תביעה לביטול החלטת ועדת המכרזים של מנהל מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון

בבית המשפט העליון עע"מ 5490/17 לפני: כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר המבקשת: נווה שלום פרויקטים ומסחר בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. רשות מקרקעי ישראל 2. משרד הבינוי והשיכון 3. אפיק הירדן ייזום בע"מ 4. עפר קוטלר בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע ב-עת"מ 15504-02-17 (כב' השופטת: ג' לוין) מתאריך 16.06.2016; בקשה למתן החלטה מטעם המבקשת והמשיבים 2-1 מתאירך 15.02.2018

לצד הבקשה לעיכוב ביצוע, המבקשת הגישה בקשה למתן צו אירעי שיישמר את המצב הקיים עד למתן החלטה בבקשה זו. בהחלטתי מתאריך 06.07.2017 הוריתי לרשות מקרקעי ישראל (להלן: רמ"י) ולממשרד הבינוי והשיכון – להמנע מלהכריז על מציע אחר כזוכה במיכרז, וזאת עד להחלטה אחרת.

בתאריך 30.06.2017 בית המשפט המחוזי הנכבד דחה את עתירתה של המבקשת, ובכך אישר למעשה את החלטת ועדת המכרזים, בקובעו, בין היתר, כדלקמן: "לא מצאתי כי העמידה הדווקנית של ועדת המכרזים על מועד התשלום אינה סבירה וכי היה מקום לגישה סלחנית ביחס לאיחור בתשלום ... לא מצאתי כי במקרה דנן האיחור בתשלום נבע מ'תקלה' כלשהיא שמקורה במשיבים או כי היתנהלות המשיבים תרמה לאיחור בתשלום. 'התקלה' במקרה דנן כל כולה אצל העותרת (המבקשת – ח"מ)... ביצוע התשלום במועד היוה תנאי מהותי של המיכרז, שמחייב את ביטל הזכייה. מחילה על איחור בתשלום מהוה למעשה הפרה מצד הרשות של הוראות המיכרז ופוגעת בעקרון השויון" (ראו: פסקות 26-25, ו-29 לפסק הדין).

המשיבים טענו עוד כי יש בהתנהגות המבקשת במיכרז זה, ולשיטתם גם במכרזים אחרים, כדי ללמד על העדר ניקיון כפיים מצדם של המבקשת ומנהלה.

לעניין מאזן הנוחות, המשיבים טענו כי גם אם נניח שהערעור אכן יתקבל, הרי שלמבקשת עדיין תעמוד הזכות להגיש תביעה כספית כנגד רמ"י ו-משרד הבינוי והשיכון בגין הנזקים שנגרמו לה. דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה, בתגובות המשיבים, ובחומר שצורף אליהן, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה שבכותרת – להיתקבל, בכפוף לאמור בפסקה 17 שלהלן.

במישור האנטרס הצבורי – רמ"י ו-משרד הבינוי והשיכון אינם מתנגדים לבקשה לעיכוב ביצוע החלטת ועדת המכרזים, וסבורני כי יש בכך כדי ללמד על פגיעה חלשה יחסית באינטרנס הצבורי, המצדיקה אף היא את מתן הסעד המבוקש.

...

במישור האינטרס הציבורי – רמ"י ו-משרד הבינוי והשיכון אינם מתנגדים לבקשה לעיכוב ביצוע החלטת ועדת המכרזים, וסבורני כי יש בכך כדי ללמד על פגיעה חלשה יחסית באינטרנס הציבורי, המצדיקה אף היא את מתן הסעד המבוקש.

יתר על כן, נוכח האמור בבקשה, ובתצהיר הנלווה לה – סבורני כי דחיית הבקשה לסעד זמני עלולה לפגוע בצדדים שלישיים, אשר התקשרו עם המבקשת בחוזים לרכישת דירות קודם לביטול זכייתה במכרז.

נוכח כל האמור לעיל – הבקשה מתקבלת, באופן שבו רמ"י ו-משרד הבינוי והשיכון יימנעו מלהכריז על זוכה אחר במכרז עד להכרעה בערעור.

