתוספת מע"מ. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד חוות הדעת (7.8.2019) ועד מועד התשלום בפועל.

בין התובע והנתבעים 1 ו-5 היתקיים הליך הגישור בפני כב' השופטת (בדימוס) נחמה מוניץ, ביחס לתביעה זו וכן ביחס לתביעה מקבילה שהגיש התובע לקבלת סעד הצהרתי לביטול רישום זכות החכירה הרשומה על שם הנתבע מס' 5 ומחיקתה מספרי המקרקעין אשר התבררה בבית המשפט המחוזי בנצרת במסגרת ת"א 20747-07-20.

דהיינו, מחיקת כל ההערות הרשומות, ביטול רישום הבית המשותף, מחיקת בעלויות ורישום בעלות אחרת תחתיה, זאת בכפוף להמצאת אישור רשות המסים לפסק הדין, שכן לגישתו "פדיון ההלוואה" (קרי, התשלומים שבהם נשאו הנתבעים 1 ו-)5, מהוה מכר זכויות אשר חייב בדווח, וללא אישור רשות המסים לפסק הדין, לא ניתן לבצעו ולרשום זכות בעלות תחת בעלות קיימת.

...

בעניין זה אפנה להחלטת כב' השופט א' ריבלין ב-רע"א 9442/00 שמשון קידוחים ובניין בע"מ נ' אלגד חברה להנדסה ולבנין בע"מ, נה(4) 289 (2001), שם הוא ציטט מתוך ספרו של זוסמן [י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995)] את הדברים הבאים היפים גם לענייננו: "עם אישור הפשרה גמר בית המשפט את מלאכתו, ואין לבוא אליו עוד לשם ביצועה, אלא במידה שנקבע הדבר בפשרה עצמה, כגון שהתנו בפשרה שבית המשפט ימנה מעריך אשר יקבע שוויו של נכס... פשרה בה הוסכם, כי הנתבע ישלם לתובע סכום אשר ייקבע על ידי פלוני, ופלוני קבע את הסכום, אבל הנתבע אינו משלם, מה תרופת התובע? הדבר תלוי בדרך בה אושרה הפשרה: אם קבעו בה, כי אחרי קביעת הסכום ישובו בעלי הדין לבית המשפט כדי שיתן פסק דין על הסכום שנקבע, הרי שערי בית המשפט טרם ננעלו... אך אם הפשרה שנעשתה מסיימת את הדיון לחלוטין, והתובע עומד במריו, אין ברירה בידי התובע זולת הגשת תביעה חדשה על פי עילת הסכם־הפשרה שנעשה" (שם, בעמ' 292 ג' – ה') אשר על כן, אני דוחה בקשת הנתבעים 1 ו-5 למתן הוראות לביצוע פסק הדין.

אני מחייב את הנתבעים 1 ו-5 לשלם לתובע הוצאות הבקשה בסך כולל של- 1,000 ₪ כל אחד, ובסה"כ סך של-2,000 ₪ שניהם יחד.

המזכירות תמציא העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.