תביעה לביטול יפוי כח בלתי חוזר למכירת מקרקעין

כתב התביעה מיתעלם מעובדות וממסמכים מהותיים (כדוגמת ייפוי כח בלתי חוזר שניתן לצורך ביצוע העברת הבעלות במקרקעין), הידועים לתובעות ולמנהלת העזבון, ובהיעדר כל היתייחסות לגביהם, הם מודים בתקפם של מסמכים אלה.

הוא הסביר, כי הכסף הועבר לעו"ד גבע, וכי ככל שהיתה בעיית תשלום, סביר כי עו"ד גבע היה טוען זאת בעבר: "למיטב ידיעתי כל הכספים שולמו. הנושא לא עלה בבית המשפט העליון. בעירעור הנושא של הכסף לא עלה בעליון. גם בית המשפט היום ביטל את ההתלייה אם היה להם טענות של כסף לא היה מעלה את ההתניה. בשנת 99' בהתכתבויות שבין הללי לעו"ד גבע, הנושא של הכסף לא עלה. אם היתה בעיה של כסף, עו"ד גבע היה אומר חסר כסף, תשלמו לפני שאפעל לקדם. הוא התחייב לקדם מרשום הקרקע. אנחנו פה למעלה מ-40 שנה אחרי שהעסקה בוצעה. הלכתי באופן אישי למשרדי קק"ל למזכירות ולארכיון, חסרים חלק מהמסמכים, מה שיש צירפנו. כשבאתי לבקש את המסמכים והקבלות של הכסף, אמר שכבר למעלה מ-40 שנה ולא נמצא." (פרוטוקול דיון מיום 15.2.2018 עמוד 19 שורות 31-35, עמוד 20 שורות 1-3) במענה לשאלת בא כח התובעות האם לא מפריעה לעד העובדה כי עד היום לא בוצעה העברת רישום המקרקעין על שם הימנותא, עונה העד: "מפריע מאוד. ואני מסביר. הימנותא עשתה הכל כד לרשום את הקרקע וזה מופיע במסמכים שצרפנו בפניה לרשם המקרקעין לרשום את הקרקע, וחוזר ואומר. הימנותא לא היתה מקבלת ייפוי כח נוטריוני בלתי חוזר שהם חתומים עליו אם לא היינו מעבירים את הכסף. קיבלנו ייפוי כח נוטריוני בגלל שהעברנו את הכסף. פנינו לרשם המקרקעין לרשום את הקרקע. ייפוי הכח נזכר בפסק הדין של בית המשפט העליון. הלכתי להביא את ייפוי הכח מבית המשפט העליון ומישהו הוציא את זה מהתיק, למרות שזה מוזכר לכל אורך הפס"ד. עו"ד גבע אמר שזה נמצא אצלו והוא יביא אותו". (פרוטוקול הדיון מיום 15.2.2018, עמודים 20-21).

למנהלת העיזבון אין ולו שמץ ידיעה לגבי הליכי המכירה, הצדדים למכירה, והתשלומים שבוצעו או לא בוצעו עקב כך. לבד ממספר טענות רפות שנשמעו על ידי בא כוחן של התובעות על כי לא בוצע מלוא התשלום בגין רכישת המקרקעין, לא הובאו כל מסמכים, עדים, או ראיות אחרות כתמיכה בטענה זו. זאת, גם אם אתייחס לטענה שהעלו הנתבעות בדבר הפסקה בהסכם הנוגעת לבצוע ההסכם בתוך פרק זמן של ששה חדשים, כי הרי שטענה זו נסתרת על ידי מתן ייפוי הכח הבלתי חוזר, וכן על ידי עדותו של עו"ד גבע בדבר השינויים שנעשו בתנאי ההסכם.

...

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הרי שהתביעה נדחית.

אני מחייב את התובעות בהוצאות הנתבעת בסכום של 50,000 ₪.

( לאור אופן מינויה של מנהלת העזבון והתנהלותה, סבורני כי ראוי להעביר העתק פסק הדין לידיעתו של האפוטרופוס הכללי.

המסקנה העולה מגירסתו, כי חתם על יפוי כח בלתי חוזר על מנת שבשותי יוכל למכור את הקרקע (על שתי המחציות שלה) וכל עוד קיבל את כספו לא עניין אותו כלל למי תימכר הקרקע.

זאת ועוד, כאשר נתבע עבוד בהליכים הנוגעים לעיסקת המכר וניהל את ההליכים באמצעות עו"ד איראני, שוב בחר שלא להגיש תביעה להשבת הכספים או לבטל את העסקה.

כך בסעיף 14 לכתב התביעה נטען כי אביו של התובע פנה לעבוד ובקש ממנו שיחתום על יפוי כח בלתי חוזר בפני נוטריון ובו יצויין שמו של התובע כרוכש זכויותיו של הנתבע 2 בחלקה הנדונה ולאחר שיחתום על יפוי כח בשאר המסמכים הדרושים לרבות הסכם המכר, תומצא התמורה המוסכמת.

...

סיכומי התובע בסיכומיו טוען התובע, כי דין התביעה להתקבל, שכן גרסתו של אביו של התובע אשר הוא זה שלמעשה היה אחראי לביצוע העסקה היתה עקבית, אמינה וקוהרנטית.

החלטתי להימנע מלהוסיף הפרשי הצמדה וריבית בהתאם לחוות הדעת השמאי חזאם ולהסתפק בתוצאה האמורה ובחיוב הכספי האמור, בין השאר לאור התנהלות והתנהגותו של התובע בכל הקשור לניהול ההליך בבימ"ש המחוזי בחיפה בתיק 956/04 .

בנוסף, לא סביר בעיניי לאחר ששמעתי את העלויות כי בשותי יהיה מוכן לשלם לעבוד סך של 80,000 ₪, כאשר לפני חודשים ספורים בלבד, נרכשה החלקה בסכום של 65,000 ₪.

מכל מקום, יפוי הכח אליו נעשתה התייחסות רבה בסיכומים הנו יפוי כח שבמהלכו ניתנה האפשרות על ידי עבוד לבשותי למכור את החלקה גם בשמו לתובע והנ"ל תקף משפטית על פי העובדות והראיות שהוצגו לי. מכל המקובץ לעיל, אני מקבל את התביעה באופן הבא: הנתבעים ישלמו לתובע סך של 455,000 ₪ בצירוף 12% שכ"ט עו"ד + מע"מ וכן שיפוי בגין האגרות ששולמו ובתוספת הוצאות ויציאות המשפט, הכוללות עלות חוות דעתו של השמאי חסאם חזאן כנגד קבלה.

אנואר ושתיים מאחיותיו חתמו על ייפוי כח בלתי חוזר, בו צוין מפורשות כי מטרת ייפוי הכח היא להעביר את חלקיהן לבשיר (יש לזכור כי הסכם החלוקה לא נרשם בספרי המקרקעין).

מחד גיסא, היא תבעה את זכות הקדימה לרכוש את החלקה של אנואר לפי הוראות הסכם החלוקה עליו חתמה, מאידך גיסא טענה כי לא ידעה שהיא חותמת על הסכם החלוקה וכי לא ידעה שויתרה לפיו על חלקה במקרקעין (עמ' 17 לפ' שורות 30-32 וכן ראו טענתה כי עתרה לביטול הסכם החלוקה בעמ' 20 לפ' שורות 21-24) אלא שדברים אלו אינם מתיישבים עם המשך תשובתה "אני לא רציתי לחתום. אמר לי עו"ד מלחם, תחתמי, אני אשים סעיף שאסור לאחים למכור ללא היתייעצות איתנו ואסור להם לעשות משהו רק לאחר ההתייעצות.." (עמ' 18 ש' 31-32).

אדגיש כי על פי הסכם החלוקה, יכול היה אנואר להעביר את הזכויות לבשיר גם ללא יפוי הכח, שכן על פי הסכם החלוקה האחיות ויתרו על חלקיהן בחלקה, אולם אז יכול היה להעביר רק את החלק הרשום על שמו – 614 מ"ר. מצאתי לנכון להתייחס לטענתן שחתימתן של האחיות סוניה ואלמאזה על יפוי הכח זוייפה שכן יש בכך נדבך נוסף לקיעקוע גרסת התביעה; אם אקבע כי האחיות חתמו על יפוי הכח, הרי שהן ידעו על מכירת המקרקעין לבשיר כבר בסוף שנת 2006 ולא כפי טענתן בהליך לפני, שרק "לאחרונה" נודע להן על המכר, ויש לקבוע שהן מעלות טענות מטענות שונות וסותרות על מנת שעמדתן תיתקבל.

...

מכל האמור לעיל עולה כי ארתפאע היתה מעורבת בעריכת הסכם החלוקה אשר הוגש ואושר על ידי בית הדין הדרוזי וכי ידעה שאנואר ביקש למכור את המקרקעין.

המומחה ציין בחוות דעתו כי הספרות המקצועית קובעת כי למרות שיש מספר התאמות בחתימה, די בניגוד אחד ייחודי כדי לשלול אותה ולכן הגיע למסקנה שהחתימה זויפה.

לסיכום התביעה נדחית.

כמו כן הוסכם כי התובעים יחתמו על יפוי כח בלתי חוזר המייפה את כוחו של עו"ד מוניר נבואני לרישום המשכנתא (סעיפים 6 ו- 7 להסכם).

יפים לעניינו הדברים שנקבעו ברעא 7451/10 נבון יפתח נ' אדם אורן (27.3.2012): " האם ההסכם שבבסיס התובענה הוא הסכם מכר מקרקעין? זו השאלה הטעונה הכרעה במסגרת בקשת רשות העירעור שבפניי. אם המענה לשאלה זו יהא בחיוב – יש להוסיף ולבדוק האם התובענה היא תובענה לביטולו של אותו הסכם. אם המענה יהא בשלילה – שוב לא יהיה צורך לבחון את מהות התובענה.

...

זו הסוגיה בגינה עורר בית המשפט את שאלת הסמכות העניינית, שכן ברי כי הסכם ההלוואה עצמו אינו ענין "הנוגע למקרקעין" אולם מאחר והסכם זה כלל התחייבות לרישום משכנתא, צריך היה לבחון באם הסעד המבוקש, דהיינו מחיקת הערת אזהרה, איננו במקרה זה ענין "הנוגע למקרקעין". לאחר בחינת טיעוני התובעים, והפסיקה הרלבנטית, אני קובעת כי הסמכות העניינית לדון בתביעה אכן נתונה לבית משפט השלום.

אני מורה לצדדים להגיש תצהירים כדלקמן: התובעים יגישו תצהירי עדות ראשית עד ליום 15.11.19.

אני קובעת ישיבת קדם משפט שתתקיים לאחר הגשת תצהירי הצדדים ליום 22.1.20 בשעה 9:30.

כמו כן אני מורה למזכירות תשנות את הגדרת סוג התיק לתיק אזרחי רגיל.

אף שמדובר במחיקה ולא בפסק דין, נדמה שנסתם הגולל על מאמצי בהא להכיר ביפוי הכח הבלתי חוזר משנת 2003 כיוצר זכויות כלפיו, אם כי הוא עצמו, אינו סבור כך. השאלות שבמחלוקת אין מחלוקת כי עסקת מכר הזכויות במקרקעין הנ"ל לא יצאה אל הפועל, בין אם יפוי הכח הנוטריוני מס' 355 מזויף או פגום, ובין אם לאו, ולכן הנתבעים חבים בהשבת מה שקבלו.

סיכום ביניים משבטלה עסקת המקרקעין שנסמכה על יפוי כח נוטריוני מזויף/חסר תוקף, משהדירה השייכת לתובעת נימסרה לנתבעים 1-2 ולא הוכחה קבלת תמורה עבורה, אני מורה על סילוק ידם מהדירה, וכן נענית לבקשה ומצהירה כי יפוי הכוח הבלתי חוזר שנתנה התובעת לנתבע 2 בטל ולא ניתן לעשות בו שימוש.

סוף דבר ניתן בזאת סעד הצהרתי לפיו יפוי הכח הבלתי חוזר שמסרה תובעת 2 לנתבע 2, בנוגע לדירה ברח' אל מאמון בבית חנינא - יפוי כח מיום 2.4.13 שמספרו ג.א./2091 מ.ע. 2013 – בטל בזאת.

...

סוף דבר ניתן בזאת סעד הצהרתי לפיו יפוי הכח הבלתי חוזר שמסרה תובעת 2 לנתבע 2, בנוגע לדירה ברח' אל מאמון בבית חנינא - יפוי כח מיום 2.4.13 שמספרו ג.א./2091 מ.ע. 2013 – בטל בזאת.

אני מורה לנתבעים 1-2 לפנות הדירה המצויה בקומה רביעית בבנין הבנוי על מקרקעין הידועים כחלקה מס' 284, גוש 30615, אשקרייה בית חנינה, מכל אדם וחפץ, וזאת בתוך 60 ימים מהיום.

אני מורה על סגירת תיק ההוצל"פ שמספרו 52-2497-08-19 .