באותו יום, ולאחר שהתובע הבהיר כי הוא אינו מוכן לסגת מדרישתו להעברת יתרת הסכום, מוציא הנתבע שאילתה ממרכז הסליקה של חברות הביטוח, ולפיה עולה כי הרכב ניזוק בעבר בתאונה והוגדר כ"אבדן להלכה".
התובע מתאר בכתב תביעתו את העלבון שחש מהתנהלות התובעים, לאחר שהציג בפניהם גילוי נאות של מצבו של הרכב, תמונות, הצהרה בדבר תאונה, מוקדי פגיעה, ואף הפחית מערך הרכב סכום משמעותי ביותר, כאשר לדבריו, ירידת הערך של הרכב עמדה על שיעור של 6% מהרכב ואילו הוא נתן הנחה של למעלה מ-30,000 ₪, המהוה הנחה של כ-19% מערך הרכב, כימעט פי שלושה מירידת הערך שאותה קבע השמאי.
אמנם לא ניתן לכחד כי התובע לא גילה נתון אחד משמעותי ומכריע שהיה עליו לגלותו בהתאם להוראות ההלכה הפסוקה, והוא - העובדה שהרכב הוגדר כ"אבדן להלכה"; ולפיכך יש לקבל את טענת הנתבעים כי יתכן שלא היו רוכשים את הרכב לו היו מודעים לכך שמדובר ברכב שמוגדר כ"אבדן להלכה", אולם לאחר שלא דרשו את ביטולה של עסקת רכישת הרכב עד עתה ואף לא שתפו פעולה עם התובע על מנת לבטל את העסקה כעצתו ולהחזיר אליו את הרכב והמשיכו להשתמש ברכב משך תקופה של 7 חודשים ממועד ביצוע העסקה ועד עתה, הרי שניתן לראות את התנהלותם בגדר של "סבר וקיבל" וממילא הם אינם יכולים לבטל את העסקה כעת.
באשר לערכו של הרכב, הרי שנוכח ההפחתה המשמעותית בעלות הרכב בשיעור של 19% משווי הרכב מלכתחילה, ובשים לב לכך שלא צויין כי ענייננו ברכב שהוגדר כ"אבדן להלכה", כמו גם בשים לב לכך שהנתבעים עשו דין לעצמם ביחס לקזוז הסכום בסך של 20,000 ₪, סכום שקוזז על ידם עובר לבדיקה (או שמא יש לומר, לא שולם על ידם מעולם) בנסיבות של חיסרון כיס וללא כל קשר לבדיקת הרכב, וכן בשים לב לכך שהנתבעים עושים שימוש ברכב ולא עתרו לביטול העסקה, הרי שלטעמי יש מקום להוריד מערכו של הרכב שיעור נוסף של כ-5% ובסה"כ סך של 6,000 ₪ מהקף התמורה.
...
בהקשר זה נתתי דעתי אף לאמרות של הנתבעת במהלך הדיון לפניי לפיהן היתה לה תחושת בטן לא טובה במעמד כריתת זכרון הדברים, כאשר לא השכילה להבהיר מדוע לא לקחו את הרכב לבדיקה במכון מורשה חרף הפגיעות המשמעותיות בו. בסופו של דבר מודה הנתבעת כי מדובר בהתנהלות מוטעית (ר' עמ' 3, ש' 27-31 לפר').
עוד מוסיפה הנתבעת כי נושא הבדיקה של הרכב כלל לא עלה (שם, ש' 31), טענה שאין בידי לקבלה, נוכח העובדה שנושא הבדיקה מפורט במפורש במסגרת זכרון הדברים.
תוצאה
בנסיבות העניין, אני מורה לנתבעים להשלים את יתרת התמורה בסכום של 20,000 ₪ בניכוי הסך של 6,000 ₪, ובסה"כ סך של 14,000 ₪, כאשר סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה מיום ביצוע העברת הבעלות על הרכב לידי הנתבעים, ביום 28.10.21, ועד למועד התשלום בפועל.
