מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

תביעה לביטול כתב ערבות פגום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

על פי הנטען בכתב התביעה, הנתבעים אינם נכנסים לגדרי הגדרת "ערב יחיד" שבחוק הערבות, תשכ"ז-1967 (חוק הערבות), בהיותם "בעלי עניין". כמו כן, "לאור שינוי לרעה בכושר הפרעון לא נשלחה הודעה בטרם הגשת תביעה זו". עוד צוין בתביעה כי במקביל להליך זה מתנהלים בהוצל"פ הליכי מימוש רכב שבבעלות החברה המשועבד לבנק, כך שאם יתקבלו כספים מהליך המימוש יעודכן סכום התביעה בהתאם.
בקשת הרשות להיתגונן לטענת הנתבעים, נפלו פגמים מהותיים בכתב הערבות ודינו להתבטל.
...
(ג) בית המשפט או הרשם יחליט בבקשת הרשות להתגונן על יסוד הבקשה וחקירת המצהיר, ואולם רשאי הוא ליתן רשות להתגונן על יסוד הבקשה בלבד, ורשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדחות בקשת רשות להתגונן על יסוד הבקשה בלבד" לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, מצאתי, כי יש מקום ליתן לנתבעים רשות להתגונן על יסוד הבקשה בלבד וללא צורך בחקירת המצהירים.
על רקע כל האמור וביישום הדין לעניינו, סבורני כי המבקשים עמדו בנטל (הקל) המוטל עליהם להוכיח שיש להם הגנה לכאורה ולו בדוחק מפני התביעה דנן.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מקבלת את הבקשה וניתנת בזאת לנתבעים הרשות להתגונן.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2020 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

בענייננו ניתן ללמוד על אומד דעת הצדדים, עת ב"כ התובע הוא שהתבטא לאורך ההליך לגבי כתב הערבות כי המדובר "בערבות", שנחתמה על ידי "ערבים", בעוד הוא אשר ניסח כתב ערבות זה. על התובע, אשר היה מיוצג על ידי עו"ד, היה לקחת בחשבון שסעיף העדר תביעות יתבטל בשלב מאוחר לאישור ההסכם ובכך נטל סיכון שביהמ"ש ידחה בעתיד את טענותיו.
הלכה היא שהמבקש לתקוף הסכם גירושין שאושר ושניתן לו תוקף של פסק דין בשל פגם ברצון, נדרש לעמוד בנטל ראיה גבוה, זאת בשל אופיו הסופי וההסכמי של הסכם הגירושין שקבל תוקף של פסק דין, כמו גם הצורך בהגנה על הציפיות הסבירות של בני הזוג, והקושי ( להשיב את המצב לקדמותו.
...
דיני מצג בטרם נעילה, אציין כי אף לו הונחה בפני תשתית ראייתית לעניין היותם של הסדרי מזונות הקטינים "מקפחים", הרי שאני סבורה כי במקרה זה- הנתבעים מושתקים מלטעון כנגד תוקפו של כתב הערבות בטענה שהסכם הגירושין, ביחסים בין הצדדים לו, "מקפח". הנתבעים התייצבו בבית המשפט והצהירו, שהתחייבותם תקפה ללא קשר למזונות הילדים והקשור בהם.
סיכום אני נעתרת להודעת צד ג' שהגיש התובע כנגד הנתבעים ומורה, כי על הנתבעים לשלם לתובע יחד ולחוד כל סכום, אותו יתבע ו/או יידרש התובע לשלם בגין מזונות הקטינים, מעבר לסכומים אותם עליו לשלם בהתאם להסכם הגירושין .
משעה שאין בפניי עתירה לפרשנות הסכם בכל הנוגע לסכום המזונות והמדור ששולמו על דרך ההיוון מראש ומשעה שהצדדים ממילא לא הניחו בפניי נתונים מספקים בעניין זה ואף וויתרו על קיומן של הוכחות, אין בידי לקבוע מהו הסכום המדויק מתוך דמי המזונות, אותם קבעתי בפסק דין זה, שכבר שולם על ידי התובע מראש.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

