בעקבות פטירתו הגישה התובעת 1, גב' אורנה בורוש (להלן – אורנה או התובעת) תביעה כנגד הנתבעות לתשלום קצבת שאירים בהיותה אשת המנוח (ק"ג 5738-06-09) ומאוחר יותר הגישו התובעים 2-3, גב' אסתר בורוש ומר נמרוד בורוש, אימו של המנוח ואחיו (להלן – האם, האח או התובעים), תביעה כנגד הנתבעות להחזר כספי הפנסיה של המנוח, בערכי פדיון, מתוקף מעמדם כיורשי המנוח (ק"ג 44738-11-10).
עיכוב ההליכים לבקשת אורנה
ניפתח ונבהיר כי לאחר שבחנו את הראיות שהובאו בפנינו, לא מצאנו לנכון להעתר לבקשתה של אורנה לעיכוב הליכים וזאת משהגענו למסקנה כי אף לו תצלח דרכה של אורנה בבטול הסכם הגירושין, דבר שאנו מטילים בו ספק רב, הרי שבהתאם לתקנון קרן הפנסיה היה עליה להוכיח, כתנאי לזכאות לפנסיית שאירים, כי המנוח התגורר עמה במועד פטירתו, דבר אשר לא הוכח בפנינו.
נדגיש, כי אין אנו דוגלים בכניסה לחדר המיטות של בני זוג, גם לא לצורך הוכחת מעמד של ידועים בציבור, ואין זה מן הנמנע שגם בני זוג הנשואים כדת וכדין לא יקיימו יחסי מין ואולם במקרה הנידון, עובדה זו מצטרפת ליתר העובדות המעידות על פרידה וכוונה אמיתית לגירושין בין אורנה למנוח.
מכיוון שהגענו למסקנה כי תביעתה להכיר בה באישתו של המנוח היא כה משוללת יסוד וכה חסרת תום לב, אנו מוצאים לנכון לחייבה בהוצאות הנתבעים בסך 10,000 ₪ לכל צד.
תביעתם של האם והאח לפדיון הקרן
התשתית העובדתית
כאמור, ביום 31.3.2007 לקה המנוח בארוע מוחי ולאחריו נפל לתרדמת ממנה לא התעורר, עד מועד פטירתו ביום 21.10.2007 והוא בן 59 בלבד.
...
בנסיבות אלו, כפי שנעמוד עליהן בפירוט להלן, הרי שגם לו יבוטל הסכם הנישואין, ממילא לא תעמוד אורנה בדרישות התקנון לקביעת זכאותה לפנסיית שאירים ועל כן לא מצאנו לנכון לעכב ההליכים בפנינו עד להכרעת בית הדין הרבני בבקשתה.
בנסיבות אלו אנו דוחים את התביעה לקצבת שאירים.
סוף דבר
על יסוד האמור לעיל מצאנו כי דין שתי התביעות שבפנינו להדחות.
יחד עם זאת, בעוד שסבורים אנו שתביעתם של היורשים הוגשה בתום לב, הרי שכפי שעמדנו על כך לעיל, סבורים אנו כי תביעתה של אורנה הוגשה בחוסר תום לב ממשי, תוך ניסיון להסתיר פרטים רלוונטיים ולעשות מניפולציות על העובדות.
אשר על כן, קובעים אנו כי גב' אורנה בורוש, התובעת בתיק 5738-06-09 תישא בהוצאות קרנות הפנסיה בסך 10,000 ₪ (לשתיהן) ובהוצאות נמרוד ואסתר בורוש בסך 10,000 ש"ח (לשניהם), וזאת בתוך 30 ימים מהיום.
