לפניי תביעה קטנה על סך 17,590 ש"ח במסגרתה תובע התובע פיצוי כספי בגין נזקיו הנובעים מרכישת מכשיר לסינון מים מהנתבעת.
באשר למצבו של המכשיר בהתייחס לתנאי לפיו "הטובין לא נפגמו ולא נעשה בהם שימוש", קובעת תקנה 2(1), כך:
"פתיחת האריזה המקורית כשלעצמה לא תיחשב שימוש או פגימה בטובין, אלא אם כן יוכח אחרת; חיבור הטובין לחשמל, גז או מים ייחשב לעניין זה שימוש בטובין".
מטענות התובע עולה, כי המכשיר חובר למים (שכן הטענה לפגם במכשיר מבוססת על טעמי הלוואי של המים לשתיה וכן על נזילות מהמכשיר); משכך, לא מיתקיים התנאי הקבוע בתקנות הגנת הצרכן "שלא נעשה בו שימוש" ולא ניתן לבטל את העסקה מכוחן.
בנסיבות שבפניי, התובע אינו עומד בתנאים הקבועים בחוק הגנת הצרכן ותקנות ביטול עסקה (מאחר שבוצע שימוש במכשיר) אולם ממילא, הדרישה של התובע לביטול העסקה מקורה בפגם במכשיר, ולא מדובר בבטול שלא מחמת פגם או ליקוי.
אם כן, אני קובעת, כי הנזילה מהמכשיר וטעם הלוואי מהוים פגמים העולים לכדי אי התאמה לפי סעיף 11 לחוק המכר, הפרה אשר מקימה לתובעת זכות לתרופות המנויות בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) , התשל"א-1971 בשים לב להוראות סעיף 27 לחוק המכר, ובכלל כך ביטול ההסכם והשבה.
...
סוף דבר:
בהסתמך על כל האמור אני קובעת, כי התביעה מתקבלת בחלקה, כדלקמן:
אני מחייבת את הנתבעת בביטול העסקה.
הנתבעת תשלם לתובע סך של 600 ש"ח בשל מועד ביטול התקנת המכשיר ביום 2.10.2019.
לאור הקשיים שהוערמו על התובע בביטול העסקה, הטענות אודות נזילות והטרחה ועגמת הנפש הכרוכה בכך והעדר אפשרות לעשות שימוש במכשיר משך כל התקופה, אני קובעת, כי הנתבעת תשלם לתובע סך של 1,150 ש"ח כפיצוי.