בית משפט השלום בבית שאן ת"א 34011-03-18 תאופיק דראושה נ' רשות מנהל מקרקעי ישראל ואח' תיק חצוני: מספר תיק חצוני בפני כבוד השופט אדהם ספדי תובעת תאופיק דראושה בע"מ ע"י ב"כ עו"ד רוני מועלם נתבעות 1. רשות מנהל מקרקעי ישראל 2. מדינת ישראל – משרד הבינוי והשיכון ע"י פרקליטות מחוז צפון (אזרחי) החלטה

הבקשה לפדות את הערבות הבנקאית המתייחסת למיתחם שהתובעת החליטה לוותר על זכייתה בו (ע"ס 547,200 ₪) נשלחה לבנק ביום 10/10/2011 כעולה ממכתבה של מנהלת מדור עסקות בממ"י (כיום רמ"י) אשר צורף לתגובת התובעת לבקשת הסילוק, אף שבכתב ההגנה נטען כי הערבות "חולטה" בחודש ינואר 2012 (סעיפים 11 ו- 15 לכתב ההגנה).

הנתבעות טוענות כי הלכה למעשה משמעות הסעד הנתבע היא ביטול החלטת רשות מינהלית וכי לבית משפט זה אין סמכות לעשות כן. לטענתן, ההחלטה על "חילוט" הערבות הבנקאית התקבלה על ידי ועדת המכרזים כרשות מינהלית וכי תקיפת החלטה זו ושיקול הדעת של ועדת המכרזים צריך להעשות במסגרת עתירה מינהלית ובזמן אמת, שהיא "דרך המלך" לתקיפה הליך מיכרז.

במקרה שלנו שלב המיכרז הסתיים עם ההכרזה על התובעת כעל הזוכה בשלושת המתחמים והרי "מן המפורסמות הוא, כי מיכרז הוא הזמנה להצעה, הענות לה היא הצעה, והחלטת בעל המיכרז לקבל ההצעה ומסירת ההודעה לזוכה כמוה כקיבול המשכלל את החוזה בין המזמין למציע" (עניין קוטלרסקי, פסקה 28), וב-ע"א 3051/08 סאסי קבלני בנין, עפר וכבישים (1986) בע"מ נ' מדינת ישראל, משרד הבינוי והשיכון (19.01.2010) צוין כי "מיסמכי המיכרז מהוים "הזמנה להציע הצעות" להיתקשר בחוזה, ובמקביל מהוים גם חוזה נספח היוצר מערכת יחסים חוזית בין עורך המיכרז לבין כל אחד מהמציעים במיכרז, כאשר החוזה נכרת בעת מסירת הודעת הזכייה למציע" (שם, פסקה 15).

...

גם טענה זו דינה להידחות.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה על כל חלקיה ומחייב את הנתבעות לשלם לתובעת הוצאות משפט בסכום כולל של – 2,000 ₪.

המזכירות תמציא העתק החלטתי זו לצדדים באמצעות באי כוחם.

סעיף 5 לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, תש"ס- 2000 (להלן: "החוק") בתוספת סעיף 5 לתוספת הראשונה לחוק קובעים ש: " עניני מכרזים של גוף או רשות המנויים בסעיף 2 לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992 ועניני מכרזים של רשות מקומית שעניינם היתקשרות בחוזה לבצוע עסקה בטובין או במקרקעין, לבצוע עבודה או לרכישת שירותים, וכן מכרזים שעניינם מתן רישיון או זיכיון לפי דין", יידונו בבית המשפט לעניינים מינהליים, זאת מחד.

כפי שנקבע בסעיפים 16-18 לתנאי המיכרז, איחור בתשלום או בקיום אחת מהחובות על פי תנאי המיכרז, תביא לפקיעת תוקפה של הזכייה במיכרז ולכן, הסעד המבוקש הינו למעשה, להתערב בשקול דעתה של וועדת המכרזים בהחלטתה לבטל את זכיית המבקשים במיגרש, עוד קודם לחתימה על הסכם מכר מחייב.

כך למשל, בע"א 1368/02 צמנטכל ב. קוטיק בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד הבינוי והשיכון, פ"ד נז(1)516 (2002) (להלן: "עניין צמנטכל") בית המשפט נידרש להכריע האם בדין פעלה הרשות המנהלית לביטול זכיית המערערת במיכרז, בשל איחור במועדי התשלום שנקבעו בתנאי המיכרז, וזאת לאחר שהמערערת כבר חתמה על הסכם בנייה.

