קמינדר מיאנה לחתום על ההסכם ועל טופס הביטול של רשות המיסים, שכן על פי אותו הסכם אמורה היא להשיב הערבויות הבנקאיות לבנק המלווה, תוך ויתור תביעות מצדה על טענות ותביעות כלפי הבנק המלווה, והסכמה שלה לחתימה על כל המסמכים שיידרשו על ידי הבנק המלווה, מבלי שהובטח אופן תשלומי התמורה הראשון והשני אותם נועדו להבטיח אותן ערבויות.
יודיעו לי איפוא הצדדים האם יש נכונות שיינתן פסק דין הדוחה תביעת האכיפה שהגישה קמינדר בהליך כאן, בלי שהדבר יקים מעשה בי"ד ביחס לטענותיה כי הודעת הביטול נשלחה על ידי מצפה שלא כדין, ותוך מתן היתר לפיצול סעדים בגין כל נזק כספי, לרבות השבה ופיצויים, כלפי כל בעל דין אותו תראה קמינדר לתבוע בשל ביטול הסכם המכר.
...
כאשר נדחית תביעה בנתונים אלה מחמת ייתור הסעד הנתבע, ולא מחמת הכרעה לגופה של עילה, אין אמור לקום מעשה בי"ד ביחס לאותה עילה).
יוער: כאשר מתבקש תיקון תביעה, ברגיל נכון יותר בעיני להורות על צירוף טיוטת הנוסח המבוקש לבקשה, ככל והטיוטא לא צורפה מראש, מאשר להיעתר לתיקון "על החלק". בשים לב לטעמים בעטיים ביקשה קמינדר 60 יום לשם הגשת התביעה המתוקנת לא הוריתי מחד על צירוף הטיוטא, שכן קמינדר ביקשה להעריך גובה הסכומים וזהות הנתבעים על פי ההתפתחויות מול הבנק המלווה.
ככל שלא מגיעים הצדדים להסכמה על נוסח ביטול נדרש ברשות המיסים, דומה כי דחיית התביעה מתוך מתן היתר לפיצול סעדים באופן שתואר הנו נכון אף מבחינה זו.
סוף דבר: הצדדים יודיעו לי עד 10.5.2023 עמדתם בשאלה מדוע לא תדחה התביעה כאן כתביעת אכיפה, מתוך מתן היתר לפיצול סעדים כך שיובהר כי בידי קמינדר הזכות לתבוע סעדים כספיים, בין פיצוי בין השבה ובין שניהם, בגין ביטול העסקה שלא כדין (לשיטתה) על ידי מצפה, כלפי כל נתבע נדרש לשיטתה של קמינדר.
