מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה לביטול מעמד ידועה בציבור ושלילת קצבת שארים

בהליך קופת גמל (ק"ג) שהוגש בשנת 2013 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

בעקבות פטירתו הגישה התובעת 1, גב' אורנה בורוש (להלן – אורנה או התובעת) תביעה כנגד הנתבעות לתשלום קצבת שאירים בהיותה אשת המנוח (ק"ג 5738-06-09) ומאוחר יותר הגישו התובעים 2-3, גב' אסתר בורוש ומר נמרוד בורוש, אימו של המנוח ואחיו (להלן – האם, האח או התובעים), תביעה כנגד הנתבעות להחזר כספי הפנסיה של המנוח, בערכי פדיון, מתוקף מעמדם כיורשי המנוח (ק"ג 44738-11-10).
עיכוב ההליכים לבקשת אורנה ניפתח ונבהיר כי לאחר שבחנו את הראיות שהובאו בפנינו, לא מצאנו לנכון להעתר לבקשתה של אורנה לעיכוב הליכים וזאת משהגענו למסקנה כי אף לו תצלח דרכה של אורנה בבטול הסכם הגירושין, דבר שאנו מטילים בו ספק רב, הרי שבהתאם לתקנון קרן הפנסיה היה עליה להוכיח, כתנאי לזכאות לפנסיית שאירים, כי המנוח התגורר עמה במועד פטירתו, דבר אשר לא הוכח בפנינו.
נדגיש, כי אין אנו דוגלים בכניסה לחדר המיטות של בני זוג, גם לא לצורך הוכחת מעמד של ידועים בציבור, ואין זה מן הנמנע שגם בני זוג הנשואים כדת וכדין לא יקיימו יחסי מין ואולם במקרה הנידון, עובדה זו מצטרפת ליתר העובדות המעידות על פרידה וכוונה אמיתית לגירושין בין אורנה למנוח.
מכיוון שהגענו למסקנה כי תביעתה להכיר בה באישתו של המנוח היא כה משוללת יסוד וכה חסרת תום לב, אנו מוצאים לנכון לחייבה בהוצאות הנתבעים בסך 10,000 ₪ לכל צד. תביעתם של האם והאח לפדיון הקרן התשתית העובדתית כאמור, ביום 31.3.2007 לקה המנוח בארוע מוחי ולאחריו נפל לתרדמת ממנה לא התעורר, עד מועד פטירתו ביום 21.10.2007 והוא בן 59 בלבד.
...
בנסיבות אלו, כפי שנעמוד עליהן בפירוט להלן, הרי שגם לו יבוטל הסכם הנישואין, ממילא לא תעמוד אורנה בדרישות התקנון לקביעת זכאותה לפנסיית שאירים ועל כן לא מצאנו לנכון לעכב ההליכים בפנינו עד להכרעת בית הדין הרבני בבקשתה.
בנסיבות אלו אנו דוחים את התביעה לקצבת שאירים.
סוף דבר על יסוד האמור לעיל מצאנו כי דין שתי התביעות שבפנינו להדחות.
יחד עם זאת, בעוד שסבורים אנו שתביעתם של היורשים הוגשה בתום לב, הרי שכפי שעמדנו על כך לעיל, סבורים אנו כי תביעתה של אורנה הוגשה בחוסר תום לב ממשי, תוך ניסיון להסתיר פרטים רלוונטיים ולעשות מניפולציות על העובדות.
אשר על כן, קובעים אנו כי גב' אורנה בורוש, התובעת בתיק 5738-06-09 תישא בהוצאות קרנות הפנסיה בסך 10,000 ₪ (לשתיהן) ובהוצאות נמרוד ואסתר בורוש בסך 10,000 ש"ח (לשניהם), וזאת בתוך 30 ימים מהיום.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2014 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התביעה שלפנינו נוגעת לשאלת זכאותה של התובעת , אלמנה שהפכה לידועה בציבור, לקיצבת שארים, ובהתאם להורות לנתבע לזכותה בקיצבת שארים בגין בעלה הראשון החל מחודש 1.2.98, הוא המועד בו החליט הנתבע על מועד ביטול קצבתה.
כב' השופט פליטמן (בדעת רוב), קבע, כי אין הכרח שהאלמנה תינשא בהליך פורמלי ודי בהכרה באלמנה כידועה בציבור כדי לשלול את זכאותה לקיצבת שאירים או לקיצבת תלויים.
בעיניין זה נקבע בפסק דין בוארון פינק, לאמור: "...מעמד הידועה בציבור לא נקבע מלכתחילה כי אם בדיעבד לאחר פרק זמן של חיים משותפים עם בן הזוג. לפיכך, אף כי חיים משותפים כבני זוג לכל דבר, משך תקופה מסוימת, מעידים על המצב מלכתחילה, הרי שהזכאות למענק במקום קיצבה, צריכה לקום לא מאותו מועד תחילי, אלא לאחר פרק זמן של תקופת זמן של תקופת חיים יחדיו בפועל.
...
מנגד טוען המוסד, כי דין התביעה להידחות.
טענה זו אין בידינו לקבל- לדידנו, המצב הנ"ל מתייחס למצבים שבהם האלמנה חדלה להיות נשואה בשל גירושין, ולא למצב כגון זה דנן שבו התובעת התאלמנה בשנית.
לעניין זה, איננו מקבלים את גרסת התובעת כי התגוררה עם סרגה וניהלה עמו משק בית משותף רק החל מסוף שנת 2002/2003.
סוף דבר: אנו קובעים, כי התובעת וסרגה היו ידועים בציבור, ובדין שלל המוסד את קצבת השאירים מהתובעת בגין בעלה הראשון.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2013 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

לפנינו תביעת התובעת שהנה אלמנה, להמשיך ולקבל גמלת שאירים למרות שהיא מנהלת מערכת יחסים זוגית עם מר שמואל קינן ("מר קינן", "בן הזוג") כאשר הסוגיה העיקרית העומדת בפני בית הדין הנה: האם לאור ההפרדה הכלכלית הנטענת שמקיימת התובעת עם בן זוגה היא זכאית להמשיך ולקבל גמלת שאירים.
נציין, כי בעקבות עידכון מצב משפחתי מאלמנה לידועה בציבור מתרחשים שניים: ביטול זכאות לקיצבת שאירים ותשלום מענק נישואין.
"ההפרדה הכלכלית" הנטענת ע"י הנתבעת אינה שוללת מעמד של "ידועים בציבור" שעה שהציבור רואים בהם כך. עוד הוסיף הנתבע כי "ההפרדה הכלכלית" הנטענת על פי הודעת התובעת לחוקר מטעמו היורדת לרמה של הפרדה בקניות מצרכי מזון לבית, כביסות והפרדה בהוצאות הנה מלאכותית.
עם זאת לטענת התובעת היא ומר קינן מקפידים על הפרדה כלכלית מוחלטת מסיבותיהם שלהם ולכן בהעדר משק בית משותף כזה אין לראות בהם כידועים בציבור אשר הקשר ביניהם שולל את זכאות התובעת לקיצבת שארים.
...
משכך הם פני הדברים אנו דוחים את תביעת התובעת וקובעים שאינה זכאית לקצבת שאירים.
לאור המפורט לעיל – התביעה נדחית.

