תביעה לביטול החלטת ביטוח לאומי על שלילת הבטחת הכנסה

ב"כ הנתבע הבהיר בכתב ההגנה כי חוב גמלת יתר של התובע, כמו גם חוב גמלת היתר של רעייתו (התובעת), בוטלו בהחלטת הועדה לביטול חובות, ועל כן לא נותרה עילת תביעה לעניין זה. התובע הוכר כזכאי לקיצבת זקנה מאז יוני 2006, וכן אושרה תביעתו להבטחת הכנסה.

על כן נשללה זכאותו להבטחת הכנסה רטרואקטיבית, מינואר 2015.

  מכאן שניצול שואה שעקב קבלת תגמול מוגדל על פי התיקון לחוק נפסקה זכאותו לקבלת גמלת הבטחת הכנסה או גמלת זקנה מהמוסד לביטוח לאומי, ימשיך להיות זכאי לקבלת הטבה נלווית או מענק שאינו בגדר תשלום גמלה חודשית לפי חוק הבטחת הכנסה, שהיו ניתנים לו, אילמלא היה מקבל תגמול מכוח התיקון לחוק הטבות לניצולי שואה.

...

לטענת הנתבע יש לדחות את התביעה עקב התיישנות, ככל שהיא נוגעת לעניין שיעור הבטחת הכנסה של בני הזוג.

לסיכום נוכח האמור לעיל, דין תביעת התובעים לגמלת הבטחת הכנסה להידחות.

אין לפרש את הוראות החוק באופן שמפלה בין ניצולי השואה, ובכך גורמת לפגיעה בזכותם לשוויון ולכבוד, ודאי כאשר על פני הדברים אין הצדקה או הנמקה ברורה להבחנה זו. נוכח האמור אנו סבורים כי יש לקבל את תביעת התובעים כך שאין לראות בגמלה שמקבל התובע במסגרת חוק הטבות לניצולי שואה "הכנסה" לצורך חוק הבטחת הכנסה.

_________________ __________________ גבריאל נבו, נציג עובדים צביה דגני, נציגת מעסיקים לסיכום: הוחלט בדעת הרוב של נציגי ציבור מר גבריאל נבו וגב' צביה דגני לקבל את תביעת התובעים לגמלת הבטחת הכנסה.

ביום 26.12.11 הודיע הנתבע לתובעת על שלילת זכאותה לקבלת קצבת הבטחת הכנסה, בגין שימוש ברכבם, וזאת רטרואקטיבית החל מחודש יוני 2006 (להלן: ההחלטה).

שימוש ברכב עד לפסק דינו של בית המשפט הגבוה לצדק בעיניין חסן (בג"צ 10662/04 סלאח חסן נ' המוסד לביטוח לאומי (28.02.12, כב' הנשיאה דורית ביניש, להלן: הילכת חסן)), מבקש הבטחת הכנסה שעשה שימוש ברכב, ועניינו לא בא בגדר החריגים שהיו קובעים אז בחוק הבטחת הכנסה התשמ"א-1980, לא היה זכאי לקבלת הקצבה.

בפרשת קרול (ע"ב 17457-08-14 קרול נ' המוסד לביטוח הלאומי (17.5.18)) פסק בית הדין הארצי, כי תמיכה משפחתית הנתנת בנסיבות לב וללא תמורה, אינה נחשבת להכנסה לפי חוק הבטחת הכנסה, וזאת ללא תלות בדרך בה היא ניתנת, במידת קביעותה ובייעודה, והוסיף וקבע כי הלכה זו תחול על תביעות לגימלת הכנסה התלויות ועומדות במועד מתן פסק הדין.

סוף דבר התביעה מתקבלת במובן זה שהחלטת הנתבע בדבר שלילת גמלת הבטחת הכנסה שקבלה מחודש יוני 2006 ועד דצמבר 2011 מבוטלת, ובכלל זה מבוטל החוב שנוצר לתובעת עקב כך. מאחר שהתובעת היתה מיוצגת בהליך שבפנינו על ידי הסיוע המשפטי, איננו עושים צו להוצאות.

...

בנסיבות אלה, ובשים לב לכתב ההגנה שהגיש הנתבע, שאינו משתמע לשתי פנים, אנו מקבלים את טענת הרחבת החזית, וקובעים שהנתבע ויתר במסגרת התדיינות זו על טענות שהיו לו בעניין העלמת הכנסות.

מכאן, כי הלכת קרול חלה גם על המקרה שלפנינו, ומובילה למסקנה כי עצם העובדה שהאם תמכה בבת באמצעות מתן רשות לעשות שימוש בכרטיס האשראי שלה, לרבות כפי הנראה לעתים בהוצאות הקשורות לרכב, אינה צריכה להיות מובאת לחובתה של התובעת; חמישית התובעת נשאלה האם עשתה שימוש יומיומי ברכב, ותשובתה היתה ש"אני מסיעה את הילדים מדי פעם" (ע' 10, ש' 36), כשבחקירתה בפני חוקר הנתבע היא אישרה כי היא עושה שימוש יומיומי ברכב להסעת ילדיה למסגרות ולביצוע סידוריה האישיים (נ/6), וכי השימוש נעשה ברכב המאזדה שנרכש בשנת 2011 וקודם לכן ברכב שרכשה אמה מסוג ניסן אלמרה, מאז שנקנה ועד שנמכר.

עם זאת, בנסיבות העניין, ובפרט בהינתן שהתובעת הינה אם חד הורית המטפלת בארבעה ילדים, המתגוררת אצל אמה התומכת בה, לדעתנו יש להתייחס אל השימוש ברכב כאן כאל "תמיכה משפחתית", הבאה גדר הלכת קרול שאותה הזכרנו מעלה, וזאת להבדיל מ"בעלות פיקטיבית" של האם ברכב, שמסרה אותו לכל דבר ועניין לשימוש של הבת; ולבסוף הנתבע ביקש לשים דגש על העובדה שבבעלות האם היה רכב נוסף, שבו היתה נוהגת, אך בהינתן הראיות בדבר המשפחה המורחבת שנהגה לעשות שימוש ברכבים – לרבות נכדים (ראו דף 5 ש' 20 לחקירה נ/6, סעיף 6 לתצהיר התובעת, וכן עדות האם עמ' 4 ש' 7) לא מצאנו גם בכך כדי להוביל למסקנה ברורה שבפועל אפילו אחד מהרכבים היה בשימוש הבלעדי של התובעת, או שהיה לה עליו שליטה מלאה כבעלים.

סוף דבר התביעה מתקבלת במובן זה שהחלטת הנתבע בדבר שלילת גמלת הבטחת הכנסה שקיבלה מחודש יוני 2006 ועד דצמבר 2011 מבוטלת, ובכלל זה מבוטל החוב שנוצר לתובעת עקב כך. מאחר שהתובעת היתה מיוצגת בהליך שבפנינו על ידי הסיוע המשפטי, איננו עושים צו להוצאות.

בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב ב"ל 16898-03-19 לפני: כב' השופטת בכירה עידית איצקוביץ נציג ציבור (עובדים) מר **** רביץ נציגת ציבור (מעסיקים) גב' ברקת שני התובע מואיז דלעי ע"י ב"כ עו"ד טל נוי מהלישכה לסיוע משפטי הנתבע המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ עו"ד עדי וידנה ועו"ד **** כהן פסק דין

התביעה הוגשה כנגד החלטת הנתבע לפיה נדחתה התביעה לתשלום השלמת הכנסה מיום 5.2.19 בהסתמך על סע' 5, 9, 9א ו-12(ב) לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 (להלן – חוק הבטחת הכנסה).

זאת, כאשר השווי השולל זכאות לקיצבת השלמת הכנסה על פי הוראות תקנה 10(ב) ו-(ג) לתקנות הבטחת הכנסה התשנ"ב-1982 (להלן – תקנות הבטחת הכנסה) היה, במועד הגשת התביעה, סך של 40,760 ₪.

בשל כל אלה, ביקש התובע בתביעתו לבטל את החלטת הנתבע ולקבוע את זכאותו לגימלת השלמת הכנסה מחודש פברואר 2019.

...

על כן, אנו סבורים כי יש להתייחס לרכב שבבעלות התובע, אף אם הוא זכה בו בהגרלה, בהתאם להוראות חוק הבטחת הכנסה.

אנו סבורים כי על הנתבע היה לפעול בהתאם לאמור בתקנה 10(ג) לתקנות הבטחת הכנסה, אשר קובעת: (ג)   על אף האמור בתקנה זו, היה הנכס רכב, ינוכה מהגמלה סכום חודשי השווה לאחד מאלה: .

לסיכום נוכח האמור, התביעה מתקבלת באופן חלקי.

תביעה זו עניינה תשלום גימלת הבטחת הכנסה.

ביום 23.4.18 הודיע הנתבע לתובעת כי "על פי המידע שבידינו בהסתמך על הצהרתך וחקירה שנערכה לך החלטנו להכיר בך וביעקב גואטה כבני זוג ידועים בציבור החל מ-01/05/2017 ... לפי הנתונים קיימתם משק בית משותף ואורח חיים של מי שידועים בציבור כבני זוג. לפיכך יש לכם זכויות וחובות במוסד לביטוח לאומי כבני זוג נשואים" בהמשך להודעתו, שלח הנתבע לתובעת בו ביום מכתב נוסף ובו הודיע לה על שלילת גימלת הבטחת הכנסה החל מחודש 5/17 וכתוצאה מכך על יצירת חוב על סך של 19,045 ₪ בגין תשלומים שקבלה.

ביום 23.5.18 הגישה התובעת תביעה לביטול החלטת הנתבע במסגרתו טענה כי היא אינה מנהלת משק בית משותף עם מר גואטה וכי כל פגישותיה איתו הם למטרת בילוי משותף גרידא.

...

ביום 23.4.18 הודיע הנתבע לתובעת כי "על פי המידע שבידינו בהסתמך על הצהרתך וחקירה שנערכה לך החלטנו להכיר בך וביעקב גואטה כבני זוג ידועים בציבור החל מ-01/05/2017 ... לפי הנתונים קיימתם משק בית משותף ואורח חיים של מי שידועים בציבור כבני זוג. לפיכך יש לכם זכויות וחובות במוסד לביטוח לאומי כבני זוג נשואים" בהמשך להודעתו, שלח הנתבע לתובעת בו ביום מכתב נוסף ובו הודיע לה על שלילת גימלת הבטחת הכנסה החל מחודש 5/17 וכתוצאה מכך על יצירת חוב על סך של 19,045 ₪ בגין תשלומים שקיבלה.

לטענתו, חקירה סביבתית תמכה במסקנה זו, וכי גם מהצהרות התובעת עצמה, עולה כי קיימת מערכת יחסים זוגית בין השניים.

לאור כל האמור, לא הרימה התובעת את הנטל לסתור את טענת הנתבע שלפיה היא מנהלת משק בית משותף עם מר גואטה, לא הוכיחה כי לא ניתן לראותם כידועים בציבור, לא הרימה את הנטל להוכיח את זכאותה לתשלום גימלת הבטחת הכנסה ואף הפרה את חובתה לפי סעיף 20 לחוק הבטחת הכנסה תשמ"א - 1980, להודיע על כל שינוי במצבה.

אשר על כן - התביעה נדחית.

         ביום 28.9.22 הגישה התובעת תביעה לביטול החלטת הנתבע במסגרתו טענה כי היא אם עצמאית וכי הנתבע לא ערך בירור כנדרש ובכך נגרעו זכויותיה.

הנתבע טען, כי התובעת הסתירה מידע זה ולא דיווחה אודות ניהול משק בית משותף בנגוד לחובתה על פי חוק הבטחת הכנסה, התשנ"א- 1980, ובדין נתקבלה החלטת פקיד התביעות לשלילת הגימלה.

הכרעה   על פי הפסיקה תכליתו של חוק הבטחת הכנסה התשמ"א-1980 (להלן: חוק הבטחת הכנסה) הוא להעניק גימלה למי שאין לו הכנסה וגם אינו יכול להפיק הכנסה מטעמים שאינם תלויים בו (עב"ל 1169/00 נסים חזן - המוסד לביטוח לאומי (31.10.01)).

...

         ביום 20.5.21 הודיע הנתבע לתובעת כי "על פי המידע שבידינו בהסתמך על החקירה והשימוע שקיימנו החלטנו להכיר בך וברפאל מאירט כבני זוג ידועים בציבור החל מ-1.6.20. מעמדכם כידועים בציבור נבחן על פי סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי וכן על פי הגדרת "בני זוג" שבסעיף 1 לחוק הבטחת הכנסה.

         מנגד טען הנתבע, כי דין תביעת התובעת להידחות מחמת התיישנות וזאת משהוגשה התביעה כשנה וארבעה חודשים לאחר מכתב הדחייה.

הנתבע טוען, כי לא ייתכן שאדם שמפסיק לקבל גמלה לא פונה באופן מידי למוסד לביטוח לאומי או לבית הדין ושעקב פנייתה המאוחרת של התובעת, התיישנה התביעה ודינה להידחות גם מהטעם הזה.

על יסוד כל האמור, התביעה נדחית.