המבקשת סבורה כי יש מקום למתן סעד זמני עת קיימות ראיות לכאורה וסכויים גבוהים להצליח בתביעה העיקרית, וזאת מן הטעם כי אין בהשמטה המקרית בכתב הערבות שהוגש, כדי להצדיק את פסילת המבקשת, תוך שהיא מפנה למבחנים שנקבעו בפסיקה בעיניין זה. לדידה, אי מתן סעד זמני מהוה פגיעה לא מוצדקת במבקשת אשר לא זוכה להזדמנות שווה להיתמודד במיכרז.
עוד נטען מכתב הערבות הושמט משפט קצר ומדובר בפגם מהותי שאין לראותו "טעות סופר" או "פליטת קולמוס". המשיבה הוסיפה וטענה כי נוסח הערבות של המבקשת סוטה מן הנוסח המחייב של כתב הערבות, כאשר השמטת המשפט, יש בו לבטל את מטרת ערבות, שבאה להבטיח כי המשיבה רשאית לשלוח בקשות חלקיות לחילוט הערבות, גם אם עולות על סכום הערבות, וכי הבנק יכבד כל דרישה כל עוד הסכומים ששולמו בפועל אינם עולים על סכום הערבות.
...
אשר על כן ולאור דברי הצדדים בדיון בפניי, סבורני כי סיכויי התביעה אינם מבוטלים ובשלב הנוכחי, ברי כי אין מתן הצו עלול להכביד מאוד על המבקשת כאשר הנזק שיגרם למבקשת מאי מתן הצו ברור, שכן ככל והליך המכרז יתקדם הרי שתביעת המשיבה תהפוך לאות מתה.
הדברים יפים ונכונים גם בעניינינו ובראי האמור בתקנה 94 לתקנות לפיה : "מטרת הסעד הזמני היא להבטיח זכות לכאורה במהלך ההליך המשפטי...ואת ביצועו הראוי של פסק הדין" ובאופן דומה כבר נפסק בהקשר זה: "...הסעד הזמני הוא אחד האמצעים שנועדו להבטיח כי אם יזכה התובע בתביעתו לא תיהפך הזכייה חסרת משמעות עקב חוסר יכולת מימוש פסק הדין, והוא הדין כאשר הסעד הזמני נועד להבטיח כי הדיון בתובענה גופה לא יתייתר על ידי נקיטת פעולות על ידי הנתבע שיש בהן כדי לאיין את ערכה של ההתדיינות" (ראו רע"א 5686/00 אסתר מיסטריאל נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (נבו, 20.12.2000) על כן ומשמאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת, יש להותיר את צו המניעה על כנו עד למתן החלטה אחרת אך כדי למנוע נזקים כספיים חמורים שעלולים להיגרם למשיבה נוכח עיכוב בקידום המכרז אני מורה על הפקדת ערבות כספית בסך 25,000 ₪ תוך 3 ימים כתנאי להארכת תוקפו של הצו.
עם זאת ונוכח האמור בהחלטתי ועל מנת שלא ייגרמו נזקים למשיבים האחרים, למשיבה 1 ולציבור שאמור לצאת נשכר מהוצאה לפועל של המכרז מוצע לצדדים להגיע להסכמות, ברוח החלטתי זו וללא צורך בבירור התביעה העיקרית שמטבע הדברים עלולה לעכב עוד יותר את התקדמות המכרז.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

אין בידי לקבל את טענת יריב לפיה – בהנתן שכתב הערבות פגום בשל התיקון, ממילא הערבות כולה בטלה (סעיף 64(א) לפקודת השיטריות [נוסח חדש] – " שטר או קיבול שנעשה בהם שינוי מהותי בלא הסכמת כל הצדדים החבים על פי השטר, השטר מתבטל"), זאת מהטעמים הבאים: חוזה ערבות אינו טעון מיסמך בכתב, כדוגמת עסקה במקרקעין או הזמנת שירותי תיווך במקרקעין; תביעה זו לא הוגשה כתביעה שטרית בלבד, אלא נסמכת היא גם על דיני החוזים; אין חולק כי בין הצדדים נתכוננו יחסים חוזיים מסוג ערבות; גם אם הייתי קובע כי השטר שונה ונפגם על ידי בלורן או מי מעובדיה, משמעות הדברים לכל היותר היא, כי השטר עצמו בטל, אולם אין בכך כדי לבטל את עסקת היסוד – היינו עסקת הערבות שנכרתה בין הצדדים.
...
בהתאם להוראות סעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, מקום בו פוסק בית המשפט במשפט אזרחי על פי עדות יחידה של בעל דין שאין לה סיוע, עליו לפרט בהחלטתו, מה הניע אותו להסתפק בעדות זו. בענייננו, עמדתם של הנתבעים נסמכה אך ורק על עדותו של יריב, המהווה בעל דין בהליך, ולנוכח כלל הטעמים המפורטים לעיל, מצאתי כי אין להסתפק בעדותו שלו, אל מול כל יתר הראיות הנוגדות.
אין בידי לקבל את טענת יריב לפיה – בהינתן שכתב הערבות פגום בשל התיקון, ממילא הערבות כולה בטלה (סעיף 64(א) לפקודת השטרות [נוסח חדש] – " שטר או קיבול שנעשה בהם שינוי מהותי בלא הסכמת כל הצדדים החבים על פי השטר, השטר מתבטל"), זאת מהטעמים הבאים: חוזה ערבות אינו טעון מסמך בכתב, כדוגמת עסקה במקרקעין או הזמנת שירותי תיווך במקרקעין; תביעה זו לא הוגשה כתביעה שטרית בלבד, אלא נסמכת היא גם על דיני החוזים; אין חולק כי בין הצדדים נתכוננו יחסים חוזיים מסוג ערבות; גם אם הייתי קובע כי השטר שונה ונפגם על ידי בלורן או מי מעובדיה, משמעות הדברים לכל היותר היא, כי השטר עצמו בטל, אולם אין בכך כדי לבטל את עסקת היסוד – היינו עסקת הערבות שנכרתה בין הצדדים.
סוף דבר התביעה מתקבלת אפוא במלואה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

הנתבעת הוסיפה כי ביום 17/2/20 נשלחה אליה ע"י הבנק דרישה לתשלום חוב אליה צורף "פירוט יתרת הלוואה לערב מוגן/יחיד". בתגובה פנתה לייעוץ משפטי, ובהמשך הודיע בא כוחה לבנק בשמה על ביטול כתב הערבות עקב הטעה, הפרת חובת הגילוי ע"י הבנק, קנוניה, ניהול בנקאי לא תקין וחוסר תום לב. שמיעת העדים ביום הדיון מיום 7/2/22 שנקבע לשמיעת ראיות התייצב ב"כ התובע וכן המצהירה גב' לאה קרואר, פקידה אצל התובע סניף עכו שהיא זו אשר החתימה את הנתבעת על מיסמכי הערבות.
עיון בכתב הערבות המחזיק 10 עמודים, ובמסמך גילוי מידע מהותי (המחזיק 5 עמודים) עליהם התבקשה הנתבעת לחתום בפני נציגת הבנק מעלה כי נציגת הבנק לא סימנה בעיגול בעמ' 3 למסמך הגילוי סעיף 4 ("מידע נוסף", תחת תת הכותרת "מידע מהותי" כל חלופה מבין החלופות המופיעות במסמך ובחרה לא להוסיף בכתב יד פרטים תחת הכותרת "מידע מהותי נוסף", כי ההלוואה נשוא התביעה, לה ערבה הנתבעת, נועדה להחליף אשראי של הנתבע בבנק אחר, למרות שלבנק הייתה ידיעה בפועל שחלק מכספי ההלוואה – כ- 69,000 ₪, מיועד לסילוק אשראי בבנק אחר, ואף היו לו נתונים לגבי מיהות אותו אשראי וסכומו (תדפיס רכוז יתרות מחשבון הבנק של הנתבע בבנק מזרחי צורף כנספח א' לתצהיר נציגת הבנק).
...
חרף האמור, שוכנעתי שהנתבעת הייתה מודעת לכך שחלק מכספי ההלוואה נועד להחליף אשראי בחשבון בנק אחר של הנתבע.
על כן טענה זו נדחית.
סיכום: לאור כל האמור לעיל, מצאתי לקבל את תביעת הבנק במלואה ולהשית על הנתבעת, ביחד עם הנתבע מס' 1 ולחוד, את סכום התביעה בסך 149,223 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו