תביעה לביטול החלטת פקיד תביעות בדבר הרכב ועדה רפואית

לפניי תביעה לביטול החלטת הנתבע הדוחה את תביעת התובע לתגמול נכה נצרך.

בהחלטתה של וועדת רשות עליונה מיום 1.6.2021 נימקה ופרטה, לאחר ששמעה את טענות התובע, מדוע אין להעתר לתביעתו, וזאת מן הטעמים הבאים: מבחינה רפואית התובע מסוגל לעבוד בהקף מלא במיגבלות המתאימות למצבו הקליני; בהתאם למסמכים הרפואיים של התובע, לא חל שינוי במצבו הרפואי, ואף אם חלה החמרה, הרי שאין בהחמרה זו כדי להגדיר את התובע כמי שאיבד את כושרו לפרנסה מעבודה כלשהיא.

בחינה זו תיעשה בשים לב לנסיבות המקרה הנידון, וככל שיימצא פגם בהחלטתו הסופית של פקיד התביעות, או בהתנהלותם של הגורמים בהם נועץ, לרבות הועדות המייעצות או בעלי תפקידים אחרים הרלבאנטיים בהליך בחינת הזכאות, כגון פקיד השקום, וכל כיוצ"ב" (הדגשה הוספה; י.כ).

כעולה מחוות הדעת של ד"ר גלוזמן מיום 11.5.2021, עולה כי זה פירט באופן מפורט ומנומק מסקנתו לפיה התרשם כי התובע נמצא באובדן כושר עבודה מלא – ללא צפי לשינוי בתקופה הנראית לעיל; הועדה היא גוף מעין שפוטי ושעה שהתובע הציג בפניה חוות הדעת של ד"ר גלוזמן שהנו רופא תעסוקתי, היה עליה להתייחס אליה באופן מפורט ומנומק, דבר שלא עשתה.

לסיכום על הנתבע לידון פעם נוספת בתביעת התובע לתגמול נכה נצרך, לאחר היתייעצות עם ועדה בהרכב אחר מזה שדן בעיניינו ביום 1.6.2021.

...

בהחלטתה של וועדת רשות עליונה מיום 1.6.2021 נימקה ופירטה, לאחר ששמעה את טענות התובע, מדוע אין להיעתר לתביעתו, וזאת מן הטעמים הבאים: מבחינה רפואית התובע מסוגל לעבוד בהיקף מלא במגבלות המתאימות למצבו הקליני; בהתאם למסמכים הרפואיים של התובע, לא חל שינוי במצבו הרפואי, ואף אם חלה החמרה, הרי שאין בהחמרה זו כדי להגדיר את התובע כמי שאיבד את כושרו לפרנסה מעבודה כלשהי.

ברם, אי התייחסות הוועדה לחוות הדעת של ד"ר גלוזמן והעדר התייחסותה לניסיונות השיקום משנת 2018, מביאים לטעמי למסקנה כי נפלו פגמים מהותיים בהחלטת הנתבע.

על כן, הנני קובע כי עניינו של התובע יוחזר לנתבע, בכפוף להנחיות שלהלן.

לסיכום על הנתבע לדון פעם נוספת בתביעת התובע לתגמול נכה נצרך, לאחר התייעצות עם ועדה בהרכב אחר מזה שדן בעניינו ביום 1.6.2021.

החלטת הוועדה אינה סותרת את החלטת פקיד התביעה, שכן לא ביטלה את עצם ההכרה, אלא קבעה לו נכות בשיעור 0% בגין ליקוי שמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש.

זאת, לאור העקרון כי ועדה רפואית אינה רשאית לבטל הכרה ב"פגיעה בעבודה"- בין שההכרה היא הכרת פקיד התביעות ובין שהיא הכרה שהכיר בית הדין בפגיעה" נראה כי דברים אלו יפים גם לענייננו.

סוף דבר עניינו של המערער יוחזר לוועדה רפואית לעררים בהרכב אחר.

...

במכלול נסיבות העניין, בהם הוועדה דנה פעמיים בעניינו של המערער, כאשר עולה החשש שמא הועדה אכן תתקשה לשנות מעמדתה באשר לאי זכאות המערער לדרגת נכות – אני קובעת כי יש להשיב את עניינו של המערער לוועדה רפואית לעררים, בהרכב אחר.

סוף דבר עניינו של המערער יוחזר לועדה רפואית לעררים בהרכב אחר.

"   התנאים שנקבעו הם אלה שבתקנה 27 לתקנות הקובעות כדלקמן:                          "הרכב ועדה לערעורים ומועד להגשת ערעור

בעב"ל (ארצי) 742/08 אילן פחימה – המוסד לביטוח לאומי (13.4.10 – להלן: "עניין פחימה"), שם נדונה, בדומה לעניינינו, דחיית תביעת המערער לבטל את החלטת פקיד התביעות של המוסד לביטוח לאומי (המשיב) שלא לקבל לטפול ערר שהגיש המערער לועדה הרפואית לעררים בשל הגשתו באיחור.

כפי שכבר ציינו, ההחלטה בדבר אי העברת הערר לדיון בפני הועדה לעררים התקבלה על ידי פקיד התביעות וזאת בהתבסס על תקנה 27 לתקנות בלבד.

...

לכן ובשים לב להלכה בעניין צרור, אנו קובעים כי החלטת הנתבע מיום 13.3.17 התקבלה על ידי התובע תוך זמן סביר, מספר ימים לאחר שליחתה.

סיכום לאור כל האמור לעיל, עניינו של התובע מוחזר לפקיד התביעות על מנת לאפשר לתובע לטעון את טענותיו באשר לאיחור בהגשת הערר.

חרף התוצאה אליה הגענו, לא מצאנו מקום לפסיקת הוצאות, זאת בהתחשב בהתנהלותו של התובע והאיחור שהיה בהגשת הערר.

ביום 18/05/2022 עתר התובע בבקשה לביטול ההחלטה בדבר הגשת תחשיבי נזק ומתן ארכה להגשת בקשה מנומקת למינוי מומחה בתחום הנפשי.

פגימתו בתחום הנפשי בעקבות התאונה לא נדונה על ידי פקיד התביעות במוסד לביטוח לאומי, גם לא על ידי ועדות רפואיות מטעם המל"ל ובהתאם היא לא נופלת בגדר קביעה על פי דין בהתאם לסעיף 6ב' לחוק הפלת"ד. התובע הגיש תביעה להחמרת מצב למל"ל בה טען לנכות בתחום הנפשי, תביעתו נדחתה ע"י ועדה רפואית לעררים מיום 15/03/2021 שנמנעה לידון בליקוי זה ולהכיר בו במסגרת תביעת ההחמרה מאחר שהועדה כפופה להחלטת פקיד התביעות בדבר הליקויים וכי הליקוי הנפשי אינו אחד מהם.

הועדה רפואית להחמרה מיום 25/08/2020 לא דנה בטענת התובע בתחום הנפשי, קבעה בין היתר "אין טיעון לגבי המצב הפסיכיאטרי ולכן הועדה לא דנה בטענה". ערר התובע על החלטת זו נדחה בועדת הערר מיום 15/03/2021 אשר קבעה, בין היתר, כי "מדובר בהליך של החמרת מצב, כאשר הועדה כפופה להחלטת פקיד התביעות אשר קבע ליקויים בגין: כאבי צואר, גב, כתף ובכך שמאל, ולא הכיר בפיברומיאלגיה ולא בדלקת שדרתית מקשחת ופסיכיאטריה. אי לכך מנועה הועדה מלדון בנושאים שהועלו על ידי בא כוחו של התובע, שכן לא הוכרו להחמרה. ידוע כי בהליך של החמרת מצב הועדה כפופה להחלטת פקיד התביעות ואינה יכולה להתייחס לכל מה שנתבקש ממנה. לכן הוועדה לא דנה היום בנושאים שלא הוכרו על ידי פקיד בתביעות". התובע הגיש לבית הדין האיזורי לעבודה ערר על החלטת הועדה הרפואית לערר, ובעניין זה הוא הגיע עם המוסד לביטוח לאומי להסכמה שקבלה תוקף של פסק דין לפיה העירעור של התובע יתקבל, וכי עניינו של התובע יוחזר לועדה הרפואית לעררים באותו הרכב כדי שתפעל כדלקמן: מאחר ואישור הרופא התעסוקתי לפי תקנה 36 ציין פגימות בתחום הפיברומיאלגיה וכן הספונדילוארתרפיה על הועדה לידון בהם ולפעול כדלקמן: הועדה תיקבע באם המערער סובל מהפיברומיאלגיה וספונדילוארתרפיה.

...

בסוף כתב התביעה טען התובע כי הוא שומר על זכותו להגיש בקשה לראיות לסתור את קביעת המל"ל. לאחר הגשת כתב הגנה לתיק, ניתנת החלטתי מיום 27/02/2020 לפיה מאחר ועסקינן בתאונת דרכים שהיא תאונת עבודה עם קביעת מל"ל, ובזיקה לנטען בכתב התביעה ובכתב ההגנה, ניתנה לתובע ולנתבעת ארכה להגשת בקשה להבאת ראיות לסתור עד 1/04/2020.

" בהתאם להסכמה לעיל, נידון עניינו של התובע בפני הוועדה הרפואית לעררים לאחר פסק דין ביום 07/03/2022, אשר קבעה בפרק המסקנות, בין היתר, כי "... בנושא הפיברומיאלגיה הוועדה תמימת דעים עם חוות הדעת של ד"ר ... וכן עם קביעותיו של פרופ' ... וקובעת קש"ס ונכות בשיעור 10% לפי סעיף 92(ב) כאשר בנושא זה קיימת חפיפה ברורה בין מצבו הנפשי של התובע והנכויות בתחומי הראומטולוגיה והאורטופדיה והנכות בגין פיברומיאלגיה". לאחר שעיינתי במלוא המסמכים שבתיק הגעתי לכלל מסקנה קביעת הוועדה הרפואית לעררים לאחר פסק דין מיום 07/03/2022 לפיה "קיימת חפיפה ברורה בין מצבו הנפשי של התובע והנכויות בתחומי הראומטולוגיה והאורטופדיה והנכות בגין פיברומיאלגיה" אינה "קביעה על פי דין" בתחום הנפשי שמחייבת את הצדדים מכוח סעיף 6 ב' לחוק הפלת"ד, ולכן התובע רשאי להגיש בקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הנפשי.

חיזוק למסקנה אליה הגעתי נמצאת בעובדה שאם מתעלמים מקביעת הוועדה לאחר מתן פסק הדין, עולה כי סוגיית הפגימה בתחום הנפשי כלל לא נבחנה על ידי הוועדה הרפואית של המל"ל. בנוסף, עיון בפסק הדין המוסכם שניתן בערעור מעלה באופן מפורש כי הצדדים הסכימו כי הדיון בעניינו של התובע יוחזר לוועדה על מנת שהיא תדון בנושא הפיברומיאלגיה וספונדילוארתרפיה.

חיזוק למסקנה אליה הגעתי בדברי הנתבעת בתגובתה כי "בפתח הוועדה הרפואית לעררים התובע ובא כוחו אינם טוענים כלל לנכות בתחום הנפשי, אלא ממקדים את טענותיהם בתחומים שאליהם מתייחס פסק הדין המוסכם". לעניין עצם ההצדקה במינוי מומחה בתחום הנפשי, ועל אף שהתובע לא תמך את בקשתו במסמכים רפואיים המעידים על קיומו של רצף טיפולי בתחום הנפשי, יש ראשית ראיה, ולו בדוחק, למינוי מומחה בתחום הנפשי.

בכתב התביעה עתר התובע לקבלת הסעדים הבאים, כדלקמן: רקע – ביום 5.12.2021 היתכנסה ועדה רפואית לעררים לידון בעיניינו של התובע, וזאת לאור הוראות פסק הדין שניתן על ידי בית הדין הארצי לעבודה ביום 20.5.2021, במסגרת בר"ע (ארצי) 4070-06-20 ובר"ע (ארצי) 59746-05-20, שם הוחלט, בין היתר, כך: "לפיכך, דין ערעור המוסד ביחס להחזרה בתחום האורתופדי להידחות. כפועל יוצא, תפעל הועדה בהתאם להוראות פסק דינו של בית הדין האיזורי אשר הורה כך: "..

ביום 25.10.2022 ניתן פסק דין בהסכמת הצדדים, כדלקמן: "עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) בהרכבה מיום 5.12.21, על מנת שתידון בטענת המערער בדבר החמרה במדדים הרלוואנטיים בפריט הליקוי בנושא אי ספיקת כליות. כמו כן, תשומת לב הוועדה כי בפרוטוקול מיום 24.7.19 קבעה ועדה רפואית לעררים דרג ראשון למערער נכות בשיעור 20% לפי פריט ליקוי 29(6)(ב) שלא נכלל בהחלטת הוועדה הרפואית לעררים. המערער ובא כוחו יוזמנו לוועדה לטעון את טענותיהם. החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת". הינה כי כן, ככל שנפלה שגגה בהחלטת הוועדה מיום 5.12.2021, ממילא החלטתה כבר איננה רלוואנטית, כאמור לעיל.

זאת ועוד, גם הסעד הנוסף המבוקש על ידי התובע, לביטול החלטת פקיד התביעות מיום 18.1.2022 (ראו סעיף 22(א) לכתב התביעה), אף הוא איננו רלוואנטי עוד.

...

אנו מקבלים את טענת הנתבע כי ההחלטות שעליהן הוגשה תביעה זו על ידי התובע, בפועל התייתרו ואינן רלוונטיות עוד.

להלן נסביר כיצד הגענו למסקנה זו. תחילה נציין, כי על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 5.12.2021 הוגש ערעור על ידי התובע לבית דין זה (ב"ל (חי') 63125-05-22, כב' הרשם טארק חסנין).

לאור האמור לעיל, אין כל מקום ליתן סעד נוסף לכך, וברי כי דין התביעה להידחות.

סוף דבר – דין התביעה להידחות היות שהיא התייתרה במלואה.