תביעה לביטול מסמכים, מחיקת הערות אזהרה וסילוק יד מדירה

יומיים לאחר מכן חתם עו"ד הרמן על מיסמך שבו התחייב שימחק את הערת הזהרה בגין ההצמדה רק כנגד רישום בית משותף המצמיד את ההצמדה לדירת התובע (נספח ו' לסיכומים).

על כן שואת הנתבעת – מדוע שגב' שטיינברג לא תוכל לתבוע סילוק יד, שהרי רשומה הערת אזהרה גם לטובתה? למה דוקא התובע? על כן, טוענת הנתבעת, עד שבית המשפט המחוזי לא יצהיר שהתובע זכאי להרשם כבעלים של ההצמדה, הוא לא רשאי לתובע סילוק יד. נטען שבית משפט זה אינו מוסמך לידון בתביעה כזו, אף לא בגררא.

ברם מאחר שהנטל להוכיח שההסכם בוטל כדין מחמת הפרתו ולמחוק הערת אזהרה מוטל על החברה, אשר לא מצאה לנכון לפנות לבית המשפט המחוזי, אני מוצא ששיקולי מדיניות משפטית תומכים במסקנה שיש מקום להדרש למחלוקת הקניינית בין בעלי הדין במסגרת תובענה זו כעניין שבגררא, בלא שהדבר יקים מעשה בית דין.

...

ברם מאחר שהנטל להוכיח שההסכם בוטל כדין מחמת הפרתו ולמחוק הערת אזהרה מוטל על החברה, אשר לא מצאה לנכון לפנות לבית המשפט המחוזי, אני מוצא ששיקולי מדיניות משפטית תומכים במסקנה שיש מקום להידרש למחלוקת הקניינית בין בעלי הדין במסגרת תובענה זו כעניין שבגררא, בלא שהדבר יקים מעשה בית דין.

לבסוף מצאתי לציין כי הכרעה זו דווקא פועלת לטובת הנתבעים, שכן אם לא אדרש לשאלת תוקף הביטול – אם כדין הוא אם לאו – לכאורה מתבקשת המסקנה שהתובע זכאי להחזיק בהצמדה: הרי רשומה לזכותו הערת אזהרה, שכל עוד לא בוטלה הנתבעת מנועה מלבצע עסקה כלשהי בהצמדה (כגון מכירה לשכן אחר); ומאחר שההצמדה רשומה בפנקס הבתים המשותפים, כל העברת זכות קניינית בדירה שתסתיים ברישום תחול גם על ההצמדה.

סוף דבר פועל יוצא מן האמור הוא שיש מקום להכריע בשאלת ביטול עסקת ההצמדה מכוח סמכותו הנגררת של בית המשפט בגדרי תובענה זו, בלא שהדבר יקים מעשה בי-דין בסוגיה הקניינית, וכך יהיה.

המשיב טוען, כי חתימתו על מיסמכי הבקשה למחיקת הערת אזהרה מהוה נסיון לעשות מחטף, שכן הבקשה לביטול הופקדה בנאמנות אצל ב"כ החברה והשמוש בה הותנה בהשבת סכום ההלוואה.

הערת האזהרה שנרשמה לטובת המשיבה מהוה התחייבות לעשות עסקה המעניקה למשיבה זכות ממש בדירה ולא ניתן לבטלה "אלא במסגרת תביעה לביטול הסכם מכר, דבר שלא נעשה בענייננו". מכל מקום, באין מחלוקת לתשלום של 500,000 ש"ח, ההסכם ניתן לביטול רק לאחר השבת התמורה.

מעדויות אושרי, אביקזר ועדיאל עולה, כי הצדדים לא התנהלו בהתאם לתנאי ההסכם וכי השיקים כלל לא הופקדו בידיו של עו"ד בר יוסף ולכן אין ברשום הערת האזהרה לקבוע, כי סכום ההלוואה נימסר לשותפות.

ב"כ המשיבים חזר בו מהבקשה לסילוק על הסף, לאור הערות בית המשפט וטוב שכך.

...

הבקשה נדחית.

שם בתצהיר שצורף מתגלה גירסה נוספת של עדיאל, לפיה היה חסר למשיבים 340,000 ש"ח, לתשלום עבור הדירה (ס' 5 בקשה 42), בניגוד לטענה של המשיבים ששילמו מלוא הסכום וגם בכך, חיזוק למסקנה שהמשיבים לא שילמו התמורה עבור הדירה.

סוף דבר, אני מורה על ביטול ומחיקת הערת האזהרה שנרשמה לטובת המשיב.

לפני כתב תביעה מתוקן שהוגש ביום 19.2.15 למתן פסק דין הצהרתי המורה על ביטול התחייבות התובעים למתן מתנה לנתבע הכוללת את המקרקעין (הידועים כ- ****) חלק מחלקה *** בגוש *** (להלן: "המתנה"), ולמתן צו המופנה ללישכת רישום המקרקעין ולרשם המשכונות למחיקת הערת אזהרה ומחיקת המישכון שנרשמו לטובת הנתבע בגין המתנה.

לעניין טענת התובעים להיתנהגות מחפירה של הנתבע כלפיהם וכלפי בניהם המאפשרת להם לחזור בהם מההתחייבות לתת מתנה: כעבור שנתיים וארבעה חודשים מיום 2.5.12, מועד החתימה על תצהירי המתנה, שלחו התובעים מכתב לנתבע באמצעות ב"כ עו"ד *** ביום 17.9.14 ובו הודיעו לו כי הנם חוזרים בהם מעיסקת המתנה ומכל התחייבויותיהם עפ"י תצהיר המתנה וכל מיסמך אחר נוסף שנחתם על ידם ביום 2.5.12 בפני עו"ד *** זאת עקב היתנהגותו המחפירה של הנתבע (ראה: נספח ז'1 לכתב התביעה המתוקן).

בקשה לפינויים של הנתבעים מהדירה בקומה התחתונה נשלחה לראשונה על ידי עו"ד *** במכתבו מיום 17.9.14 : "הנך מתגורר בפועל בחלק מבית המגורים הבנוי על החלקה הנ"ל (בחלק המערבי שלה, במבנה בו מתגוררים גם מרשיי ואחיך) ואתה ואשתך הייתם אמורים לפנותו לאחרונה ולמסור את המפתח בחזרה למרשי, אולם לא עשיתם כן. טרם החזרתם את המפתח של יחידת הדיור ושל המקלט לידי מרשיי וחפציכם עדין שם. לפיכך...הרי שאתה ואשתך נדרשים בזאת לפנות את בית המגורים, מכל אדם וחפץ השייכים לכם" (סע' 5 לנספח ז'1 לכתב התביעה המתוקן).

מאחר ודחיתי התביעה למתן פסק דין הצהרתי המורה על ביטול ההיתחייבות למתן מתנה, וקיבלתי בחלקה את התביעה לפינוי וסלוק יד (רק מחלקה המערבי של *** ומחלקה ***), התובעים יישאו בהוצאות הנתבעים ובשכ"ט עו"ד בסכום כולל של 30,000 ₪.

...

לאחר עיון במכלול החומר שבתיק מצאתי כי דין הטענה לקיומה של זיקת הנאה להידחות, אף לא הוכח קיומו של "שימוש" כאמור בסעיף 94 לחוק המקרקעין, ואפרט.

לסיכום, התביעה לפינוי וסילוק יד הנתבעים מחלקה *** ומהחלק המערבי של חלקה *** (למעט מחלק מחלקה *** לגביה ניתנה ההתחייבות למתן מתנה, בהתאם להסכם השימוש והשיתוף)- מתקבלת.

לסיכום, התביעה למתן פסק דין הצהרתי המורה על ביטול ההתחייבות למתן מתנה - נדחית.

מבוא לפני תביעה במסגרתה מבקשת התובעת להורות על בטלותם של כלל המסמכים עליהם הוחתמה ו/או כלל המסמכים המצויים בידי הנתבעים, ביחס למכר זכויות הבעלות שלה, בדירת מגורים ברחוב שלמה המלך 14 לוד, הידועה גם כגוש 4024 חלקה 120 תת חלקה 12 (להלן: "הדירה" או "הנכס").

ההליך הקודם – ה"פ 6308-11-17 בתאריך 2.11.2017 הגישה התובעת המרצת פתיחה במסגרתה ביקשה פסק דין הצהרתי לפיו הסכם המתנה בטל, וכן את מחיקת הערת האזהרה שנרשמה לטובת הנתבעת (נספח ג לתע"ר התובעת: להלן: "התביעה הקודמת" או "התביעה הקודמת לביטול הסכם המתנה").

סמוך לאחר פסק הדין, בתאריך 20.11.2018 פנתה התובעת לנתבעת באמצעות באת כוחה, בדרישה לפינוי וסלוק ידיה מן הדירה (נספח ז' לכתב התביעה).

כמו כן, מבקשת היא לבטל את הסכם מישכון ולמחוק מישכון ולפנות את הנתבעים מן הדירה ומכאן שתוצאת קבלת התביעה תוביל לשינוי במצב הזכויות הקנייניות בדירה; כפי שהבהיר בית המשפט העליון בענין הולילנד במצב דברים זה מדובר בתקופת היתיישנות של 25 שנים שאין חולק כי טרם חלפה.

...

בכך כאמור יש לתמוך אף במסקנה כי הסכם, לו היה כזה, לא קוים, שכן התמורה לא שולמה במלואה.

השבה כשם שהתובעת לא תבעה דמי שימוש אף הנתבעים לא ביקשו סעד של השבה, והצדדים לא טענו לעניין זה. בנסיבות אלה, סבורני כי אין מקום ליתן הוראות במסגרת ההליכים שבפני.

סיכום לנוכח כל האמור תביעת התובעת מתקבלת.

ביום 30.3.2021 המשיבה הגישה את התביעה שביסוד ההליך דנן, ובה עתרה להורות על בטלותם של כלל המסמכים שנחתמו בין הצדדים, על מחיקת הערות האזהרה והמשכון שנרשמו, וכן על סילוק ידם של המבקשים מהנכס.

בית המשפט המחוזי הוסיף כי ניכר שגם המבקשת עשתה את אשר הורה לה המבקש וחתמה על מסמכים ללא הבנה וידיעה מספקת בדבר תוכנם, וכי אף היא לא סברה שהיא באמת רוכשת דירה.

...

אשר על כן, בעיקרו של דבר, דין הבקשה להידחות.

יחד עם זאת, בשים לב לאיזון שמצריכות הנסיבות המורכבות שבפני, ובהתחשב בעמדת המשיבה ביחס לאפשרות זו, כפי שבאה לידי ביטוי בתגובתה – אני סבורה כי יש מקום לאפשר עיכוב ביצוע המותנה בהפקדת עירבון בסך 60,000 שקלים בקופת בית המשפט המחוזי, לא יאוחר מיום 8.7.2024.

סוף דבר: הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית בעיקרה, בהתאם לאמור בפסקאות 16-15.