בדיון שם נקבע כי "ההכרעה בסוגיית הסמכות העניינית לידון בתביעה בה נעשית תקיפה עקיפה של החלטה של רשות תיעשה לפי מבחן הסעד וכי ככל שמתבקש סעד כספי (ההדגשה אינה במקור- י.פ.א) אשר לא נתונה לבית המשפט לעניינים מינהליים סמכות לתתו במסגרת תובענה מנהלית, הסמכות לידון בתביעה בה אותו הסעד מתבקש נתונה לבתי המשפט האזרחיים". גם הדיון בע"א (מחוזי מרכז) 14713-11-08 קאפי נ' מנהל מקרקעי ישראל (27/01/2010), (פורסם בנבו), שונה בתכלית השינוי מהנושא הנידון בעניינינו, שכן במקרה שנדון שם, מדובר היה בתביעה לפינוי וסלוק יד של המערער ממקרקעין המצויים בבעלות הרשות, ונקבע כי העובדה שהמערער התגונן מפני תביעה זו בטענה מתחום המשפט המינהלי (טענת הפליה), אינה שוללת את סמכות בית המשפט האזרחי לידון ולהכריע בה בדרך של תקיפה עקיפה.

...

דיון והכרעה: לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, באתי למסקנה כי הדין עם המשיבה, משטענה כי אין לבית משפט זה סמכות עניינית לדון בתובענה.

אני מורה על ביטול צו המניעה הזמני שניתן על ידי ביום 15.12.2015.

על מנת לאפשר למבקשים לשקול את צעדיהם, אני קובע כי הצו יוותר בתוקפו עד ליום 9/2/16.

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 48374-03-16 י.א. אלון בניה בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל חיפה ואח' בפני כבוד השופט רון שפירא, סגן נשיא עותרת י.א. אלון בניה בע"מ, ח.פ 512879172 ע"י ב"כ עו"ד גולדהמר ואח' משיבים 1. רשות מקרקעי ישראל חיפה 2. משרד הבינוי והשיכון/המשרד הראשי ע"י פרקליטות אזרחית ומנהלית, מחוז חיפה 3. קרדן נדל"ן יזום ופיתוח בע"מ ע"י ב"כ עו"ד פרימו ואח' החלטה

הרקע לעתירה ולבקשה לצוו ביניים והשתלשלות ההליך שבפני: העתירה, בנוסחה המקורי, הוגשה כנגד החלטת ועדת המכרזים של המשיבה 1, רשות מקרקעי ישראל מרחב חיפה, מיום 7.2.16, לחלט את הערבות שניתנה על ידי העותרת במסגרת המיכרז נשוא העתירה, זאת בעקבות ביטול זכייתה של העותרת במיכרז, בהתאם להחלטת ועדת המכרזים מיום 9.8.15.

עוד נקבע בתנאי המיכרז כי ככל שהזוכה לא ישלים תוך 60 יום מיום החלטת ועדת המכרזים את התשלום בגין הקרקע בשיעור של לפחות 15% מסכום הצעתו, תבוטל הצעתו, תבוטל הזכייה, ובמקרה זה המשיבה 1 תחלט את סכום הפקדון עד 10% מסכום ההצעה או 10% מסה"כ התשלום למשרד, הגבוה ביניהם, והזוכה לא יבוא בכל טענה או תביעה כספית או אחרת כלפי המשיבה 1.

אין ספק שהתנהלות המשיבים 1 ו-2 במסגרת ניהול ההליך לקתה בפגם משמעותי, כאשר למרות שידעו על כך כי כבר מחודש 01/16 קיים זוכה נוסף (המשיבה 3) אשר החל במימוש זכייתו במיכרז, לא טרחו להודיע על כך לעותרת ולביהמ"ש, זאת, כאמור, גם לאחר שהעותרת תיקנה עתירתה כך שהסעד העקרי המבוקש בה הנו ביטול החלטת המשיבה 1 לבטל את זכייתה של העותרת במיכרז.

...

סיכום: אשר על כן, לאור המפורט לעיל, הנני דוחה את הבקשה למתן צו ביניים.

