אשר לשעור הפצוי טען המשיב כי נוכח הפגיעה החמורה בו ללא הצדקה, שיעור הפצוי שנפסק נמוך באופן יחסי לניזקי המשיב, ובודאי שהוא מידתי וסביר; אין מדובר בכפל פיצוי, שכן הפצוי בסך של 45,000 ₪ הוא בגין הפרת ההסכם בין המכללה לבין המשיב, וברכיב זה הופחת 50% מהפצוי שנתבע, והפיצוי בשיעור של שש משכורות הוא בגין הפגמים שנפלו בהתנהלות באופן מתמשך.
סעיף 9 – הפסקת הההסכם:
מוסכם בזה במפורש כי המכללה רשאית בכל עת, על פי שיקול דעתה, ובמתן הודעה מוקדמת של 30 יום למרצה, לבטל הסכם זה, לתקנו ו/או לשנותו מבלי שתהיה חייבת לשלם למרצה פיצוי או גמול כלשהם בגין כך, פרט לשכר עד למועד הפסקת ההוראה בפועל, בכל אחד מהמקרים הבאים:
ביטול קורס אחד או יותר, הפסקתו או צימצום הקפו, בין שאלה ייגרמו על ידי גורמי חוץ (בכלל זה: מחלקות האוניברסיטה האחראית, מינהל המכללות או כל גורם מוסמך אחר) ובין בשל אילוצים פנימיים.
...
סוף דבר:
הערעור מתקבל חלקית, כמפורט להלן:
73.1.
הערעור בעניין הפיצוי בגין נזק לא ממוני – מתקבל חלקית, ואנו קובעים כי שיעור הפיצוי יעמוד על סך של 65,000 ₪.
הערעור בעניין אי פסיקת הוצאות לזכות חליוה, נוימן ולנדה – מתקבל, והמשיב ישלם לכל אחד מהם הוצאות בסך של 4,000 ₪.
