תביעה לביטול החלטת מכרז למשרת מנהל מחלקת חינוך

ולהלן העובדות הרלוואנטיות לענייננו: בחודש 04/2019, המועצה המקומית פסוטה (המשיבה 1) פירסמה מיכרז (מספר 03/2019) לאיוש משרת מנהל מחלקת החינוך במועצה (להלן: "המיכרז").

הבקשה השלישית – טרם הוכרעה עד למועד זה. ביום 17.3.20, מדינת ישראל הגישה בקשה לביטול החלטה לתיקון כתב התביעה מהטעם שבשל עומס לא הוגשה תגובתה (להלן: "הבקשה לביטול כתב התביעה").

...

מונחות להכרעתי בקשה לביטול החלטתי מיום 13.3.20 לתיקון כתב התביעה של התובעת 1 וכן בקשה מטעם התובעת 1 לתיקון צווים זמניים ובקשה לגילוי מסמכים.

דיון והכרעה ראשית ונוכח נימוקי בקשת הנתבעת 2 ובהתחשב בנסיבות המיוחדות בתקופה זו החלטתי לבחון את טענות הנתבעת 2 ולבדוק אם היה בהן כדי לשנות מהחלטתי לאפשר לתובעת 1 לתקן את תביעתה.

תקנה 41 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 (להלן: "התקנות"), מקנה לבית הדין סמכות להיעתר לבקשה שהוגשה על ידי מי מהצדדים לתיקון כתבי הטענות בכל שלב של הדיון.

רכזת חינוך חברתי בבית הספר שיח' דנון (2007-2005) לפי עמדת משרד החינוך משרה זו לא אוזכרה בשאלון שמילאה עולא למכרז, בקורות החיים או במסמך אחר, ויש בכך להראות כי גם עולא אינה רואה בתפקיד זה כרלוונטי לתפקיד מנהל מחלקת חינוך.

מוסא כאמור לא השיג כנגד החלטה זו. מוסא ניגש למכרז החדש מושא התביעה, בין היתר בסובארו כי מאז הגשת המועמדות הקודמת צבר ניסיון נוסף בניהול מערכות חינוך.

הצוו לעיכוב פירסום המיכרז לתפקיד מנהל מחלקת חינוך מבוטל.

...

מקובלת עלינו טענת המדינה כי, בשונה ממכרזים אחרים ומשרות אחרות, תנאי הסף לתפקיד מנהל מחלקת חינוך נקבעו בחקיקה ובתקנות.

אשר לטענה כי המועצה, כגורם שפרסם את המכרז, לא קיבלה החלטה באופן עצמאי והסתמכה שלא כדין על חוות דעת הלשכה המשפטית במשרד החינוך ללא שום הפעלת שיקול דעת מטעמה – דינה להידחות.

בכך אנו דוחים את טענות התובעים כי המחלקה המשפטית במשרד החינוך שעובדת מול הגורמים המקצועיים אינה הגורם המקצועי להיוועץ מולו בענייני חינוך.

סופו של דבר בחנו את החלטת המועצה ומצאנו כי ההחלטה לבחון את תנאי הסף של המועמדים, טרם זימונם לוועדת הבחינה, תוך היוועצות עם משרד החינוך נכונה, סבירה, שוויונית והתקבלה משיקולים ענייניים.

גם לגופו של עניין, בבחינת ניסיון המועמדים, מצאנו כי החלטת המועצה, כי אף אחד מהם אינו עומד בתנאי הסף של דרישת הניסיון, עומדת במבחני הסבירות והמידתיות.

על כן התביעות נדחות.

ביום 1.9.19 הגיש התובע כתב תביעה מתוקן הכולל סעדים הצהרתיים שעניינם ביטול ההחלטה על הקמת בי"ס מקיף שש-שנתי ובטול המיכרז שפירסמה המועצה לניהול ביה"ס ובמקומו פירסום מיכרז צבורי בו יוכל התובע להיתמודד.

זאת ועוד מר יחיא הסביר בעדותו כי "ברור לנו שברגע שמקבלים החלטה ממשרד החינוך להצמיח את בית הספר, אז הם רוצים להפוך את בית הספר לשש שנתי, המטרה להפוך את בית הספר לשש שנתי",[footnoteRef:25] עוד הוסיף כי "היה ברור שבהחלטה להצמיח את בית הספר ולהפוך אותו לשש שנתי שבסופו של תהליך, שנה ראשונה, שניה, שלישית, יהיה מיכרז לניהול בית הספר".[footnoteRef:26] חזוק לדבריו של מר יחיא מצאנו בעדותו של מר עבד-אלסלאם: "זימנו אותו לישיבה עם ראש הרשות, מנהל מחלקת החינוך וראש מחלקת החינוך, ישיבה שהייתה בתחילת פב', שבה הוסבר לו על הכוונה של המועצה המקומית, לפרסם מיכרז על פי הדרישה של משרד החינוך, הסברנו את הנושא הזה... אבל כולם היו שם, שוחחנו, שיחה ארוכה, הוא ידע על כל ההתכתבויות של משרד החינוך. הוא נישאל אם הוא מעוניין להיות מנהל שש שנתי וענה שלא, הוא מעוניין להמשיך בחטיבת ביניים בנפרד, הוא ביקש מאיתנו לפעול אם אפשר להשאיר את חטיבת הביניים כעצמאית, לפצל את המקיף שצמח. פנינו למשרד החינוך בעיניין ודחו לנו".[footnoteRef:27] באופן דומה, גם המפקח הסביר כי ערך שיחות מרובות עם התובע ביחס להצמחת החטיבה לביה"ס שש שנתי, ולא נאמר לתובע שהחטיבות תפוצלנה, שכן דבר זה מנוגד לתפיסה הפדגוגית של משרד החינוך.

