תביעה לביטול הסכם מכר מקרקעין וייפוי כוח

]השופט י' עמית: ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ח' קיציס) מיום 20.6.2019 בה"פ 67787-03-17, שבו נדחתה תביעת המערער לביטול הסכם מכר מקרקעין בינו לבין המשיבים.

ביום 30.3.2017 הגיש המערער תובענה על דרך של המרצת פתיחה כנגד המשיבים, שבה עתר למתן סעד הצהרתי כי ההסכם בטל; כי ייפוי כוח בלתי חוזר שניתן למשיבים למטרת הוצאתו של ההסכם לפועל, בטל; וכי יש למחוק את הערת האזהרה שנרשמה לזכותם.

...

סוף דבר, שהערעור נדחה.

המחלוקת נסובה על ראיות חדשות להן טוענת התובעת ועל כוחן (לכאורה) להצדיק ביטול פסק הדין, תוך קיום דיון חוזר בתביעת התובעת לביטול הסכם המכר.

לטובת הנתבעים רשומה הערת אזהרה מיום 8/12/15 על 1490/18188 חלקים מהמקרקעין, בהתאם לייפוי כוח בלתי חוזר.

כמו כן הפנו הנתבעים לפסיקה בעיניין ע"א 4958/99 עין גב- קבוצת פועלים להתיישבות שיתופית בע"מ נ' מקורות חברת מים (21/12/00) וברע"א 2237-06 בנק הפועלים בע"מ נ' רלה וינשטיין (8/3/9) הנוגעת לביטול פסק דין אזרחי בעילת תרמית, ולפסיקה בעיניין דרישות ה"אמינות הלכאורית" (ה"מ 445/80 חנה טוב אברהם נ' שמואל יוחאי, פ"ד לה(1) 505,507 (1980)), ה"חיוניות" (רע"א 33/08 לוי נ' מינהל מקרקעי ישראל (21.5.08)), וה"חידוש" (ע"א 428/74 מלבין נ' זונטג, פ"ד כ"ט(1) 281,285 (1974)) בכל הקשור לראיות הנטענות בבקשה לביטול פסק הדין ולחידוש הדיון בתביעה לביטול הסכם המכר.

...

אין בכוחה של הראיה השנייה שהתובעת מבקשת לבטל בגינה את פסק הדין שניתן על ידי כב' השופט בולוס בת"א 43388-06-17, כדי לשנות את פסק הדין וכדי להביא למסקנה שלא שולמה מלוא התמורה.

לאור האמור לעיל הנני מקבלת את הבקשה לסילוק התביעה על הסף ודין התביעה בת"א 45339-02-21 לביטול פסק הדין שניתן על ידי כב' השופט בולוס בת"א 43388-06-17, בנימוק כי קיימות ראיות חדשות, להידחות.

הנני מחייבת את התובעת לשלם לנתבעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪ לתשלום בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ואולם, כמפורט בהרחבה להלן, למועד בו ניתנה החלטתי נשוא הבר"ע, לא היה בתקפו אלא כתב התביעה המקורי (ולמרות שביום 1.1.19 אשרתי את הבקשה להגשת כתב תביעה מתוקן – כאמור, כימעט חדשיים לאחר מתן אותה החלטה, ספק אם אפילו היום יש בפני כתב תביעה מתוקן, באשר עד עתה לא שולמה האגרה בעיניינו, ועיין לעניין זה להלן).

ברם, אין בקשה לעיקול זמני, בפרט של נכסים המוחזקים (אולי) בידי מחזיקים, מתיישבת כלל עם בקשה לפסק דין הצהרתי, לפיו נתבקש בית המשפט להורות על ביטול חוזה מכר מקרקעין ובטול יפויי כח בלתי חוזרים, כאשר במוקד, נכס מוגדר.

...

ומכאן, לעיקולים הזמניים ולהוראת בית המשפט העליון, שאוסיף ואבהיר את החלטתי ביחס לעיקולים אלה.

העדר ניקיון כפיים הינו שיקול מרכזי ביחס לכל בקשה לסעד זמני, וממילא גם ביחס לבקשה להטלת עיקולים זמניים:– "בגדר השיקולים הנשקלים על ידי בית המשפט לעניין מתן סעד זמני, יש לשקול גם את תום ליבו של מבקש הסעד... על פי ההלכה הפסוקה, אם מצא בית המשפט כי מבקש הסעד הזמני התנהג בצורה חסרת תום לב, רשאי הוא לדחות בשל כך את הבקשה לסעד זמני, אף אם לפי מבחני הזכות לכאורה ומאזן הנוחות היה מקום להורות על מתן הסעד" [רע"א 3550/10 ישראל כהן נ' יצחק חודאי] וראה גם רע"א 2912/16 אלשייך הנדסה בע"מ נ' קורין יהודה (אריה); רע"א 8716/15 אמיליו מימון נ' דו דוד רייטר; רע"א 3569/10 אלו עוז בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ; רע"א 6658/09 מולטילוק בע"מ נ' רב בריח (08) תעשיות בע"מ. אם בכך לא סגי, נכללים בהחלטת בית המשפט מיום 19.8.18 נושאים נוספים שהינם רלוונטיים גם למישור העיקולים הזמניים, וראה, בין היתר, בסעיף 6(ג) לאותה החלטה, שבמרכזו התייחסות לפרק זמן הארוך מאז נוצרה עילת התביעה, אף לשיטת המבקש (כשבע שנים), והעובדה שטמן המבקש את ידו בצלחת, במספר מישורים – ועיין שם. סוף דבר בדיון במישור הסעדים הזמניים, פעמים, נכון למנוע סעד זמני מסוים אחד אך לאשר את השני, למשל כששיקולים ממישור מאזן הנוחות, מצדיקים את דחייתה של בקשה לסעד זמני מסוים אחד (למשל, בשל הכבדת היתר הגלומה בו ולאור עקרונות הדיון במאזן הנוחות), ופעמים, נכון למנוע את כלל הסעדים הזמניים שהתבקשו, וזאת, בפרט, כשמגלה בית המשפט בעייתיות בראיות לכאורה לקיומה של עילת התביעה שפורטה בפניו, או בגורמים נוספים כגון ניקיון ידיו של המבקש, או שני הדברים גם יחד – כבפרשתנו.

לצד כל האמור, אשוב ואזכיר, שעניינו של המבקש נדון על ידי בהרחבה, ותצוין כאן בשנית הלכת בית המשפט העליון במסגרת רע"א 2960/15, מיכה הרצנו נגד P-Kama International limited, לפיה רק במקרים קיצוניים וחריגים יהיה מקום לדיון שני בבקשה למתן סעדים זמניים, לאחר שנדונה הבקשה הקודמת וניתנה בה החלטה: תקנה 368(א) מקנה לבית המשפט סמכות לעיין מחדש בצו זמני שניתן, "אם ראה כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שנתגלו מאז מתן הצו, או אם ראה כי מלכתחילה לא היתה הצדקה למתן הצו". הנטל לשכנע כי מתקיימות נסיבות המצדיקות שינוי ההחלטה המקורית מוטל על כתפי המבקש, הנדרש להצביע על טעמים מיוחדים המצדיקים זאת, והמקרים בהם ישנה בית המשפט מהחלטתו בהעדר שינוי נסיבות הם נדירים ביותר" לאמור לעיל מתווספת גם הערתי, שלהבנתי, בהליך ערעורי, יש לבחון את החלטתי נכון למועד בו ניתנה, ולא למועד מאוחר יותר, כגון המועד בו הוגש כתב התביעה המתוקן – ככל שניתן בכלל לראותו ככתב תביעה שהוגש, בהינתן שעד היום, בחלוף כמעט שלושה חדשים, לא שולמה האגרה הנובעת מהפיכת התביעה לכספית.

המבקש טען כי מעולם לא אישור למשיב מס' 1 למכור את הנכסים, מעולם לא הייתה למשיב מס' 1 הרשאה למכור את המקרקעין וכי ייפוי הכוח בוטל והוא ניתן (כעולה מסעיף 22 לכתב התביעה) לצורך ספציפי של ניהול עניינו בניהול התיקים מול המועצה המקומית כפר יאסיף.

המשיב מס' 1 סבור כי ייפוי הכוח הנוטריוני הכללי מסמיך אותו למכור את המקרקעין, ייפוי הכוח נימסר לידיו והמבקש לא העביר למיופה הכוח כל הודעה בדבר ביטול ייפוי הכוח טרם חתימת הסכם המכר ואף המבקש לא טרח לרשום הערת אזהרה בדבר ביטול ייפוי הכוח בלישכת רישום המקרקעין והטענה שיפוי הכוח בוטל נטענה לאחר מכירת המקרקעין לידי המשיב מס' 2.

...

לסיכום סבור המבקש 2 כי הוא רכש בתום לב ובתמורה את זכויותיו במקרקעין ורשם הערת אזהרה לטובתו כדת וכדין.

        מוסכם עלינו כי ינתן פסק דין הצהרתי לפיו הסכם המכר מיום 26.10.2017  שנחתם בין הצדדים יהיה בטל ומבוטל, במידה והרוכשת לא תעמוד במועדי התשלום על פי הסכם זה. במקרה כזה תגיש התובעת תביעה כספית אשר ההכרעה בה תהיה על פי המתוה הקבוע בסעיף 79 א' לחוק בתי המשפט וזאת לאחר שבית משפט ישמע את טיעוני הצדדים לעניין זה. להסרת כל ספק, מוסכם על הצדדים כי בתביעה הכספית, ככל שתוגש כאמור, לא יתקיים אף דיון והיא תוכרע על פי המתוה הקבוע במסגרת סעיף  79 א' לחוק בתי המשפט כאמור לעיל.

בהסכם הפשרה נקבע כי: "במועד החתימה על הסכם זה נחתמו  ונמסרו מיסמכי הביטול שצורפו לבקשה בתיק  22579-11-18, מיסמכי הביטול יוחזקו בנאמנות ע"י ב"כ המוכרת עו"ד חגי ישראלוביץ והוא יהיה רשאי לעשות בהם שימוש בכל הפרה של מועד ממועד התשלום על פי הסכם זה". במסגרת נספח 24 לתצהירו של עו"ד ישראלוביץ אף צורפו מיסמכי הביטול שכללו: "הסכם ביטול – הסכם מכר מקרקעין", "ייפוי כוח בלתי חוזר", "בקשה לביטול הערת אזהרה", "תצהיר על ביטול מכירה/ פעולה באיגוד". משמע הצדדים בעצמם קבעו כי ניתן יהיה לעשות שימוש במסמכי הביטול בכל הפרה של מועד ממועד התשלום, כפי שאירע.

...

אין חולק כי בסופו של דבר הועברו הזכויות ע"ש צים (ביום 1.2.18) וכי המבקשים נתבקשו להשלים את התשלומים.

המבקשת תשלם למשיבה 1 הוצאות בסך כולל של 20,000 ₪ אותם רשאית משיבה 1/צים לקזז גם כן מסכום ההשבה.

התביעה כנגד המשיבים 2-3 נדחית בכללותה.

המבקשת תשלם לכל אחד מן המשיבים הנ"ל בנפרד, הוצאות משפט בסכום כולל של 30,000 ₪ לכל אחד מהנ"ל. למעט סכומי ההוצאות שנפסקו כסכום כולל בפסק דין זה, יתר הסכומים אינם כוללים מע"מ ויש להוסיפו עליהם.