בשלב זה אני מחייב את העותרת בהוצאות המשיבה 3 בדיון בבקשה זו בסכום כולל של 7,500₪.

עוד אני מורה, בשים לב לאמור לעיל לעניין התנהלות רמ"י בפרשה זו, כי עותק החלטה זו יועבר ע"י הפרקליטות לגורם המתאים אצל היועץ המשפטי לממשלה כדי שהתנהלות רמ"י, כפי שפורטה בהחלטה זו, תיבחן ע"י הגורמים המתאימים.

בבית המשפט המחוזי בנצרת ת"א 1144/04 בפני: כב' השופט זיאד הווארי אנך הצפון חב' לבניין בע"מ 1. מדינת ישראל משרד הבינוי והשיכון 2. מנהל מקרקעי ישראל מחוז הצפון פסק דין

[ב/6] בישיבה של ועדת המכרזים העליונה של משרד השיכון אשר היתקיימה ביום 6/5/96, הוחלט להציע לתובעת שתי חלופות, האחת, לקבל מיגרש חלופי כפוף לחתימה על כתב העידר תביעות מלא ומוחלט, והשניה, התובעת תגיש תביעת פיצויים, ומשרד השיכון יכריע בתביעה כאשר הכרעתו בדבר גובה הפצוי, תהא סופית ומוחלטת, וזאת בכפוף לכך שהתובעת תחתום על כתב העידר תביעות מלא ומוחלט.

באשר לריבית, אני סבור שיש להוסיף ריבית רק עד ליום שליחת הודעת ביטול חידוש הזכייה של התובעת במיכרז מיום 02/03/98, מאחר וכחודש ימים לאחר ביטול החוזים על ידי הנתבעות בשנת 1996, שלחה התובעת מכתבים לנתבעות, בהם הציעה הצעות חלופיות להקצאת שטחים אחרים, בעקבות מכתבים אלה, התחדשו המגעים בין התובעת לבין הנתבעות והוחלפו מספר מכתבים, ובסופו של דבר, לא הגיעו הצדדים לדברים מוסכמים עד שביום 02/03/98 שלח משרד השיכון מכתב לחברה, בו הודיע לה על החלטת וועדת המכרזים בישיבה מיום 01/03/98 בדבר ביטול חידוש זכייתה במיכרז, מאחר והחברה לא המציאה חוזה חתום וערבויות.

...

באשר לריבית, אני סבור שיש להוסיף ריבית רק עד ליום שליחת הודעת ביטול חידוש הזכייה של התובעת במכרז מיום 02/03/98, מאחר וכחודש ימים לאחר ביטול החוזים על ידי הנתבעות בשנת 1996, שלחה התובעת מכתבים לנתבעות, בהם הציעה הצעות חלופיות להקצאת שטחים אחרים, בעקבות מכתבים אלה, התחדשו המגעים בין התובעת לבין הנתבעות והוחלפו מספר מכתבים, ובסופו של דבר, לא הגיעו הצדדים לדברים מוסכמים עד שביום 02/03/98 שלח משרד השיכון מכתב לחברה, בו הודיע לה על החלטת וועדת המכרזים בישיבה מיום 01/03/98 בדבר ביטול חידוש זכייתה במכרז, מאחר והחברה לא המציאה חוזה חתום וערבויות.

אשר על כן, ולאור כל האמור לעיל, אני מקבל את התביעה בחלקה, ומחייב את הנתבעות לשלם לתובעת סכום של 763,573 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה כחוק החל מיום 16/01/96 ועד התשלום המלא בפועל, וכן בצירוף ריבית חוקית על הסכום הנ"ל מיום 16/01/96 ועד ליום 02/03/98, וכן מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

באשר להוצאות ושכ"ט עו"ד, מאחר וב"כ התובעת נמנע מלהמציא היתר בניה ולא הפנה את בית המשפט לחישובים המדוייקים, ובית המשפט נאלץ לערוך בעצמו את כל החישובים, דבר שגזל ממנו זמן רב. בנסיבות אלה, ראוי לפסוק לתובעת שכ"ט עו"ד באופן מזערי, על כן הנני מחייב את הנתבעות לשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק נכון להיום וכן בתוספת הוצאות משפט.