לפי עדות ד"ר שמחון, התובע קיבל את שכרו בגין עבודתו כמנהל חטיבה צומחת ממשרד החינוך: "ההתייחסות שלנו במקרה הזה ובמקרים רבים נוספים שמדובר בהצמחת בית ספר שש שנתי עד שמסיים את הצמחתו היא שמנהל חטיבת ביניים מקבל שכר מטעם המדינה, על ניהול בית הספר ואין תקדים שמנהל יקבל שתי משכורות משני גופים שונים...".[footnoteRef:31] על פי נהלי משרד החינוך מנהל ביה"ס אינו יכול לקבל שכר מעל 100%: "רפורמת "אופק חדש" מאפשרת העסקת מנהל וסגן מנהל ראשון, בהקף של 100% משרה בלבד".

...

טענתו של התובע כי ראש המועצה דאז ומנהל מחלקת החינוך "הכריחו" אותו להצמיח את בית הספר לא הוכחה ודינה להידחות.

נסיבות המקרה שלפנינו אינן מצדיקות פסיקת פיצוי זה. סוף דבר על יסוד כל האמור, התביעה נדחית.

בנסיבות העניין ונוכח תוצאות ההליך, ישלם התובע לנתבעת 1 הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 8,000 ₪ ולנתבעת 2 הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 8,000 ₪, תוך 30 ימים מהיום.

לפנינו תביעת התובעים, ה"ה נאזם יונס וסאמי אבו שרקיה, לביטול המיכרז לאיוש תפקיד מנהל מחלקת חינוך במועצה המקומית ערערה (להלן: המועצה) או לחלופין לשלוח את המועמדים שנותרו במיכרז למכון הערכה אחר שיבצע את מבחן המיון בהתאם לדין.

נטען שהמכון החליט על ביטול מבחן הדינאמיקה הקבוצתית בנגוד לדין ולכללי נציבות שירות המדינה בשל טענה ליריבות בין המועמדים, כשלא ברור למי הסמכות לקבל החלטה זו. מבחן הדינאמיקה הקבוצתית הוא מבחן חשוב שהיה מסייע לתובע 1 להוכיח את כישוריו ולכן ביטולו פוגע בו. ביום 22.3.2023 הוגשה עמדתו העקרונית של משרד הפנים שכללי נציבות שירות המדינה לא חלים על הרשויות המקומיות ושהן פועלות לפי תקנות המכרזים שמעניקות למועצה את הסמכות לקבוע את המבחנים שיבוצעו במסגרת הליך המיון במכון.

לא זו בלבד, המועצה פועלת כשנה ללא מנהל מחלקת חינוך ולכן הפניית המועמדים למכון מיון אחר תחת ביטול המיכרז כולו ופירסום מיכרז חדש יחסוך בזמן ויבטיח כי המשרה תאויש בפרק זמן סביר.

...

] בנסיבות אלה, אין לראות בהשתתפות התובעים בהליכי המיון עד תומם ופנייתם לבית הדין רק לאחר שקיבלו הודעה שלא עברו את הליכי המיון כוויתור על טענותיהם או שימוש לרעה בהליכים המשפטיים ולא מצאנו שהשתהו בהגשת הבקשות לסעדים זמניים והתביעה.

כמו כן, שוכנענו שהמועצה לא ידעה שהמכון פעל בניגוד להסכמות ולהתחייבותו להחליף את מבחן הדינמיקה הקבוצתית במבחנים אחרים.

סוף דבר התביעה מתקבלת.

ביום 18.7.22 אישר משרד החינוך תקן ותקציב לתפקיד מנהל המחלקה לחינוך ילדים ונוער בסיכון (להלן – התפקיד) בהקף משרה מלא לשנת התקציב 2022.

] לאחר שניתנה החלטת הביטול ומאחר והמצב העובדתי השתנה עם ביטול המיכרז, תיקנה התובעת את כתב התביעה ועתרה למתן פסק-דין הצהרתי שיקבע שביטול המיכרז נעשה בחוסר תום לב ושלא כדין וכן למתן צו עשה שיורה למועצה להכריז עליה כזוכה במיכרז.

רביעית, החלטת הגזבר לבטל את המיכרז ולא לאפשר את איוש המשרה נושא המיכרז, אך להשאיר על כנו את איוש המשרה לתפקיד רכז רווחה חינוכית (התפקיד שאויש על-ידי הנתבעת 2, לכאורה ללא מיכרז וללא אישור ועדת מינהל השרות) אינה מנומקת ואינה סבירה.

...

[16: סע' 29 לתצהיר מנכ"ל המועצה, וגש ביום 24.7.23] לא שוכנענו בגרסת הגזבר לפיה ביסוד ההחלטה עמדו שיקולים תקציביים, וזאת על יסוד הנימוקים הבאים: ראשית, נראה שניהול הליכי המכרז על כל שלביו לא הונע ולא קודם בהתאם לצרכים ולאילוצים התקציביים.

] לסיכום, לא שוכנענו שביסוד החלטת הביטול עמדו שיקולים ענייניים וסבירים, לא הוצג נימוק ענייני לכך שהמכרז בוטל רק לאחר שהוברר שלא ניתן למנות את הנתבעת 2 לתפקיד אלא יש לאיישו באמצעות התובעת, ומבלי שהיו בידי המועצה נתונים חדשים שיצדיקו את קבלת החלטת הביטול דווקא בנקודת הזמן בה התקבלה.

סוף דבר – התביעה מתקבלת.