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2015 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

השופטת סיגל דוידוב-מוטולה לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי בחיפה (השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין ונציגי הציבור מר אילן פלטי ומר יגאל צדוק; תיק בל' 10261-06-12), במסגרתו נדחתה תביעת המערערת להמשך תשלום קצבת שארים ולחלופין לביטול חוב קצבת השארים שנצבר לה אצל המשיב (להלן – המוסד).
לטענת המוסד, מדובר בעירעור עובדתי על פסק הדין; הוכח כי המערערת ומר קינן הם ידועים בציבור ולפיכך בדין נשללה זכאות המערערת לקיצבת שארים; קיומו של משק בית משותף אינו מחייב שתוף קינייני בנכסי בני הזוג ודי שיוכח שתוף במקום המגורים ובכל הקשור לצרכי היומיום.
משכך צדק בית הדין משקבע כי גם אם קיימת הפרדה כלכלית בין המערערת ומר קינן אין בכך כדי לשנות את היותם ידועים בציבור; מעמד הידועה בציבור נקבע על ידי המוסד רק לאחר פרק זמן של חיים משותפים עם בן הזוג; פסק הדין מבוסס היטב על חומר הראיות המצוי בתיק; החוב נוצר כתוצאה מכך שהמערערת לא דיווחה למשיב על חייה המשותפים עם מר קינן וזאת חרף חובתה לעשות כן; ויש לדחות את העירעור.
...
מדובר אם כן בקביעה עובדתית המבוססת היטב בחומר הראיות שבתיק, ולא מצאנו הצדקה להתערב בה. המערערת הדגישה בסיכומיה כי מערכת יחסיה עם מר קינן לא יצרה לה מקור מחיה חלופי לזה שנגדע עם פטירת בעלה המנוח, ולכן אין הצדקה - לאור תכליתו של סעיף 255(ב) לחוק - להפסיק את תשלום הקצבה.
משקבע בית הדין כי במועד זה עברו בני הזוג להתגורר יחדיו באופן קבוע, לאחר מערכת יחסים זוגית שהחלה כשנה קודם לכן, שוכנענו כי הקביעה במקומה.
סוף דבר - הערעור נדחה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובעת , הגב' רחל גל הגישה תביעה להכיר בזכאותה לגימלת שאירים, כידועה בציבור של המנוח מר רוסו ז"ל , זאת נוכח דחיית הנתבע את תביעתה .
המערערת התגוררה יחד עם המנוח בדירה אשר רשומה על שמו של המנוח ברח' מדינת היהודים 14 דירה 13 בהרצליה וכן נשאה בחלק מהעלויות שנדרשו כפועל יוצא מהמגורים המשותפים בדירה זו. משכך החלטת הנתבע בנידון שגויה ומנוגדת למציאות ומשכך יש לבטל החלטה זו ולהורות כי התובעת ידועה בציבור של המנוח, לעניין קצבת שאירים על כל הכרוך בכך.
אכן, בהסכם הממון נערכה הפרדה רכושית בין נכסי בני הזוג, אך בנסיבות העניין של כניסה לחיים משותפים בגילאים מבוגרים, בין בנישואין ובין בהתקשרות חוזית, ההפרדה הרכושית היא פעולה מקובלת שאין בה כדי לשלול, כשלעצמה, הכרה במעמד של ידועים בציבור, כפי שאף נפסק כבר בפסיקה שצוטטה לעיל.
...
מנגד טוען הנתבע, כי דין התביעה להידחות, הואיל והתובעת לא היתה ידועה בציבור של המנוח בעת פטירתו ואף לא קודם לכן ומשכך אינה זכאית לגימלה.
במצב דברים זה שוכנענו כי אכן התובעת הרימה את הנטל להוכיח כי פטירת המנוח עימו קיימה משק בית משותף, הובילה לכך שעליה היה לשאת ממועד פטירתו בכל הוצאות הבית ועלויות המחיה שעד לפטירתו של המנוח האמור, התחלק בין שניהם.
לאור המפורט לעיל, שוכנענו כי עלה בידי התובעת להוכיח כי מערכת היחסים בינה לבין המנוח כללה קשר זוגי וניהול משק בית משותף ומגורים יחדיו לרבות במועד סמוך לפטירתו המנוח.
התביעה מתקבלת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו