תביעה לביטול חבילת נופש עקב אזהרת טרור

טענת הנתבעת התובעים לא התייצבו לטיסה, והחליטו על דעת עצמם שלא לצאת לטיול, והם בעצמם מציינים בכתב התביעה כי באותה העת לא חלה אזהרת מסע של משרד הבריאות האוסר על טיסות למזרח.

במקרה אחד, לדוגמא, בעיניין ת"ק (תביעות קטנות ת"א) 2367-05-20 ד"ר יהודה דוד נ' אור קריירה בע"מ (נבו 02.08.2020) דחה בית המשפט תביעה של אדם שהזמין מסוכנות תיירות חבילת נופש שכללה חבילת סקי בצרפת לימים שבין 15.3.20 ועד 20.3.20 בעלות של 1,000 אירו לאדם ובסך כולל של 12,910 ₪.

(א) טיסת המשך לטיסה שיצאה מישראל והניתנת באמצעות חברת תעופה אחרת (להלן – טיסת המשך); (ב) חבילת נופש מחוץ לישראל, למעט טיסה מחוץ לישראל ואליה, שאינה טיסת המשך; ובילבד שהעוסק גילה לצרכן, בטרם ההיתקשרות את תנאי ביטול העסקה של נותן השרות מחוץ לישראל; נטל ההוכחה לעניין פסקה זו מוטל על העוסק;.

...

בית המשפט מצא, כי מדובר בחבילת נופש שהתקיימה, לרבות טיסות ושהות בבית מלון ועל כן לא קמה לו זכות לבטל את הנופש.

בנסיבות אלו ברור כי לא ניתן לקבל הודעת ביטול בדיעבד, ומקובלת עליי טענת הנתבעת כי היא כבר שילמה מראש עבור לספקים עבור הטיסה והמלון שהוזמנו.

לאור מכלול האמור, התביעה נדחית.

במרכז הדיון בתביעה שלפני עומדת השאלה, האם זכאים התובעים לביטול העסקה ולהשבת הכספים ששלמו בגינה בשל אזהרת מסע שפורסמה על ידי המטה ללוחמה בטרור? רקע והשתלשלות העניינים ביום 5.3.2022 רכשו התובעים מהנתבעת 1, סוכנות נסיעות, חבילת נופש הכוללת טיסה ליום 03.05.2022, אירוח והעברות לדובאי, בעלות של 2,135 ₪ לכל נוסע.

...

חוק הגנת הצרכן לאחר בחינת טענות הצדדים לעניין זה, הגעתי למסקנה כי דין טענה זו להידחות.

כך, גם התובעים לא ראו – בסופו של דבר ולאחר שיחה עם חבריהם שביקרו באמירויות חרף האזהרה – את האירוע המתואר כמסכל.

בהקשר זה, איני מקבלת את טענת התובעים, לפיה לאחר ביטול העסקה, והבנת התובעים, כי עדיף להם להותירה ולטוס, לא הייתה הצדקה לגביית תשלום גבוה יותר.

התביעה כנגד הנתבעת 2 נדחית ללא צו להוצאות.

פתח דבר לפניי תביעה כספית להשבת סכומים ששילמה התובעת לנתבעת, סוכנות נסיעות, בגין חבילת נופש בתורכיה שהוזמנה באמצעות אתר האנטרנט של הנתבעת.

אפנה בהקשר זה לדברי כב' השופט ירון לוי בת"ק (רח') 2070-05 שוחט הילה נ' חברת איסתא בע"מ (4.9.2006): "לדאבון הלב, וכפי שמוכיחים ארועי ימים אלו ממש, מדינת ישראל עדיין חיה על חרבה, ומצויה בסכסוך מתמשך עם חלק משכנותיה המוסלמיות. תורכיה היא מדינה מוסלמית גדולה, ולמרות תנועת התיירות המפותחת מישראל אליה, לא ניתן לטעון, כי התראה לפיגוע טירור נגד תיירים ישראליים, בארץ זו, הוא כה נדיר, באופן שלא ניתן לצפותו מראש. התראות כאלה היו אף בעבר, ואין כל ודאות שלא יהיו כאלה אף בעתיד. מי שרוכש חבילת נופש מוזלת, בתנאי ביטול נוקשים, כדוגמת זו שרכשו התובעים, בארץ מוסלמית, כמו תורכיה, צריך לקחת בחשבון אף את האפשרות של התראה בטחונית ואת הסיכון של נשיאה במלוא העלות הכלכלית, במקרה של ביטול." החלטת התובעת שלא לסכן את ילדיה, ומקל וחומר לאור עמדת אביהם, סבירה ומובנת, אך אין בכך להעניק לתובעת זכות לבטל את העסקה באופן חד-צדדי ללא תשלום דמי הביטול שנקבעו בהזמנה, בשלב שבו כספי ההזמנה כבר הועברו לספקים עימם היתקשרה הנתבעת.

התובעת העידה שהוריה קיבלו החלטה שלא לצאת לחופשה משיקולים כלכליים ולא בשל אזהרת המסע, ובכך תימוכין לכך שלא היה מדובר בשקול בטחוני אלא בשקול כספי גרידא, שהוא כמובן שיקול לגיטימי, אך אין בו להטיל חובה על הנתבעת לשאת בעצמה בעלות החופשה כאשר מדובר בכספים שכבר הועברו לספקי הנתבעת, ומקל וחומר לאור דמי הביטול המלאים שנקבעו בהזמנה.

...

במכלול השיקולים דלעיל, לאחר שנתתי דעתי להפרת חובת הגילוי מצד הנתבעת בעת הזמנת החופשה; לאשם התורם של התובעת ולמועד ביטול ההזמנה; להעדר קיומו של סיכול ולאפשרות שסיפקה הנתבעת לתובעת, לבקשתה, להמיר את החופשה על שם הוריה בתוספת כספית וכן לבחירת התובעת ובני משפחתה שלא לממש את החופשה שהוזמנה, הגעתי למסקנה שיש לחייב את הנתבעת בתשלום פיצוי בשיעור של 30% מעלות החופשה המקורית, ללא תוספת השינוי שנעשתה לבקשת התובעת לדרישת ספק התעופה.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי כספי בסך 1,580 ₪.

בנוסף, אני מחייבת את הנתבעת בהוצאות משפט בסך 300 ₪, ובסך הכול תשלם הנתבעת לתובעת סך של 1,880 ₪.

ראה לענין זה ת.א. 1286/08 אביזגר ואחרים נגד כספי הפלגות קרוז בע"מ, שם עסק בית המשפט המחוזי בסוגיית העקרונות שלאורם יפסוק בית המשפט את הפצוי הלא ממוני וקבע כלהלן:"דומני כי נכון יהיה שבית המשפט ישקול, בפסיקת פיצויים אלה, את הפרמטרים הבאים:בראש וראשונה, יש ליתן את הדעת לתכלית ההיתקשרות. לעניין זה יש להבחין בין חוזים שמטרתם היא עסקית, לבין חוזי הנאה. בראשונים, עוצמת הפגיעה שאינה ממונית, דרך כלל, אינה רבה, בהבדל מעוצמת הפגיעה בגין ראש נזק זה בחוזי ההנאה. בהקשר זה סבורים "שלו – הדר "דיני התרופות", בעמ' 303, כי: "נזק לא ממוני יתרחש בבירור – ובית המשפט אף יפסוק אותו בדרך כלל – כאשר תכליתו העיקרית של החוזה היתה להעניק הנאה רוחנית, שקט נפשי וכו', ותכלית וזו לא הוגשמה בשל הפרת החוזה". המחברים אף נותנים דוגמאות לחוזים כגון דא ובכללם: "סרטים, מופעי אומנות חבילות נופש ותיירות. במקרים אלה הנזק העקרי שהנפגע מבקש פיצויים על גרימתו הוא נזק לא ממוני טהור, המתבטא באי הפקת התועלת הרוחנית המיוחלת".שיקולים נוספים שידריכו את בית המשפט הם מהות הפגיעה, עוצמתה, משך הפגיעה האם רגעית או צמיתה, הקף הפגיעה, והאנטרס שניפגע, קרי האם קיימת פגיעה פיסית נפשית או רק אי נוחות (ראה גם "שלו – הדר "דיני התרופות", בעמ' 308).

לטענת עו"ד גוטר היות ובבסיס ההסכם מושא התביעה היה הסכם קודם למשפחת כהן אשר בוטל ע"י הצדדים שם וכי בהסכם הבסיס ייצג את עו"ד גוטר את שני הצדדים, צוין בסעיף 5 להסכם באופן מפורש כי בא כוח הצדדים הנו בא כוח המוכרים.

בכל הנוגע להחתמת התובעים על בקשה לרישום הערת אזהרה, נספח ד' לכתב התביעה, אכן בטופס מופיע כי פרטי המטפל הם עו"ד גוטר ואין מחלוקת כי עו"ד גוטר אכן אימת את חתימות התובעים על הבקשה, אולם לאחר ששמעתי את הסברי עו"ד גוטר בדיון בפניי לפיו הוא פעל על מנת להגן על התובעים ומתוך אחריות כלפיהם (ראה עמ' 35 שורה 29 ואילך) הגעתי למסקנה כי אין בהחתמת התובעים, לבקשה לרישום הערת אזהרה, כדי ללמד כי עו"ד גוטר ייצג אותם בעסקת המכר.

...

בכל הנוגע להחתמת התובעים על בקשה לרישום הערת אזהרה, נספח ד' לכתב התביעה, אכן בטופס מופיע כי פרטי המטפל הם עו"ד גוטר ואין מחלוקת כי עו"ד גוטר אכן אימת את חתימות התובעים על הבקשה, אולם לאחר ששמעתי את הסברי עו"ד גוטר בדיון בפניי לפיו הוא פעל על מנת להגן על התובעים ומתוך אחריות כלפיהם (ראה עמ' 35 שורה 29 ואילך) הגעתי למסקנה כי אין בהחתמת התובעים, לבקשה לרישום הערת אזהרה, כדי ללמד כי עו"ד גוטר ייצג אותם בעסקת המכר.

הצגת המצב כאילו הוסכם שעו"ד גוטר ייצג את התובעים ללא כל תשלום, הינה מיתממת וחסרת תום לב. נוכח כל האמור לעיל, ובשים לב כי עדותו של עו"ד גוטר הייתה הגיונית, מהימנה, קוהרנטית ותואמת את כל המסמכים שהובאו בפניי, אני קובעת כי עו"ד גוטר לא ייצג כלל וכלל את התובעים בעסקת המכר וכי התובעים החליטו על דעתם, שלא להיות מיוצגים ע"י עו"ד מטעמם, ובשל כך דין כל התביעה כנגד עו"ד גוטר להידחות.

סיכום: נוכח כל האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבעים 1-4 ביחד ולחוד לשלם לתובעים ביחד ולחוד, סך כולל של 148,192 ₪ ( עלויות ההסדרה ) כשהם נושאים ריבית והצמדה מיום 2/3/22 ( מועד הגשת הבקשה להוספת ראיות) ועד התשלום בפועל ואילו סך של 10,000 ₪ ( פיצוי בגין עוגמת נפש) ישולמו ע"י הנתבעים ביחד ולחוד לתובעים בתוך 30 יום מהיום ואם לא, הסכום יישא ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום בפועל.

ב-9.8.2005 פרסם יועץ ראש הממשלה למלחמה בטרור אזהרה לישראלים שלא לנסוע לרצועת החוף הדרומית בתורכיה, שבה נמצא המלון שבו הוזמנה חבילת הטיול של התובעים.

בסופו של כתב התביעה תובעים התובעים שבית המשפט יפסוק נגד הנתבעת ולטובתם את הסכום של 1,800 ₪, השווים לסכום של 450$ בגין דמי הביטול שגבתה מהם ועוד 100 ₪ "בגין הריבית על החיוב הכפול בסך 2,404.09$ שביצעה הנתבעת". וכן תבעו 5,000 ₪ נוספים "בגין היתנהלותה החמורה של הנתבעת, הפגיעה בפרטיות התובעים וגרימת עגמת נופש לתובעים, התחמקות וחוסר מענה וגרימת הוצאות וטרחה לתובעים במשך כחצי שנה עד להגיעם לבית המשפט לשם עשיית צדק." 7.

...

אין להם כל עילת תביעה נגד הנתבעת ותביעתם נדחית.

התובעים ישלמו לנתבעת הוצאות משפט בסך 1,000 ₪.

ושוב בכל הכבוד הראוי, בית משפט זה סבור, כי התרה כימעט גורפת של היענות לבקשת תאגידים בנושא האמור ישים לאל את כוונת המחוקק, שבמקורה היתה כמבואר בדברי ההסבר לחוק, שהובאו בראשיתה של החלטה זו. סיכומו של דבר: סמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות מוסדרת בחקיקה ראשית, קרי: סעיף 60 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.